חצבת (באנגלית: Measles או Rubeola) היא מחלה נגיפית חריפה ומידבקת מאוד שגורמת לחולים בה לפריחה אופיינית לחום גבוה ולתחושה כללית רעה.
חצבת נחשבת לאחת המחלות הזיהומיות המידבקות ביותר בעולם: לאדם לא מחוסן שבא במגע עם חולה במחלה יש סיכון של יותר מ־90% להידבק בה.
המחלה מועברת מאדם לאדם באמצעות הפרשות מדרכי הנשימה ובמגע עם אדם חולה. אף שקיים חיסון נגד חצבת, המחלה שכיחה יחסית שכן שיעור המתחסנים נגדה הלך וירד עם השנים.
מהו מצב החצבת בישראל?
בישראל נרשמה בשנים האחרונות עלייה חדה בתחלואה בחצבת. בשנים 2019-2018 נדבקו במחלה יותר מ־4,250 בני אדם (לעומת 33 נדבקים בלבד בשנה שלפני כן), וכמה מהחולים אף נפטרו כתוצאה מסיבוכי המחלה.
החל מספטמבר 2023 נרשמו כמה התפרצויות של חצבת באזורים שונים בארץ (תל־אביב, בית־שמש, כינרת, חיפה, ירושלים) בעקבות "יבוא" של המחלה מחו"ל והתפשטותה בקרב ילדים שאינם מחוסנים או שאינם מחוסנים באופן מלא.
גם בוגרים נדבקו בחצבת, אף שהם אמורים היו להיות מחוסנים מפני המחלה. החשש הוא שהמחלה תגיע לאוכלוסיות מרובות ילדים שבהן שיעורי ההתחסנות נמוכים יחסית. שם עלולה המחלה להתפשט במהירות, כשריפה בשדה קוצים.
ההתפרצויות האלה בישראל הן חלק מהתפרצות נרחבת של חצבת באזורים שונים בעולם, ובהם מדינות אירופה ומערב אסיה, בעיקר קזחסטן, קירגיסטן אזרבייג'ן ורוסיה (בחלקן עלייה של פי 30 בתחלואה בהשוואה לשנים קודמות). אחד ההסברים לעלייה הזאת הוא ירידה בשיעורי ההתחסנות, אך זהו אינו ההסבר היחיד.
בעקבות העלייה בשיעורי התחלואה קרא ארגון הבריאות העולמי להגביר את מאמצי ההתחסנות.
בארץ פועל משרד הבריאות כדי להגדיל את שיעורי ההתחסנות. למשל, הוא הנחה להקדים את המועד שבו ניתנת מנת החיסון השנייה (שכיום ניתנת בכיתה א) למועד שבו מגיע/ה הילד/ה לטיפת חלב מכל סיבה שהיא, ובלבד שחלף חודש לפחות מאז שניתנה המנה הראשונה.
איך נדבקים בחצבת?
בקלות: כמעט כל מי שאינם מחוסנים (90% מהם ואף יותר) שנמצאים באותו הבית עם אדם חולה יידבקו במחלה. ההדבקה היא באמצעות מגע ובאמצעות שאיפה של רסיסי הפרשות מדרכי הנשימה העליונות של אדם חולה.
החולים במחלה יכולים להדביק אחרים החל מארבעה ימים לפני הופעת הפריחה ועד ארבעה ימים לאחר הופעתה. המחלה היא כל כך מידבקת, עד כי ניתן להידבק בה מכניסה לחדר שבו שהה שעתיים קודם לכן אדם חולה.
מי נמצא בסיכון להדבק?
כל מי שלא חוסנו או לא חלו במחלה. אנשים שסובלים מדיכוי חמור של מערכת החיסון עלולים לחלות אף אם חוסנו או חלו בעבר.
מהם תסמיני החצבת?
תקופת הדגירה - פרק הזמן מרגע החשיפה לנגיף ועד להופעת התסמינים של מחלת החצבת - נמשכת בממוצע כ־14 יום (בין 6 ימים ל־21 ימים).
הסימנים הראשונים אינם ספציפיים: חום, חולשה, שיעול, נזלת ודלקת עיניים (לעיתים עד כדי קושי לפקוח עיניים באור) - כמו בהרבה מחלות נגיפיות אחרות.
כמה ימים (2 עד 4) לאחר הופעת הסימנים הלא ספציפיים מופיעה הפריחה האופיינית של חצבת: כתמים אדומים מתמזגים. הפריחה מתחילה בפנים ובצוואר ומתקדמת כלפי מטה - לעבר הגב והגפיים, לרוב ללא עירוב כפות הרגליים.
לעיתים ניתן למצוא נגעים בחלל הפה עוד לפני הופעת הפריחה על העור. לשלב הפריחה מתלווים תסמינים שונים ובהם חום גבוה ממושך, בלוטות לימפה מוגדלות, שיעול, כאבי גרון ודלקת עיניים.
לאחר כ־48 שעות מתחילת הפריחה היא מתחילה לדעוך, לעיתים עם הופעת קשקשת על הנגעים המחלימים. לרוב חולפת הפריחה כליל בתוך שבוע מהופעתה. השיעול עלול להימשך עוד כשבועיים.
כיצד מאבחנים חצבת?
המראה של הפריחה וכיוון התפשטותה אצל חולה שסובל מחום ומדלקת עיניים מצביעים על כך שמדובר - בסבירות גבוהה - בחצבת. החשד מתחזק עוד יותר אם החולה חי, לומד או עובד בסביבה שבה כבר אובחנו חולי חצבת.
