כאבים בחזה הם תלונה שכיחה, לרוב בשל החשש שמדובר באירוע לב. לא תמיד ניתן לאבחן בקלות מהי הסיבה לכאבים והאם הם מעידים על בעיה מסכנת חיים, ולכן חשוב לפנות לבירור רפואי.
ממה יכולים להיגרם כאבים בחזה?
בית החזה מכיל איברים רבים, ובהם הלב וכלי הדם הגדולים, ריאות ודרכי הנשימה, ושט, שרירים ועצמות. כולם עלולים לגרום לכאבים בחזה, ולעיתים קשה להבדיל בין הגורמים השונים.
מגוון רב של מצבים עלולים לגרום לתחושה של כאבים בבית החזה:
• מחלות לב שונות עלולות לגרום לכאבים, חלקן מסכנות חיים, אחרות אינן מסוכנות.
הפרעה לזרימת הדם ללב גורמת לכאבים בחזה. המצב הזה נקרא תעוקת חזה, כאשר יש כאבים ללא פגיעה בשריר הלב, או התקף לב, כאשר יש גם נזק ממשי לשריר
הלב בעקבות סתימה בכלי דם כלילי.
• דלקת בקרום הלב (פריקרדיטיס) או היצרות קשה של המסתם האורטלי (מסתם אבי העורקים) עלולים להתבטא בכאבים בחזה.
• כלי דם. בחזה נמצא כלי הדם הגדול הראשי של כל הגוף – האאורטה. כאב עז ופתאומי עלול לרמוז על בעיה בכלי הדם הזה.
• מחלות ריאות - כמו ברונכיטיס, אסתמה, דלקת של קרום הריאה (פלאוריטיס), דלקת ריאות ותסחיף ריאתי, יתר לחץ דם ריאתי או חזה אוויר - עלולות לגרום לכאבים בחזה.
• בעיות בשרירים, בגידים או בעצמות (עיות מוסקולו־סקלטליות בשפה הרפואית) עלולות להיגרם ממאמץ גופני או מחבלה ולעיתים פשוט בגלל "שריר תפוס".
גם דלקת במפרק שמחבר בין החלק הסחוסי לחלק הגרמי של הצלע, שמכונה קוסטוכונדריטיס, עלולה לגרום לכאב באזור. לעיתים דלקת או פגיעה בגידים בכתף או פריצת דיסק בעמוד השדרה בצוואר עלולים ללחוץ על שורשי עצבים, והתוצאה תהיה כאבים בחזה.
• בעיות בדרכי העיכול כמו כיב קיבה או תריסריון, דלקת בקיבה, או דלף במעבר ושט־קיבה (ריפלוקס קיבתי־ושטי), עלולים לגרום לכאבי חזה. גם אבני מרה או דלקת בלבלב עלולים לבוא לידי ביטוי בכאבי חזה.
• שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר) היא זיהום שמקורו בנגיף אבעבועות רוח שמתפשט לאורך עצב בין־צלעי. לעיתים קרובות מקדימים הכאבים את הופעת הפריחה של השלבקת החוגרת.
• כאבים בחזה מלחץ נפשי מופיעים בשכיחות מוגברת אצל מי שסובלים ממתח, מחרדה ומדיכאון.
מהם התסמינים?
התסמינים הם לרוב כאבים בעוצמות שונות באזורים שונים בחזה. אופי התסמינים מאפשר לרופא/ה לעשות מיון ראשוני ולקבוע את האבחנה המשוערת.
חשוב לתאר באופן מדויק את אופי הכאבים ואת מיקומם, לציין אם הם קבועים או חולפים, להתייחס לקשר בין הכאבים לתנועה, לנשימה עמוקה, לאכילה או למתח נפשי, לפרט אם הכאבים מורגשים באזורי גוף נוספים כמו ידיים, גב, צוואר או לסת תחתונה.
חשוב לעדכן את הרופא/ה בנוגע לקיומם של תסמינים נוספים כמו חום, דפיקות לב, בחילה, צרבת, קוצר נשימה וזיעה קרה.
