דפיקות לב (פלפיטציות)

שם האבחנה בעברית: דפיקות לב
שם האבחנה באנגלית: Palpitations
שם האבחנה או קיצורה במערכת המחשב של הרופאים (קליקס): Palpitations, Awareness of Heartbeat

תוכן העניינים
מה זה?
ממה נגרמת התחושה של דפיקות לב?
מהם התסמינים?
איך אני לעומת האחרים?
כמה זמן זה נמשך?
איך מאבחנים?
איך מטפלים?
זה חד־פעמי? זה יחזור?
עלולים להיות סיבוכים?
מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא?
בתוך כמה זמן "אחזור לעצמי"?
איך לומדים לחיות עם דפיקות לב (אם מדובר במצב כרוני)?

מה זה?

דפיקות לב (פלפיטציות) הן כינוי למצב שבו מרגישים את פעימות הלב במנוחה (לאחר מאמץ זו תופעה רגילה). זו תחושה מטרידה שעלולה להפריע לשגרת היום־יום.

ממה נגרמת התחושה של דפיקות לב?

• לרוב מופיעה התחושה בעקבות שינוי בקצב הלב או בעקבות עלייה בנפח הפעימה (עלייה בכמות הדם שמוזרמת בפעימת לב אחת) או בעקבות התכווצות חריגה של שריר הלב. ישנם סוגים רבים של הפרעות קצב שעלולים לגרום לדפיקות לב, ובהם כאלה שאין להם שום משמעות רפואית וכאלה שעלולים לסכן את החיים.

• יש מצבים שבהם אין בעיית לב כלשהי, אך למרות זאת מרגישים דפיקות לב. זה עלול לקרות, למשל, למי שסובלים מהפרעות חרדה שונות. במצבי חרדה עלולים לחוש דפיקות לב גם כאשר אין שינוי בדופק הרגיל.

• גם אישה בהריון עלולה לחוש דפיקות לב על אף שדופק הלב תקין. נראה שהסיבה לכך היא התכווצות מאומצת יותר של הלב והעלייה בנפח הדם שהוא מזרים.

• פעימות מוקדמות בעליות הלב ובחדרי הלב (APBs/VPBs) הן בין הסיבות השכיחות להרגשה של דפיקות לב. פעימות מוקדמות בעליות הלב עלולות לגרום לתחושה שהלב מתהפך ולעיתים גם לתחושה של פעימות בצוואר. התופעה הזאת מוחמרת בעקבות עישון, צריכת קפאין או צריכת אלכוהול.

• כאשר ישנה עלייה ברמות האדרנלין בגוף, נוצר מצב שמכונה סינוס טכיקרדיה - דפיקות לב מהירות בעלות עוצמה מוגברת. למצב הזה יכולות להיות סיבות רבות כמו פעילות־יתר של בלוטת התריס, היפוגליקמיה (ירידה ברמת הגלוקוז בדם), אנמיה, חום, התקפי חרדה, שימוש בתרופות כמו ונטולין, ריטלין, פסאודואפדרין, נטילת תוספי מזון לירידה במשקל ונטילת תרופות ללא מרשם נגד צינון ושפעת. כמו כן ייתכן מצב נדיר שבו גידול בגוף מפריש אדרנלין וגורם להתקפים של דפיקות לב ולעלייה בלחץ הדם. גידול כזה מכונה פיאוכרומוציטומה.

• טכיקרדיה (דופק מהיר) עלייתית התקפית (SVT) גורמת להתקפים של דפיקות לב מהירות שמתאפיינות בהתחלה פתאומית ובסיום פתאומי. ההתקפים האלה נוטים להופיע לאחר צריכת אלכוהול, במצבים של לחץ נפשי או לאחר מאמץ גופני. המצב הזה מופיע הן אצל מי שסובלים ממחלות לב והן אצל מי שאינם סובלים ממחלות לב. במקרים נדירים עלול הדופק המהיר לגרום לירידה בלחץ הדם ולעילפון.

• פרפור פרוזדורים/עליות​​ הוא הפרעת קצב שבה עליות הלב אינן מתכווצות באופן יעיל. כאשר יש התקף של פרפור פרוזדורים​, הוא עלול לגרום לתחושה של דפיקות לב מוגברות. מי שלוקים בפרפור פרוזדורים זקוקים לעיתים לטיפול בתרופות מדללות דם שכן הם נמצאים בסיכון מוגבר ללקות באירוע מוחי.

• טכיקרדיה חדרית (Ventricular Tachycardia) היא לרוב מסוכנת יותר ועלולה לגרום לחולשה ולתחושת טרום עילפון, לאובדן הכרה ובמקרים מסוימים אפילו למוות פתאומי - בעיקר אצל מי שסובלים ממחלת לב משמעותית. הנטייה לפתח טכיקרדיה חדרית יכולה להיות נרכשת - למשל בעקבות מחלות לב משמעותיות (כמו מחלת לב איסכמית או אי־ספיקת לב) או בעקבות שימוש בתרופות מסוימות. לחלופין היא יכולה להיות מולדת - למשל בגלל תסמונת ברוגדה.
בחזרה למעלה

מהם התסמינים?

