כאבים בעיניים הם תסמין נפוץ בכלל האוכלוסייה ובכל הגילים. הכאב יכול להיות בעין אחת או בשתי העיניים; הוא יכול להיות חד, לוחץ, דוקר, שורף או לבוא לידי ביטוי בתחושה של גוף זר בעין; הוא יכול להיות מורגש באזורים שונים בעין: בחלק הקדמי, בחלק האחורי או בכל נקודה בשוליים שלה.
יש סיבות רבות לכאבים בעיניים ובהן דלקות, זיהומים, טראומה, כניסת גוף זר או חומר כימי, יובש, התקף גלאוקומה, סינוסיטיס ומיגרנה. הטיפול תלוי, כמובן, בסיבה לכאב בעיניים.
הסיבות לכאבי עיניים לפי סוגי הכאב
ניתן לחלק את הסיבות לכאבי העיניים לפי סוג הכאב:
• כאב חד בעיניים. כאב כזה יכול להיגרם משריטה בקרנית בעקבות חבלה, כניסת גוף זר, שפשוף חזק של העין, הוצאת עדשת מגע, יובש חמור, שעורה.
• כאב לוחץ. לתחושה של לחץ בעיניים יכולות להיות סיבות כמו לחץ תוך־עיני מוגבר בשל התקף גלאוקומה סגורת זווית, מיגרנה, קושי במיקוד הראייה ומאמץ־יתר עקב הפרעה רפרקטיבית (כמו קוצר ראייה, רוחק ראייה וצילינדר).
• כאב דוקר. כאב כזה יכול להיגרם מסיבות כמו יובש בעין, חדירת גוף זר, דלקת זיהומית של הלחמית או של הקרנית, דלקת עפעפיים כרונית.
• כאב שורף. תחושת שריפה בעיניים יכולה להיגרם מסיבות כמו יובש בעין, דלקת לחמית אלרגית, דלקת לחמית זיהומית, כווייה מחומר כימי או מגץ (למשל ממדורה או בעקבות ריתוך ללא משקפי מגן), הרכבה ממושכת של עדשות מגע.
• לכאב מקרין ולכאב מאחורי העיניים יכולות להיות סיבות רבות ובהן מיגרנה, סינוסיטיס, דלקת בעצב הראייה, סקלריטיס, אובאיטיס ודלקת בשרירי העין.
פגיעות פיזיות שגורמות לכאבי עיניים
• שריטה בקרנית יכולה להיגרם מכניסת גוף זר לעין, מפגיעת ציפורן או מפגיעות של ענף, של כלי חד, של שבבים, של עדשת מגע וכדומה. גם שפשוף של העין יכול לגרום לשריטה.
הכאב משריטה בעין הוא לרוב חד ומשמעותי מאוד ומלוּוה באודם, בדמעת ובראייה מטושטשת.
במקרה של כאב משריטה יש להיבדק מוקדם ככל הניתן אצל רופא עיניים. בבדיקה ישתמש רופא העיניים בחומר שנקרא פלורסצאין שצובע את הקרנית ומאפשר לראות את המקומות באפיתל הקרנית שבהם יש חוסר כתוצאה מהשריטה.
נוסף על כך, רופא העיניים יוודא שאין גוף זר בעין ואם יהיה צורך בכך - יעשה גם היפוך עפעף (העלאת השוליים הפנימיים של העפעף מעל לשוליים החיצוניים כדי לגלות ולהרחיק גופים זרים שנתקעו בין העין לעפעף).
הטיפול הוא באמצעות טיפות או משחה אנטיביוטית למשך כמה ימים כדי למנוע כניסת זיהום לקרנית וכן באמצעות תחליפי דמעות (בטיפות ללא חומר משמר) כדי לסייע בשיכוך הכאבים.
השריטות, ברובן, מחלימות לאחר 24 עד 48 שעות - בהתאם לגודל השריטה ולעומקה. אם השריטה שטחית, לא תישאר צלקת בקרנית. אם השריטה עמוקה יותר, ייתכן שתיוותר צלקת בקרנית. אם הצלקת היא במרכז הקרנית היא עלולה לפגוע בראייה, למשל על ידי גרימת אסטיגמציה ("צילינדר").
מחלות שגורמות לכאבי עיניים
• התקף גלאוקומה סגורת זווית. התקף כזה גורם לעליית הלחץ התוך־עיני באופן מהיר וחריף. המטופל מרגיש כאב לוחץ מאוד שמלוּוה באודם ובירידה בראייה.
לעיתים מופיעים גם סימנים גופניים כמו בחילה, הקאות וכאבי ראש חזקים. מדובר במצב חירום שמחייב לפנות בדחיפות לרופא עיניים כדי להפחית את הלחץ התוך־עיני ולמנוע פגיעה בעצב הראייה.