מהי המשמעות של כאבי חזה בצד ימין? ושל כאבים בצד שמאל?
לצד שבו חשים את הכאב בחזה אין משמעות בפני עצמו. התקף לב יכול להיות מלוּוה בכאבים בצד שמאל, בצד ימין או באמצע החזה. לפעמים הכאבים יכולים להופיע בכתף, בבטן העליונה, בלסת התחתונה, בצוואר ואפילו בגב.
מהם סימני האזהרה שמחייבים לפנות מייד לרופא?
אירוע ראשון ולא מוכר של כאבים בחזה עלול להיות הביטוי הראשון למצב מסוכן, ולכן יש לפנות בהקדם לרופא כאשר חשים בכאבים כאלה.
שימו לב! במקרים הבאים יש לפנות בדחיפות רבה במיוחד לרופא, למגן־דוד־אדום בטלפון 101 בכל הארץ או לחדר מיון:
• אם הכאבים תוקפים את מי שיש להם גורמי סיכון משמעותיים לפתח מחלת לב איסכמית: הם סובלים מהשמנת יתר, מלחץ דם גבוה ומרמה גבוהה של שומנים בדם (היפרליפידמיה), הם מבוגרים, מעשנים ויש להם קרובי משפחה מדרגה ראשונה שהם חולי לב.
• אם הכאבים לוחצים, מוחמרים בעקבות מאמץ גופני, מלוּוים בקוצר נשימה, בבחילה או בהזעה קרה ומתפשטים גם לידיים, לגב, לצוואר או ללסת התחתונה.
• אם הכאבים חמורים במיוחד.
• אם לכאבים מתלווה חולשה ניכרת ואף תחושה של טרום עילפון.
איך מאבחנים מהן הסיבות לכאבים בחזה?
האבחנה הראשונית נעשית באמצעות הערכת הסיכון, אפיון התלונה ובדיקות (בדיקה פיזית, בדיקות מעבדה, בדיקות הדמיה ובדיקות באמצעות מכשירים שונים שאינם מכשירי הדמיה).
הערכת הסיכון:
לפי הרקע הרפואי אפשר להעריך מהו הסיכון שלמתלונן על כאבים בחזה יש מחלת לב.
למשל, אם למתלונן יש סוכרת ו/או לחץ דם גבוה ו/או היפרליפידמיה (רמות גבוהות של שומנים בדם) ו/או קרובי משפחה מדרגה ראשונה שסובלים ממחלות לב, ניתן להעריך שהכאבים בחזה שמהם הוא סובל מעידים על מחלת לב.
אפיון התלונה
ישנם סוגי תלונות שמתאימים למחלת לב, וישנם סוגי תלונות שמתאימים למחלות אחרות שקשורות לחזה או לבטן העליונה.
תסמינים נוספים כמו חום, בחילות והקאות יכולים להתאים למחלות מסוימות, ולהיות לחלוטין לא קשורים למחלות אחרות.
בדיקות
לאחר הערכת הסיכון ואפיון התלונה עושה הרופא בדיקה גופנית בניסיון לברר מהי הסיבה הספציפית לכאבים.
במקרה הצורך עשוי הרופא להיעזר בבדיקה אחת או יותר מהבדיקות הבאות:
• אק"ג. הבדיקה הזאת מאפשרת להתרשם מהפעילות החשמלית של שריר הלב. הבדיקה קלה לביצוע וזמינה, ולרוב מציגה שינויים שאופייניים למחלות הלב השונות.
עם זאת יש לציין שבדיקת אק"ג תקינה אינה שוללת לחלוטין את האפשרות לקיומה של מחלת לב איסכמית (היצרויות בכלי הדם שמזינים את הלב). לכן כאשר אדם מציג תלונות שמהן עולה חשד לקיומה של בעיה בלב, הוא יופנה לבירור נוסף גם אם האק"ג תקין.
• צילום חזה. כאשר חושדים שהנבדק סובל מדלקת ריאות, מחזה אוויר או מנוזל בחלל החזה, הוא נשלח לעשות צילום חזה. לעיתים ניתן לראות בצילום חזה שברים בצלעות, אולם אם ההערכה היא שהכאבים נובעים משברים בצלעות, יש צילום רנטגן ייעודי שמטרתו היא לאבחן זאת.
