תוכן העניינים:
נגד מה מחסנים?
מתי מתחסנים?
איפה מתחסנים?
איך מתחסנים?
מה עושים אם יש תופעות לוואי אחרי החיסון?
מתי אסור לחסן?
חשוב לדעת: 3 חוקי ברזל לקבלת חיסונים
מתי לא צריך לדחות את החיסון?
נגד מה מחסנים?
נגד נגיף
ההפטיטיס B שגורם לדלקת של הכבד.
למעשה מדובר במחלת הצהבת (מסוג B), שמתבטאת אצל מבוגרים בחולשה, בעייפות, בחום, בהקאות ובהופעת צבע צהוב בעור ובלובן העיניים.
אצל תינוקות שנדבקים בנגיף לא מופיעים בדרך כלל תסמינים - אבל בניגוד למבוגרים, שלרוב מחלימים מהמחלה, תינוקות נוטים להפוך לנשאים כרוניים של הנגיף. לכן חשוב מאוד לחסן את התינוק נגד המחלה.
בחזרה למעלה
מתי מתחסנים?
1. 3 פעמים בשנת החיים הראשונה: שעות אחדות לאחר הלידה, בגיל חודש ובגיל חצי שנה.
2. מחסנים בוגרים שלא חוסנו בילדותם: אנשי צוות רפואי, חולים במחלות מסוימות, מי שנמצא בסיכון מוגבר להידבק ב־HIV, מטיילים ועוד.
3. לפגים יש
הנחיות מיוחדות, לפי משקל הלידה ומצב הנשאות של האם.
בחזרה למעלה
איפה מתחסנים?
עד גיל 6, חיסונים שגרתיים ניתנים במסגרת טיפת חלב. לאחר מכן מתחסנים בהתאם לגיל ולצורך: בבתי הספר,
במרפאות כללית,
במרפאות המטיילים ובמרפאות החיסונים של משרד הבריאות.
בחזרה למעלה
איך מתחסנים?
לתינוקות ולילדים עד גיל 3 שנים נותנים זריקה בשריר הירך. מבוגרים יותר מקבלים את החיסון בשריר הזרוע.
בחזרה למעלה
מה עושים אם יש תופעות לוואי אחרי החיסון?
רוב התגובות שעשויות להופיע אחרי החיסון הן קלות, לא מסוכנות וחולפות במהירות. אם נתקלתם בתופעות שלא מתוארות כאן, דווחו עליהן לצוות המטפל.
תופעות מקומיות
אודם, כאבים ונפיחות באזור הזריקה ונפיחות לאורך כל הגפה. תגובות אלה מופיעות – אם בכלל - זמן קצר לאחר מתן החיסון, בדרך כלל תוך 24 שעות.
מה עושים: קומפרס קר ולח. פשוט לוקחים חיתול בד, מגבת או פד גזה, מרטיבים במים קרים ומניחים על האזור המגורה כמה פעמים ביום, להקלה.
תופעות כלליות
עליית חום מתונה היא תופעה מקובלת אחרי חיסון. לעיתים עשוי להופיע גם חום גבוה, המלווה בכאב ראש, בצמרמורת ובתחושה כללית רעה. רוב התופעות האלה חולפות מעצמן תוך 48 שעות.
מה עושים: אם החום עולה מעל 38.5 מעלות, נותנים תרופה להורדת חום, לפי הנחיות היצרן.
בכל מקרה, עד גיל חודשיים וחצי, חום מעל 38 מעלות מחייב התייעצות עם רופא או אחות.
יש הורים שמדווחים כי התינוק ישן זמן רב יותר ב־24 השעות שלאחר החיסון. אבל כל עוד הוא מתעורר לאכילה ומטיל שתן כשש פעמים ביממה, אין סיבה לדאוג.
תופעות נדירות
כאן מדובר בעיקר בתגובות אלרגיות כמו נזלת, שיעול, אדמומית, תפרחת, פריחה אלרגית, נפיחות בבלוטות הלימפה וכאבי פרקים. לעיתים עלולות להופיע גם תגובות קשות יותר, כמו פרכוסים ורפיון.
