מה תעשו אם תחלו בשפעת או אם "רק" תצטננו ותסבלו משלל תסמינים כמו נזלת, גודש באף, שיעול, כאבי גרון, חום וכדומה? החורף הישראלי אכן מלוּוה בתסמינים רבים, אך למרבה המזל גם בלא מעט תרופות שיכולות להקל ולסייע.
יותר ויותר אנשים הנזקקים לטיפול רפואי בחורף בוחרים לטפל בעצמם לבד בעזרת תרופות ללא מרשם. הם מודעים יותר מבעבר לבריאותם, וגם יש להם נגישות למאגרי מידע רבים באינטרנט.
האם זאת קורונה, שפעת או צינון?
בשל הדמיון בין תסמיני הקורונה, השפעת והצינון, הרי אם הופיעו אחד או יותר מהתסמינים הבאים - חום של 38 מעלות או יותר; שיעול או קושי בנשימה או תסמין נשימתי אחר; שינוי בחוש הטעם או בחוש הריח או אובדן שלהם, יש לעשות בדיקת קורונה. עד לקבלת התוצאה יש להישאר בבידוד בבית.
אם התוצאה חיובית - הרופא המטפל ייצור קשר.
אם התוצאה שלילית ויש צורך בייעוץ - ניתן לפנות לבדיקה במרפאה או להתייעץ עם הרופא בתור טלפוני.
אומנם קורונה ושפעת הן מחלות נפרדות, שגורמים להן נגיפים שונים, אך אפשר להידבק בו־זמנית בשתיהן.
אילו תרופות אפשר לקנות ללא מרשם?
יש שני סוגים של תרופות ללא מרשם:
• תרופות שצריך לבקש מהרוקח.
• תרופות שאפשר לבחור ישירות מהמדפים בבית המרקחת לפני הרכישה.
בכל מקרה כדאי להתייעץ עם הרוקח. יש לכך כמה סיבות:
• כדי למנוע טעויות.
• הרוקח יכול להבחין בין חולי קל לבין מצבים הדורשים פנייה לרופא.
• הרוקח יכול לייעץ בבחירת סוג התכשיר.
• הרוקח יכול למסור מידע חשוב על התוצאות הצפויות של הטיפול ועל משך הטיפול.
• התייעצות עם רוקח חשובה בעיקר להורים לתינוקות ולילדים, לנשים בהיריון, לנשים מניקות ולקשישים. במקרים האלה יש לבדוק את השפעות הגומלין עם תרופות אחרות ללא מרשם, עם תרופות מרשם ואף עם תוספי תזונה.
רוב התרופות ללא מרשם נמכרות בבתי המרקחת של כללית במחירים זולים יותר באופן משמעותי מהמחירים בבתי המרקחת הפרטיים. לקוחות המושלם נהנים מהנחות נוספות.
שימו לב: חשוב לקרוא את העלון המצורף!
העלון לצרכן מכיל מידע חיוני ביותר כמו מטרת התכשיר, לאילו גילים הוא מיועד, מתי אסור ליטול אותו, מתי יש להפסיק את נטילתו, מתי צריך לפנות לרופא, מהן תופעות הלוואי האפשריות, מהו המינון המומלץ, מהו אופן הנטילה של התרופה ומהם תנאי האחסון שלה.
איך מטפלים באופן עצמאי בשפעת ובהצטננות?
שפעת והצטננות מרבות לפקוד אותנו בעונת החורף. שפעת היא מחלה נגיפית שפוגעת בדרכי הנשימה העליונות. תסמיני השפעת מתחילים בדרך כלל בפתאומיות וכוללים חום גבוה, תחושת עייפות, כאב ראש, כאב גרון, שיעול יבש, כאבי שרירים ותחושה של אי־נוחות בחזה. הצטננות מתאפיינת בדרך כלל רק בעיטושים, בנזלת ובכאב גרון.
יש תרופות רבות לטיפול בתסמיני המחלות האלה, אבל הן לא מקצרות את משך המחלה אלא רק משפרות את התחושה. אצל אנשים שהם בריאים בדרך כלל מחלת השפעת חולפת בתוך 7 עד 10 ימים. ילדים קטנים, קשישים וחולים במחלות כרוניות עלולים לסבול מסיבוכים - בעיקר דלקת ריאות, ברונכיטיס וסינוסיטיס.
