שם האבחנה בעברית: מחלת לב איסכמית
שם האבחנה באנגלית: Ischemic Heart Disease
שם האבחנה במערכת המחשב של הרופא (קליקס): IHD
מה זה?
מחלת לב איסכמית היא תופעה שבה שריר הלב מקבל פחות חמצן ממה שהוא זקוק לו.
איסכמיה היא שילוב של שתי מילים ביוונית: איסכ שמשמעותה הגבלה והמה שמשמעותה דם.
כאשר יש ירידה בהספקת הדם לשריר הלב, נפגע תפקוד הלב. אם ההפרעה היא חלקית או הדרגתית, שריר הלב יתפקד פחות טוב, ויופיעו תסמינים - בעיקר בעת מאמץ: כאבים בחזה, קוצר נשימה והפרעות קצב.
אם ההפרעה היא קשה ופתאומית, התאים של שריר הלב סובלים מנזק בלתי הפיך (מוות של תאים). במקרה כזה מדובר באוטם שריר הלב (התקף לב).
צריכים תור לקרדיולוג? קבעו באתרלא צריך להגיע למרפאה או להרים טלפונים. פשוט מקליקים!
כך עושים את זה:
1. נכנסים לאזור זימון תורים בכללית און־ליין. 2. בוחרים "לרופאים יועצים".
3. בשדה "תחום ייעוץ" בוחרים "קרדיולוגיה".
4. בוחרים מועד וקובעים תור. שימו לב: חובה שתהיה לכם הפניה בתוקף לבדיקה כדי שתוכלו לקבוע תור באתר. |
ממה נגרמת מחלת לב איסכמית?
למחסור באספקת דם לשריר הלב יכולות להיות סיבות שונות. השכיחה שבהן היא היצרות של כלי הדם בגלל טרשת עורקים.
אלה הם גורמי הסיכון לטרשת עורקים (ולכן גם למחלת לב איסכמית):
• עישון.
• לחץ דם גבוה.
• סוכרת.
• עודף שומנים בדם (היפרליפידמיה).
• היסטוריה משפחתית של טרשת עורקים (תורשה).
• השמנה.
• חוסר פעילות גופנית.
מהם התסמינים של מחלת לב איסכמית?
התסמין העיקרי הוא כאבים בחזה - בדרך כלל כאבים לוחצים או מעיקים על החזה, בעיקר בצד שמאל שלו. הכאבים האלה מופיעים בעיקר בזמן מאמץ, אך יכולים להופיע גם בזמן מנוחה.
לעיתים יש הקרנה של כאבים לזרועות, לכתף השמאלית, ללסת התחתונה ולגב. הכאב יכול להיות מלוּוה בקוצר נשימה, בזעה קרה ובבחילה.
כמה זמן נמשכת מחלת לב איסכמית?
מחלה טרשתית של העורקים הכליליים היא אחת הסיבות המרכזיות לתחלואה ולתמותה בעולם המערבי. המחלה מתפתחת באופן איטי ושקט במשך שנים רבות - במקרים רבים ללא סימנים מקדימים.
אצל כ־30% מחולי הלב הסימן הראשוני למחלה יהיה התקף לב פתאומי בלי שיקדמו לו כאבים בחזה או סימנים אחרים כלשהם למחלת לב.
מקובל לחלק את החולים במחלת לב איסכמית לשתי קבוצות: אלה שסובלים מהמחלה הכרונית ואלה שסובלים מהמחלה החריפה.
מחלת לב איסכמית כרונית מתקדמת לאט ובאופן הדרגתי. בתחילה מדובר בתסמינים קלים, אך הם הולכים ומחריפים עם הזמן. אבחון המחלה בשלביה הראשוניים אינו תמיד קל ופשוט, אך לרוב הסכנה אינה מיידית. דוגמאות לתסמינים קלים של המחלה: ירידה ביכולת המאמץ ומעט כאבים בחזה בעת שעולם במדרגות.
מחלת לב איסכמית חריפה מופיעה באופן פתאומי, ותסמיניה קשים: כאב או לחץ חזקים בחזה, קוצר נשימה, הזעה מוגברת. תסמינים כאלה מעידים שהסכנה גדולה, ועדיף להזעיק נט"ן ולא להגיע באופן עצמאי לבית חולים.
