מהו מוות בעריסה?
מוות בעריסה הוא מוות פתאומי בזמן שינה של תינוק בן פחות משנה. זהו מוות לא צפוי, שאין לו הסבר.מוות בעריסה הוא סיבת המוות הראשונה בתינוקות בני חודש עד שנה.
עד כמה שכיחה התופעה?
בישראל מתקבלים מדי שנה דיווחים על 40 עד 60 מקרי מוות פתאומיים שאין להם הסבר. בעולם המערבי השכיחות עומדת על 1 ל־1,000 לידות חיות. אף שמדובר בתופעה נדירה, תסמונת מוות בעריסה הייתה ונשארה מקור לדאגה רבה בקרב הורים רבים.
עוד כמה נתונים שכדאי להכיר
• כ־90% ממקרי המוות בעריסה מתרחשים עד גיל חצי שנה (טווח הגילים השכיח ביותר הוא 2 עד 4 חודשים).
• 50% מהמקרים מתרחשים בחורף - בין ינואר למרס. הסיכון למוות בעריסה גבוה פי כ־2.5 בחודשי החורף לעומת חודשי הקיץ.
מהם גורמי הסיכון למוות בעריסה?
הסיבה המדויקת למוות בעריסה ממשיכה להיות תעלומה. אין לה הסבר מדעי ברור, והיא מתרחשת גם אצל תינוקות בריאים לחלוטין. חוקרים רבים משערים שגורמים רבים מעורבים בהעלאת הסיכון למוות בעריסה.
בין גורמי הסיכון:
• שינה על הבטן או על הצד. ממחקרים עולה כי שינה על הבטן מגדילה משמעותית את הסיכון למוות בעריסה לעומת שינה על הגב.
• חשיפה לעשן סיגריות ברחם או אחרי הלידה. עישון בזמן ההיריון מעלה את הסיכון למוות בעריסה פי שלושה. עישון פסיבי כתוצאה מכך שאחד מבני הבית מעשן מעלה את הסיכון פי שניים.
• שינה על מיטה רכה או על משטחים רכים או בסמוך אליהם.
• שינה משותפת עם ההורים.
• לידה מוקדמת או משקל לידה נמוך.
• אח או אחות שמתו ממוות בעריסה.
• לידה מרובת עוברים (תאומים, שלישייה או יותר).
• מרווחי זמן קצרים בין הריונות.
• נשים שלא היו במעקב היריון.
• חימום־יתר או קור.
המנגנונים האפשריים אצל התינוק
• קשיים ביכולת של התינוק להתעורר משינה. ממחקר שפורסם בכתב העת Pediatrics עלתה האפשרות כי בתינוקות שמתים ממוות בעריסה קיימים ליקויים בגזע המוח שמונעים מהם להתעורר כאשר הם אינם מסוגלים לקבל מספיק חמצן.
• הפסקת נשימה על רקע חסימה של דרכי האוויר, כולל שאיפה חוזרת של האוויר שננשף, בעיקר בעת שכיבה על הבטן.
• הפסקת נשימה מרכזית.
• הפרעות בקצב הלב.
מדוע שינה של תינוקות על הבטן מסוכנת?
שינה של התינוק על הבטן גורמת לנשימה של האוויר הסמוך לסדינים. כך התינוק נושם אוויר שהוא נשף קודם לכן - אוויר שרווי בפחמן דו־חמצני.
קמפיין שנעשה בארצות־הברית בשנות ה־90 של המאה הקודמת להשכבת תינוקות על הגב לקראת השינה הפחית ב־50% את מספר המקרים של מוות בעריסה. כמעט כל החוקרים תמימי דעים שהירידה בשכיחות של מקרי המוות היא תוצאה של השינוי בהרגלי השינה של התינוקות.
השכבה על הבטן בזמן ערות, לעומת זאת, אינה מסכנת את התינוק ואפילו מומלצת: היא מחזקת את חגורת הכתפיים שלו ומעודדת את התפתחותו המוטורית.
נוסף על כך, התנוחה הזאת מונעת את השטחת הגולגולת בחלקו האחורי של הראש - השטחה שנצפית לעיתים קרובות אצל תינוקות ששוכבים זמן רב על הגב. ההשטחה הזאת אומנם אינה גורמת לנזק כלשהו, והיא חולפת, אך מדובר בבעיה אסתטית שבמקרים רבים מעוררת חרדה אצל הורים.
מדוע לא מומלץ לישון יחד עם התינוק במיטה אחת?