איך מטפלים בנזלת ובגודש באף?
בנזלת מטפלים בתרופות שמפחיתות גודש:
• במתן מקומי: טיפות אף, תרסיס, תרסיס מדוד או ג'ל למתן מקומי (אוטריווין, קסילוויט, אלרין, סינולן).
• דרך הפה (בבליעה): כדורים, סירופ או טיפות (סינופד, קלסינוס או אפלפי שניתנות במרשם רופא).
כדי להקל על גודש באף אצל תינוקות אפשר להשתמש בטיפות סודיום כלוריד 0.9% (סליין). מדובר בתמיסת מלח שמגבירה את הנוזליות של רירית האף ובכך מקילה על הפרשת הריר ועל קינוח האף.
קיימים תכשירים להקלה על אף סתום כתוצאה מגודש כמו קרבול או שמן איקליפטוס. הם מכילים חומרים שנמצאים בשימוש זה שנים רבות כמו מנטול, קמפור, תימול ושמנים ארומטיים. כאשר ריכוזים נמוכים של החומרים האלה באים במגע עם רקמות ריריות בשאיפה, הם גורמים בעיקר לתחושת קרירות נעימה. כמו כן הם מפחיתים את הגודש באף, אך רק במעט.
התרופות להפחתת גודש מקטינות את נפח ההפרשות באף ומאפשרות לאוויר לעבור דרכו יותר בחופשיות.
אזהרות בנוגע לתרופות לנזלת ולגודש באף
• הורים, שימו לב מאיזה גיל מותר להשתמש בטיפות אף ובסירופים ללא מרשם: החל מגיל שנה? מגיל שנתיים? מגיל 6 שנים? מגיל 12 שנים? תרופה שמיועדת לילדים מגיל מסוים אפשר לתת גם לילדים קטנים יותר - אך רק באישור רופא. מומלץ לתת את המינון המתאים של סירופים באמצעות מזרק שעליו שנתות ולא באמצעות כוסית מדידה כדי להפחית את הסיכון לטעויות במינון התרופה.
• אסור להשתמש בתכשירים למתן מקומי במשך יותר מ־3 עד 5 ימים רצופים בלי להתייעץ עם רופא. שימוש ממושך בתכשירים האלה עלול לגרום להחמרת הנזלת ואף לפגוע במבנה של רירית האף.
• לאחר שנפתחו המכלים של טיפות האף או של התרסיסים יש להשתמש בהם במשך חודש בלבד בגלל החשש שיזדהמו.
• במתן תרופות דרך הפה (למשל כדורים וסירופים) הסיכון לתופעות לוואי גבוה יותר מאשר במתן מקומי. האזהרה הזאת נכונה בעיקר כשמדובר בילדים, בקשישים, בחולים שאובחנה אצלם פעילות־יתר של בלוטת התריס ובחולים שסובלים מלחץ דם גבוה או ממחלת לב.
• תכשירים למתן מקומי כמו תרסיסים נספגים באופן מינימלי במערכות הגוף השונות, אך למרות זאת יש להפגין ערנות לתופעות לוואי ולהשפעות גומלין עם תרופות אחרות.
תופעות הלוואי של תכשירים לטיפול בנזלת ובגודש באף
• במתן מקומי: החמרה בגודש באף, צריבה באף ובגרון, יובש ברירית האף, עיטוש.
• במתן דרך הפה: עלייה בלחץ הדם, הפרעות בקצב לב, חוסר מנוחה, קשיי הירדמות, דיכאון, רעד.
במצבים הבאים מומלץ להתייעץ עם רופא לפני התחלת השימוש בתרופות להפחתת גודש: לחץ דם גבוה, מחלות של הלב ושל כלי הדם, פעילות־יתר של בלוטת התריס, סוכרת, גלאוקומה, לחץ תוך־עיני גבוה, בלוטת ערמונית מוגדלת.
איך מטפלים בנזלת על רקע אלרגי?
