דלקת קרום המוח (מנינגיטיס)

​​​​​​​​​​דלקת קרום המוח (באנגלית: Meningitis, מנינגיטיס) היא מחלה זיהומית​​ שפוגעת בקרומים העוטפים את המוח ואת חוט השדרה. זהו מצב חירום רפואי שעלול להיות קטלני.

מהם הגורמים למחלה?

הסיבה העיקרית למחלה היא זיהום. המחוללים העיקריים של הזיהום הם חיידקים או נגיפים (וירוסים). מנינגיטיס נגיפית (הנקראת גם aseptic meningitis) היא לרוב מחלה חמורה פחות ממנינגיטיס חיידקית.

מה גורם למנינגיטיס חיידקית?

המחוללים הנפוצים ביותר של מנינגיטיס חיידקית הם שני סוגים של חיידקים: 

• חיידק הפנאומוקוק (Pneumococcus או streptococcus pneumoniae).

• חיידק המנינגוקוק (meningococcus או neisseria meningitides).

חיידק נוסף - ליסטריה (listeria) - הוא גורם תחלואה בעיקר בקשישים, בתינוקות ובמי שמערכת החיסון שלהם מוחלשת. 

חיידק נוסף שהיה בעבר המחולל הנפוץ ביותר של המחלה בפעוטות הוא ההמופילוס אינפלואנזה (haemophilus influenzae), אך מאז שהחיסון נגדו נכלל בשגרת חיסוני הילדות, הוא כמעט שנעלם.

מה גורם למנינגיטיס נגיפית (ויראלית)?

לדלקת קרום המוח נגיפית (ויראלית) יש מחוללים רבים, ומחלות נגיפיות רבות עלולות להתבטא גם בדלקת קרום המוח. המחוללים הנפוצים ביותר הם נגיפים מקבוצת נגיפי המעיים (Enteroviruses) שלרוב מתבטאים רק בשלשולים ו/או בהקאות. 

נוסף על כך גם נגיפי חזרת, חצבת, שפעת ואבעבועות רוח עלולים לגרום למנינגיטיס. עם זאת, לחזרת, לחצבת, לשפעת ולאבעבועות רוח יש חיסונים הניתנים במסגרת שגרת החיסונים בילדות, ולכן שכיחותם קטנה.

מי בסכנה לחלות במנינגיטיס חיידקית? 

כל אחד עלול לחלות במחלה, אך הסיכון גדול יותר בקרב מי שמשתייכים לאחת או יותר מהקבוצות הבאות: 

• מי שנמצאים בקצוות של קשת הגילים (תינוקות וקשישים).

• מי שסובלים מתפקוד לקוי של מערכת החיסון.

• נשאים של שתל קוכליארי באוזניים.

• כרותי טחול.

• מי שעברו חבלת ראש שכללה שבר בבסיס הגולגולת.

• מי שעברו ניתוחים במערכת העצבים המרכזית.

• מי שבאו במגע עם חולה בדלקת קרום המוח מידבקת (ראו בהמשך). 

איך מתפתחת המחלה? 

המחלה מתפתחת בשלוש דרכים עיקריות: 

• התפשטות מחלל הלוע (בחלק מהאוכלוסייה החיידקים מצויים דרך קבע בחלל הלוע בלי לגרום לשום סימן ולשום מחלה).

• התפשטות באמצעות זרם הדם.

• התפשטות בעקבות חדירה ישירה עקב טראומה או עקב ניתוח.

מהם הסימנים של דלקת קרום המוח?

למחלה עלולים להתלוות אחד או יותר מהתסמינים הבאים: 

• חום גבוה.

• כאב ראש עז המלוּוה בקשיון העורף (נוקשות וקושי בכיפוף הצוואר לכיוון החזה).

• בחילות.

• הקאות​.

• אי־סבילות לאור.

• בלבול.

• חוסר התמצאות.

• ישנוניות.

• אדישות.

• חוסר תגובה לגירויים.

• פרכוסים.

• שטפי דם קטנים מתחת לעור הנראים כפריחה. 

• אצל תינוקות עלול להופיע בלט של המרפס בגולגולת. 

התסמינים האלה עלולים להתפתח בתוך שעות בודדות או במהלך כמה ימים. יש לזכור שהתסמינים האלה - בחלקם - אינם אופייניים לדלקת קרום המוח בלבד ויכולים להופיע גם במצבים אחרים. לכן לא כל מחלת חום המלוּוה בהקאות מעידה בהכרח על דלקת קרום המוח. 

דלקת קרום המוח היא מחלה מסוכנת?

כן. מנינגיטיס חיידקית שאינה מטופלת עלולה לגרום לנכויות, לליקויים בשמיעה, לפגיעה מוחית קבועה ואף למוות. ככל שהטיפול האנטיביוטי מתעכב, הסכנה לנזק קבוע גדולה יותר. על פי רוב טיפול אנטיביוטי מוקדם מביא לריפוי מלא. הבשורות הטובות הן שכיום קיימים חיסונים למחוללים העיקריים של המחלה.

איך מאבחנים?

בכל חשד למנינגיטיס (חום גבוה בשילוב עם ישנוניות, כאבי ראש, הקאות) יש לפנות לרופא. המחלה הזאת מחייבת אשפוז לצורך אבחנה וטיפול. 