איך מאבחנים מחלת לב איסכמית?
כל בן 40 שנים ויותר שיש לו אחד או יותר מגורמי הסיכון למחלת לב איסכמית מומלץ לו לפנות לרופא המשפחה ולברר האם רואים אצלו סימנים ראשוניים לטרשת עורקים.
הרופא יקשיב לתלונות של המטופל (כמו כאבים בחזה) ויעשה בדיקה גופנית, אך גם יסתייע בבדיקות שונות ובהן:
בבדיקת אק"ג שנעשית בזמן הכאבים ניתן לראות שינויים אופייניים, ואפשר לזהות התקף לב. עם זאת יש לזכור שייתכנו התקפי כאבים שחולפים לבד, מעצמם. ואם בדיקת האק"ג נעשית לאחר שהכאבים חלפו, הרי תוצאותיה יכולות להיות תקינות לחלוטין, ומחלת הלב לא תתגלה.
בדיקת דם לאנזים טרופונין. בחדר מיון נעשית בדיקת דם לאנזים טרופונין, שרמה מוגברת שלו מצביעה על סבל איסכמי של רקמת שריר הלב.
יש לזכור שמחלת לב איסכמית גורמת לירידה בהספקת הדם ללב, אך ייתכן שהירידה הזאת תתבטא רק בעת מאמץ, שכן אז הלב דורש הספקת דם מוגברת. לכן לא רק בדיקת אק"ג אלא גם בדיקת דם לאנזימי הלב יכולה להיות תקינה אם היא נעשית לחולה במחלת לב איסכמית בזמן מנוחה.
עם זאת, לרשות רופא הלב עומדות בדיקות נוספות שעוזרות לו לאבחן בעיה איסכמית בהספקת הדם ללב. מדובר בבדיקות הבאות:
מבחן מאמץ (ארגומטריה). זוהי בדיקת אק"ג במאמץ: הנבדק הולך או רץ על מסילה נעה או רוכב על אופני כושר בעת שהוא מחובר למכשיר אק"ג. מטרתו של מבחן הארגומטריה היא לאבחן שינויים איסכמיים בתרשים האק"ג בזמן מאמץ. כדי שהבדיקה תהיה מהימנה מנסים להגיע לדופק מטרה (שמשתנה בהתאם לגיל הנבדק).
מיפוי לב. זהו צילום של שריר הלב בעזרת חומר רדיואקטיבי שפולט קרינת גמא. במיפוי לב מוזרק החומר הרדיואקטיבי לווריד תוך כדי מבחן מאמץ, עובר דרך העורקים הכליליים ונקלט בשריר הלב.
דרך עורק חסום או חסום חלקית עובר פחות דם מאשר דרך עורק בריא, ולכן עובר דרכו פחות חומר רדיואקטיבי. הדבר יבוא לידי ביטוי בקליטה מופחתת של החומר באזור שאותו מזין העורק.
אם הנבדק אינו מסוגל לעשות מאמצים, ניתן לדמות מאמץ באמצעות מתן תרופות דרך הווריד לפני הבדיקה.
אקו לב במאמץ. זוהי בדיקה שכוללת שני שלבים: בשלב הראשון עושים אקו לב במנוחה. בשלב השני עושים למעשה מבחן מאמץ רגיל (ארגמוטריה) כדי להגיע לדופק המטרה. בסיום המאמץ עושים שוב בדיקת אקו לב.
אם ישנה היצרות באחד מעורקי הלב, היא תבוא לידי ביטוי בירידה בהתכווצות של שריר הלב בסיום המאמץ בהשוואה למנוחה.
גם בבדיקה הזאת - אם הנבדק אינו מסוגל להתאמץ, אפשר לתת לו תרופה דרך הווריד שגורמת לעליית הדופק ולהתכווצות מוגברת של הלב ובכך מדמה מאמץ.
CT של כלי הדם הכליליים של הלב ( נקראת גם "צנתור וירטואלי"). הבדיקה נעשית באמצעות הזרקת חומר ניגוד (יוד) לווריד ובאמצעות סורק שמאפשר סריקה מהירה מאוד של הלב. מתקבלת תמונה מדויקת מאוד של עורקי הלב שמאפשרת להעריך האם יש הצרויות בעורקי הלב, ואם יש - מהי מידת חומרתן.
