חיפוש

dsdsdsd
ילד עושה שרירים

חיסון נגד פוליו (שיתוק ילדים)

כל המידע החשוב על החיסון נגד פוליו: אילו חיסונים ניתנים? באילו גילים מתחסנים? מהן תופעות הלוואי? איפה מתחסנים? איך קובעים תור? מה בנוגע לחיסון מבוגרים? מדריך

אריקה רוזנשטוק, רונית וייזר

תוכן העניינים:

אילו סוגי חיסונים ניתנים נגד פוליו?
למה מחסנים נגד פוליו בשני חיסונים שונים?
האם החיסונים נגד פוליו בטוחים ויעילים?
מי צריכים להתחסן?
כיצד אדע אם ילדיי מחוסנים מפני פוליו?
החל מאיזה גיל מחסנים נגד פוליו?
באילו גילים מחסנים נגד פוליו ובאיזה סוג של חיסון?
איפה מתחסנים?
איך קובעים תור לחיסון?
לאן פונה מי שחסר לו חיסון IPV או שהוא לא קיבל מעולם חיסון כזה?
מה בנוגע לחיסון פוליו למבוגרים?
מהן תופעות הלוואי האפשריות לחיסון?
האם מותר לחסן נשים בהיריון? 
באילו מקרים אסור לחסן?
מתי לא צריך לדחות את החיסון?

פוליו היא מחלה זיהומית שנגרמת מנגיף (וירוס) הפוליו. הנגיף - שחודר לגוף דרך הפה ומופרש בצואה - מידבק ועובר מאדם לאדם, בעיקר בקרב ילדים.

מי שנמצאים בסכנה לחלות בפוליו הם כל מי שאינם מחוסנים, ובהם תינוקות שטרם הספיקו להתחסן וכן מי שסובלים מדיכוי חיסוני.

מחלת הפוליו: כל מה שחשוב לדעת

התסמינים, הסכנות ועוד הרבה מידע חשוב

אמא מטפלת בתינוק ששוכב על שמיכה  

אילו סוגי חיסונים ניתנים נגד פוליו?

בישראל נותנים שני סוגי חיסונים נגד פוליו:

• IPV - חיסון המורכב מנגיף מומת. החיסון הזה ניתן בזריקה.

• OPV - חיסון חי־מוחלש שניתן בשתי טיפות בפה.

בחזרה למעלה

מדוע מחסנים נגד פוליו בשני חיסונים שונים?

הסיבה לכך היא ששני החיסונים האלה משלימים זה את זה.

החיסון המומת (IPV) שניתן בזריקה מעורר יצירת נוגדנים בדם. הנוגדנים האלה מונעים מעבר של הנגיף מהמעי לדם ולמערכת העצבים ובכך נמנעת המחלה.

החיסון הזה, שאותו פיתח ב־1953 הרופא היהודי האמריקאי יונה סאלק, הצליח למנוע תחלואה בקרב המחוסנים, אך לא הצליח לחסל את מגפת הפוליו בעולם.

הסיבה: המחוסנים אומנם היו מוגנים מהמחלה, אך המשיכו להפריש את הנגיף מהמעי לסביבה (באמצעות צואה) ולהדביק את מי שלא חוסנו.

החיסון החי־מוחלש (OPV), שאותו פיתח הרופא היהודי אמריקאי אלברט סייבין ב־1961, ניתן, כאמור, בטיפות דרך הפה.

הנגיפים המוחלשים שבחיסון מגיעים למעי ומתרבים שם, וכך נוצרת הגנה מקומית במעי - מה שמונע הדבקה בווירוס הפרא (הטבעי, האלים, מחולל המחלה). כך נמנעת הפצת נגיף הפרא לסביבה במקרה של הדבקה.

יתר על כן, הנגיף המוחלש מופרש לסביבה, מעניק לה הגנה ויוצר מה שנקרא "חיסון עדר".