התקף חריף של גלאוקומה סגורת זווית יכול להתרחש במטופלים שלא עברו עדיין ניתוח קטרקט ושיש להם מבנה עין מסוים שמונע את ניקוז הנוזל שבלשכה הקדמית (שמצויה בין הקרנית מלפנים לקשתית ולאישון שמאחור). מניעת הניקוז עלולה לגרום לעלייה פתאומית בלחץ התוך־עיני. טיפות להרחבת האישונים ותנאי אור עמומים או חשוכים הם טריגר אפשרי להתקף כזה.
למחלה יש קשר לגנטיקה משפחתית, ולכן מטופלים בעלי היסטוריה משפחתית של גלאוקומה בכלל ושל גלאוקומה סגורת זווית בפרט מונחים להיבדק אצל רופא עיניים לעיתים קרובות כדי לזהות את המצב מוקדם ככל האפשר.
מבנה העין
• יובש בעיניים יכול לגרום לכאב דוקר או שורף וכן לתחושת אי־נוחות, לאודם, לדמעת ולראייה מטושטשת שבאה והולכת. הסיבה ליובש בעיניים יכולה להיות ייצור לא תקין של הדמעות (מהבחינה האיכותית או הכמותית), אידוי מהיר של הדמעות או הפרעה בפיזור הדמעות על פני העין.
ישנם גורמי סיכון רבים לתסמונת העין היבשה. הנפוצים ביותר הם דלקת עפעפיים כרונית (בלפריטיס), שינויים הורמונליים בגיל המעבר, גיל מבוגר, הרכבת עדשות מגע, ניתוחים קוסמטיים להרמת עפעפיים, ניתוחי תשבורת (ניתוחי לייזר להסרת משקפיים) וניתוחי קטרקט, ישיבה מרובה מול מסכים, שימוש בתרופות מסוימות ושינויי מזג אוויר.
רופא העיניים מאבחן את תסמונת העין היבשה באמצעות בדיקה קלינית בשילוב עם בדיקות עזר שמטרתן לעמוד על הגורמים התורמים ליובש.
הטיפול כולל - במקרים הקלים - טיפות תחליפי דמעות ללא חומר משמר. טיפולים מתקדמים יותר כוללים, בין היתר, משחות לשמירה על לחות העין, טיפות סרום אוטולוגי, תרופות נוגדות דלקת, פקקי סיליקון שסוגרים את מעבר הדמעות לאף ועדשות מגע מיוחדות.
• שעורה. זהו מצב שכיח שגורם לכאב חד בעין. השעורה היא בליטה קטנה, אדומה וכואבת שמתפתחת מהצד הפנימי או החיצוני של העפעף. שעורה נגרמת כתוצאה מחסימה של בלוטת שומן שבעקבותיה נוצרת דלקת מקומית.
דלקת עפעפיים כרונית היא אחת הסיבות העיקריות להתפתחות שעורה חוזרת. המחלה אינה מידבקת ולרוב עוברת מעצמה לאחר כשבוע עד שבועיים.
כדי להחיש את ההחלמה מומלץ להניח קומפרסים חמימים ולעסות בעדינות את האזור המודלק.
לעיתים השעורה הופכת להיות כלואה, ואז יש צורך בהוצאה כירורגית שלה.
כדי למנוע התפתחות שעורה יש לנקות באופן קבוע את שפת העפעף פעמיים ביום.
• דלקת עפעפיים כרונית. זוהי דלקת שנגרמת מחסימה של בלוטות השומן שנמצאות על שפת העפעפיים. הבלוטות האלה אחראיות לייצור השכבה השומנית החיצונית של דוק הדמעות – שכבה שתפקידה הוא לסכך בין העפעף לבין שטח הפנים של העין ולעכב את אידוי הדמעות.
הדלקת גורמת, בין היתר, לתחושות כמו שריפה, אי־נוחות, גרד וגירוי. כמו כן היא גורמת לאודם בעיניים.
הדלקת מופיעה בדרך כלל בשתי העיניים ואינה מידבקת. מדובר בהפרעה שכיחה מאוד שבמקרים רבים אינה מאובחנת. היא פוגעת במבוגרים ובילדים משני המינים, אך נפוצה יותר בגיל המבוגר.
מי שסובלים מקשקשת באזור הקרקפת והפנים, מרוזצאה, מעור שומני ומאלרגיות מצויים בסיכון מוגבר לסבול מדלקת עפעפיים.
הדלקת היא כרונית, ולכן הטיפול בה הוא ממושך. הטיפול כולל הנחת קומפרסים פושרים, ניקוי העפעפיים, מריחת משחות עיניים והזלפת תחליפי דמעות ללא חומר משמר.
