מהן בדיקות דם?
בדיקות דם הן שם כללי למגוון רחב מאוד של בדיקות שניתן לעשות באמצעות לקיחת דוגמית דם מהגוף לתוך מבחנה וסריקתה המדויקת במעבדה.
מה בודקים בבדיקות דם?
הדם הזורם בעורקינו מכיל נוזל שנקרא פלזמה, ובו "שוחים" תאי דם מסוגים שונים, חלבונים, הורמונים, ויטמינים, מלחים, סוכרים, תרופות, רעלים, חיידקים, נגיפים, נוגדנים וכדומה.
במילים אחרות: הדם מכיל את מרכיבי הדם הטבעיים וכן כל חומר אחר שחדר לגוף. מעצם הימצאות הגורמים האלה בדם או מכמותם יכול הרופא להסיק אם יש בעיה כלשהי וכן מהי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם אותה הבעיה.
יש לציין שבדיקות דם הן הבדיקות הנפוצות ביותר בעולם הרפואה - אחרי בדיקת רופא.
כל החומרים שמצויים בגוף מצויים גם בדם שכן מדובר בנוזל שעובר בין כל תאי הגוף, ללא יוצא מן הכלל. הוא מעביר אל התאים חמצן וחומרי הזנה חיוניים ומפנה מהם את הפסולת שמצטברת בהם.
באמצעות בדיקות דם מגלים, בין היתר:
• את שיעורם בדם של המרכיבים הבאים: הורמונים, אנזימים, ויטמינים, מינרלים, סוכרים, מלחים, שומנים, תרופות, רעלים.
• את כמותם של מרכיבי דם שונים כמו כדוריות אדומות, המוגלובין, טסיות ותאים שונים ששייכים למערכת החיסון (לימפוציטים, נויטרופילים ועוד).
• הימצאות של מחוללי מחלות בדם כמו חיידקים, נגיפים ופטריות. לשם כך יש לקחת דגימת דם לתרבית.
מהו צום?
צום הוא הפסקת צריכה של מזון ושל משקאות, למעט מים, לתקופה קצובה של זמן. יש להמשיך לשתות מים גם בעת צום כדי למנוע התייבשות.
לא זו בלבד שההתייבשות מסוכנת כשלעצמה, אלא היא גם משפיעה על הערכים שמתקבלים בבדיקת הדם. יש לציין שניתן לשתות מים לפני כל הבדיקות שמחייבות צום.
יש להמשיך ליטול את כל התרופות הרגילות גם בזמן הצום, אלא אם הרופא המטפל הורה אחרת. אשר לתוספי מזון - ויטמינים ומינרלים - יש לשאול את הרופא המטפל אם ניתן להמשיך לקחת אותם.
מדוע צריך לצום לפני בדיקות מסוימות?
הסיבה לכך היא שהמזון שאנו אוכלים במהלך היום - ובעיקר בשעות שלפני הבדיקה - עלול להסיט את הערכים של תוצאות הבדיקות ולפגוע באמינותן.
למשל, בדיקות סוכר בדם מאפשרות לאבחן את מחלת הסוכרת וכן לבדוק את מצבם של חולי סוכרת. את הבדיקות האלה יש לעשות לאחר צום מאחר שלאחר ארוחה ישנה עלייה משמעותית ברמות הגלוקוז בדם.
אדם שלא צם לפני בדיקת גלוקוז משבש את הבדיקה: לא ניתן יהיה להסתמך על התוצאה שתתקבל, וסביר להניח שזו תהיה גבוהה מהנורמה, אך זה לא יעיד בהכרח על מחלה.
הדברים האלה נכונים גם בנוגע לבדיקות שומנים וכולסטרול בדם. כמעט כל מזון שאנחנו אוכלים מכיל שיעור מסוים של שומן. אפילו השיעור המזערי ביותר עלול לעוות את תוצאותיה של בדיקת הדם.
לפני בדיקות דם אחרות - כמו ספירת דם, שקיעת דם, קרישת דם, קריאטינין ובדיקות סידן וחלבון - אין צורך בצום מקדים.
בדיקות דם נפוצות שלפניהן יש לצום במשך 8 שעות
בדיקות לקביעת שיעוריהם של המרכיבים הבאים:
• בדיקות סוכר (בדיקה רגילה, העמסת סוכר ו־PPG - בדיקת סבילות לגלוקוז).
• ויטמין B12.
• ברזל.
• הומוציסטאין.
• הורמון קלציטונין.
• הורמון גדילה.
• הורמון פאראתירואיד (PTH).
שימו לב: לבדיקת HBA1C (המוגלובין מסוכרר) אין צורך בצום כלשהו.
בדיקת דם שלפניה יש לצום 10 שעות
• קרוטן (Carotene).
בדיקות דם נפוצות שלפניהן יש לצום 12 שעות
בדיקות לקביעת שיעוריהם של המרכיבים הבאים:
• טריגליצרידים.
• כולסטרול (ובכלל זה HDL, הכולסטרול הטוב).
• הורמון ADH.
• הורמון גסטרין (Gastrin).
האם מותר לשתות מים לפני בדיקת דם?
מותר ואף מומלץ.
מותר לשתות קפה לפני בדיקת דם? תה?
אסור. מותר לשתות מים בלבד.
