מהו צנתור לב אבחוני ומהי מטרתו?
צנתור לב הוא פעולה רפואית שמספקת מידע מדויק ומפורט על פעילות הלב, על מסתמי הלב ועל מצב העורקים הכליליים המזינים את שריר הלב.
איך עושים צנתור לב אבחוני?
באמצעות החדרת צנתר (צינורית דקה, ארוכה וגמישה) לתוך הלב דרך עורק המפשעה או דרך העורק הרדיאלי ביד. המידע שמושג בצנתור עוזר לרופאים לאבחן במדויק את הבעיה בלב או בעורקים המזינים אותו ובכך לבחור את הטיפול המתאים ביותר.
מי זקוק לצנתור לב אבחוני?
לצנתור לב אבחוני זקוקים כל מי שסובלים ממחלה משמעותית של הלב ובמיוחד של כלי הדם שמזינים את הלב (מחלה כלילית). על הצנתור האבחוני מחליטים הקרדיולוגים ברגע שהם חושדים שהנבדק זקוק לטיפול בעורקי הלב. הטיפול עשוי להיות הרחבה של העורק באמצעות בלון והשתלת סטנט (תומכון) או ניתוח מעקפים.
המחלה העיקרית שאותה מאבחנים באמצעות הצנתור היא טרשת עורקים. זוהי מחלה שבה הקוטר של כלי הדם הולך ומצטמצם כתוצאה מהצטברות של חומרים שומניים ודלקתיים על הדפנות שלהם (תהליך זה מכונה לעיתים "הסתיידות עורקים", שכן החומר ששוקע על דופנות העורקים הוא קשיח מאוד ובצבע לבן ומזכיר במראה שלו סיד). היצרות נחשבת למשמעותית מהבחינה הרפואית אם היא בשיעור של יותר מ־50% מקוטרו של העורק.
מדוע ההיצרות של העורקים היא מסוכנת?
כיוון שהיצרות כלי הדם עלולה להפריע לזרימת החופשית של הדם. במקרים חמורים אף עלול להיווצר קריש דם ולחסום כליל את מעבר הדם. אם החסימה היא בעורק שמזין את הלב, עלול להיגרם התקף לב.
ההכנות לצנתור - מה להביא מהבית?
הכנה נאותה של החולה לפני הצנתור חיונית לתיאום ציפיות בין הצוות המטפל לחולה ומשפרת את סיכויי ההצלחה של הפעולה.
ההכנות לקראת הצנתור מתחלקות לשלושה שלבים:
1. בדיקה מקדימה.
2. ההכנות לקראת האשפוז.
3. ההכנות במחלקה עצמה לקראת הצנתור (אלה נחלקות להכנות ערב הצנתור ולהכנות ביום הצנתור עצמו).
מובן שבמקרה של צנתור חירום אי־אפשר לעשות את סדרת ההכנות האלה.
בדיקה מקדימה
במרבית המקרים עשוי הקרדיולוג שמפנה אותך לצנתור לעשות את הבדיקה המקדימה. במקרים מיוחדים יזמנו אותך לקראת הצנתור לבדיקה מקדימה במחלקת הלב בבית החולים או במכון הצנתורים. חשוב להביא לבדיקה המקדימה את כל החומר הרפואי הרלוונטי הקיים אצלך, כולל סיכומי מחלה, דיסקים של סרטי צנתור קודמים, דו"חות על ניתוחי מעקפים (אם היו), תרשימים של בדיקות מאמץ (ארגומטריה), של מיפוי לב או של בדיקת CT של הלב.
• חולים הנוטלים תרופות מדללות דם כמו סינטרום או קומדין צריכים לברר עם הרופא המטפל כיצד ומתי יש להפסיק את נטילתה לקראת הבדיקה והאם נדרש טיפול חלופי במהלך ההפסקה הזמנית.
• אם ידוע לך על רגישות לחומר ניגוד המכיל יוד או ליוד עצמו (או לתרופות אחרות כלשהן) יש ליידע על כך את הרופא. במסגרת ההכנה לצנתור יתנו לך טיפול תרופתי מתאים כדי למנוע תגובה אלרגית במהלך הצנתור או אחריו. הטיפול יכלול מתן תרופות ממשפחת הסטרואידים ונוגדי אלרגיה נוספים לפי הנחיית הרופא המטפל.