התלונות המקובלות הן על פעימות לב חזקות מהרגיל, על תחושה שהלב "פיספס פעימה", על תחושה של רטט בבית החזה או בצוואר ואפילו על תחושה שהלב "עשה סלטה" (התהפך).

כאשר מדווחים לרופא על התחושות האלה, יש לעדכן אותו בנוגע לקיומן של מחלות רקע, ובמיוחד מחלות לב. כמו כן יש לדווח לו על תרופות שלוקחים וכן אם יש במשפחה היסטוריה של מחלות לב, ובמיוחד של הפרעות בקצב הלב, או של מוות פתאומי. פרטים נוספים שיש למסור לרופא כוללים את אפיונן המדויק של דפיקות הלב: האם מדובר בפעימה בודדת או בכמה פעימות? האם הן סדירות? מתי הן מופיעות (למשל, במנוחה או בזמן פעילות גופנית)? האם התחלתן והפסקתן היא פתאומית או הדרגתית, והאם הן מתלווים אליהן כאבים בחזה, הרגשה כללית לא טובה, תחושה של טרום עילפון, הזעה קרה או קוצר נשימה.

כמו כן יש לדווח לרופא על קיומן של בעיות נפשיות כמו חרדה, דיכאון או סומטיזציה (תלונות על בעיות גופניות שנובעות ממצוקות נפשיות). גם על צריכה מוגברת של אלכוהול או על שימוש בסמים יש לדווח לרופא.
בחזרה למעלה

כמה זמן זה נמשך?

לרוב מדובר בהתקפים חוזרים של דפיקות לב. משך ההתקפים שונה במצבים הרפואיים השונים.
בחזרה למעלה

איך מאבחנים?

האבחנה מתחילה באיסוף מידע רלוונטי ובבדיקה גופנית. בהתאם להתרשמותו עשוי הרופא להפנות את הנבדק לבדיקות נוספות כמו:

• אק"ג - בדיקה פשוטה וזמינה שמאפשרת להתרשם באופן כללי מפעילותו החשמלית של הלב. אולם במקרה של נבדק שסובל מהתקפים של הפרעות קצב, עלולה בדיקת אק"ג להיות חסרת תועלת, שכן לא ניתן ללמוד ממנה הרבה אם היא נערכת כשאין התקף של הפרעת קצב. כדי להתגבר על הבעיה הזאת משתמשים בבדיקת הולטר לב.

• הולטר לב - בדיקת אק"ג שנמשכת 24 שעות רצופות. הבדיקה מאפשרת לגלות הפרעות בקצב הלב - בתנאי שהן הופיעו במהלך הבדיקה. במקרים חריגים ניתן לצייד את הנבדק במכשיר אק"ג לתקופה ממושכת יותר כדי לגלות אירועים שמתרחשים לעיתים רחוקות יותר. יש לציין שלעיתים קרובות מעלה בדיקת הולטר ממצאים מקריים, ולכן חשוב שהנבדק ירשום מתי בדיוק חש דפיקות לב כך שניתן יהיה לוודא שיש מתאם בין תחושותיו לבין הממצאים בבדיקת ההולטר.

• מבחן מאמץ (ארגומטריה) - בדיקת אק"ג שנערכת בעת מאמץ גופני. הבדיקה הזאת נערכת במיוחד כאשר דפיקות הלב נוטות להופיע במאמץ וגם כדי לקבוע אם הנבדק כשיר לעשות מאמצים גופניים ובאיזו עצימות.

• אקו לב - בדיקת אולטרסאונד של הלב. את הבדיקה הזאת עושים כאשר רוצים לשלול מחלות לב נוספות כמו אי־ספיקת לב או מחלת לב מסתמית.

• Electrophysiological Study) EPS) - בדיקה פולשנית שכוללת צנתור לבדיקת הפעילות החשמלית של הלב. אם נמצא אזור לא תקין, ניתן לטפל בו במהלך הבדיקה - למשל באמצעות צריבה. 

• בדיקות מעבדה - כולל ספירת דם, תפקוד בלוטת התריס ורמות המלחים בדם (הפרעות ברמת המלחים, ובעיקר ברמת האשלגן, עלולות לגרום להפרעות בקצב הלב). אם עולה החשד לקיומו של גידול שמפריש אדרנלין (פיאוכרומוציטומה) ניתן לעשות בדיקות מיוחדות לגילוי רמות מוגברות של אדרנלין ושל נגזרותיו בדם ובשתן.

• בדיקות גנטיות - אם חושדים בקיומה של תסמונת מולדת שגורמת להפרעות קצב.

יש לציין כי כאשר התלונות של הנבדק מחשידות שמדובר בהפרעת קצב חמורה, יש לעשות את הבדיקות השונות במסגרת אשפוז.
בחזרה למעלה

איך מטפלים?

