תוכן העניינים:
נגד מה מחסנים?
איך נדבקים במחלה?
כמה חולים במחלה?
מתי מתחסנים?
איפה מתחסנים?
איך מתחסנים?
מה עושים אם יש תופעות לוואי אחרי החיסון?
מתי אסור לחסן?
חשוב לדעת: 3 חוקי ברזל לקבלת חיסונים
מתי לא צריך לדחות את החיסון?
נגד מה מחסנים?
נגד החיידק המופילוס אינפלואנזה b, שגורם לדלקת קרום המוח, לזיהום בדם ולדלקת ריאות. החיידק הזה מתמקם בדרכי הנשימה העליונות ופוגע בעיקר בילדים עד גיל 5.
החולים בדלקת קרום המוח סובלים מחום, מכאבי ראש, מהקאות ומערפול ההכרה, והמחלה עלולה לגרום לסיבוכים כמו פגיעה קבועה במערכת העצבים (פיגור שכלי, פרכוסים או חירשות) ואף לסכנת חיים.
כמה חולים במחלה?
ב־1994 התחילו לחסן את כל הילדים בישראל נגד חיידק ה־Hib. מאז ירד מספר החולים בדלקת קרום המוח שמקורה בחיידק הזה מ־200 בשנה לכ־10 בלבד.
בחזרה למעלה
מתי מתחסנים?
1. ארבע פעמים בשנה הראשונה לחיי התינוק: בגיל חודש וחצי, בגיל ארבעה חודשים, בגיל חצי שנה ובגיל שנה.
2. מגיל שנתיים ומעלה: במקרים של בעיה בתפקוד הטחול או ליקויים במערכת החיסון.
בחזרה למעלה
איפה מתחסנים?
בשנה הראשונה בטיפת חלב, ולאחר מכן במרפאות כללית.
בחזרה למעלה
איך מתחסנים?
בזריקה לשריר הירך.
בדרך כלל מקבלים את החיסון במסגרת חיסון המחומשת, שכולל חמישה חיסונים: נגד טטנוס, נגד דיפתריה, נגד פוליו, נגד שעלת ונגד Hib.
לאחר גיל שנתיים מקבלים את החיסון בנפרד במקרים של דיכוי חיסוני (לקות משמעותית במערכת החיסון כמו איידס או העדר טחול).
בחזרה למעלה
מה עושים אם יש תופעות לוואי אחרי החיסון?
רוב התגובות שעלולות להופיע אחרי החיסון הן קלות וחולפות במהירות. אם נתקלים בתופעות שאינן מתוארות כאן, יש לדווח עליהן לצוות המטפל.
תופעות מקומיות
אודם, נפיחות קלה בגפה או כאבים באזור ההזרקה.
מה עושים: קומפרס קר ולח. פשוט לוקחים חיתול בד, מגבת או פד גזה, מרטיבים במים קרים ומניחים על האזור המגורה כמה פעמים ביום, להקלה.
תופעות כלליות
עליית חום קלה ביומיים הראשונים שלאחר החיסון.
מה עושים: אם החום הוא מעל 38.5 מעלות, נותנים תרופה להורדת חום, לפי הנחיות היצרן. בכל מקרה, עד גיל חודשיים וחצי חום מעל 38 מעלות מחייב התייעצות עם רופא או עם אחות.
תופעות נדירות
אי־שקט, בכי, נמנום, חוסר תיאבון, הקאות, תפרחת.
מה עושים: פונים לצוות המטפל להתייעצות.
תופעות נדירות ביותר
לעיתים רחוקות עלולה להופיע תגובה אלרגית חריפה ומיידית שנקראת אנפילקסיס (anaphylaxis). היא מתבטאת בקוצר נשימה, בגרד או בפריחה נרחבת, בירידה בלחץ הדם, בדופק מהיר, בסחרחורת, בכאבי בטן חזקים, בהקאה או בשלשול.
מה עושים: תגובה כזאת מופיעה במהירות, ולכן מומלץ להמתין במרפאה כ־15 דקות אחרי החיסון להשגחה ולמעקב. במקרה הצורך, יש במרפאה ערכת טיפול יעילה לעזרה ראשונה.
בחזרה למעלה
מתי לא מומלץ לחסן?
• במקרה של רגישות־יתר לאחד או יותר מממרכיבי החיסון, או אם הופיעה תגובה חמורה לחיסון קודם.
• בזמן מחלת חום חריפה ו/או מחלה זיהומית חריפה.
בכל מקרה, במצבים רפואיים מיוחדים מומלץ להתייעץ עם הצוות המטפל.
בחזרה למעלה
3 חוקי ברזל לקבלת חיסונים1. לאחר קבלת החיסון מומלץ להמתין כ־15 דקות להשגחה במרפאה.
2. יש לדווח לצוות המטפל על תופעות לוואי שהיו למתחסן בחיסונים הקודמים.
3. מומלץ להקפיד על תוכנית החיסונים השגרתית לכל ילד במועדים שנקבעו בהתאם לגיל ולהימנע עד כמה שאפשר משינויים ומחריגות. בחזרה למעלה
|
מתי לא צריך לדחות את החיסון?
הורים רבים נוהגים לדחות חיסונים לילדים שלהם במצבים רפואיים שונים. ברוב המקרים, אין לדחייה הזאת הצדקה רפואית ממשית. אלה המצבים שבהם - בניגוד לדעה הרווחת - אין שום צורך לדחות את החיסון:
• בזמן מחלה קלה ללא חום או אם יש חום שמתחת ל־38 מעלות.
• לאחר החלמה ממחלה חריפה.
• לאחר חשיפה למחלה מידבקת, אך בלי שאירעה הדבקה.
• אם המתחסן חלה בעבר במחלה מידבקת שנגדה מחסנים.
• בזמן טיפול באנטיביוטיקה.
• בזמן טיפול - מקומי או כללי - בסטרואידים במינון שאינו מדכא את מערכת החיסון.
• לפני ניתוח או לאחר החלמה מניתוח.
• אם המתחסן נולד פג או במשקל נמוך.
• אם למתחסן יש היסטוריה של צהבת לאחר הלידה.
• אם המתחסן נמצא במצב תזונתי ירוד.
• נשים מיניקות.
• במקרים של מחלה ממושכת של הלב, של הריאות, של הכבד או של הכליות, ללא פגיעה במערכת החיסון.
• במקרה של נזק קבוע במערכת העצבים, כמו שיתוק מוחין או תסמונת דאון.
• כשלמתחסן יש היסטוריה של תגובה אלרגית סבירה (לא אנפילקטית) למרכיב של החיסון. למשל, גרד, שינוי בהרגלי היציאות, נזלת או פריחה מקומית קטנה באזור ההזרקה שהופיעו שעות או ימים לאחר החיסון.
• כשיש היסטוריה של מחלות אלרגיות אצל המתחסן או אצל קרובי משפחה מדרגה ראשונה.
• כשיש היסטוריה של מחלות במערכת העצבים (כולל פרכוסים ומחלת הנפילה) אצל בני משפחה מדרגה ראשונה.
• כשיש היסטוריה של תופעות לוואי לאחר חיסון אצל בני משפחה מדרגה ראשונה.
• כשיש היסטוריה של מוות בעריסה אצל בני משפחה מדרגה ראשונה.
• בזמן היריון של האם או של בנות בית אחרים של המתחסן.
בחזרה למעלה
רונית וייזר היא מנהלת המחלקה לשירותי בריאות ומניעה באגף הסיעוד בקהילה בכללית
אריקה רוזנשטוק היא רכזת הנקה ארצית בכללית
