טטנוס: מדריך על המחלה רוצה לדעת עוד על טטנוס? התסמינים שלה? איך נדבקים? הסיבוכים האפשריים? כל התשובות במדריך |
נגד מה מתחסנים?
טטנוס, המוכרת גם בשמותיה העבריים צפדת ופלצת, היא מחלה זיהומית של מערכת העצבים המרכזית הנגרמת מהחיידק Clostridium tetani שמפריש רעלנים.
טטנוס היא מחלה מסוכנת, שעלולה להיות קטלנית. למרבה המזל, פותח חיסון נגדה, ומאז 2001 נצפו בארץ רק שני חולי טטנוס.
מתי מתחסנים נגד טטנוס בשגרה?
החיסון שניתן נגד טטנוס בשגרה הוא חיסון פעיל. החיסון הזה, שמבוסס על רעלן שנוטרל, פותח כבר בשנות ה־20 של המאה ה־20. זהו אחד החיסונים המעטים שאפשר לקבל גם לפני ההיחשפות לחיידק וגם לאחר ההיחשפות.
החיסון הפעיל ניתן במועדים הבאים:
• ארבע פעמים בשנה הראשונה לחיים: בגיל חודשיים, בגיל ארבעה חודשים, בגיל חצי שנה ובגיל שנה. לאחר מכן מקבלים חיסון דחף (חיזוק לתמיכה החיסונית).
• בכיתה ב.
• בכיתה ח.
• בעת הגיוס לצה"ל.
• בהיריון - יחד עם החיסון לשעלת.
• לפני טיולים - לפי ההמלצות של מרפאות המטיילים.
• לאחר פציעה או נשיכה במקרים מסוימים.
לאחר גיל 18 מומלץ לקבל חיסון דחף (חיזוק לחיסון הפעיל) נגד טטנוס אחת ל־5 עד 10 שנים.
ואם נפצעתי?
לעיתים נדרשת מנת דחף גם לאחר פציעות מסוימות - גם אם מדובר באנשים שחוסנו לפני פחות מ־5 עד 10 שנים (בתלות בהיקף הפציעה, בעומקה, בגורם לפציעה ובמידת הזיהום).
במילים אחרות: בכל מקרה של חשד להדבקה - גם אם מדובר באדם מחוסן - יש לקבל חיסון דחף.
בשלב מוקדם מאוד של המחלה אפשר להקטין את כמות הרעלן שנקשרת לקולטנים בקצות העצבים באמצעות מתן נוגדנים ספציפיים למחלה המוזרקים לשריר (חיסון סביל).
נכון או לא נכון? "אם לא מתחסנים נגד טטנוס בתוך 72 שעות מהפציעה, כבר אין טעם". לא נכון!
אומנם חשוב מאוד לפנות להתייעצות עם צוות רפואי בהקדם האפשרי אחרי פציעה, אך אל תוותרו על התייעצות עם הצוות הרפואי גם אם חלפו כמה ימים מהפציעה. |
האם לנשים בהיריון מותר לקבל את החיסון?
גם לנשים בהיריון מותר לקבל את החיסון, ורצוי לוודא שהן אכן מחוסנות: אם אישה הרה אינה מחוסנת, עלול היילוד ללקות בטטנוס בשל זיהום בעקבות חיתוך חבל הטבור - אם לא נעשה באופן סטרילי.
למעשה, בסוף ההיריון מקבלת כל אישה הרה חיסון נגד שעלת יחד עם חיסון נגד טטנוס, כך שבלידה היא והיילוד מוגנים מפני שתי המחלות.
איפה מתחסנים?
עד גיל 6 ניתנים חיסונים שגרתיים במסגרת טיפת חלב.
לאחר גיל 6 מתחסנים בהתאם לגיל ולצורך: בבתי הספר, במרפאות כללית, במיון, במרפאות המטיילים ובמרפאות החיסונים של משרד הבריאות.
איך מתחסנים?
לתינוקות ולילדים עד גיל 3 שנים נותנים זריקה בשריר הירך.
מבוגרים יותר מקבלים את החיסון בשריר הזרוע.
מהן תופעות הלוואי האפשריות אחרי החיסון ואיך מתמודדים איתן?
רוב התגובות שיכולות להופיע אחרי החיסון הן קלות, לא מסוכנות וחולפות במהירות. אם נתקלים בתופעות שאינן מתוארות כאן, יש לדווח עליהן לצוות המטפל.
תופעות מקומיות
אודם, נפיחות וכאבים בגפה או קשר תת־עורי (מעין גולה מתחת לעור) באזור ההזרקה.
מה עושים? קומפרס קר ולח. פשוט לוקחים חיתול בד, מגבת או פד גזה, מרטיבים במים קרים ומניחים על האזור המגורה כמה פעמים ביום לשם השגת הקלה.