• במסגרת ההפניה לצנתור או הבדיקה המקדימה יעשו לך תרשים אק"ג. אם חסרות בדיקות כלשהן בתיק שלך, יבקשו ממך להשלימן (למשל בדיקות דם: ספירת דם, כימיה ותפקודי קרישה).
• לפני הצנתור או בבדיקה המקדימה יבקשו ממך לקרוא את טופס ההסכמה לצנתור ולחתום עליו. אם יש לך שאלות - יש להפנות אותן ללא היסוס לרופא המטפל.
• בתיאום עם מכון הצנתורים יוחלט על המועד המדויק שבו ייעשה הצנתור.
• נבדקים שזקוקים להכנה מיוחדת מתאשפזים יום לפני הצנתור. מדובר בדרך כלל בחולים שסובלים מהפרעה בתפקוד הכליות או בחולים שזקוקים להשגחה מיוחדת בגלל מצבם הרפואי המורכב.
ההכנות לקראת האשפוז
• לקראת הצנתור אנא הבא איתך תיק קטן ובו בגדים וכלי רחצה.
• אם יש לך עדשות מגע, רצוי להחליפן במשקפיים.
• מומלץ מאוד לא להביא לאשפוז כסף מזומן, כרטיסי אשראי, שעונים ותכשיטים.
ההכנות ערב הצנתור
גילוח. בצנתור שנעשה דרך המפשעה יתנו לך הנחיות כיצד יש להכין את המפשעות לצנתור (ניקוי וגילוח מקומי). בצנתור שנעשה דרך היד יגולח ויחוטא אזור האמה זמן קצר לפני הצנתור.
תכנון הצום. יש להיות בצום ארבע שעות לפני הצנתור. ברגע שיאמרו לך מהו מועד הצנתור, גם יהיה לך ברור מתי להתחיל לצום ביום הצנתור. לעיתים ניתן להמשיך בשתיית מים עד לצנתור עצמו. יש להיוועץ בעניין הזה עם הצוות המטפל.
תרופות. יש לקחת את התרופות הרגילות - אלא אם הרופא אמר לך אחרת. את נטילת התרופות סינטרום וקומדין יש להפסיק בכל מקרה ביום שלפני הצנתור.
חולי סוכרת חייבים להפסיק את הטיפול בתרופה גלוקופג יום לפני הצנתור בהוראת הרופא המפנה לצנתור.
ההכנות ביום הצנתור
לקראת הצנתור מומלץ להתקלח. לאחר מכן יבקשו ממך ללבוש חלוק של בית החולים ויורכבו לך עירויי נוזלים. לפני הכניסה לחדר הצנתורים יבקשו ממך להטיל שתן. לעיתים - במקרה הצורך - יתנו לך לפני הצנתור כדור הרגעה כדי להקטין את ההתרגשות ואת החרדה המתלוות לבדיקה.
הקפדה על נוהלי ההכנה תאפשר לך לעבור את הצנתור בצורה בטוחה ולהפחית סיבוכים בלתי צפויים.
מה קורה במהלך הצנתור האבחוני?
פעולת הצנתור נעשית בחדר הצנתורים בבית חולים. בחדר הצנתורים מצויים מכשיר רנטגן, מצלמה, מסכי טלוויזיה ומכשירי צנתור לב. צוות הצנתור כולל רופא קרדיולוג, אחות וטכנאי. במהלך הצנתור מחובר החולה למכשירי ניטור שונים. הצנתר מאפשר למדוד לחצים בתוך הלב ולהזריק חומר ניגוד כדי לבחון את זרימת הדם מהלב ובתוך הלב וללמוד מכך על מצבם של העורקים.
בצנתור כלילי מוחדרים צנתרים לעבר העורקים הכליליים בלב, מוזרק חומר ניגוד, ונעשים צילומי רנטגן. הצילומים האלה עוזרים לאתר אזורים שבהם יש היצרויות של כלי הדם ולהעריך את חומרתן.
לעיתים מוזרק חומר ניגוד לחדר השמאלי בלב כדי לבחון את פעולת ההתכווצות של החדר. הפעולה הזאת נעשית באמצעות צנתר מיוחד המוחדר לחדר השמאלי ובאמצעות הזרקה בלחץ של חומר הניגוד. במקרה שבו המסתם דולף או שיש חור במחיצה, ניתן יהיה לראות זרימה של חומר הניגוד לכיוון "הלא נכון", דהיינו חזרה ללב או לפרוזדור במקום לעבר אבי העורקים. הטיית המצלמה מאפשרת צילומים מזוויות שונות כדי לבחון במדויק את מצבם של העורקים ושל חדרי הלב.
