נזלת (באנגלית: Rhinitis) היא הפרשה מוגברת של נוזל או של ריר מרירית האף. הנזלת יכולה להיות מופרשת החוצה דרך הנחיריים או לנזול על הדופן האחורית של הלוע לבית הבליעה.
ממה נגרמת נזלת?
• זיהומים נגיפיים או חיידקיים שגורמים לדלקת של דרכי הנשימה העליונות.
• גורמים אלרגניים כמו קרדיות האבק, בעלי חיים או פריחה של דשא, של עשבים או של עצים.
• גורמים כימיים כמו עשן סיגריות או עשן מכוניות או אדים של חומרי ניקוי או כימיקלים במקום העבודה.
• Vasomotor rhinitis (נזלת וזומוטורית) - נזלת לא אלרגית שמופיעה לאחר חשיפה לגירויים סביבתיים כמו אוויר יבש, אכילת מאכלים מתובלים וחריפים וקור.
• Atrophic rhinitis (נזלת אטרופית) - סוג של נזלת שמופיע בעיקר אצל מי שעברו ניתוחי אף, ורירית האף שלהם הפכה לדקה מאוד. הנזלת הזאת מופיעה גם כתוצאה מהשינויים הניווניים בריריות האף בגיל מבוגר. תוצאת לוואי של התהליכים האלה היא לעיתים קרובות זיהום חיידקי כרוני.
• מחלות דלקתיות לא זיהומיות כגון תסמונת וגנר.
• שינויים הורמונליים כגון היריון, הפרעות בפעילות של בלוטת התריס.
• הימצאות גוף זר באף (בדרך כלל אצל ילדים או אצל מבוגרים שסובלים מפיגור שכלי).
• שימוש מופרז בטיפות אף (שגורם באופן פרדוקסלי לנזלת ולגודש).
• תופעת לוואי של תרופות כמו גלולות למניעת היריון, תרופות מסוימות להורדת לחץ הדם, תרופות לטיפול בהפרעות זקפה.
• אכילה והפעלה של שרירי הלעיסה עלולות לגרום לנזלת יוצאת דופן. הנזלת הזאת מימית, ללא עיטוש בדרך כלל, ודומה לנזלת וזומוטורית. היא מופיעה בקרב מי שיש להם נטייה תורשתית לכך.
• שימוש בסמים בהסנפה כמו קוקאין.
• באופן נדיר למדי עלולה נזלת להיגרם מגידול ברירית האף או בסינוסים. במקרים כאלה מופרשת הנזלת בדרך כלל מנחיר אחד בלבד ועלולה להכיל שרידי דם.
מהם התסמינים שעלולים להתלוות לנזלת?
נזלת עלולה להיות מלוּוה באחד או יותר מהתסמינים הבאים:
• הפרשה מהאף.
• התעטשויות.
• קושי לנשום דרך האף.
• גרד בתוך האף.
• לעיתים פגיעה בחוש הריח והטעם.
• אם ישנה דלקת ברירית הסינוסים, ייתכנו תסמינים נוספים כמו כאב ראש ותחושת לחץ באזור הפנים.
מהי נזלת אחורית?
נזלת אחורית היא נזלת הזולגת מן האף על הדופן האחורית של חלל הפה והלוע. היא מלוּוה בתחושה של ליחה ולעיתים גם בכחכוח בלוע.
האם ניתן לדעת מהי הסיבה לנזלת על סמך התסמינים?
התסמינים שמתלווים לנזלת עשויים לסייע באבחון הסיבה לנזלת:
• אם מדובר בנזלת שנובעת מזיהום נגיפי, עלולים להופיע תסמינים נוספים כמו כאב גרון, שיעול וחום.
• מי שסובלים מנזלת אלרגית מדווחים על התעטשויות רבות ועל גרד ברירית האף ובלוע לעיתים גם על גירוי או על גרד בעיניים. נזלת אלרגית יותר נפוצה אצל מי שסובלים מאסתמה או מאטופיק דרמטיטיס ("אסתמה של העור").