בנזלת אלרגית מטפלים באמצעות תרופות מפחיתות גודש המשולבות בתרופות אנטי־היסטמיניות שמקילות על תסמיני האלרגיה כמו עיטוש ודמעת. עם התרופות האלה נמנים ספריי לאף ויברוסיל מיקרודוזר, סירופ היסטדקס (ללא מרשם מגיל 6 שנים) וכדורי קלרינז רפטבס (במרשם רופא).
שימוש בתרופות כמו סירופ היסטדקס עלול לפגוע בערנות, ולכן בעת נטילתן יש להימנע מפעילויות כמו נהיגה או הפעלת מכונות כבדות. ילדים צריכים להימנע מרכיבה על אופניים או ממשחקים בקרבת הכביש.
תופעות הלוואי של תכשירים לטיפול בנזלת אלרגית
• במתן מקומי: צריבה, יובש או עקצוץ בתוך האף, עיטוש.
• במתן דרך הפה: במינונים גבוהים עלולים להופיע יובש בפה, ראייה מטושטשת, סחרחורות, עצירות, נדודי שינה, עצבנות ופריחה.
במקרים הבאים מומלץ לא להשתמש בתרופות אנטי־היסטמיניות בלי להתייעץ קודם לכן עם רופא: אסתמה, גלאוקומה עם זווית סגורה, בלוטת ערמונית מוגדלת, כיב קיבה (אולקוס).
אנטי־היסטמינים עלולים להגביר את השפעתם של משקאות אלכוהוליים ושל תרופות הגורמות לדיכוי הפעילות המוחית כמו תרופות נוגדות חרדה, תרופות שינה, תרופות הרגעה, נוגדי כאב ועוד. לפיכך יש להימנע מהשילובים האלה.
איך מטפלים בנזלת המלוּוה בשיעול?
בנזלת המלוּוה בשיעול ולעיתים אף בכאבים ובחום מטפלים בתכשירים משולבים המכילים תרופות מפחיתות גודש יחד עם אנטי־היסטמינים (נוגדי אלרגיה), עם נוגדי חום ועם מרפי שרירים (פרצטמול או איבופרופן) וכן בתרופות נוגדות שיעול ובמכייחים.
דוגמאות לתרופות הניתנות דרך הפה: דקסמול סינוס יום/לילה, אקמול צינון יום ולילה, דקסמול קולד יום/לילה, אקמול צינון/שפעת, טבע־קולד טבליות. תכשירי הלילה מכילים אנטי־היסטמינים, ולכן חלות עליהם כל התוויות־הנגד והאזהרות כמו בתכשירים מפחיתי גודש המשולבים עם אנטי־היסטמינים.
איך מטפלים בשיעול?
אצל אנשים שהם בריאים בדרך כלל השיעול הוא מנגנון לניקוי דרכי הנשימה מליחה או מגוף זר שחוסמים מעבר אוויר חופשי. תרופות המפחיתות את מספר השיעולים או את עוצמתם נקראות תרופות נוגדות שיעול. בדרך כלל כדאי להשתמש בתכשירים שמכילים תרופות נוגדות שיעול רק במקרים של שיעול שהופיע באחרונה. חשוב להקפיד על טיפול קצר טווח. אם השיעול מתמשך או כרוני, יש לפנות לרופא בהקדם האפשרי.
תרופות נגד שיעול המכילות קודאין או דקסטרומטורפן דומות במבנה שלהן למורפין, אך פעילות פחות.
קודאין הוא נוגד שיעול שניתן במינונים של 10 עד 20 מיליגרמים מדי 4 עד 6 שעות. במינונים האלה הוא אינו גורם להתמכרות, והוא בטוח יחסית לשימוש. תופעות הלוואי הנפוצות שלו כוללות עצירות, בחילות, הקאות.
דקסטרומטורפן היא תרופה נוגדת שיעול שעוצמתה כמחצית מזו של קודאין. אולם בניגוד לקודאין, דקסטרומטורפן אינה נוגדת כאב ואינה מדכאת פעילות מוחית. התרופה אינה ממכרת, אלא אם היא ניתנת בכמויות גדולות ולמשך פרק זמן ארוך.
סירופ המכיל דקסטרומטורפן: טוסופדרין (מגיל 6 שנים).
כדורים המכילים דקסטרומטורפן: דקסמול קולד יום ולילה.
תופעות לוואי: עייפות קלה וגירוי של מערכת העיכול (תופעות הלוואי קלות בהשוואה לאלה של קודאין).
