חיסון נגד חזרת

​​​ נגד מה מחסנים?

נגד חזרת - מחלת ילדים מידבקת, שנגרמת מנגיף ופוגעת בעיקר בבלוטות הרוק ובבלוטות שמתחת לאוזניים.

לפני שהמציאו חיסון נגדה, הייתה חזרת מחלה נפוצה מאוד, בעיקר בקרב ילדים בני 2 עד 12 שנים. היא נחשבה לגורם השכיח ביותר לחירשות חד־צדדית בילדוּת ומקור לסיבוכים כמו דלקת באשכים, דלקת בשחלות ודלקת קרום המוח. מאז הונהג החיסון החזרת כמעט נעלמה: עם השנים היא הפכה ממחלת ילדים קלאסית למחלה נדירה יחסית.

מאז 1998, כשהתחילו לחסן נגד חזרת (בשילוב עם חיסון נגד חצבת ועם חיסון נגד אדמת), נרשמה ירידה דרסטית של כמעט 90% בתחלואה. החיסון, שנותן הגנה לכל החיים, הביא כאמור למהפך של ממש: ממחלה נפוצה עם נטייה להסתבך ירדה שכיחותה באופן דרמטי.

מתי ואיפה מתחסנים?

בגיל שנה בטיפת חלב ובגיל 6 (כיתה א') בבתי הספר.

• לאיתור טיפת חלב קרובה אליכם

את החיסון נותנים לילדים במסגרת חיסון ה"מרובעת" (MMRV), שכולל גם את החיסונים נגד חצבת, נגד אדמת ונגד אבעבוע​ות רוח.

איך מתחסנים?

בזריקה מתחת לעור בזרוע.

מה עושים אם יש תופעות לוואי אחרי החיסון?

בדרך כלל אין לחיסון תופעות לוואי, ואלה שיש חולפות מעצמן. אם נתקלים בתופעות שאינן מתוארות כאן, יש לדווח עליהן לצוות המטפל.

תופעות מקומיות
אודם, כאב, נפיחות באזור ההזרקה.

מה עושים
קומפרס קר ולח. פשוט לוקחים חיתול בד, מגבת או פד גזה, מרטיבים במים קרים ומניחים על האזור המגורה כמה פעמים ביום, להקלה.

תופעות כלליות
5 עד 12 ימים לאחר החיסון עלולות להופיע פריחה חולפת וכן עליית חום.

מה עושים 
אם החום עולה אל מעל ל־38.5 מעלות, נותנים תרופה להורדת חום.
בכל מקרה, עד גיל חודשיים וחצי חום של יותר מ־38 מעלות מחייב התייעצות עם רופא/ה או עם אח/ות.

תופעות נדירות
דלקת בדרכי הנשימה העליונות, הגדלה של בלוטות הלימפה ושל בלוטות הרוק, ​נזלת, חוסר תיאבון, שלשול, הקאה, עייפות, חולשה, בכי ועצבנות. לעיתים רחוקות עלולות להופיע דלקת קלה של בלוטות הרוק או של האשכים והתכווצויות חום.

מה עושים
פונים להתייעצות עם הצוות המטפל.

תופעות נדירות ביותר
לעיתים רחוקות עלולה להופיע תגובה אלרגית חריפה שנקראת אנפילקסיס (anaphylaxis). תסמיניה האפשריים הם קוצר נשימה, גרד, פריחה נרחבת, ירידה בלחץ הדם, דופק מהיר, סחרחורת, כאבי בטן חזקים, הקאות, שלשולים.

מה עושים
תגובה כזאת מופיעה במהירות, ולכן מומלץ להמתין במרפאה כ־15 דקות אחרי החיסון להשגחה ולמעקב. במקרה הצורך יש במרפאה ערכת טיפול יעילה לעזרה ראשונה.

מתי לא מומלץ לחסן?

• אם ידוע על רגישות לביצים.

• אם ידוע על רגישות למרכיבי החיסון (כמו ניאומיצין או ​ג'לטין).

• אם קיימים ליקוי או פגיעה במערכת החיסון.

מתי לא צריך לדחות את החיסון?

הורים רבים נוהגים לדחות חיסונים לילדים שלהם במצבים רפואיים שונים. ברוב המקרים, אין לדחייה הזאת הצדקה רפואית ממשית. אלה המצבים שבהם - בניגוד לדעה הרווחת - אין שום צורך לדחות את החיסון:​

​• בזמן מחלה קלה ללא חום, או עם יש חום שמתחת ל־38 מעלות.

• לאחר החלמה ממחלה חריפה.

• לאחר חשיפה למחלה מידבקת, אך בלי שאירעה הדבקה.

• אם המתחסן חלה בעבר במחלה מידבקת שנגדה מחסנים.         

• בזמן טיפול באנטיביוטיקה.

• בזמן טיפול - מקומי או כללי - בסטרואידים במינון שאינו מדכא את מערכת החיסון.

• לפני ניתוח או לאחר החלמה מניתוח.

• אם המתחסן נולד פג או במשקל נמוך. 

• אם למתחסן יש היסטוריה של צהבת לאחר הלידה. 

• אם המתחסן נמצא במצב תזונתי ירוד.

• נשים מיניקות.

• במקרים של מחלה ממושכת של הלב, של הריאות, של הכבד או של הכליות, ללא פגיעה במערכת החיסון.  

• במקרה של נזק קבוע במערכת העצבים, כמו שיתוק מוחין או תסמונת דאון.

• כשלמתחסן יש היסטוריה של תגובה אלרגית סבירה (לא אנפילקטית) למרכיב של החיסון. למשל,  גרד, שינוי בהרגלי היציאות, נזלת או פריחה מקומית קטנה באזור ההזרקה שהופיעו שעות או ימים לאחר החיסון.

• כשיש היסטוריה של מחלות אלרגיות אצל המתחסן או אצל קרובי משפחה מדרגה ראשונה.

• כשיש היסטוריה של מחלות במערכת העצבים (כולל פרכוסים ומחלת הנפילה) אצל בני משפחה מדרגה ראשונה.

• כשיש היסטוריה של תופעות לוואי לאחר חיסון אצל בני משפחה מדרגה ראשונה.

• כשיש היסטוריה של מוות בעריסה​ אצל בני משפחה מדרגה ראשונה.

• בזמן היריון של האם או של בנות בית אחרים של המתחסן.​

אריקה רוזנשטוק היא מנהלת תחום טיפת חלב במחוז שרון־שומרון של כללית​