אבחנה סופית נעשית על סמך ניקור של נוזל השדרה - פעולה לא מסובכת שבה בודקים הימצאות של תאי דלקת ושל החיידק מחולל המחלה בנוזל השדרה. הבדיקה (שנקראת גם "ניקור מותני" או "LP") נעשית בבית חולים, ובה דוגמים את הנוזל המקיף את חוט השדרה באמצעות החדרת מחט בין חוליות הגב התחתון.

במקרים מסוימים עושים גם בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT) של המוח ו/או בדיקה של קרקעית העיניים, שבעזרתה ניתן לראות ביטוי לעלייה בלחץ התוך־גולגולתי, שהיא תסמין נוסף של דלקת קרום המוח.

יש טיפול למנינגיטיס חיידקית? 

בהחלט כן. הטיפול הוא מתן מוקדם של אנטיביוטיקה לתוך הווריד, לרוב עוד לפני קבלת התוצאות הסופיות של הניקור המותני. 

משך הטיפול נע בממוצע בין שבוע לשבועיים ונקבע לפי סוג החיידק שגרם למחלה ולפי התגובה לטיפול. לעיתים, אם מצבו הכללי של החולה ירוד, יש צורך לאשפז אותו למשך כמה ימים בטיפול נמרץ.

ומהו הטיפול בדלקת קרום המוח נגיפית? 

לרוב המקרים של מנינגיטיס נגיפית (ויראלית) אין טיפול, אך, כאמור, רבים מהמקרים האלה ניתן למנוע באמצעות חיסון. יתר על כן, המחלה לרוב קלה יותר ממנינגיטיס חיידקית ולרוב חולפת מאליה בלי להותיר נזק.

זה מידבק? 

מנינגיטיס הנגרמת מחיידק המנינגוקוק (ובעבר גם זו שנגרמה מחיידק ההמופילוס אינפלואנצה ואשר כמעט נעלם בעקבות החיסון) עלולה לעבור מאדם לאדם באמצעות הפרשות מדרכי הנשימה (עיטוש ושיעול). כך עובר החיידק מחלל הלוע של החולה לחלל הלוע של מי שבא עימו במגע. 

לכן חולים במנינגיטיס שהגורם לה הוא חיידק המנינגוקוק מוכנסים לבידוד למשך 24 השעות הראשונות מתחילת הטיפול האנטיביוטי. נוסף על כך משרד הבריאות בודק מי באו במגע עם כל חולה כזה ומנחה לתת להם טיפול אנטיביוטי מונע. 

יש חיסון למנינגיטיס?

יש!

• חיסון נגד המופילוס אינפלואנזה נכלל ב"חיסון המחומש" שהוא חלק משגרת חיסוני הילדות משנת 1994. החיסון ניתן בגיל חודשיים, בגיל 4 חודשים, בגיל 6 חודשים ובגיל שנה. 

החיסון יעיל ובטוח, ומאז שנמצא בשגרת החיסונים המחלה כמעט שנעלמה. כיוון שהמחלה מופיעה רק בגיל הינקות, ניתן החיסון באופן שגרתי לילדים בלבד. במצבים מיוחדים הוא ניתן ללא קשר לגיל: לאחר השתלה של מח עצם ולאחר כריתת טחול.

• נגד חיידק הפנאומוקוק קיימים שני חיסונים: 

א. חיסון הפרבנר שניתן בשגרת חיסוני הילדות לכלל הילדים וכן למבוגרים שסובלים ממחלות רקע מסוימות. 

חיסון הפרבנר מעניק הגנה גם מפני מחלות אחרות שלהם גורם הפנאומוקוק, כמו דלקות אוזניים בילדים ודלקות ריאות. מבוגרים שמקבלים את חיסון הפרבנר צריכים לקבל גם את חיסון הפנימווקס (אך לא בו־זמנית). 

ב. חיסון הפנימווקס שניתן לכל המבוגרים בני 65 ויותר וכן למי שנמצאים בקבוצת הסיכון - יהיה גילם אשר יהיה. גם החיסון הזה בטוח ויעיל, אך מגן רק מפני חלק מזני הפנאומוקוק הקיימים. 

• חיסון נגד חיידק המנינגוקוק: קיימים 5 זנים שונים של חיידק המנינגוקוק הגורמים למחלה. עד 2019 היה קיים בישראל חיסון (Nimenrix, Menactra) שהגן רק מפני ארבעה מחמשת הזנים האלה. 

ארבעת הזנים האלה אינם נפוצים במיוחד בארץ, ולכן החיסון הזה לא נכלל בשגרת החיסונים וניתן רק במצבים מיוחדים: למי שסובלים מדיכוי חיסוני, למי שעברו כריתת טחול ולמי שעומדים לנסוע לאזורים שבהם נפוצה המחלה שנגרמת מארבעת הזנים הנכללים בחיסון. כמו כן ניתן החיסון למתגייסים לצה"ל.

ב־2019 אושר לשימוש חיסון בשם בקסרו (Bexsero) המיועד למנוע את המחלה שנגרמת מהזן החמישי, זן B, שנפוץ בישראל. החיסון מאושר לשימוש מגיל חודשיים ויותר.

קיים גם חיסון נוסף נגד זן B בשם מנקטרה (menectra), אך הוא מיועד לבני 10 שנים ויותר.

ד"ר בת־שבע גוטסמן היא רופאה בכירה במרפאה למחלות זיהומיות בבית החולים מאיר מקבוצת כללית. כמו כן היא משמשת יועצת בקהילה בכללית בתחום של מחלות זיהומיות ושל שימוש באנטיביוטיקה