מי שהתחסן בטיפות OPV (שמכילות את הנגיף המוחלש) יכול להפריש את הנגיף בצואה במשך כמה שבועות. כדי למנוע הדבקה של סביבת המחוסן יש להקפיד במיוחד על היגיינת הידיים.

האם יש חשיבות לסדר החיסונים?

כן!

אסור לתת חיסון חי־מוחלש למי שלא חוסן קודם לכן בחייו בחיסון המומת, שכן – במקרים נדירים – הדבר עלול לגרום למחלת פוליו. אם החיסונים ניתנים בסדר הנדרש, הסיכון לכך הוא אפסי.

בחזרה למעלה

האם החיסונים נגד פוליו בטוחים ויעילים?

כן, בהחלט. 

החיסונים שניתנים כיום אינם כוללים את המרכיב נגד זן 2 של פוליו שנעלם מהעולם ואינו קיים באירוע הנוכחי.

חיסון הוא האמצעי היעיל ביותר למנוע הידבקות בפוליו, אך נוסף על כך יש גם להקפיד על כללי היגיינה, במיוחד רחיצת ידיים במים ובסבון במשך 20 שניות לאחר יציאה משירותים, לפני מגע עם אוכל ולאחר החלפת חיתול לתינוק.

בחזרה למעלה     

מבצע שתי טיפות (אביב 2022)

באביב 2022 השיק משרד הבריאות את מבצע "שתי טיפות", שנועד לעצור מהר ככל האפשר את התפשטות הפוליו בארץ. המבצע הוכרז לאחר שהתגלו מספר נשאי פוליו ללא סימפטומים וחולה אחד שסבל משיתוק קל. כולם לא התחסנו.

במסרת המבצע, שיועד לילדים ולבני נוער עד גיל 17, ניתנה השלמה של חיסוני OPV לכל מי שטרם השלימו שתי מנות כאלה. 

מרבית הילדים שנולדו בשנים 2005 עד 2013 (גילי 9 שנים עד 17 שנים) חוסנו במנה אחת בלבד, שכן החיסון החי־מוחלש שב לשגרת החיסונים רק ב־2013. לכן, רובם היו צריכים לקבל אותו במבצע.

לילדים מגיל 6 שבועות ועד גיל 18 חודשים הומלץ להקדים את 2 חיסוני השגרה הראשונים (חיסון "מחומשת" נכלל בתוכם) לגיל 6 שבועות ו־10 שבועות. 

בחזרה למעלה

כיצד אדע אם ילדיי מחוסנים מפני המחלה?

ניתן לבדוק זאת בפנקס החיסונים ו/או בטיפות החלב ובמרפאות הילדים.

בחזרה למעלה

החל מאיזה גיל מחסנים נגד פוליו?

חיסון פוליו ניתן החל מגיל חודשיים. אין מניעה ואף רצוי לחסן ילדים שיש להם בבית אחים בני פחות מחודשיים. חיסון האחים הגדולים ימנע את הדבקתם של התינוקות בנגיף הפוליו הפראי.

בחזרה למעלה

באילו גילים מחסנים נגד פוליו בשגרה ובאיזה סוג של חיסון?

בשנה הראשונה לחיים נותנים 4 חיסוני IPV (חיסון בזריקה): בגיל חודשיים, בגיל ארבעה חודשים, בגיל חצי שנה ובגיל שנה. הם נכללים בחיסון "המחומשת" (שכולל גם את החיסונים נגד דיפתריה, טטנוס, שעלת והמופילוס אינפלואנזה b).

בגילי חצי שנה ושנה וחצי נותנים שתי מנות של חיסון OPV (חיסון בטיפות) - רק למי שכבר קיבל שני חיסוני IPV.

בגיל 7 (כיתה ב) נותנים מנת דחף (חיזוק) של חיסון IPV - יחד עם החיסונים נגד דיפתריה, טטנוס ושעלת.