אישור של האבחנה ניתן לקבל באמצעות בדיקת PCR של רוק או של תאים מחלל הלוע (בדומה לבדיקה שעושים לאבחון קורונה). אפשרות אחרת היא לעשות בדיקת PCR מדגימת שתן.
ניתן לבדוק גם הימצאות נוגדנים בדם לנגיף החצבת, אך בדיקה כזאת אינה שימושית לאבחון המחלה בזמן אמת. ערכה העיקרי של בדיקת נוגדנים היא במתן הערכה האם האדם מחוסן (עקב מחלה בחצבת בעבר או קבלת חיסון בעבר).
עלולים להיות סיבוכים למחלת החצבת?
כן, ולא מעט. סיבוכים מופיעים בכשליש מהמקרים. הסיבוכים הנפוצים ביותר הם שלשולים, דלקת אוזניים בפעוטות ודלקת ריאות. נוסף על אלה עלולים להיות סיבוכים נדירים אך מסכני חיים, ובהם:
• דלקת מוח. זהו סיבוך נדיר שמתרחש אצל 0.1% מחולי החצבת בשלב המחלה החריפה. זהו סיבוך מסוכן שעלול להיות קטלני.
• SSPE. זהו סיבוך נדיר ביותר שמתרחש אצל 5 עד 10 ילדים מתוך מיליון חולי חצבת. הסיבוך הזה מופיע כ־10 שנים לאחר חלוף החצבת. זוהי מחלה קטלנית וחשוכת מרפאה שפוגעת ברקמת המוח באופן בלתי הפיך ומתאפיינת בירידה קוגניטיבית הדרגתית ובפגיעה מוטרית - עד מוות.
• תמותה. חולה אחד עד שני חולים מתוך אלף עלולים למות בגלל המחלה. בארצות מתפתחות מגיע שיעור התמותה ל־5% עד 10% מהילדים החולים. סיבת המוות המובילה בקרב ילדים היא דלקת ריאות (אחראית לכ־60% ממקרי המוות). בקרב מבוגרים סיבת המוות השכיחה ביותר היא דלקת של רקמת המוח.
ככלל, הסיכון לסיבוכים כתוצאה מהמחלה גבוה יותר בילדים שטרם מלאו להם 5 שנים ובמבוגרים בני 20 שנים ויותר. הסיכון גבוה במיוחד בקרב ילדים שסובלים מתת־תזונה, לרוב בארצות מתפתחות, בקרב נשים הרות ובקרב מי שסובלים ממערכת חיסונית מדוכאת.
יש חיסון נגד חצבת?
יש חיסון נגד המחלה - שמורכב מנגיף חי־מוחלש - כבר מאז שנות ה־60 של המאה הקודמת. מדובר בחיסון יעיל מאוד: בין 97% ל־99% ממי שקיבלו את שתי מנות החיסון הנחוצות מחוסנים מפני המחלה.
יתר על כן, מי שחוסנו ובכל זאת חלו בחצבת סובלים לרוב ממחלה קלה בלבד. הבעיה היא שלמרות חומרת המחלה ולמרות יעילות החיסון קיימות אוכלוסיות שאינן מתחסנות, ובגללן יש מדי פעם התפרצויות של מחלת החצבת.
מה קורה אם הייתי במגע עם חולה חצבת ואינני מחוסן?
עד 72 שעות לאחר החשיפה יינתן חיסון פעיל (זהו החיסון הרגיל שניתן בשגרת החיסונים. מדובר בחיסון חי מוחלש). חיסון כזה עשוי למנוע את הופעת המחלה או להקל על חומרתה. ניתן לתת אותו גם לתינוקות בגיל חצי שנה עד שנה, אך במקרה כזה החיסון לא ייחשב להם במניין חיסוני השגרה.
למי שאינו יכול לקבל את החיסון הפעיל (חיסון חי מוחלש), למשל אנשים שסובלים מדיכוי של מערכת החיסון או נשים הרות, מומלץ לקבל בתוך 6 ימים ממועד החשיפה חיסון סביל שמבוסס על נוגדנים. חיסון כזה מיועד לאנשים הבאים:
• נשים הרות שלא קיבלו בעבר אף לא מנה אחת של חיסון פעיל נגד חצבת.
• תינוקות שטרם מלאו להם 6 חודשים.
• תינוקות בני 6 עד 11 חודשים, שחלפו 72 שעות ויותר מאז חשיפתם לנגיף החצבת.
• אנשים שסובלים מדיכוי של מערכת החיסון כתוצאה ממחלה או בעקבות טיפול תרופתי (למשל מושתלי איברים).
האם חצבת מסוכנת להיריון?
חצבת עלולה לגרום ללידות מוקדמות ולהפלות. יש גם דיווחים על מקרים מעטים שבהם המחלה פגעה בעובר. עם זאת, עקרונית המחלה אינה נחשבת לפוגעת בהתפתחות העובר.
ואם למרות הכול חליתי?
הטיפול בחצבת הוא תומך בעיקרו (כלומר: אין תרופה שמרפאת את המחלה) וכולל לרוב מתן נוזלים ותרופות להורדת חום. במקרים קשים יש צורך באשפוז.
זה יחזור?
לא. חלית? יש לך הגנה לכל החיים.
ד"ר בת־שבע גוטסמן היא רופאה בכירה במרפאה למחלות זיהומיות בבית החולים מאיר מקבוצת כללית. כמו כן היא משמשת יועצת בקהילה בכללית בתחום של מחלות זיהומיות ושל שימוש באנטיביוטיקה
