נגד מה מחסנים?
נגד אדמת - מחלה נגיפית (ויראלית) מידבקת מאוד, שגורמת לפריחה בצבע אדום־ורוד (ומכאן שמה). נוסף על הפריחה, שמתחילה בעור הפנים ומתפשטת לכל הגוף, מתבטאת המחלה בנפיחות בבלוטות הלימפה,
בחום, בדלקת עיניים, בכאב ובנפיחות במפרקים ובאשכים.
אדמת יכולה לגרום לסיבוכים, כמו דלקת המוח, ובמיוחד היא מסוכנת
לנשים בהיריון: בחודשי ההיריון הראשונים היא עלולה לגרום למומים מולדים בעובר,
להפלות, ואפילו למות העובר ברחם.
מתי ואיפה מתחסנים?
בגיל שנה בטיפת חלב ובגיל 6 (כיתה א') בבתי הספר.
את החיסון נותנים לילדים במסגרת חיסון ה"מרובעת" (MMRV), שכולל גם את החיסונים נגד חצבת, נגד חזרת ונגד אבעבועות רוח.
איך מתחסנים?
בזרוע, בזריקה מתחת לעור.
מה עושים אם יש תופעות לוואי אחרי החיסון?
רוב התגובות שעשויות להופיע אחרי החיסון הן קלות, לא מסוכנות וחולפות במהירות. אם נתקלתם בתופעות שלא מתוארות כאן, יש לדווח עליהן לצוות המטפל.
תופעות מקומיות
אודם, כאב ונפיחות באזור ההזרקה.
מה עושים:
קומפרס קר ולח. פשוט לוקחים חיתול בד, מגבת או פד גזה, מרטיבים במים קרים ומניחים על האזור המגורה כמה פעמים ביום, להקלה.
תופעות כלליות
5 עד 12 ימים לאחר החיסון יכולות להופיע פריחה חולפת וכן עליית חום.
מה עושים:
אם החום עולה מעל 38.5 מעלות, נותנים תרופה להורדת חום.
בכל מקרה, עד גיל חודשיים וחצי חום מעל 38 מעלות מחייב התייעצות עם רופא או עם אחות.
תופעות נדירות
דלקת בדרכי הנשימה העליונות, הגדלת בלוטות הלימפה ובלוטות הרוק,
נזלת, חוסר תיאבון,
שלשול, הקאה, עייפות, חולשה, בכי ועצבנות. לעיתים רחוקות עלולות להופיע דלקת קלה של בלוטות הרוק או של האשכים והתכווצויות חום.
מה עושים:
פונים להתייעצות עם הצוות המטפל.
תופעות נדירות ביותר
לעיתים רחוקות עלולה להופיע תגובה אלרגית חריפה שנקראת אנפילקסיס (anaphylaxis). היא מתבטאת
בקוצר נשימה, בגרד או בפריחה נרחבת, בירידה בלחץ הדם, בדופק מהיר,
בסחרחורת,
בכאבי בטן חזקים, בהקאה או בשלשול.
מה עושים:
תגובה כזאת מופיעה במהירות, ולכן מומלץ להמתין במרפאה כ־15 דקות אחרי החיסון להשגחה ולמעקב. במקרה הצורך יש במרפאה ערכת טיפול יעילה לעזרה ראשונה.
מתי לא מומלץ לחסן?
• אם הופיעה בעבר תגובה אלרגית קשה לחיסון.
• אם מערכת החיסון מוחלשת בגלל מחלה או בגלל טיפול מדכא חיסון.
חשוב לדעת: 3 חוקי ברזל לקבלת חיסונים
• לאחר קבלת החיסון מומלץ להמתין כ־15 דקות להשגחה במרפאה. • יש לדווח לצוות המטפל על תופעות לוואי שהיו למתחסן בחיסונים הקודמים. • מומלץ להקפיד על תוכנית החיסונים השגרתית לכל ילד במועדים שנקבעו בהתאם לגיל ולהימנע עד כמה שאפשר משינויים ומחריגות. |
מתי לא צריך לדחות את החיסון?
הורים רבים נוהגים לדחות חיסונים לילדים שלהם במצבים רפואיים שונים. ברוב המקרים, אין לדחייה הזאת הצדקה רפואית ממשית. אלה המצבים שבהם - בניגוד לדעה הרווחת - אין שום צורך לדחות את החיסון:
• בזמן מחלה קלה ללא חום, או עם יש חום שמתחת ל־38 מעלות.
• לאחר החלמה ממחלה חריפה.
• לאחר חשיפה למחלה מידבקת, אך בלי שאירעה הדבקה.
• אם המתחסן חלה בעבר במחלה מידבקת שנגדה מחסנים.
• בזמן טיפול באנטיביוטיקה.
• בזמן טיפול - מקומי או כללי - בסטרואידים במינון שאינו מדכא את מערכת החיסון.
• לפני ניתוח או לאחר החלמה מניתוח.
• אם המתחסן נולד פג או במשקל נמוך.
• אם למתחסן יש היסטוריה של צהבת לאחר הלידה.
• אם המתחסן נמצא במצב תזונתי ירוד.
• נשים מיניקות.
• במקרים של מחלה ממושכת של הלב, של הריאות, של הכבד או של הכליות, ללא פגיעה במערכת החיסון.
• במקרה של נזק קבוע במערכת העצבים, כמו שיתוק מוחין או תסמונת דאון.
• כשלמתחסן יש היסטוריה של תגובה אלרגית סבירה (לא אנפילקטית) למרכיב של החיסון. למשל, גרד, שינוי בהרגלי היציאות, נזלת או פריחה מקומית קטנה באזור ההזרקה שהופיעו שעות או ימים לאחר החיסון.
• כשיש היסטוריה של מחלות אלרגיות אצל המתחסן או אצל קרובי משפחה מדרגה ראשונה.
• כשיש היסטוריה של מחלות במערכת העצבים (כולל פרכוסים ומחלת הנפילה) אצל בני משפחה מדרגה ראשונה.
• כשיש היסטוריה של תופעות לוואי לאחר חיסון אצל בני משפחה מדרגה ראשונה.
• כשיש היסטוריה של מוות בעריסה אצל בני משפחה מדרגה ראשונה.
• בזמן היריון של האם או של בנות בית אחרים של המתחסן.
אריקה רוזנשטוק היא מנהלת תחום טיפת חלב במחוז שרון־שומרון של כללית