המעבר מצנתור אבחוני לצנתור טיפולי עשוי להיות מיידי, אך לעיתים יש לפצל את הפעולה ולהמתין בגלל הצורך בהתייעצות רפואית בנוגע לאופן הטיפול הרצוי.
כאשר מתגלה בעיה בעורק, הופך הצנתר מאמצעי אבחוני לאמצעי טיפולי הודות להתקנים שהוא נושא: בלון להרחבת העורק וסטנט, שתפקידו לשמור שהעורק יישאר פתוח ולמנוע את חזרת ההיצרות.
היצרות בעורק הקדמי (מסומן בחץ אדום) כפי שהיא נראית על המסך של הרופא במהלך פעולת הצנתור
כמה זמן נמשך הצנתור האבחוני?
צנתור אבחוני נמשך כ־30 דקות.
איך ארגיש בזמן הצנתור?
במהלך הצנתור נמצאים המטופלים בהכרה, אך לעיתים יש צורך לתת להם תרופות טשטוש. מדי פעם מתבקשים המטופלים לעצור את הנשימה או להשתעל כדי לסייע לפיזור טוב יותר של חומר הניגוד.
הצנתור מכאיב?
צנתור הלב אינו מכאיב, ותנועת הצנתר בתוך כלי הדם אינה מורגשת. אולם לעיתים רחוקות עלולים להיגרם כאב או אי־נוחות בזמן החדרת הצנתר ולאחר מכן בגלל השכיבה הממושכת. תוך כדי הזרקת חומר הניגוד עלולה להיגרם תחושת אי־נוחות בבית החזה או שעלולים לחוש חום, אך התחושות האלה חולפות בתוך שניות ספורות.
מהם הסיבוכים האפשריים של צנתור אבחוני?
צנתור הוא התערבות חודרנית, ולכן יש בו - לצד התועלת הגדולה שהוא מביא - גם סיכונים. להלן העיקריים שבהם:
• דימום תת־עורי במקום שבו מוחדר הצנתר.
• הפרעות בקצב הלב, התקף לב (שמחייב לעיתים הפניה דחופה לניתוח מעקפים) או תסחיף שעלול לגרום לאירוע מוחי. התופעות האלה נדירות במהלך צנתור.
• מוות בעת צנתור עלול להתרחש לעיתים נדירות בלבד - לרוב כתוצאה מהחמרה פתאומית במחלת לב קשה שהייתה קיימת עוד לפני הצנתור.
• חומר הניגוד המוזרק לעורקי הלב מופרש מהגוף דרך הכליות ועלול לגרום להפרעה בתפקודן - במיוחד אצל מי שסובלים ממחלת כליות ידועה או סמויה.
• ישנם מטופלים שעלולים לפתח תגובה אלרגית לחומר הניגוד בשל תכולת היוד הגבוהה שבו. אם האלרגיה הזאת ידועה מראש, ניתן להתגבר עליה באמצעות תרופות נוגדות אלרגיה שאותן יש לקחת לפני הזרקת חומר הניגוד (כלומר, לפני הצנתור).
אף שהתקלות הן נדירות מאוד, מומלץ לכל מי שעומדים בפני צנתור לשוחח עם הקרדיולוג שלהם על הסיבוכים האפשריים לעומת התועלת הצפויה ממנו.
האם יש אפשרות לעשות צנתור לא פולשני?
לא ניתן לעשות צנתור לא פולשני, אך ניתן לעשות במקום הצנתור בדיקת CT (סורק רנטגן ממוחשב) של הלב. הבדיקה הזאת מכונה גם "צנתור וירטואלי" ומשמשת רק לאבחון מצבם של עורקי הלב. אם במהלך בדיקת ה־CT של הלב מתברר שיש בעורק טרשת החוסמת את אספקת הדם ללב ומחייבת טיפול, אין מנוס מלעשות צנתור טיפולי שהוא בהכרח פולשני.
מהו צנתור וירטואלי?
