לחץ תוך־עיני

לעין יש צורה של כדור, והיא מכילה נוזלים שנוצרים בתוכה ומתנקזים החוצה דרך מנגנון של תעלות ניקוז מיוחדות. כל הפרעה לניקוז הנוזלים מהעין תגרום לעלייה בלחץ התוך־עיני.

מהו לחץ תוך־עיני תקין ומהו לחץ תוך־עיני גבוה?

המונח יתר לחץ תוך־עיני מתאר מצב שבו הלחץ בתוך כדור העין גבוה מהנורמה. לחץ תוך־עיני נמדד ביחידות של מילימטר כספית - לחץ תקין בעין באנשים בוגרים נע בין 10 ל־23 מילימטר כספית.

ניתן למדוד את הלחץ בתוך העין במכשירים שונים כמו הטונומטר הנמצא במרפאה של רופאי העיניים. ​

מהם התסמינים (סימפטומים) ללחץ תוך־עיני גבוה?

ברוב המקרים שבהם הלחץ גבוה מהנורמה לא נרגיש דבר. רק במקרים שבהם הלחץ עולה במידה משמעותית באופן פתאומי יופיעו תסמינים כמו דקירות בעיניים או כאבים בעיניים המלוּוים לעיתים בהפרעות ראייה.

האם יתר לחץ תוך־עיני מעיד בהכרח על מחלה?

לא. אם לא מזוהה פגיעה בעצב הראייה או בשדה הראייה, יתר לחץ תוך־עיני לא מוגדר מחלה אלא נחשב לגורם סיכון לפתח מחלה.

ממחקרים אפידמיולוגיים בישראל ובחו"ל עולה כי לא תמיד הלחץ גורם לנזק: ל־10% מהאוכלוסייה הבוגרת מעל גיל 40 נמדד לחץ תוך־עיני בערכים מעל הנורמה (יותר מ־23 מילימטר כספית). רק חלק קטן מהאוכלוסייה הזאת יפתח עקב כך מחלה בעצב הראייה או גלאוקומה.​

כיצד יודעים רופאי העיניים שמדובר ביתר לחץ תוך־עיני ולא בגלאוקומה?

אבחנה של יתר לחץ תוך־עיני תיקבע אם מתמלאים כל התנאים הבאים:

• הלחץ בעין נמדד יותר מפעמיים מעל 23 מילימטר כספית.

• עצב הראייה נמצא בריא בבדיקות חוזרות.

• אין סימנים לנזק המתאים לגלאוקומה בבדיקות שדה הראייה או בהדמיות עצב הראייה.

• אין סיבות מבניות בעין שגורמות לעליית הלחץ בתוכה.

• אין סימנים למחלות הגורמות לעליית הלחץ בעין.

אבחנה של לחץ תוך־עיני תגרור בעקבותיה בדיקה מקיפה של רופא עיניים: ייבדקו מבנה העין, הלחץ התוך־עיני והמראה של עצב הראייה. לכך יתווספו בהמשך בדיקה של עובי הקרנית והדמיה של עצב הראייה. 

זו האחרונה מאפשרת לקבל מיפוי ממוחשב של שדה הראייה, בדיקה רגישה יותר לתפקודו של עצב הראייה בהשוואה לבדיקה רגילה של חדות הראייה.

זיהו אצלי יתר לחץ תוך־עיני. האם צריך טיפול?

במשך שנים רבות הייתה מחלוקת בין הרופאים בנוגע לצורך לטפל ביתר לחץ תוך־עיני, וזאת מהנימוקים הבאים:

• מדובר בתופעה נפוצה יחסית באוכלוסייה (10%), אולם רק מיעוט מהאנשים שזוהה אצלם יתר לחץ תוך־עיני אכן יפתח בסופו של דבר מחלה במעקב ארוך טווח.

• הטיפול ביתר לחץ תוך־עיני הוא לכל החיים, ועלולות להיות לו תופעות לוואי.

• לא בכל המקרים הטיפול ימנע את התפתחות המחלה.​

אז לטפל או לא לטפל?

מענה מסוים להתלבטויות ניתן עם פרסומן של תוצאות מחקר גדול שנערך בנושא הזה בארצות־הברית ב־2002.

במהלך המחקר עקבו במשך חמש שנים אחרי יותר מ־1,500 אנשים שאובחן אצלם יתר לחץ תוך־עיני. 50% מהנבדקים טופלו, ו־50% לא טופלו. מטרת הטיפול הייתה להפחית את הלחץ התוך־עיני לערכים בתחום הנורמה, הנמוכים לפחות ב־20% מהערך הראשוני שנמדד בתחילת המחקר.

מתוצאות המחקר עלה ש־95.5% מהנבדקים שטופלו לא חלו בגלאוקומה בתוך חמש שנים. לעומת זאת, 90.5% מבין אלה שלא טופלו לא חלו בגלאוקומה. 