שינה משותפת באותה המיטה עם ההורים או עם אנשים אחרים אינה בטוחה, משום שאחד המבוגרים עלול להתגלגל על התינוק תוך כדי השינה ולחנוק אותו.
נוסף על כך, במיטות רגילות של מבוגרים הסדינים לרוב רופפים או יש עליהם בדים רופפים של כריות או של שמיכות (זאת בהשוואה לעריסה שבה המזרן קשיח יחסית, ואין עליו בדים רופפים). בדים רופפים - בין אם מדובר בסדין או בשמיכה או בכרית - עלולים לכלוא בתוכם את פני התינוק ולחנוק אותו.
הסיכון הטמון בשינה משותפת גבוה עוד יותר במקרים הבאים:
• לתינוק עדיין לא מלאו 3 חודשים.
• אחד ההורים מעשן. הסיכון קיים אפילו אם הוא או היא אינם מעשנים בחדר השינה.
• האם עישנה במהלך ההיריון.
• אחד ההורים עייף במיוחד.
• אחד ההורים משתמש בתרופות שינה, באלכוהול או בסמים.
מה אפשר לעשות כדי להפחית את הסיכון למוות בעריסה?
בהתאם לממצאים שנאספו ממחקרים שונים ורבים, ובהתאם להנחיות של משרד הבריאות, ריכזנו בעבורכם את ההמלצות החשובות ביותר:
מעקב היריון
הכול מתחיל במעקב היריון מסודר, שבו מנסים למנוע סיכון לפגוּת או לסיבוכים.
הימנעות מעישון
יש להימנע מעישון ומחשיפה לעישון בהיריון ולאחר הלידה. רצוי, כמובן, להפסיק לעשן לצמיתות, שכן עישון של ההורים (גם מחוץ לבית ושלא בקרבת ילדיהם) קשור לתחלואה נשימתית כמו אסתמה גם אצל ילדים מבוגרים יותר. יש לשמור על בית ועל רכב ללא עישון.
כמו כן חשוב להימנע משימוש בסמים ובאלכוהול בהיריון ולאחר הלידה.
השכבה על הגב
כל השכבה של תינוק לשינה - גם בלילה וגם ביום - חייבת להיות על הגב. צריך להדריך את כל מי שמטפל בתינוק (הורים, סבים, מטפלת, מעון) בנוגע לצורך להשכיב את התינוק אך ורק על הגב בשעת שינה ולא על הבטן. כאמור, גם השכבה על הצד אינה מומלצת ואינה בטיחותית.
אומנם תינוקות רבים ישנים שינה עמוקה יותר על הבטן, אך בכך בדיוק טמונה הבעיה.
בתינוקות שנולדו פגים ההשכבה על הגב מומלצת באופן מיוחד, כיוון שהם נמצאים בסיכון גבוה יותר למוות בעריסה מאשר תינוקות שנולדו במועד.
הנקה
חלב אם הוא התזונה הבלעדית המומלצת לתינוקות עד גיל 6 חודשים. נוסף על היתרונות הרבים שלה, הוכח שתזונה מחלב אם מפחיתה תחלואה בדרכי הנשימה העליונות ובכך מפחיתה את הסיכון לתסמונת מוות בעריסה. גם הנקה חלקית מפחיתה את הסיכון, אולם הנקה בלעדית מפחיתה את הסיכון באופן מובהק יותר.
מיטת תינוק תקינה
נוסף על מיטה עם תו תקן צריך גם להשתמש במזרן קשיח עם תו תקן המעיד שהוא מיועד למיטת תינוק. כמו כן מומלץ להשתמש בסדין שנמתח באופן הדוק על המזרן.
הקפדה על סביבה בטוחה
יש לשמור על סביבה בטוחה בתוך מיטת התינוק ומסביב לה:
• חשוב להרחיק מסביבת השינה חפצים רכים כמו כריות, בובות, שמיכות רכות או עבות, שמיכות פוך, שמיכות לא מהודקות, חיתולים וצעצועים רכים.
• לא מומלץ להשתמש במגיני מיטה. לא הוכח שהם מונעים חבלות, אבל לעומת זאת יש תיעוד על מעורבותם במקרי לכידה של ראש התינוק - מה שהוביל לחנק.
• אסור לחבוש לתינוק כובע בעת השינה. יש להלביש את התינוק בבגדים שישמרו על חום הגוף, אבל לא בבגדים שעלולים לכסות את הפנים.
