מיגרנה: כל מה שחשוב לדעת

מיגרנה (באנגלית: Migraine, בעברית: צִלְחָה) היא כאב ראש בעוצמה בינונית עד קשה או חזקה, ויש לה מאפיינים ייחודיים המבדילים בינה לבין כאב ראש רגיל.

האם יש סוגים שונים של מיגרנות?

יש שני סוגים של מיגרנה:

• מיגרנה נפוצה המאופיינת בכאבי ראש.

• מיגרנה קלאסית שבה יש תסמינים נוירולוגיים שמקדימים את כאב הראש (מיגרנה עם אאורה).

מהם התסמינים של מיגרנה נפוצה?

מיגרנה נפוצה מתבטאת בדרך כלל בכאב ראש חד־צדדי פועם, והיא יכולה להימשך בין 4 ל־72 שעות. היא מחמירה בעת פעילות גופנית ומקשה על התפקוד היום־יומי.

המיגרנה יכולה להיות מלוּוה ברגישות לאור (פוטופוביה) וברגישות לרעשים (פונופוביה), ולכן בעת התקף מעדיפים המטופלים לשכב בחדר חשוך ושקט. כמו כן עשויות להופיע בחילות והקאות.

מהם התסמינים של מיגרנה עם אאורה?

במיגרנה עם אאורה (Aura) ישנם תסמינים מקדימים שאינם קיימים בכאבי ראש רגילים, והם לרוב ויזואליים.

המטופלים רואים לנגד עיניהם כתמים שחורים או הבזקי אור או אורות מנצנצים בצורת זיגזג וכדומה. ייתכנו גם תסמינים נוירולוגיים שאינם ויזואליים כמו הפרעות תחושה, הפרעות בדיבור וחולשה.

התסמינים מתפתחים בהדרגה, נמשכים בין 15 דקות לשעה, ואחריהם עשוי להופיע כאב ראש אופייני. עם זאת, ישנם מטופלים שסובלים מאאורה בלי שיופיע אחריה כאב ראש.

מיגרנה יכולה להיות מלוּוה ברגישות לאור וברגישות לרעשים

מהו הטיפול למיגרנה? מה עוזר?

יש להתאים לכל מטופל הסובל ממיגרנות את הטיפול הנכון כדי לעזור לו לשפר את איכות חייו ולמנוע שימוש לא נכון במשככי כאבים. אלה עלולים בסופו של דבר דווקא להחמיר את כאבי הראש.

טיפול במיגרנות נחלק לטיפול אקוטי בשלב החריף של ההתקף ולטיפול כרוני שמיועד למנוע את ההתקפים או לפחות להפחית את התדירות שלהם.

• לאיתור של כל הנוירולוגים בכללית.

טיפול אקוטי למיגרנה (בשלב החריף של ההתקף)

מי שסובלים מהתקף מיגרנה מעדיפים בדרך כלל להיות בחדר חשוך ושקט שכן, כאמור, רעש ואור מחמירים את המיגרנה. כמו כן רצוי לקחת תרופות למיגרנה מוקדם ככל האפשר. 

אלה הן ההמלצות העיקריות של האיגוד האמריקאי והקנדי לטיפול אקוטי במיגרנה:

• מרבית ההתקפים של מיגרנה יכולים לחלוף בעזרת שימוש בתרופות משככות כאבים ונוגדות דלקת שנמכרות ללא מרשם: אספירין, אקמול, איבופרופן, קומבודקס, נפרוקסן, דיקלופנק. הוכח שכולן יעילות, וכולן מומלצות לטיפול בהתקף חריף של מיגרנה.

• תרופה ממשפחת הטריפטנים (כמו רילרט, אימיטרקס, זומיג, ריזלט) נחשבת אף היא לטיפול יעיל בשלב החריף של מיגרנה. התרופות מהמשפחה הזאת ניתנות במרשם רופא בלבד, ואסור להשתמש בהן אם ההיסטוריה הרפואית כוללת אחד או יותר מהמצבים הבאים: אירוע מוחי, התקף לב, מחלת לב איסכמית, לחץ דם גבוה בלתי נשלט.

• יש להימנע משימוש במשככי כאבים ממשפחת האופיאטים.

טיפול מניעתי למיגרנה

ההחלטה להתחיל בטיפול מניעתי למיגרנה תלויה בתדירות ההתקפים (יותר מ־3 עד 4 התקפים בחודש), בחומרת ההתקפים, בהשפעת ההתקפים על התפקוד, בתדירות השימוש במשככי כאבים, בתגובה למשככי הכאבים וכמובן בהעדפות המטופל.