בחזרה למעלה

איפה מתחסנים?

עד גיל 6 שנים (כולל) - בטיפות חלב שבהן מטופלים הילדים.

מגיל 7 שנים - במערך לבריאות התלמיד.

בחזרה למעלה   

לאן פונה מי שחסר לו חיסון IPV או שהוא לא קיבל מעולם חיסון כזה?

עליו לפנות לטיפת חלב - גם אם הוא עבר את גיל 6 - במקום מגוריו או למשרד הבריאות או לעירייה.

בחזרה למעלה

מה בנוגע לחיסון פוליו למבוגרים?

בשגרה לא ניתנים חיסוני פוליו למבוגרים. יש לכך שתי סיבות: ילדים הם שמפיצים את המחלה; נוסף על כך, המבוגרים כבר קיבלו בעבר את החיסון החי־מוחלש, ולכן אין צורך לתת להם אותו שוב.

במקרה הצורך נותנים את החיסון גם למבוגרים, למשל מטיילים (במרפאות המטיילים) או עובדים במקצועות מסוימים.

בחזרה למעלה

מהן תופעות הלוואי האפשריות של החיסון?

לחיסון IPV (בזריקה) אין בדרך כלל תופעות לוואי מיוחדות, אך לעיתים מופיעות תגובות מקומיות, אלרגיות ועליית חום מתונה.

אחרי חיסון OPV (בטיפות) יכולים להופיע עליית חום מתונה, הקאות או שלשול. אם נתקלים בתגובות אחרות, או בכל מקרה של ספק, מומלץ להתייעץ עם הצוות המטפל.

מה עושים?
אם הופיעו אודם, נפיחות או קשר תת־עורי (מעין גוש מתחת לעור) באזור ההזרקה, אפשר להקל עליהם בעזרת קומפרס קר ולח. פשוט לוקחים חיתול בד, מגבת או פד גזה, מרטיבים במים קרים ומניחים על האזור המגורה כמה פעמים ביום.

אם החום עולה מעל 38.5 מעלות, נותנים תרופה להורדת חום לפי הנחיות היצרן. בכל מקרה, עד גיל חודשיים חום מעל 38 מעלות מחייב התייעצות עם רופא או עם אחות.

תופעות נדירות ביותר
לעיתים רחוקות ביותר יכולה להופיע תגובה אלרגית חריפה שמופיעה מייד אחרי החיסון. התגובה האלרגית הזאת נקראת אנפילקסיס (anaphylaxis) והיא מתבטאת בקוצר נשימה, בגרד או בפריחה נרחבת, בירידה בלחץ הדם, בדופק מהיר, בסחרחורת, בכאבי בטן חזקים, בהקאה ובשלשול. תגובה כזאת מופיעה במהירות והיא נחשבת למצב חירום רפואי.

מה עושים?
ממתינים במרפאה כ־15 דקות אחרי החיסון להשגחה ולמעקב. במקרה הצורך יש במרפאה ערכת טיפול יעילה לעזרה ראשונה.

בחזרה למעלה

האם מותר לחסן נשים בהיריון נגד פוליו? 

ניתן לחסן נשים בהיריון נגד פוליו אם קיים סיכון גבוה לחשיפה לנגיף. יש להתייעץ עם הרופא המטפל.

אין מניעה לחסן ילדים בחיסון חי־מוחלש (OPV) כאשר יש בבית נשים בהיריון. יתר על כן, חיסון האחים הגדולים ימנע את הדבקתם של היילודים בנגיף הפוליו הפראי.

בחזרה למעלה

מתי אסור לחסן?

במקרים הבאים אסור לחסן נגד פוליו:

 בעת מחלת חום.

אם ידועה רגישות לאחד ממרכיבי החיסון, אם הופיעה תגובה חמורה אחרי החיסון הקודם ובזמן מחלה חריפה.