צנתור וירטואלי משמעותו, כאמור, דימות של עורקי הלב שלא באמצעות החדרת צנתר. הדבר נעשה באמצעות דימות רנטגן בתלת־ממד. הבדיקה נקראת CT או טומוגרפיה ממוחשבת של הלב.
גם צנתור וירטואלי מחייב הזרקת חומר ניגוד. החומר מוזרק לווריד, וכמה שניות לאחר ההזרקה הוא נקלט בלב. צנתור וירטואלי אינו מחליף את הצורך בצנתור טיפולי, שכן לא ניתן לשלב בו פעולות טיפוליות כמו הרחבת העורק באמצעות בלון או השתלת סטנט.
עם זאת, הצנתור הווירטואלי עשוי לחסוך במקרים מסוימים את הצורך בצנתור אבחוני. הטכנולוגיה הווירטואלית משמשת לאיתור טרשת חסימתית בעורקי הלב וניתן לקבוע באמצעותה את הצורך בצנתור טיפולי מלא.
מה גורם לטרשת שחוסמת את עורקי הלב?
כמה גורמים מגבירים באופן משמעותי את הסיכון ללקות בטרשת העורקים הכליליים (שנקראת גם מחלת לב איסכמית):
• רמות גבוהות של כולסטרול בדם
ובמיוחד רמות גבוהות של LDL שמכוּנה הכולסטרול "הרע". רמות גבוהות של כולסטרול נובעות במקרים רבים מצריכת מזון עתיר בשומנים - במיוחד שומנים מהחי. עם זאת ישנם מטופלים שרמת הכולסטרול הגבוהה בדמם נובעת מסיבות תורשתיות (גנטיות).
• סוכרת
ובמיוחד סוכרת רבת שנים.
• לחץ דם גבוה
ובמיוחד אם הוא אינו מאוזן באמצעות טיפול תרופתי.
• עישון
• עודף משקל
• אי־הקפדה על פעילות גופנית סדירה
• הפרעות מטבוליות שונות (הפרעות בחילוף החומרים)
בתוך כמה זמן אשוחרר לביתי לאחר צנתור אבחוני?
כעבור יום או כעבור כמה ימים - בהתאם למצב הרפואי. במקרים מסוימים ניתן לשחרר את המטופלים ביום שבו נעשה הצנתור האבחוני.
האם יוטלו עליי הגבלות אחרי צנתור אבחוני?
לאחר צנתור אבחוני עלולים המטופלים לסבול ממגבלות בתנועה במשך כמה ימים - בהתאם למצב כלי הדם באזור הדקירה במפשעה או ביד. מעבר לכך אין בצנתור האבחוני כדי לגרום להגבלות כלשהן.
אם במהלך הצנתור מתגלות בעיות כלשהן בלב או בכלי הדם, עלולים הרופאים להטיל הגבלות שונות על המטופלים, אך להגבלות האלה אין שום קשר לצנתור עצמו.
אילו שינויים רצוי לעשות באורח החיים לאחר הצנתור?
גם אם הצנתור האבחוני לא מצא היצרויות מסוכנות בעורקים ולכן לא הפך לצנתור טיפולי, מומלץ לאמץ אורח חיים שמנטרל את גורמי הסיכון שעלולים לגרום בעתיד למחלות של הלב ושל כלי הדם. אלה הם מרכיביו של אורח חיים בריא:
• דיאטת דלת שומנים ודלת כולסטרול. לעיתים אין די בכך, וגם יש ליטול תרופות להורדת שיעור הכולסטרול.
• שמירה על משקל גוף תקין.
• פעילות גופנית.
• איזון הסוכרת - אם סובלים מהמחלה הזאת.
• הקפדה על לחץ דם תקין.
• הפחתת המתח הנפשי.
• התנזרות מוחלטת מעישון.
האם יש צורך במעקב רפואי לאחר צנתור אבחוני?
כן, במיוחד אם נמצאו ממצאים גבוליים כמו היצרויות שאינן מחייבות טיפול מיידי באמצעות בלון ובאמצעות סטנט, אבל עלולות בתוך זמן לא רב להפוך לבעייתיות. המעקב הרפואי דרוש כדי לטפל בגורמי הסיכון להיווצרות טרשת של כלי הדם. הקפדה על אורח חיים בריא היא הרפואה המונעת הטובה ביותר.
פרופ' רן קורנובסקי הוא מנהל המכון לצנתורי לב במרכז הרפואי רבין, מקבוצת כללית
