ארגומטריה (בדיקת מאמץ, מבחן מאמץ)

מהי בדיקת ארגומטריה?

בארגומטריה (מבחן מאמץ, בדיקת אק"ג במאמץ, באנגלית: Exercise Stress Test, Ergometric Stress Testing) בודקים את הפעילות של הלב במהלך מאמץ גופני. 

הבדיקה נעשית לרוב כדי להעריך אם קיימת מחלה של העורקים הכליליים - העורקים שמספקים דם לשריר הלב - ומהי חומרתה של המחלה, אם היא קיימת. 

חסימה של העורקים האלה עלולה לגרום לאוטם בשריר הלב (התקף לב).

מתי יש צורך בבדיקת ארגומטריה?

במצבים הבאים עשוי הרופא להפנות מטופל לבדיקת ארגומטריה:

• כדי להעריך אם כאבים בחזה נגרמים מבעיה בלב.

• לאחר אוטם בשריר הלב.

• לאחר צנתור או ניתוח מעקפים של עורקי הלב.

• אם רוצים להתחיל תוכנית אימונים על אף שסובלים מגורמי סיכון למחלת לב כמו סוכרת. 

• כדי לאתר הפרעות בקצב הלב שעלולות להתרחש בזמן מאמץ גופני.

האם יש צורך בהכנה מוקדמת לבדיקה?

• מומלץ להגיע לבדיקה בלבוש קל ובנעליים נוחות כדי לאפשר תנאים מיטביים לביצוע הפעילות הגופנית הנדרשת.

• מומלץ לאכול ארוחה קלה ולשתות שעתיים לפני הבדיקה.

• מומלץ להימנע מארוחה כבדה, מפעילות גופנית מאומצת, מעישון או משתיית אלכוהול לפחות שלוש שעות לפני הבדיקה.

• הרופא עשוי להנחות שלא ליטול לפני הבדיקה חלק מהתרופות שניטלות באופן קבוע. יש להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע להנחיות כאלה.

• יש לעדכן את הרופא ואת הצוות הבודק אם נוטלים תרופה לשיפור התפקוד המיני - סילדנפיל (ויאגרה) או טדלפיל (סיאליס) או ורדנפיל (לוויטרה) - או אם ניטלה תרופה כזאת ב־24 השעות שלפני הבדיקה.

הסיבה להנחיה הזאת: במקרה של תעוקת חזה במהלך הבדיקה ייתכן שיהיה צורך לתת תרופה כלשהי להרחבת עורקי הלב. מתן תרופה כזאת למי שנטלו תרופה לשיפור הזקפה עלולה לגרום לירידה מסוכנת בלחץ הדם.

 איך עושים את הבדיקה?

לפני הבדיקה מחברים לגוף חיישנים המודדים את הפעילות החשמלית של הלב (אק"ג) וכן שרוולית למדידת לחץ דם. במהלך הבדיקה מתבקש המטופל ללכת על הליכון חשמלי או לרכוב על אופני כושר, ודרגת המאמץ מועלית בהדרגה.

קיימות כמה דרגות מאמץ בבדיקה. דרגות הקושי ודופק המטרה מותאמים לגילו ולמצבו הרפואי של הנבדק. רישום אק"ג ומדידות לחץ דם נעשים בזמן מנוחה לפני הבדיקה, בכל אחת מדרגות המאמץ ובמהלך ההתאוששות מהמאמץ.

הפעילות המאומצת מסתיימת באחד מהמצבים הבאים:

• הגעה לדופק המטרה.

• הופעת כאבים בחזה או הרגשה שלא ניתן להמשיך במאמץ.

• הופעת שינויים קיצוניים בלחץ הדם (עלייה או ירידה בלחץ הדם).

• הופעת שינויים באק"ג שמעידים כי שריר הלב אינו מקבל הספקת דם וחמצן במידה מספקת.

כמה זמן נמשכת הבדיקה?

בין 20 ל־30 דקות.

זה כואב? איך ארגיש במהלך הבדיקה?

הבדיקה אינה מכאיבה, אך היא מאמצת ועלולה לעייף.

ניתן להפסיק את הבדיקה בכל עת אם הנבדק חש שאין ביכולתו להמשיך אותה.