מה עושים: פונים לצוות המטפל להתייעצות.
תופעות נדירות ביותר
לעיתים רחוקות עלולה להופיע תגובה אלרגית מהירה וחריפה שנקראת אנפילקסיס (anaphylaxis). היא מתבטאת בקוצר נשימה, בגרד או בפריחה נרחבת, בירידה בלחץ הדם, בדופק מהיר, בסחרחורת, בכאבי בטן חזקים, בהקאה או בשלשול.
מה עושים: תגובה כזאת מופיעה במהירות, ולכן מומלץ להמתין במרפאה כ־15 דקות אחרי החיסון, להשגחה ולמעקב. במקרה הצורך, יש במרפאה ערכת טיפול יעילה לעזרה ראשונה.
בחזרה למעלה
מתי אסור לחסן?
• במקרה של רגישות־יתר לאחד ממרכיבי החיסון, או אם הופיעה תגובה חמורה לחיסון קודם.
• בזמן מחלת חום חריפה ו/או מחלה זיהומית חריפה.
בכל מקרה, כדאי להתייעץ עם הצוות המטפל במקרים של מצבים רפואיים מיוחדים.
בחזרה למעלה
3 חוקי ברזל לקבלת חיסונים • לאחר קבלת החיסון מומלץ להמתין כ־15 דקות להשגחה במרפאה. • יש לדווח לצוות המטפל על תופעות לוואי שהיו למתחסן בחיסונים הקודמים. • מומלץ להקפיד על תוכנית החיסונים השגרתית לכל ילד במועדים שנקבעו בהתאם לגיל, ולהימנע עד כמה שאפשר משינויים ומחריגות.
|
מתי לא צריך לדחות את החיסון?
הורים רבים נוהגים לדחות חיסונים לילדים שלהם במצבים רפואיים שונים. ברוב המקרים, אין לדחייה הזאת הצדקה רפואית ממשית. אלה המצבים שבהם - בניגוד לדעה הרווחת - אין שום צורך לדחות את החיסון:
• בזמן מחלה קלה ללא חום, או עם יש חום שמתחת ל־38 מעלות.
• לאחר החלמה ממחלה חריפה.
• לאחר חשיפה למחלה מידבקת, אך בלי שאירעה הדבקה.
• אם המתחסן חלה בעבר במחלה מידבקת שנגדה מחסנים.
• בזמן טיפול באנטיביוטיקה.
• בזמן טיפול - מקומי או כללי - בסטרואידים במינון שאינו מדכא את מערכת החיסון.
• לפני ניתוח או לאחר החלמה מניתוח.
• אם המתחסן נולד פג או במשקל נמוך.
• אם למתחסן יש היסטוריה של צהבת לאחר הלידה.
• אם המתחסן נמצא במצב תזונתי ירוד.
• נשים מיניקות.
• במקרים של מחלה ממושכת של הלב, של הריאות, של הכבד או של הכליות, ללא פגיעה במערכת החיסון.
• במקרה של נזק קבוע במערכת העצבים, כמו שיתוק מוחין או תסמונת דאון.
• כשלמתחסן יש היסטוריה של תגובה אלרגית סבירה (לא אנפילקטית) למרכיב של החיסון. למשל, גרד, שינוי בהרגלי היציאות, נזלת או פריחה מקומית קטנה באזור ההזרקה שהופיעו שעות או ימים לאחר החיסון.
• כשיש היסטוריה של מחלות אלרגיות אצל המתחסן או אצל קרובי משפחה מדרגה ראשונה.
• כשיש היסטוריה של מחלות במערכת העצבים (כולל פרכוסים ומחלת הנפילה) אצל בני משפחה מדרגה ראשונה.
• כשיש היסטוריה של תופעות לוואי לאחר חיסון אצל בני משפחה מדרגה ראשונה.
• כשיש היסטוריה של מוות בעריסה אצל בני משפחה מדרגה ראשונה.
• בזמן היריון של האם או של בנות בית אחרים של המתחסן.
בחזרה למעלה
אריקה רוזנשטוק היא מנהלת תחום טיפת חלב במחוז שרון־שומרון של כללית