• צילום מכוּון לצלעות נעשה כאשר חושדים שקיים שבר או שישנה פגיעה אחרת כלשהי בצלעות.
• בדיקת אקו לב נעשית כאשר חושדים שקיימות הפרעות שונות בתפקוד הלב או המסתמים.
• ניתן לעשות גם מבחן מאמץ (ארגומטריה, אקו לב במאמץ), מיפוי לב, צנתור לב אבחוני או צנתור וירטואלי.
• בדיקות דם מאפשרות לגלות הימצאות של החלבון טרופונין שאותו מפריש שריר הלב בעת התקף לב או במקרה של דלקת בשריר הלב. את הבדיקה ניתן לעשות רק בבית חולים; היא אינה זמינה בקופות החולים.
• בדיקת CT חזה עושים בעיקר כאשר חושדים שמקור הכאבים הוא בקרומי הריאות או בכלי הדם הגדולים.
• מיפוי ריאות עושים כאשר חושדים בקיומו של תסחיף ריאתי.
• לאנשים שסובלים מדלף חומצה מהקיבה לוושט (ריפלוקס) עושים בדיקת גסטרוסקופיה שמאפשרת לראות את הקיבה, למדוד לחצים בשרירי הוושט ולעקוב אחרי רמת החומציות בוושט. לחלופין ניתן לנסות לתת טיפול נגד חומציות־יתר ולבדוק אם הוא מקל על הכאבים.
• צנתור לב טיפולי הוא בדיקה פולשנית שמאפשרת להציג בפירוט את כלי הדם בלב ולטפל בהיצרויות - אם אלה מתגלות במהלך הבדיקה.
איך מטפלים?
• אם עולה החשש שהכאבים נובעים מבעיה חריפה בלב - כמו התקף לב - מופנה הנבדק בדחיפות לבית חולים להשלמת הבירור וכדי להחליט אם עליו לעבור צנתור.
• אם יש חשד שמדובר בתסחיף ריאתי - יש צורך בבירור דחוף במסגרת בית חולים.
• מי שסובלים מחזה אוויר זקוקים לבדיקה דחופה של רופא כירורג כדי שיחליט אם יש צורך בנקז חזה. הבירור הזה נעשה לרוב במסגרת בית חולים.
• אם ההערכה היא שמדובר בקרע חלקי של האאורטה - יש צורך בטיפול כירורגי דחוף בבית חולים.
• אם הסיבה לכאבים היא מחלה ויראלית או בעיה מוסקולו־סקלטלית (של השרירים ושל השלד), ניתן להסתפק בטיפול תומך: מנוחה ולקיחת משככי כאבים.
• אם ההערכה היא שמקור הכאבים הוא בוושט, ניתנת בדרך כלל המלצה להכניס כמה שינויים באורח החיים ובהם: מעבר לדיאטה מיוחדת, הימנעות מוחלטת מאכילה שעתיים לפני השינה, הימנעות מארוחות גדולות והגבהת הראש בעת השינה.
במקביל גם נותנים בדרך כלל תרופות שמפחיתות את הפרשת החומצה בקיבה.
• מי שסובלים מכאבים בגלל מחלה זיהומית כמו דלקת ריאות מקבלים טיפול אנטיביוטי.
• מי שאיבחנו אצלו תפליט פלאורלי (הימצאות נוזל בין שני קרומי הריאה) זקוק לבירור הסיבות להיווצרותו. לרוב יש צורך לעשות ניקור פלאורלי ולקחת כמות קטנה מהנוזל לבדיקה.
• אם הסיבה לכאבי החזה היא מתח וחרדה, ניתן להיעזר בטיפול פסיכולוגי ובתרופות נוגדות חרדה ודיכאון.
ד"ר מנחם נהיר הוא רופא בכיר במערך הקרדיולוגיה של המרכז הרפואי העמק מקבוצת כללית