הצמדת האלקטרודות לחזה עלולה לגרום לתחושת צריבה קלה, במיוחד אצל גברים בעלי חזה שעיר.

כדי למדוד את לחץ הדם שמים על הזרוע שרוולית שמתנפחת כל כמה דקות. בזמן ההתנפחות חשים לחץ על הזרוע.

יש לדווח לצוות הבודק אם חשים אחת או יותר מהתופעות הבאות בזמן הבדיקה או לאחריה:

• כאבים או אי־נוחות בחזה.

• סחרחורת.

• דפיקות לב.

• קוצר נשימה.

מה עליי לעשות לאחר הבדיקה?

יש צורך להישאר בהשגחה כחצי שעה עד לחזרת הדופק ולחץ הדם לערכיהם הרגילים.

לאחר הבדיקה מומלץ לשתות - כפי שמומלץ לאחר כל פעילות גופנית מאומצת.

האם יש לבדיקה תופעות לוואי או סיכונים?

בדיקת מאמץ היא בטוחה, ושיעור הסיבוכים המסוכנים המתלווים אליה הוא נמוך. רק לעיתים רחוקות עלולה הבדיקה לגרום לכאבים בחזה או להתעלפות. נדיר עוד יותר שהבדיקה גורמת לאוטם בשריר הלב או להפרעת קצב מסוכנת.

נבדקים הסובלים ממחלת לב פעילה או מהפרעות מסוכנות בקצב הלב לא מופנים לבדיקה הזאת.

מותר לי לנהוג אחרי הבדיקה?

כן. ברוב המקרים אין לבדיקה השפעה על יכולת הנהיגה.

מתי אקבל את תוצאות הבדיקה?

רופא קרדיולוג, מומחה למחלות לב, יעבור על תוצאות הבדיקה וימסור אותן לרופא המטפל. הרופא המטפל הוא שמסביר לנבדק את תוצאות הבדיקה ואת משמעותן בעבורו. עם זאת, במקרים מסוימים עשוי הקרדיולוג לשוחח עם הנבדק על תוצאות הבדיקה ועל משמעויותיה מיד עם סיומה.

מהם סימני אזהרה לאחר הבדיקה שמחייבים התייחסות רפואית?

יש לפנות לייעוץ רפואי אם לאחר הבדיקה חשים:

• כאבים או אי־נוחות בחזה.

• סחרחורת.

• דפיקות לב.

• קוצר נשימה.

איך מפרשים את תוצאות הבדיקה?

תוצאות תקינות מצביעות שהלב מתפקד היטב בזמן מאמץ ושאין סימנים לפגיעה בהספקת הדם ללב בזמן המאמץ. כמו כן מעידה בדיקה תקינה שהסבולת של הלב מתאימה לגיל הנבדק ולמצבו הרפואי. במילים אחרות: התוצאות הן מדד גם לכושרם הגופני של הנבדקים.

בדיקה לא תקינה יכולה להצביע על הפרעות בקצב הלב בזמן מאמץ, על פגיעה בהספקת הדם לשריר הלב או על כושר גופני ירוד.

מבחן מאמץ לא תקין עלול להעיד על היצרות של העורקים הכליליים המספקים דם לשריר הלב או על בעיה בתפקוד הלב במאמץ. במצב כזה עשוי הרופא להמליץ על בדיקות נוספות כמו אקו לב, מיפוי לב או צנתור לב.

עם זאת, מבחן מאמץ אינו מדויק לחלוטין: תוצאה לא תקינה במבחן מאמץ אינה מעידה תמיד על בעיה ממשית בלב, ותוצאה תקינה אינה שוללת לחלוטין את האפשרות לקיומה של מחלת לב. לכן הרופא מתייחס לא רק לתוצאות הבדיקה אלא גם לתולדות הבעיה ולמכלול גורמי הסיכון בבואו להחליט על המשך הבירור והטיפול. 

כמו כן הוא משווה את תוצאותיה של בדיקת המאמץ החדשה לתוצאותיהן של בדיקות מאמץ קודמות. השוואה כזאת נחשבת לדרך המדויקת ביותר להערכת תוצאותיה של בדיקת מאמץ חדשה.

ד"ר טליה קינר היא מומחית ברפואת משפחה

ד"ר מנחם נהיר הוא רופא בכיר במערך הקרדיולוגיה של המרכז הרפואי העמק של כללית