בדיקת CT של הלב היא הליך לא פולשני, אך היא מלוּוה בקרינה ובחשיפה לחומר ניגוד שעשוי להיות בעייתי לאנשים שסובלים ממחלות כליה. עם זאת, כיום יש מכונים שעושים את הבדיקה באמצעות רמת קרינה שנמוכה בהרבה מהמקובל.
צנתור כלילי. זוהי בדיקה פולשנית שמאפשרת אבחון וטיפול בהליך אחד.דרך עורק גדול - לרוב במפשעה או באמה - מחדיר הרופא צנתר, שהוא צינור דק, חלול וגמיש. את הצינור הוא מקדם בעזרת שיקוף (רנטגן) אל עורקי הלב. דרך הצנתר הוא מזריק חומר ניגוד (שמכיל יוד) שצובע את העורקים הכליליים. הודות לחומר הניגוד ניתן לאמוד את מידת ההיצרות או החסימה של העורקים.
איך מטפלים במחלת לב איסכמית?
הטיפול הטוב ביותר הוא מניעת התפתחותה של המחלה באמצעות איזון גורמי הסיכון. כך ניתן למנוע את המשך התהליך הטרשתי שסותם את העורקים. אלה הם הצעדים שמומלץ לנקוט:
• שינוי אורחות החיים: שמירה על משקל תקין ועל פעילות גופנית סדירה.
• איזון רמת הכולסטרול.
• איזון לחץ הדם.
• איזון הסוכרת (אצל חולי סוכרת).
• הפסקת עישון (אם מעשנים).
אם בבדיקות מתגלה היצרות של כלי הדם הכליליים (שמובילים דם ללב) בשיעור של עד 50%, זו נחשבת להיצרות שאינה משפיעה על זרימת הדם ושאינה מחייבת התערבות כירורגית מיידית. צריך רק להתחיל בטיפול תרופתי נגד טרשת העורקים.
כאשר ההיצרות היא בשיעור גדול יותר - ובמיוחד אם היא בשיעור של יותר מ־70% - יש צורך, בדרך כלל, לטפל בה באופן כירורגי. הטיפול עשוי להיות באמצעות ניפוח בלון (שנמצא בקצה הצנתר) ושדוחק את החומר הטרשתי לצדדים ולאחר מכן השתלת סטנט (תומכון) - אם יש בכך צורך.
הסטנט הוא גליל רשת מתכתי דק שמוצמד לדפנות של העורק ומונע מהם להיצמד זה לזה. ישנם סטנטים שמצופים בתרופה, וישנם סטנטים שאינם מצופים בתרופה. מטרת התרופה היא לעכב את התהליך הטרשתי שעלול להתפתח במשך הזמן על הסטנט עצמו.
את ההחלטה אם יש צורך להשתיל סטנט ומאיזה סוג מקבל המצנתר בהתאם לממצאים בצנתור ובהתאם לשיקולים טכניים.
כאשר קיימת תסמונת כלילית חריפה, כלומר ירידה חדה בהספקת הדם לשריר הלב, הטיפול הוא דחוף ונעשה בחדר מיון. הטיפול כולל מתן חמצן באמצעות מסכה (לפי הצורך), טיפול תרופתי לדילול הדם ולפעמים גם צנתור דחוף ופעולות חירום רפואיות אחרות לפי המצב הקליני. ישנם מקרים שבהם יש צורך דחוף בניתוח מעקפים.
במקרים לא חריפים ייעשו ההערכה והטיפול במסגרת אמבולטורית על ידי רופא המשפחה וקרדיולוג. ההערכה תכלול הפניה למבחן מאמץ ולעיתים הפניה ישירות לצנתור כלילי בהתאם להערכה הקלינית.
הטיפול התרופתי יכלול תרופות להפחתת הכולסטרול בדם (סטטינים) וכן תרופות לאיזון גורמי סיכון אחרים (לטיפול בלחץ דם גבוה ובסוכרת). יש לציין שאצל אנשים שסובלים ממחלת לב איסכמית יעדי הטיפול בגורמי הסיכון הם נוקשים יותר מאשר אצל כלל האוכלוסייה.