• יש לשמור על סביבה בטוחה גם סביב מיטת התינוק: לשמור מרחק מכבלי חשמל, מרצועות בד, מווילונות וכדומה.
חימום במידה
יש להקפיד לא לחמם את התינוק יתר על המידה באמצעות שכבות לבוש רבות בימים חמים, ויש להימנע מחימום־יתר של החדר (מומלץ חימום במזגן ל־22 עד 24 מעלות).
ברוב המקרים מה שנעים למבוגר נעים גם לתינוק. הכלל הוא שעל התינוק ללבוש שכבה אחת מעל הדרוש למבוגר באותם התנאים.
אוורור החדר שבו ישן התינוק
יש לאוורר בכל יום את החדר שבו ישן התינוק. בסביבת התינוק עלולים להימצא חומרים כימיים נדיפים שהמקור שלהם בבית ובהם: חומרי הדברה, חומרים המשתחררים ממזרנים ישנים, מרהיטים, משטיחים, דאודורנטים, עשן סיגריות.
ממחקרים שפורסמו עולה שאוורור חדר השינה של התינוק יכול להקטין בשיעור ניכר את הסיכון למוות בעריסה.
שינה עם ההורים בחדר
שינה משותפת באותו החדר (אבל, כפי שהודגש: לא באותה המיטה) היא גורם שמפחית סיכון למוות בעריסה.
ניתן להניק או להאכיל את התינוק או להרגיעו במיטת המבוגר, אבל לקראת השינה צריך להעביר אותו למיטה שלו.
שינה בעת נסיעה או בעת העברה של התינוק
לעיתים יש צורך להשתמש בסלקל או בכיסא בטיחות כדי להסיע את הילד או כדי להעביר אותו ממקום למקום כשהוא ישן, אבל הם לא מיועדים לשינה שגרתית בבית - ובמיוחד לא לתינוקות שטרם מלאו להם ארבעה חודשים. לכן בהזדמנות הראשונה צריך להעביר את התינוק למיטה שלו.
בזמן שמשתמשים במנשא יש לדאוג שפני התינוק נמצאים מעל לחלק העליון של המנשא; על הפנים להיות גלויים, ואסור שתהיה חסימה כלשהי לאף או לפה.
שימוש במוצץ
הוכח ששינה עם מוצץ מפחיתה ביעילות את הסיכון לתסמונת מוות בעריסה. על פי מחקר שפורסם ב־British Medical Journal, תינוקות שישנים עם מוצץ נמצאים בסיכון מופחת למוות פתאומי בעריסה.
שינה עם מוצץ מועילה לתינוקות שישנים על הגב, ובעיקר לתינוקות שישנים על הבטן או לתינוקות לנשים מעשנות - המצויים בסיכון גבוה למוות בעריסה בהשוואה לאחרים.
אם התינוק יונק, מומלץ לדחות את השימוש במוצץ עד לביסוס ההנקה בגיל 3 עד 4 שבועות. בכל מקרה, אסור לחבר בזמן השינה את המוצץ בשרשרת או בכל חיבור אחר שיכול לגרום לחנק.
האם חיסונים מעלים את הסיכון למוות בעריסה?
ממש לא! להפך! אין שום מחקר שממנו עולה כי קיים כלשהו קשר בין חיסונים לבין עלייה בשכיחות של מוות בעריסה. לעומת זאת קיימים מחקרים שמהם עולה כי ישנה דווקא ירידה בשכיחות של מוות בעריסה בקרב תינוקות שקיבלו את החיסונים כמו שמומלץ.
האם כדאי להשתמש במכשירי התרעה כמו בייבי סנס?
מוניטור נשימתי הוא מכשיר שבו חיישן שמודד את קצב הנשימות של התינוק. כדי שהמדידה תהיה אמינה, התינוק צריך לשכב על החיישן המונח על המיטה. לא הוכח ששימוש במכשיר כזה מונע מוות בעריסה.
ככלל, השימוש במכשיר ניטור אינו מומלץ לתינוק בריא. המכשיר מסוגל לגרום לחרדה מיותרת להורים צעירים כאשר הוא מזעיק אותם באמצע הלילה רק משום שהתינוק זז מעט, והחיישן לא היה מסוגל למדוד את נשימותיו.
לעומת זאת, התרחשו מקרים שבהם כשל המכשיר מלצפצף גם כאשר התינוק חדל לנשום.
ד"ר אמיר קליביצקי הוא מומחה לרפואת ילדים ולמחלות זיהומיות בכללית ומנהל המרכז לבריאות הילד בת־ים