כלומר, הרוב המכריע של הנבדקים שאובחן אצלם יתר לחץ תוך־עיני לא פיתח מחלה במהלך מעקב של חמש שנים - בין אם טופל ובין אם לאו. עם זאת, הסיכון של מטופלים לפתח מחלה עמד על 4.5%, ואילו הסיכון של לא מטופלים עמד על 9.5%.

בעקבות התוצאות האלה המליצו החוקרים לטפל במצבים של יתר לחץ תוך־עיני, אם קיימים גורמי סיכון נוספים - מעבר ללחץ התוך־עיני הגבוה - לפתח מחלה.​

מהם גורמי הסיכון לפיתוח מחלה?

• גובה הלחץ הנמדד. רק 3% מהאנשים שסבלו מלחץ תוך־עיני עד 26 מילימטר כספית פיתחו גלאוקומה, לעומת 42% מהאנשים שסבלו מלחץ תוך־עיני שגבוה מ־30 מילימטר כספית. כלומר, ככל שהלחץ הנמדד גבוה יותר, הסיכון לפתח גלאוקומה גדול יותר.

• עובי הקרנית. קרנית שהיא דקה מהממוצע במרכזה היא גורם סיכון להתפתחות של גלאוקומה. נוסף על כך, תוצאת המדידה של לחץ בעיניים כאלה נמוכה מהלחץ האמיתי הקיים בהן. רופא העיניים מתחשב בעובדה הזאת ומשקלל אותה במהלך הבדיקה. 

• גיל. ככל שהנבדק מבוגר יותר, כך עולה הסיכון שלו לפתח מחלה.

גורם סיכון נוסף שלא הוזכר במחקר הזה - אך עלה במחקרים אחרים, והתברר שהוא חשוב - הוא ההיסטוריה המשפחתית. במקרים שבהם יש היסטוריה משפחתית של מחלת הגלאוקומה, הסיכון לפתח את המחלה גבוה יותר.

כיום יש לרופאי העיניים כלים טובים כדי להחליט במי כדאי לטפל במשך כל חייו כדי למנוע את התפתחות הגלאוקומה ובמי אין צורך לטפל.

מה כולל הטיפול?

הטיפול מיועד להפחית את הלחץ התוך־עיני, והוא ניתן לרוב בטיפות עיניים. בהתאם לתגובה לטיפול יוחלט האם די בסוג אחד של טיפות או שיש צורך בשילוב של כמה סוגים.

ניתן להפחית את הלחץ בעין גם באמצעות טיפול לייזר או בניתוח, אך ברוב המקרים די בטיפול התרופתי.

אם המטופל אינו סובל את הטיפות או אינו מעוניין לשים טיפות במשך כל החיים, ניתן להציע לו טיפול חלופי בלייזר. טיפול כזה יכול להפחית את הלחץ באופן זמני ולדחות את התחלת הטיפול התרופתי.​

האם צריך להיות במעקב גם אם לא מקבלים טיפול?

כל מי שסובל מיתר לחץ תוך־עיני - בין אם הוא מטופל ובין אם לאו - צריך להיות במעקב תכוף וקבוע אצל רופא עיניים במשך כל חייו. מצב העין והלחץ הנמדד עלולים להשתנות במהלך הזמן בלי שהדבר יורגש, ומי שסובלים מלחץ תוך־עיני גבוה עלולים לפתח נזק בלתי הפיך לעצב הראייה בעתיד הקרוב או הרחוק.​

אבחון סימנים ראשונים של מחלה במהלך המעקב מאפשר מתן טיפול מתאים בזמן הנכון ומונע היווצרות נזק בלתי הפיך לראייה.

רופא העיניים יקבע את תכיפות המעקב, ובמהלכו מומלץ לשאול את הרופא את השאלות הבאות: 

• האם עליי לקבל טיפול להפחתת הלחץ בעין?

• כל כמה זמן אני צריך לבוא לבדיקה? 

• כל כמה זמן אני צריך לעשות בדיקה של שדה הראייה והדמיה של ראש עצב הראייה?

מעקב סביר אחרי נבדק שאובחן אצלו יתר לחץ תוך־עיני צריך לכלול בדיקה אצל רופא עיניים אחת לשלושה־ארבעה חודשים ובדיקה ממוחשבת של שדה הראייה אחת לשנה.

כל כמה זמן מומלץ לבקר אצל רופא עיניים?

מומלץ לכל אדם מעל גיל 40 להקפיד על בדיקה קבועה אצל רופא עיניים אחת לשנה־שנתיים. אם יש היסטוריה משפחתית של יתר לחץ תוך־עיני או של גלאוקומה, יש להיבדק החל מגיל צעיר יותר ובתכיפות גבוהה יותר.

• ביקור אצל רופאי עיניים בכללית: כל מה שחשוב לדעת

ד"ר אלון זהבי הוא רופא בכיר במחלקת העיניים של בית החולים בילינסון, המרכז הרפואי רבין

ד"ר ענת רובינסון היא מומחית ברפואת עיניים