• כאשר נוסף על נזלת יש תלונה על לחצים בפנים - במיוחד משני צידי האף - ועל כאבי ראש, ייתכן שמדובר בסינוסיטיס.
• לפעמים נובעת הנזלת משימוש בתרופות (למשל משימוש מופרז בטיפות אף), מחבלות, מניתוחים או מאלרגיות, ולכן יש לברר את ההיסטוריה הרפואית של מי שמתלונן על נזלת.
• כמו כן יש לברר אם יש נוסף על הנזלת יש תלונות נוספות כמו דימומים מהאף, ירידה במשקל, הזעות לילה, כאבי שרירים או מפרקים. אם התסמינים האלה מתלווים לנזלת, יש לחשוד בקיומה של מחלה דלקתית כמו תסמונת וגנר.
האם ניתן לדעת מהי הסיבה לנזלת לפי הצבע שלה?
לפעמים הצבע של הנזלת יכול להעיד על המקור שלה.
• נזלת ירוקה מעידה בדרך כלל על זיהום חיידקי ומעלה את החשד לסינוסיטיס.
• נזלת צהובה מופיעה לרוב במצבים של זיהום נגיפי.
• נזלת שקופה אופיינית לנזלת על רקע אלרגי או עקב זיהום נגיפי.
• נזלת עם דם עלולה להופיע עקב כמה סיבות, למשל בגלל יובש המלוּוה בדימום מכלי דם נימיים באף. בכל מקרה של דימום מהאף יש לברר האם קיימת נטייה לדמם מסיבות סיסטמיות כמו ליקוי בקרישת הדם עקב מספר טסיות נמוך או עקב נטילת תרופות מדללות דם.
מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא?
יש לפנות לרופא אם לנבדק יש תסמינים של סינוסיטיס שמלוּוים בחום גבוה, שכן במקרה כזה יש צורך להתחיל מהר ככל האפשר בטיפול אנטיביוטי.
איך מאבחנים מהו הגורם לנזלת?
האבחנה מתחילה בשיחה עם הרופא ובבדיקה גופנית. במקרים רבים אין צורך בבדיקות מעבר לכך. אולם אם האבחנה אינה ברורה או שהטיפול שנוסה לא הועיל, ניתן להפנות את הנבדק לבדיקות הבאות:
• רינוסקופיה באמצעות אנדוסקופ - בדיקה של חלל האף בעזרת סיב אופטי דקיק. הבדיקה מאפשרת להתרשם ממראה הרירית, לשלול או לאשר מצבים כמו סינוסיטיס, פוליפים, סטיית מחיצה, הימצאות של גוף זר או של גידול.
• בדיקה במרפאה לאלרגיה. אם קיים חשד שהנבדק סובל מנזלת אלרגית, יש לבדוק אם קיימת רגישות אלרגית ולבנות תוכנית טיפול בהתאם לכך.
את האלרגנים - החומרים מעוררי האלרגיה - מגלים לרוב באמצעות תבחיני עור. זהו תהליך שבו מחדירים לעור כמות מזערית של החומר שחושדים כי הוא הגורם לאלרגיה ובודקים אם מתפתחת תגובה אלרגית מקומית. זוהי בדיקה קלה ופשוטה שמאפשרת קבלת תשובה בתוך כרבע שעה.
• לעיתים מפנים את הנבדק לבדיקת CT של האף ושל מערות הפנים - במיוחד אם הוא סובל מפוליפים באף או מסינוסיטיס כרונית.
• אם חושדים שמקור הנזלת הוא מחלה דלקתית לא זיהומית כמו תסמונת וגנר, עשוי הבירור לכלול בדיקות דם ובדיקות הדמיה כמו צילום חזה או CT חזה.
איך מטפלים בנזלת? איך מייבשים נזלת?
נזלת שנגרמת ממחלה נגיפית
אין צורך בטיפול כלשהו. עם זאת ניתן להציע טיפול סימפטומטי כדי להקל על המצב. הטיפולים הסימפטומטיים מתאימים לסוגים שונים של נזלת וכוללים שימוש בתרסיס או שטיפות מי מלח ותרופות נוגדות גודש בטיפות אף ובכדורים.
