וירוסים ומחלות ויראליות

​​מה זה וירוס?

וירוסים (נגיפים) הם יצורים זעירים בעלי תא אחד שיכולים להתרבות אך ורק בתוך תאים של יצורים חיים, זאת בניגוד לחיידקים שגם הם בעלי תא אחד, אך הם גדולים יותר ומסוגלים לשרוד ולהתרבות באופן עצמאי בתנאי סביבה שונים. 

ישנם וירוסים שמנצלים צמחים כדי להתרבות, וישנם וירוסים שמנצלים לצורך הזה בעלי חיים ובני אדם.

מספר סוגי הווירוסים הוא עצום, ורשימת המחלות הוויראליות (באנגלית: Viral Infections) ארוכה אף היא וכוללת מחלות קלות וקשות גם יחד, החל מצינון, עבור דרך שפעת וגסטרואנטריטיס וכלה באיידס, בדלקת כבד נגיפית (הפטיטיס) ובכלבת.

מהם סוגי הווירוסים הנפוצים ביותר ומהם התסמינים שלהם?

מגוון הווירוסים הוא עצום, וכך גם המחלות שהם מחוללים: החל ממחלות בנאליות החולפות מעצמן בתוך כמה ימים וכלה במחלות מסכנות חיים, או מחלות ההופכות לזיהום כרוני קבוע. לכל וירוס יש יכולת לזהם סוגים שונים של תאים בגוף האדם ולפגוע במערכות שונות.

להלן כמה דוגמאות:

• וירוסים כמו Rhinovirus ,Adenovirus ,Parainfluenza ,RSV שגורמים לזיהומים בדרכי הנשימה העליונות. 

הווירוסים הנ"ל - ועוד רבים אחרים - עלולים לגרום למחלת חום שכוללת אחד או יותר מהתסמינים הבאים: נזלת, שיעול​, חולשה, עייפות, כאבי שרירים. גם וירוס השפעת הוא וירוס של דרכי הנשימה, אך לרוב הוא גורם למחלת חום קשה יחסית ולעיתים אף לדלקת ריאות.

• הווירוסים CMV ו־EBV שגורמים למחלת הנשיקה. התסמונות של המחלה כוללות, בין היתר, חום, כאבי שרירים, כאבי גרון והגדלה של בלוטות הלימפה ושל הטחול.

• משפחת האנטרווירוסים שגורמים, בין היתר, לדלקת קרום המוח, לפוליו (שיתוק ילדים), לדלקות בדרכי הנשימה העליונות ולדלקות עיניים.

• וירוסים מסוג הפטיטיס A, B, C, D ו־E שגורמים לסוגים שונים של דלקת הכבד.

• וירוסים שגורמים למחלות שמלוות בפריחה כמו אדמת, חצבת, אבעבועות רוח ואבעבועות הקוף.

• נורו־וירוסים ("וירוסי בטן") שגורמים לשלשולים ולהקאות.

• וירוס ה־HIV שגורם לתסמונת הכשל החיסוני הנרכש (איידס).

• וירוס הפפילומה שגורם לנגעים באיברי המין - נגעים שמגדילים את הסיכון לחלות בסרטן צוואר הרחם.

מהם סימני האזהרה שמחייבים לפנות מייד לרופא?

כמו בכל מחלה - ללא קשר לסיבה שלה - יש לפנות לרופא על פי חומרת המצב ומשך הסימנים. במיוחד יש לשים לב לתסמינים הבאים: חום גבוה ומתמשך שאינו יורד, כאבים בחזה, קוצר נשימה, כאבי ראש שהולכים ומחמירים, הקאות בלתי פוסקות, מצב בלבולי ושקיעה במצב ההכרה.

איך מאבחנים שמדובר במחלה ויראלית?

האבחנה היא קלינית - על סמך תלונות הנבדק והבדיקה הגופנית של הרופא. כאשר המחלה ממושכת או קשה יותר מהמצופה, ניתן לשקול בדיקות נוספות:

• בדיקות דם כמו ספירת דם, מדדי דלקת, תפקודי כבד וכליה, בדיקות סרולוגיות (בדיקות לזיהוי נוגדנים לווירוסים מסוימים כמו EBV ו־CMV.

• בדיקות הדמיה בהתאם לתלונות ולממצאים בבדיקה הגופנית, למשל צילום חזה כאשר התלונות מעלות את החשד שמדובר בדלקת ריאות או - במקרים נדירים - בדיקת אקו לב כאשר ישנם ממצאים שמעלים את החשד לפריקרדיטיס - דלקת של קרומי הלב.

איך מטפלים?

קיימות מעט מחלות ויראליות שניתן לטפל בהן באמצעות תרופות אנטי־ויראליות בקהילה.

בין המחלות שלהן יש טיפול: זיהומי הרפס, אבעבועות רוח, שלבקת חוגרת ושפעת.