האיגוד האמריקאי והקנדי לכאבי ראש פירסם הנחיות לטיפול מניעתי למיגרנה, ולפיהן אפשרויות הטיפול המומלצות ביותר כוללות תרופות חוסמות בטא (כמו פרופרנולול ומטופרולול), תרופות נגד פרכוסים שמשמשות גם להקלה על כאבים (כמו טופמקס, גבפנטין, דפלפט) ותרופות נוגדות דיכאון (כמו אמיטריפטילין).

טיפולים חדשניים למניעת מיגרנה

• אושרו לשימוש 3 תרופות ביולוגיות חדשות לטיפול מניעתי במיגרנה: אג'ובי (Ajovy), איימוביג (Aimovig) ואמגליטי (Emgality). התרופות האלה למיגרנה ניתנות בזריקה תת־עורית פעם בחודש (או פעם ב־3 חודשים, תלוי בתרופה).

התרופות האלה נקשרות לחלבון בשם Calcitonin gene-related peptide (ובקיצור: CGRP) ומנטרלות אותו. החלבון הזה נמצא בריכוז גבוה אצל חולי מיגרנה, ופעילותו קשורה לדלקת בקרומי המוח ולהתרחבות של כלי דם הגורמים לכאב האופייני במיגרנה.

• טיפול חדש נוסף מבוסס על חסימה עצבית באמצעות הזרקת חומר מאלחש לעצב שנקרא Greater occipital nerve.

• נוירוסטימולציה. מדובר במכשירים חשמליים (אשר כמה מהם פותחו בישראל) שגורמים לגירוי של העצבים בראש ומרגיעים כאבי ראש.

• ב־2011 אישר ה־FDA טיפול במיגרנה כרונית באמצעות הזרקת בוטוליניום טוקסין A (בוטוקס) לכמה נקודות בשרירי המצח, הצוואר והעורף.

מניעת מיגרנה באמצעות שינוי אורח החיים וטיפולים אלטרנטיביים

לכל מי שסובל ממיגרנות מומלץ לאמץ אורח חיים בריא ולהימנע מטריגרים שידוע לו כי הם גורמים לו למיגרנות. ניהול אורח חיים בריא כולל עיסוק קבוע בפעילות גופנית אירובית (ריצה, הליכה, רכיבה על אופניים, שחייה, ריקודים וכדומה), הפסקת עישון והקפדה על תזונה בריאה.

אשר לטריגרים - כל מטופל יודע לזהות מה גורם לו לכאבי ראש. אלה יכולים להיות מאכלים מסוימים (כמו גבינה צהובה, שוקולד, אספרטיים) או משקאות (קפאין, אלכוהול), צום, מחסור בנוזלים, חוסר שינה וכדומה.

הטיפולים האלטרנטיביים המומלצים כוללים טיפול קוגניטיבי־התנהגותי, ביופידבק, דיקור או עיסוי. גם תוספי מזון כמו קואנזים 10Q, מגנזיום ציטרט וּויטמין B2 מסייעים לעיתים למי שסובלים מכאבי ראש.

איך מתמודדים עם מיגרנה בהיריון?

מיגרנה בהיריון קשורה - כך מעריכים - לשינויים ברמות האסטרוגן. נשים החוות מיגרנה במהלך ההיריון סבלו - ברובן - ממיגרנה לפני ההריון, ורק כ־2% מהנשים מפתחות מיגרנה חדשה במהלך ההיריון (לרוב בשליש הראשון).

נשים החוות כאב ראש חדש במהלך ההיריון או בתקופה של משכב הלידה (בששת השבועות שלאחר הלידה) צריכות לעבור הערכה רפואית.

60% עד 70% מהנשים עם היסטוריה של מיגרנות מדווחות על שיפור במהלך ההיריון (היעדר התקפים או ירידה בתדירות ההתקפים או ירידה בחומרתם).

שיפור במהלך ההיריון צפוי להתרחש אצל נשים שחוות מיגרנות בסמוך לווסת ואצל נשים שחוות מיגרנה ללא אאורה. כ־5% מהנשים חוות החמרה של המיגרנה בהיריון, ואצל שאר הנשים אין שינוי במצב המיגרנות.

תסמיני המיגרנה לרוב חוזרים בתקופה של משכב הלידה - בגלל השינוי ההורמונלי. התקפים בתקופה הזאת הם שכיחים יותר בקרב נשים הסובלות מהתקפי מיגרנה בסמוך לווסת, ושכיחים פחות בקרב נשים מיניקות.

ד"ר עדי וילף־ירקוני היא מומחית לנוירולוגיה ורופאה בכירה במרפאה לנוירואימונולוגיה ולטרשת נפוצה בבית החולים בילינסון מקבוצת כללית