לא תמיד חייבים לטפל היות שלפעמים דפיקות הלב נגרמות ממצבים שאין להם משמעות רפואית. באופן כללי יש להפחית צריכה של קפאין ולהימנע מתרופות או מתכשירים שגורמים לדפיקות לב. לעיתים ניתן לתת תרופות להאטת הדופק כדי להפחית את תדירות האירועים במקרים שבהם חשים אי־נוחות משמעותית כתוצאה מהתופעה הזאת.

אם מדובר בהפרעות קצב חמורות יותר, כוללים הטיפולים הרפואיים האפשריים תרופות אנטי אריתמיות להסדרת קצב הלב, טיפולים פולשניים באמצעות צנתור (שבהם צורבים את המוקד של הפרעת הקצב בלב) והשתלה של דפיברילטור למטופלים בסיכון גבוה. הדפיברילטור מזהה הפרעות קצב מסוכנות ונותן שוק חשמלי במקרה הצורך.

אם מתגלה מצב של פרפור פרוזדורים, יש לעיתים צורך במתן תרופות מדללות דם עקב הסיכון המוגבר לאירוע מוחי.
בחזרה למעלה

זה חד־פעמי? זה יחזור?

התקפים של דפיקות לב הם לרוב תופעה שחוזרת על עצמה. אם ישנו גורם ספציפי לדפיקות הלב - כמו צריכת קפאין - ניתן למנוע את ההתקפים החוזרים באמצעות הימנעות מאותו הגורם (בדוגמה שלנו: להימנע משתיית קפה). לעיתים ניתן לתת תרופות להאטת הדופק כדי להפחית את תדירות האירועים במקרים שבהם חשים אי־נוחות משמעותית כתואה מהתופעה.
בחזרה למעלה

עלולים להיות סיבוכים?

הפרעות קצב חמורות עלולות לגרום לאובדן הכרה, להלם ואפילו למוות. מצבים שבהם חשוף הגוף באופן מתמשך לרמות מוגברות של אדרנלין ושל נגזרותיו (למשל, בגלל פעילות־יתר - שאינה מטופלת - של בלוטת התריס) עלולים לגרום במשך הזמן לשינויים בשריר הלב ולפגיעה בתפקודו התקין.
בחזרה למעלה

מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא?

יש לפנות בדחיפות לרופא כאשר דפיקות הלב מלוות בחולשה, בעילפון או בטרום־עילפון או בכאבים בחזה. הדחיפות גבוהה במיוחד אם התסמונות האלה מופיעות אצל מי שיש לו מחלת לב משמעותית.
בחזרה למעלה

בתוך כמה זמן "אחזור לעצמי"?

מגוון הטיפולים הקיים מאפשר התמודדות יעילה עם הפרעות הקצב השונות - החל מטיפול תרופתי קבוע וכלה בטיפולים פולשניים. אם דפיקות הלב נגרמות מחרדה או ממצב רפואי אחר - יש לטפל באותם הגורמים כדי להביא לפתרון הבעיה.
בחזרה למעלה

איך לומדים לחיות עם דפיקות לב (אם מדובר במצב כרוני)?

ישנן סיבות רבות לתחושה של דפיקות לב. במקרה של דפיקות לב שאין להן משמעות רפואית, כמו פעימות מוקדמות, לרוב אין צורך בהתערבות. עם זאת ניתן להציע טיפולים תרופתיים ולא תרופתיים למי שמרגישים אי־נוחות משמעותית כתוצאה מהתופעה.

מי שסובלים מדפיקות לב בגלל חרדה חשים לרוב בשיפור בעקבות טיפול פסיכולוגי או טיפול תרופתי בחרדה.

כדאי להימנע מכל מה שגורם לתחושה של דפיקות לב - בין אם אלה פעילויות מסוימות ובין אם זו חשיפה לגורמים שונים כמו אלכוהול.

אם דפיקות הלב נגרמות מהפרעות קצב חמורות, יש להקפיד על הטיפול התרופתי ולהגיע לביקורות תקופתיות אצל רופא קרדיולוג. מי שעברו השתלה של דפיברילטור זקוקים לבדיקות תקופתיות של המכשיר.

בכל פעם שהדפיברילטור נותן מכת חשמל, יש להזמין תור לבדיקת רופא. בבדיקה מברר הרופא מהי הסיבה שבגללה נכנס המכשיר לפעולה: החמרה במצבו של הנבדק (מה שמצריך אולי שינוי במינון התרופות) או אולי תקלה טכנית במכשיר שמצריכה תיקון.

אם מקבלים מהדפיברילטור כמה שוקים חשמליים בזה אחר זה, יש לפנות לרופא בדחיפות.

יש להתייעץ עם הקרדיולוג המטפל אם מותר לנהוג במקרה של הפרעות קצב חוזרות ונשנות. הסיבה: נהגים שסובלים מהפרעות קצב חמורות עלולים לסכן את עצמם ואת כל המשתמשים בכביש.
בחזרה למעלה

 
ד"ר מאשה קרופניקוב היא מומחית לרפואת משפחה

ד"ר קטיה אורבין היא מתמחה בקרדיולוגיה במרכז הרפואי רבין