נוסף על הטיפולים האלה קיימים כיום טיפולים מתקדמים יותר כמו טיפול באור בפולסים חזקים (Intense Pulsed Light ובקיצור: IPL), מיקרואקספוליאציה (קרצוף שפת העפעף) וסחיטת בלוטות השומן שעל שפת העפעף.
• דלקת לחמית נגיפית. זוהי דלקת עיניים זיהומית, שהמחולל שלה הוא לרוב אדנו־וירוס שגורם גם לדלקת בדרכי הנשימה העליונות אצל ילדים. הנגיף הזה מאוד מידבק במגע ישיר עם הפרשות. הסימפטומים הנפוצים הם אודם בעיניים, הפרשות מהעיניים, תחושות של צריבה ושל שריפה וכן נפיחות של העפעפיים.
אין טיפול ספציפי נגד הנגיף, אלא טיפול תמיכתי בלבד שכולל קומפרסים קרים, תחליפי דמעות (בטיפות ללא חומר משמר), ניקוי העפעפיים מההפרשות ולעיתים הוספת טיפות סטרואידים להקלה על התסמינים.
מכיוון שהמחלה מידבקת מאוד, יש לנקוט אמצעי זהירות בבית ובחוץ: להקפיד על שטיפת ידיים, להימנע ממגע עם העיניים, להפריד מגבות ומצעים של החולים מאלה של שאר בני המשפחה ולהימנע ממגע ישיר עם אנשים אחרים.
הדלקת חולפת לרוב לאחר כשבוע עד שבועיים. יש להיבדק אצל רופא עיניים כשלושה שבועות לאחר הופעת הדלקת כדי לוודא שלא התפתחו תסנינים דלקתיים על הקרנית, שהם סיבוך מאוחר אפשרי של הזיהום.
• אובאיטיס. זוהי דלקת תוך־עינית שעלולה להיגרם מסיבות שונות ובהן מחלות אוטואימוניות, זיהומים, טראומה וגידולים. מטופל עם אובאיטיס עלול לסבול מתסמינים כמו אודם, כאבים חזקים, רגישות רבה לאור, ראייה מטושטשת, דמעת, ראיית "רחפנים".
הטיפול תלוי בגורם לדלקת. אם מדובר בדלקת אוטואימונית, הטיפול כולל סטרואידים ותרופות שמדכאות את מערכת החיסון.
בדלקת שנגרמת מגורם זיהומי כמו נגיף, חיידק או טפיל, הטיפול מכוּון נגד הגורם שמחולל את המחלה.
חשוב לטפל בדלקת במהירות וביעילות כדי למנוע התפתחות של סיבוכים בעיניים. ברוב המקרים המטופל נשלח גם לבירור מערכתי כדי לשלול מחלות אוטואימוניות או זיהומים בגוף שיכולים להיות קשורים לתסמינים שהתגלו בעין.
• סקלריטיס. זוהי מחלה דלקתית של הסקלרה (הלובן של העיניים), שבאה לידי ביטוי בדלקת בכלי הדם העמוקים בשכבת הסקלרה. סקלריטיס יכולה להיות בחלק הקדמי של העין ולגרום לאודם משמעותי ולכאבים חזקים מאוד עם הקרנה לראש וכן היא יכולה להיות בחלק האחורי של העין ולגרום לירידה בראייה ולכאבים חזקים שמקרינים מאחורי העין.
הגורם העיקרי לסקלריטיס הוא מחלה אוטואימונית, ולעיתים נדירות יותר היא עלולה להיגרם מגורם זיהומי כמו נגיף ההרפס.
יש לאבחן סקלריטיס ולטפל בה באופן מיידי שכן הדלקת עלולה לגרום להידקקות של הסקלרה ולסכן את העין. הטיפול האקוטי הוא במתן תרופות אנטי־דלקתיות כמו איבופן ופרדניזון. אך אם הסקלריטיס חוזרת לעיתים תכופות לאחר הפסקת הטיפול האנטי־דלקתי, יש צורך לתת טיפול מונע לאורך זמן בתרופות מדכאות חיסון.
• דלקת בעצב הראייה. זוהי מחלה לא שכיחה, שבה לרוב מופיע כאב חזק בעת הנעת העין. כמו כן גורמת המחלה לראייה מטושטשת ולפגיעה בשדה הראייה.
הסיבה לדלקת יכולה להיות אוטואימונית או זיהומית. הבירור שנעשה במצב כזה הוא נרחב וכולל בדיקת עיניים, בדיקה נוירולוגית, בדיקות למחלות אוטואימוניות שונות וכן מאמץ לשלול זיהומים נגיפיים וחיידקיים.