מותר לעשות ספורט?
במרבית המקרים מותר להמשיך בפעילות גופנית כרגיל. לפני בדיקת CPK (אנזים שמצוי ברקמת השריר) עדיף להימנע מפעילות גופנית מאומצת החל מיום לפני הבדיקה כדי למנוע מצב של שיבוש בתוצאות.
ומה בנוגע לעישון לפני בדיקת דם?
גם עישון עלול לשבש את התוצאות, ולכן רצוי שלא לעשן לפני הבדיקה (או בכלל).
מותר ליטול תרופות לפני בדיקת דם?
מותר ואף רצוי ליטול את כל התרופות כרגיל יחד עם כוס מים, למעט תרופות שנוטלים אחרי אוכל כמו אספירין ומדללי דם. את נטילת התרופות האלה ניתן לדחות לארוחה שלאחר הבדיקה.
איך עושים בדיקת דם?
ניתן לקחת דם מעורק, מווריד או מנים, אך ברוב המקרים נלקח הדם מווריד בולט ונוח - במרבית המקרים מאזור פנים המרפק.
האחות מניחה גומייה ("שטאונג") מעל הווריד - פעולה שמאיטה את חזרת הדם ללב וגורמת להתנפחות הווריד. כך קל יותר למצוא אותו. נטילת הדם נעשית באמצעות מחט דקה, קצרה ועדינה ובדיקור אחד בלבד.
לבדיקות דם אין תופעות לוואי, אך לפעמים מתלווה אליהן חרדה קלה. לכן מומלץ לא להתבונן במחט בשעה שהיא חודרת את העור, לשתות כוס מים לפני הבדיקה (פעולה שעליה ימליצו גם הרופאים והאחיות) ולהשתדל להגיע אליה רגועים.
טריק נוסף: להתרכז בסרטון מצחיק בסמארטפון בזמן הדקירה.
מה קורה אחרי הבדיקה?
לאחר איסוף הדגימה והוצאת המחט מומלץ ללחוץ על אזור הדקירה באמצעות פד גזה למשך כשתי דקות עד להיקרשות הדם. מי שיודע כי הדם שלו נקרש לאט יותר מהרגיל צריך ללחוץ זמן רב יותר על אזור הדקירה.
הקפדה על הלחיצה תמנע הופעה של דימום קל מהנקודה שממנה ניטל הדם או היווצרות סימן כחול במקום - מה שמצביע על דימום פנימי. גם אם זה קורה, אין צורך להיבהל: זו תופעת לוואי שכיחה שתחלוף עד למחרת.
כל מדד שנבדק בבדיקת דם יכול להיות בטווח הנורמה, מתחת לנורמה או מעליה. לפעמים - אך לא תמיד - כאשר הערך הנמדד נמצא מתחת לנורמה או מעליה מצביע הדבר על בעיה רפואית.
עם זאת יש לציין שאם רק ערך אחד נמוך מהנורמה או גבוה ממנה, זה לא משקף בהכרח מחלה. יש לפנות לרופא המטפל, והוא יגבש את תמונת המצב על סמך תוצאותיה של בדיקת הדם וכן על סמך נתונים נוספים, ובהם תלונותיו של המטופל והממצאים מהבדיקה הגופנית ומבדיקות נוספות.
בתוך כמה זמן מתקבלות תוצאות של בדיקות דם?
רובן - עוד באותו היום. אבל יש בדיקות שמצריכות יותר זמן - אפילו שבועיים ויותר.
הנה כמה דוגמאות:
בדיקת איידס - 3 ימים.
תרביות - 3 ימים.
בדיקת בלוטת התריס, בדיקות סרולוגיות, המוגלובין מסוכרר - יומיים.
למה צריך לעשות בדיקות מסוימות ליד מרכזי סרכוז?
ישנן בדיקות דם שבתהליך ביצוען נדרשת פעולה של הפרדה בין חלקים שונים בדגימת הדם. הפעולה נקראת סרכוז והיא נעשית באמצעות מכשור מיוחד במרכזי הסרכוז. כדי שיהיה אפשר להעביר במהירות את הדגימה להמשך טיפול מיידי, הבדיקה נעשית רק במרפאות שסמוכות למרכז הסרכוז.
ולסיום, כל כמה זמן מומלץ לי לעשות בדיקות דם?
התשובה תלויה בגורמים כמו גיל, מחלות רקע וגורמי הסיכון.
לדוגמה, לילדים בריאים מומלץ לעשות רק ספירת דם בגיל שנה.
כשמדובר באנשים צעירים בני 20 עד 40, ללא גורמי סיכון וללא מחלות רקע, ניתן להסתפק בבדיקות דם פעם בחמש שנים.
לעומת זאת, לאדם שיש לו סוכרת לא מאוזנת מומלץ להיבדק כל שלושה חודשים - עד שהסוכר מתאזן.
בשורה התחתונה: כל מקרה לגופו, ותמיד אפשר להתייעץ עם רופא/ת המשפחה.
ד"ר דנה פלורנטין היא מומחית ברפואת משפחה בכללית ומנהלת מרפאת לב העיר
ד"ר ילנה קרן־טרדאי היא מנהלת המעבדה לביוכימיה במערך המעבדות על שם פרוז'ינין במחוז ירושלים של קבוצת כללית