יש לציין שאסור להשתמש בטיפות אף נוגדות גודש (כמו אוטריווין) למשך יותר מחמישה ימים ברצף, ואף מומלץ להפחית את השימוש בהן ככל הניתן היות ששימוש מופרז עלול לגרום לפעולה הפוכה: גודש באף ונזלת כרונית.
נוגדי גודש בכדורים (כמו סינופד) בטוחים יותר לשימוש ממושך, אך עלולים לגרום לתופעות לוואי כמו דפיקות לב ועלייה בלחץ הדם. מי שסובלים מערמונית מוגדלת עלולים לסבול מקושי בהטלת שתן.
נזלת אלרגית ונזלת כרונית
במצבים של נזלת מתמשכת (נזלת כרונית) - בין אם מדובר בנזלת אלרגית או בנזלת ממקור אחר - צפוי הרופא להמליץ על טיפול באמצעות תרסיסי אף שמכילים סטרואידים במינון נמוך מאוד (למשל, התרופות אבאמיס, פליקסונז וסטרונז). המטרה היא להפחית או אף למנוע את התהליך הדלקתי שגורם לנזלת ולקושי לנשום דרך האף.
לפי הצורך ייתכן שהרופא ימליץ להיעזר בטיפול אנטי־היסטמיני מהדור השני לנזלת, לעיטוש ולגרד באף - כמו טלפסט, אריוס ובילקסטן.
לעיתים אין הטבה משביעת רצון בנזלת אלרגית גם לאחר הימנעות מחשיפה לגורמי האלרגיה וגם לאחר נטילת התרופות. במקרים כאלה ניתן להציע טיפול חיסוני להפחתת הרגישויות. הטיפול הזה ניתן במרפאה לאלרגיה.
ייבוש נזלת
ניתן להפסיק את הנזלת באופן זמני באמצעות התרופות הבאות:
• שימוש במשך כמה ימים בתרופות שמכווצות את כלי הדם באף כמו אוטריווין או אלרין.
• שימוש בתרופות אנטי־היסטמיניות באופן מקומי לאף או דרך הפה.
עלולים להיות סיבוכים מנזלת?
הסיבוך העיקרי הוא הפגיעה באיכות חייו של מי שסובל מנזלת. במקרה של נזלת כרונית עלולות להתפתח חסימה באף וירידה בחוש הריח. חסימה באף מלוּוה פעמים רבות בשינה לקויה ובהפרעה בפעילות היומיומית. היא מעלה את השכיחות של תסמונת דום נשימה בשינה.
נוסף על כך עלולה נזלת לגרום לשיעול ולגירוי בגרון, במיוחד בלילה. נשימה דרך הפה במקום דרך האף הסתום עלולה לגרום לבעיות חניכיים היות שהיא גורמת ליובש ולהיווצרות מוגברת של אבן שן.
התהליך הזיהומי או הדלקתי עלול להתפשט גם למערות הפנים ולגרום לסינוסיטיס. לעיתים נדירות עלול סינוסיטיס לגרום לזיהומים של הרקמות הסמוכות, כולל דלקת קרום המוח.
בתוך כמה זמן הנזלת תעבור?
נזלת לרוב חוזרת היות שאנו נוטים להידבק מפעם לפעם במחלות של דרכי הנשימה העליונות.
כאשר מדובר במחלה נגיפית או בסינוסיטיס, היא צפויה לחלוף בתוך זמן קצר: לרוב בתוך כמה ימים ולכל היותר בתוך שבועות ספורים.
נזלת שנגרמת בגלל סיבות אחרות נוטה להיות כרונית. אם מדובר בנזלת כרונית, צפויות תקופות של שיפור ושל החמרה לסירוגין.
פרופ' מנחם רתם הוא מנהל המרפאה לאלרגיה, לאסתמה ולאימונולוגיה בבית החולים העמק מקבוצת כללית