אם המתחסן או בני ביתו סובלים מליקוי משמעותי במערכת החיסון, כמו איידס, או מטופלים בתרופות שמדכאות אותה, כמו כימותרפיה.

 יש לשים לב: תינוק או פג שלא חוסנו קודם לכן במנה אחת לפחות של IPV (בזריקה) - אסור לחסן אותם ב־OPV.

בחזרה למעלה

חשוב לדעת: 3 חוקי ברזל לקבלת חיסונים

1. לאחר קבלת החיסון יש להמתין כ־15 דקות להשגחה במרפאה.

2. יש לדווח לצוות המטפל על תופעות לוואי שהיו למתחסן בחיסונים הקודמים.

3. מומלץ להקפיד על תוכנית החיסונים השגרתית לכל ילד במועדים שנקבעו בהתאם לגיל ולהימנע עד כמה שאפשר משינויים ומחריגות.
בחזרה למעלה

מתי לא צריך לדחות את החיסון?

הורים רבים נוהגים לדחות חיסונים לילדים שלהם במצבים רפואיים שונים. ברוב המקרים, אין לדחייה הזאת הצדקה רפואית ממשית. אלה המצבים שבהם - בניגוד לדעה הרווחת - אין שום צורך לדחות את החיסון:​

​• בזמן מחלה קלה ללא חום, או עם יש חום שמתחת ל־38 מעלות.

• לאחר החלמה ממחלה חריפה.

• לאחר חשיפה למחלה מידבקת, אך בלי שאירעה הדבקה.

• אם המתחסן חלה בעבר במחלה מידבקת שנגדה מחסנים.         

• בזמן טיפול באנטיביוטיקה.

• בזמן טיפול - מקומי או כללי - בסטרואידים במינון שאינו מדכא את מערכת החיסון.

• לפני ניתוח או לאחר החלמה מניתוח.

• אם המתחסן נולד פג או במשקל נמוך. 

• אם למתחסן יש היסטוריה של צהבת לאחר הלידה

• אם המתחסן נמצא במצב תזונתי ירוד.

• נשים מיניקות.

• במקרים של מחלה ממושכת של הלב, של הריאות, של הכבד או של הכליות, ללא פגיעה במערכת החיסון.  

• במקרה של נזק קבוע במערכת העצבים, כמו שיתוק מוחין או תסמונת דאון.

• כשלמתחסן יש היסטוריה של תגובה אלרגית סבירה (לא אנפילקטית) למרכיב של החיסון. למשל, גרד, שינוי בהרגלי היציאות, נזלת או פריחה מקומית קטנה באזור ההזרקה שהופיעו שעות או ימים לאחר החיסון.

• כשיש היסטוריה של מחלות אלרגיות אצל המתחסן או אצל קרובי משפחה מדרגה ראשונה.

• כשיש היסטוריה של מחלות במערכת העצבים (כולל פרכוסים ומחלת הנפילה) אצל בני משפחה מדרגה ראשונה.

• כשיש היסטוריה של תופעות לוואי לאחר חיסון אצל בני משפחה מדרגה ראשונה.

• כשיש היסטוריה של מוות בעריסה​ אצל בני משפחה מדרגה ראשונה.

• בזמן היריון של האם או של בנות בית אחרים של המתחסן.

בחזרה למעלה

אריקה רוזנשטוק היא מנהלת תחום טיפת חלב במחוז שרון־שומרון של כללית

רונית וייזר היא מנהלת המחלקה לשירותי בריאות ומניעה באגף הסיעוד בקהילה של כללית

* המידע המופיע במדריך הוא לידיעה כללית בלבד. יש לעיין בתנאי השימוש ומדיניות הפרטיות

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לך על כללית...

רוצה לשמוע טיפה?

צריך רק למלא את הטופס - אנחנו נעשה את השאר

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

שימו לב שאתם מספקים בטופס זה מידע אישי ורגיש