זה חד־פעמי? זה יחזור?
החשש הוא שמחלת הלב האיסכמית תסתיים בהתקף לב פתאומי. עם זאת, באמצעות טיפול תרופתי, שינוי אורח החיים ומעקב רפואי סדיר ניתן למנוע התקף לב באנשים שסובלים ממחלת לב איסכמית או באנשים שעברו בעבר התקף לב.
יש להבין שטרשת עורקים היא תהליך פעיל שמושפע מגורמים רבים. גם לאחר שעוברים צנתור טיפולי לפתיחת עורק והשתלת סטנט עלול התהליך הטרשתי להימשך בעורקים האחרים וגם באזור הסטנט שהושתל, ולכן חשוב מאוד להקפיד על נטילת תרופות ועל איזון קפדני של גורמי הסיכון. בראש ובראשונה יש להפסיק לעשן.
עלולים להיות סיבוכים?
כן. מחלת לב איסכמית היא מחלה מסוכנת, בעלת סיבוכים רבים, שעלולה להסתיים בירידה ניכרת באיכות החיים ובמקרים מסוימים אף במוות. לכן יש להקפיד כל כך על איזון גורמי הסיכון.
הסיבוכים בהתקף לב חריף כוללים:
• הפרעות קצב.
• קרע של שריר הלב.
• בצקת ריאות.
• דלקת של קרום הלב.
• אי־ספיקת לב.
מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא?
התקף לב הוא השלב האחרון והסופי בתהליך הטרשתי של העורקים הכליליים. לרוב זהו מצב בלתי הפיך, שבו חלק מהלב שניזון מהעורק החסום נפגע לצמיתות.
ככל שחולף זמן רב יותר מההתקף ועד לקבלת העזרה הרפואית, כך הנזק ללב גדול יותר, וסכנת המוות מוחשית יותר. לכן כל כאב שחושדים כי המקור שלו הוא איסכמי (כאב בחזה, כאב ביד שמאל ולעיתים אפילו כאב ברום הבטן, כאב גב וכאבים בלסת) מחייב פנייה מהירה לבית חולים. במילים אחרות: תגובה מהירה לסימני האזהרה עשויה להציל חיים.
בתוך כמה זמן אחזור לעצמי?
המטרה של הטיפול במחלת לב איסכמית ושל איזון גורמי הסיכון היא לאפשר שגרת חיים רגילה ומלאה. במקרים של מחלה איטית, כרונית, שטופלה בעזרת תרופות או צנתור, אין מניעה לחזור לשגרה באופן מיידי.
לאחר התקף לב צריך לנסות להעריך את מידת הנזק לשריר הלב. מידת הנזק תלויה בעיקר במשך הזמן מתחילת הכאבים ועד הטיפול בצנתור ופתיחת העורק. אם משך הכאבים הוא מעל 6 שעות, הנזק עלול להיות גדול. ולעומת זאת אם המטופל סבל מהתקף לב, אבל הטיפול ניתן בתוך זמן קצר, הנזק קטן, ואפשר לחזור במהירות לתפקוד מלא.
בכל מקרה מומלץ למי שלקה בהתקף לב לעבור בדיקה אצל קרדיולוג לפני החזרה לעבודה. הקרדיולוג ייתן את המלצתו לפי חומרת הנזק שנגרם ללב, גיל הנבדק וסוג העבודה שבה הוא עובד.
איך לומדים לחיות עם מחלת לב איסכמית?
חשוב ביותר לאמץ אורח חיים בריא שכולל את המרכיבים הבאים:
• פעילות גופנית סדירה.
• שמירה על משקל תקין ועל דיאטה דלת כולסטרול.
• איזון מיטבי של רמות הסוכר, השומנים ולחץ הדם.
• התנזרות מוחלטת מעישון, כולל עישון פסיבי.
• הקפדה על בדיקות דם שגרתיות כדי לוודא שרמות הכולסטרול והסוכר בדם מאוזנות.
בדרך הזאת שומרים על הגוף, וניתן להגיע הן לאיכות חיים והן לאריכות ימים.
ד"ר מנחם נהיר הוא קרדיולוג במרכז הרפואי העמק, מקבוצת כללית