תופעות כלליות
בחילה, הקאה, חוסר תיאבון, סחרחורת, בכי וצרחות, שלשול, אי־שקט, ישנוניות, כאבי ראש, עצבנות, עליית חום מתונה.
מה עושים? אם החום מטפס ליותר מ־38.5 מעלות, נותנים תרופה להפחתת חום, לפי הנחיות היצרן של החיסון.
בכל מקרה, עד גיל חודשיים וחצי, חום של 38 מעלות ויותר מחייב התייעצות עם רופא או עם אחות - ומומלץ לעשות זאת גם אם נתקלים בכל תופעה אחרת שנראית מדאיגה.
תופעות נדירות
לעיתים רחוקות עלולה להופיע תגובה אלרגית מהירה וחריפה שנקראת אנפילקסיס (anaphylaxis). היא מתבטאת בקוצר נשימה, בגרד או בפריחה נרחבת, בירידה בלחץ הדם, בדופק מהיר, בסחרחורת, בכאבי בטן חזקים, בהקאה או בשלשול.
מה עושים? לאחר קבלת החיסון מומלץ להמתין להשגחה במרפאה כרבע שעה כדי לעקוב אחרי תגובת המחוסן ולבדוק אם לא מופיעות תגובות חריגות. במידת הצורך מצוידת המרפאה בערכת טיפול יעילה לעזרה ראשונה.
מתי אסור לחסן?
• במקרה של רגישות־יתר לאחד ממרכיבי החיסון או אם הופיעה תגובה חמורה לחיסון קודם.
• בזמן מחלת חום חריפה ו/או מחלה זיהומית חריפה.
בכל מקרה כדאי להתייעץ עם הצוות המטפל במקרים של מצבים רפואיים מיוחדים.
בחזרה למעלה
חשוב לדעת: 3 חוקי ברזל לקבלת חיסונים 1. לאחר קבלת החיסון מומלץ להמתין כ־15 דקות להשגחה במרפאה. 2. יש לדווח לצוות המטפל על תופעות לוואי שהיו למתחסן בחיסונים הקודמים. 3. מומלץ להקפיד על תוכנית החיסונים השגרתית לכל ילד במועדים שנקבעו בהתאם לגיל ולהימנע עד כמה שאפשר משינויים ומחריגות.
להנחיות המלאות באתר משרד הבריאות בחזרה למעלה |
מתי לא צריך לדחות את החיסון?
הורים רבים נוהגים לדחות חיסונים לילדים שלהם במצבים רפואיים שונים. ברוב המקרים, אין לדחייה הזאת הצדקה רפואית ממשית. אלה המצבים שבהם - בניגוד לדעה הרווחת - אין שום צורך לדחות את החיסון:
• בזמן מחלה קלה ללא חום, או עם יש חום שמתחת ל־38 מעלות.
• לאחר החלמה ממחלה חריפה.
• לאחר חשיפה למחלה מידבקת, אך בלי שאירעה הדבקה.
• אם המתחסן חלה בעבר במחלה מידבקת שנגדה מחסנים.
• בזמן טיפול באנטיביוטיקה.
• בזמן טיפול - מקומי או כללי - בסטרואידים במינון שאינו מדכא את מערכת החיסון.
• לפני ניתוח או לאחר החלמה מניתוח.
• אם המתחסן נולד פג או במשקל נמוך.
• אם למתחסן יש היסטוריה של צהבת לאחר הלידה.
• אם המתחסן נמצא במצב תזונתי ירוד.
• נשים מיניקות.
• במקרים של מחלה ממושכת של הלב, של הריאות, של הכבד או של הכליות, ללא פגיעה במערכת החיסון.
• במקרה של נזק קבוע במערכת העצבים, כמו שיתוק מוחין או תסמונת דאון.
• כשלמתחסן יש היסטוריה של תגובה אלרגית סבירה (לא אנפילקטית) למרכיב של החיסון. למשל, גרד, שינוי בהרגלי היציאות, נזלת או פריחה מקומית קטנה באזור ההזרקה שהופיעו שעות או ימים לאחר החיסון.
• כשיש היסטוריה של מחלות אלרגיות אצל המתחסן או אצל קרובי משפחה מדרגה ראשונה.
• כשיש היסטוריה של מחלות במערכת העצבים (כולל פרכוסים ומחלת הנפילה) אצל בני משפחה מדרגה ראשונה.
• כשיש היסטוריה של תופעות לוואי לאחר חיסון אצל בני משפחה מדרגה ראשונה.
• כשיש היסטוריה של מוות בעריסה אצל בני משפחה מדרגה ראשונה.
• בזמן היריון של האם או של בנות בית אחרים של המתחסן.
אריקה רוזנשטוק היא מנהלת תחום טיפת חלב במחוז שרון־שומרון של כללית
ד"ר אמיר קליביצקי הוא מומחה לרפואת ילדים ולמחלות זיהומיות בכללית ומנהל המרכז לבריאות הילד בת־ים