הטיפול המיידי הוא מתן סטרואידים סיסטמיים במינון גבוה כדי להחיש את ההחלמה וכדי לשפר את תפקוד העצב המודלק.
כיצד מאבחנים את הסיבה לכאבי עיניים?
ההערכה הראשונית של מטופל שסובל מכאבי עיניים כוללת לקיחת היסטוריה רפואית. יש לנסות לאפיין את סוג הכאב, את זמן ההופעה של הכאב, האם הוא הופיע באופן פתאומי או הדרגתי, האם הוא קבוע או לסירוגין, האם ישנם גורמים שמקילים או שמחמירים את הכאב, האם מורכבות עדשות מגע, והאם לתלונה קדמה חבלה או כניסת גוף זר לעין.
כמו כן יש לבדוק אם ישנם סימפטומים נוספים כמו ראייה מטושטשת, אודם, נפיחות, הפרשות, גרד, דמעת, רגישות לאור, כאבי ראש, חום.
רופא העיניים גם ישאל בנוגע למחלות עיניים ידועות שיש למטופל וכן מחלות מערכתיות שיכולות להיות רלוונטיות למצב (מיגרנה, מחלות אוטואימוניות, מחלות זיהומיות).
בהמשך ישלים הרופא בדיקת עיניים מלאה כולל בדיקה של חדות הראייה, בדיקת החלק הקדמי של העין, מדידת לחץ תוך־עיני ובדיקה של קרקעית העין באמצעות הרחבת האישונים. במידת הצורך ולפי האבחנה המבדלת העיקרית הרופא ישלח לבדיקות הדמיה שונות, לבדיקה נוירולוגית ולבדיקות נוספות.
איך מטפלים בכאבי עיניים?
הטיפול בכאב עיניים תלוי בגורם לכאב. לדוגמה, במקרה של שריטה בקרנית, הטיפול הוא בטיפות או במשחה אנטיביוטית למשך כמה ימים כדי למנוע התפתחות של זיהום בקרנית. יש צורך בבדיקה נוספת לאחר יום־יומיים כדי לוודא שהשריטה החלימה באופן תקין.
במקרה של כאב שנובע מיובש בעיניים הטיפול לרוב הוא בתחליפי דמעות (בטיפות ללא חומר משמר), בקומפרסים פושרים ובניקוי העפעפיים. למי שמרכיבים עדשות מגע מומלץ להימנע מהרכבתן עד שהסימפטומים חולפים.
אם הכאב נובע מכניסת גוף זר לעין, חשוב לשטוף את העין מייד ובאופן יסודי. לאחר מכן יש לפנות לרופא עיניים להמשך בדיקה וטיפול. רופא העיניים יוודא שאין שארית גוף זר בעין וימליץ על טיפות או על משחה אנטיביוטיות אם נותרה שריטה בקרנית.
אם הכאב נובע מהתקף חריף של גלאוקומה סגורת זווית, יש לפנות באופן דחוף לרופא עיניים כדי להעריך את מצב העין, למדוד לחץ תוך־עיני ולתת מייד טיפות וכדורים להפחתת הלחץ התוך־עיני שכן מדובר במצב חירום רפואי. לעיתים גם פותחים פתח בקשתית באמצעות לייזר כדי לאפשר מעבר נוזל בין מדורי העין ולגרום בכך להפחתת הלחץ התוך־עיני.
במצב שבו הכאב נובע מהתפתחות של שעורה, הטיפול הוא בקומפרסים חמימים לפחות שלוש פעמים ביום ועיסוי עדין של העפעף. רופא העיניים גם ירשום לעיתים משחה משולבת של סטרואידים ושל אנטיביוטיקה כדי להחיש את הריפוי. אם השעורה הופכת להיות כלואה והיא כבר לא דלקתית, יש צורך להוציא אותה באופן כירורגי.
לסיכום: כאב עיניים - שהוא תלונה נפוצה מאוד - יכול לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות כמו כאב חד, שורף, לוחץ, מקרין, ויכולים להתלוות אליו סימפטומים נוספים ובהם אודם, ראייה מטושטשת, נפיחות והפרשות ועוד.
לכאב עיניים יכולות להיות סיבות רבות. ברוב המקרים הכאב אינו מעיד על מחלת עיניים קשה, אך יש מחלות שדורשות טיפול מיידי כדי למנוע פגיעה בלתי הפיכה והתפתחות סיבוכים בעיניים.
יש להיבדק אצל רופא עיניים כדי לברר את הסיבה לכאב בעיניים ולצורך קבלת טיפול מתאים.
ד"ר יעל שרון היא רופאת עיניים בכירה, מומחית לאובאיטיס ומנתחת במחלקת העיניים במרכז הרפואי רבין, מקבוצת כללית