תרופות מכייחות כמו מוקוליט/מיקל (מגיל שנתיים) וסולבקס/מובקס פועלות לסילוק חומרים מגרים באמצעות הגברת הפרשתם דרך קנה הנשימה, פירוק הליחה והפחתת צמיגותה. תרופות מכייחות נוספות כמו גואיפנסין וגואיקולסולפונט יעילות לטיפול בשיעול שמקורו בקנה הנשימה. דוגמאות לסירופים מכייחים: רוביטוסין/ויטוסין/רסיל (מגיל 6).
תימי (מגיל שנה) מכילה מיצוי של שמן תימין שהוא בעל תכונות של נוגד שיעול מקומי, מכייח ומחטא. נוסף על פעילות נוגדת שיעול החומרים האלה הם גם יוצרים מעטפת מגינה על פני קנה הנשימה המגורה וכך מונעים את השיעול.
איך מטפלים בכאב גרון?
חולה שסובל מכאב גרון שנגרם מנגיף השפעת חש בתסמינים קלים של אי־נוחות (תחושה של שריטה או של צריבה), במיוחד בזמן הבליעה. התרופות המיועדות לטיפול בכאב גרון משווקות בלכסניות למציצה או בספריי. הלכסניות הן סוכריות קשות שמכילות מאלחשים מקומיים המשתחררים לחלל הפה והגרון עם התמוססותן בפה. לשם קבלת מלוא ההשפעה אסור לבלוע את הלכסניות בשלמותן או לשבור אותן, אלא יש לתת להן להתמוסס בפה.
מותר להשתמש בתכשירים האלה מדי 3 עד 4 שעות. חומרים מאלחשים מקומיים המשמשים לשימוש חיצוני לטיפול בכאב גרון כוללים בנזוקאין ולידוקאין. נוסף על כך, התכשירים האלה מכילים חומרים לחיטוי הגרון. דוגמאות: למוסין, סטרפסילס, קלגרון.
אזהרות בנוגע לתרופות נגד כאב גרון
• התרופות האלה מיועדות להקל על גירוי או על כאב קל וזמני בפה או בגרון. אם כאב הגרון חזק, נמשך יותר מיומיים או מלוּוה בחום, בכאב ראש, בפריחה, בבצקת, בבחילה או בהקאה, יש להתייעץ מייד עם רופא.
• התרופות האלה אינן מיועדות לטיפול בילדים בני פחות מ־3 שנים ולחולים הרגישים לתכשירים המכילים בנזוקאין או לידוקאין.
• מאלחש מקומי (בנזוקאין, לידוקאין) עלול להפריע בבליעה, ולכן צריך להיזהר במשך שעה לפחות לאחר השימוש לא לשאוף אוכל לריאות. יש להקפיד על כך במיוחד כשמדובר בילדים.
• עלולות להתפתח תופעות לוואי כמו גירוי מקומי או דלקת, פריחה או נפיחות בפה ובגרון. במקרים כאלה יש לפנות לרופא. בדרך כלל תופעות הלוואי האלה מתפתחות לאחר שימוש־יתר ובתכיפות רבה בתכשירים האלה.
איך נערכים מראש למחלות החורף?
• מתחסנים נגד שפעת!
• שומרים על ריחוק חברתי, עוטים מסכה ושומרים על היגיינה אישית.
• לא באים חולים לעבודה, לא שולחים ילדים חולים לגן או לבית הספר, נמנעים מהתגודדויות במקומות סגורים.
מתי צריך לפנות לרופא?
למרות האפשרות לטפל במחלות החורף באופן עצמאי, הרי במקרים הבאים יש לפנות לרופא (התחילו בבירור מרחוק בשיחת טלפון או בשיחת וידאו):
• אם קיים חשש לקורונה.
• אם משתייכים לקבוצת סיכון.
• אם מתפתחת החמרה בסימפטומים או יש חשש לסיבוכים.
• אם התסמינים אינם חולפים לאחר כשבוע.
• אם קיים ספק בנוגע למצב הרפואי או בנוגע לטיפול.
ד"ר אורה פוניה-זלינגר היא רוקחת בכירה ועורכת במדריך התרופות באתר כללית