בחלקן הן חולפות ללא טיפול, ובחלקן מומלץ לטפל, במיוחד כשמדובר בחולים המשתייכים לאוכלוסיות בסיכון (קשישים, מדוכאי חיסון). מטרת הטיפול היא להחיש את הריפוי.

גם לוירוס ה-HIV   קיים טיפול  המאפשר תוחלת חיים מצוינת כשל אדם בריא, אך טיפול זה אינו מביא לריפוי, והמחלה  תתלקח בהפסקתו. 

 מחלות וירליות במדוכאי חיסון עלולות לגרום למהלך קשה (למשל זיהום CMV במושתלים) , ויצריכו אישפוז ויטפול תוך ורידי.

מחלות וירליות במדוכאי חיסון עלולות לגרום למהלך קשה (למשל זיהום CMV במושתלים) ומצריכות לרוב אשפוז ומתן תרופות דרך הווריד.

מכל מקום, טיפול במחלה ויראלית באמצעות אנטיביוטיקה אינו מועיל ואף עלול להזיק - בגלל תופעות הלוואי האפשריות של התרופות האנטיביוטיות ומשום שהן גורמות להתפתחותם של זני חיידקים שעמידים לאנטיביוטיקה.

בתוך כמה זמן מחלימים ממחלה ויראלית?

המחלות הוויראליות הקלות נמשכות בדרך כלל בין כמה ימים לכמה שבועות - תלוי בווירוס שמחולל את המחלה ובנתוני החולה. לעיתים רחוקות חשים עייפות מוגברת וחולשה גם אחרי שהמחלה חולפת, אבל גם התסמינים האלה חולפים בהדרגה.

מחלות ויראליות של דרכי הנשימה שגורמות ל"התקררות" נמשכות ימים ספורים בלבד.

איך מונעים הידבקות?

מחלות ויראליות רבות ניתן למנוע באמצעות חיסון. בין המחלות האלה: שפעת, אדמת, חצבת, חזרת, אבעבועות רוח, שלבקת חוגרת, כלבת, דלקות כבד נגיפיות (הפטיטיס A  והפטיטיס B), קורונה, פפילומה, אבעבועות הקוף, פוליו ועוד.

נגד HIV אין חיסון, והדרך למנוע הידבקות בווירוס הזה היא הקפדה על מין בטוח ומוגן.

מחלות ויראליות עלולות לגרום לסיבוכים?

הווירוסים יכולים לפגוע כמעט בכל רקמה בגוף.

בין הסיבוכים השכיחים יחסית: דלקת ריאות, דלקת אוזניים, דלקת של מעטפת הלב או של שריר הלב ודלקת קרום המוח.

לעיתים נדירות לא הווירוס עצמו גורם לסיבוך אלא תגובת הגוף לנוכחות הווירוס. כך קורה, למשל, בשלב הדלקתי של הקורונה או בתסמונת גיליאן־ברה (Guillain-Barre) שבה נפגעים העצבים המוטוריים ונגרמת חולשת שרירים עד כדי שיתוק.

זה חד־פעמי? זה יחזור?

במרבית המקרים שבהם אנחנו חולים במחלה ויראלית הגוף שלנו מפתח נוגדנים נגד הווירוס שחולל את המחלה, ואנחנו הופכים למחוסנים נגדו. אולם מגוון הווירוסים הוא כל כך גדול, שאנחנו יכולים להידבק פעם אחר פעם - בכל פעם בווירוס אחר.

ואם לא די בכך, לווירוסים מסוימים, כמו לווירוסי שפעת, יש יכולת לשנות כל הזמן את התצורה שלהם - מה שמונע ממערכת החיסון שלנו לזהות אותם. היכולת הזאת של הווירוסים היא שמכתיבה את הצורך לקבל מדי שנה (בדרך כלל בסתיו) חיסון נגד שפעת.

ישנם סוגי נגיפים שגם לאחר חלוף הזיהום החריף נשארים בגוף האדם בלי לגרום למחלה. דוגמאות למהלך כזה הן זיהומים הנגרמים מנגיפים המשתייכים למשפחת נגיפי ההרפס.

הנגיפים האלה עלולים להתעורר ולגרום למחלה כאשר מערכת החיסון נחלשת, למשל בגיל מתקדם, בתקופה לחוצה בחיים, בעת קבלת טיפול כימותרפי וגם ללא כל סיבה מיוחדת. 

דוגמה: לאחר שמחלימים מאבעבועות רוח נשאר הנגיף שמחולל את המחלה רדום בגוף. לאחר שנים רבות הוא עלול להפוך לפעיל ולגרום למחלת פריחה בשם שלבקת חוגרת.

ד"ר בת־שבע גוטסמן היא רופאה בכירה ביחידה למחלות זיהומיות בבית החולים מאיר מקבוצת כללית