הולטר לב

​​מהי בדיקת הולטר לב?

הולטר לב (שמות נוספים: אלקטרוקרדיוגרם רציף ליממה, הולטר אק"ג) היא בדיקה ממושכת של הפעימות החשמליות של הלב (למשך 24 שעות או יותר). 

הבדיקה נעשית באמצעות מכשיר קטן שנישא על חגורה, וממנו יוצאות אלקטרודות. את האלקטרודות מחברים במדבקות לעור החזה בכמה נקודות. כך ניתן לראות במהירות ובקלות את כל הפעימות החשמליות של הלב במשך יממת המדידה ולגלות הפרעות קצב - אם היו הפרעות כאלה.

את מכשיר המדידה פיתח ב־1949 ביופיזיקאי אמריקאי בשם נורמן הולטר, והמכשיר נקרא על שמו.

מתי יש צורך בבדיקת הולטר לב?

כאשר המטופל סובל מאחד או יותר מהתופעות הבאות, והרופא חושד שמדובר בהפרעות קצב, הוא עשוי להפנות את המטופל לבדיקת הולטר לב:

• התקפים של דפיקות לב.

• דופק לא סדיר.

• איבודי הכרה.

• אירועי חולשה וסחרחורות. 

מטרת הבדיקה היא "לתפוס" הפרעות בקצב הלב שנמשכות זמן קצר, כמה שניות או דקות, או מופיעות בתדירות נמוכה יחסית. הפרעות מהסוג הזה קשה לעיתים לגלות בתרשים אק"ג רגיל שנמשך רק כמה דקות ונעשה לרוב במרפאה או בבית חולים.

האם יש צורך בהכנה מוקדמת לבדיקה?

• מומלץ להתרחץ לפני הבדיקה, משום שבמהלכה (24 עד 48 שעות) לא ניתן יהיה לעשות זאת.

• ישנם נבדקים שחשוב להם ללבוש חולצה שאינה הדוקה ובעלת צווארון סגור כדי להסתיר את האלקטרודות ואת החוטים.

• כדי להבטיח הצמדה טובה של האלקטרודות ייתכן שיהיה צורך להכין את אזור ההדבקה באמצעות ניקוי העור באלכוהול. 

• אצל גברים בעלי חזה שעיר ייתכן שיהיה צורך לגלח חלק משערות החזה.

איך עושים את הבדיקה?

טכנאי יחבר את האלקטרודות של המכשיר לחזה, ואילו את מכשיר ההקלטה עצמו ניתן לשאת על המכנסיים או להצמיד אותו לגוף באמצעות רצועות.

מכשיר ההולטר נשאר מחובר לאלקטרודות במשך כל זמן הבדיקה. בפרק הזמן הזה יש לקיים שגרת פעילות רגילה.

בתום הבדיקה ינתק הטכנאי את המכשיר וימסור את התרשים המוקלט וכן את יומן הפעילות ואת התסמינים שמילאת לרופא לפענוח.

כמה זמן נמשכת הבדיקה?

בדרך כלל 24 עד 48 שעות.

זה כואב? איך ארגיש במהלך הבדיקה?

הבדיקה אינה מכאיבה. יש נבדקים שמדווחים על אי־נוחות קלה בשל הצורך להשאיר את המכשיר צמוד לגוף גם במהלך השינה. הסרת המדבקות עשויה להכאיב מעט - בעיקר לנבדקים בעלי חזה שעיר.

לא צפוי שלבדיקה תהיה השפעה על הרגשתך. אם מתעוררת תגובה עורית בלתי נסבלת למדבקות, יש להסיר את המכשיר.

למה עליי לשים לב במהלך הבדיקה?

במהלך הבדיקה חשוב לתעד ביומן איזו פעילות נעשית והאם הופיעו התסמינים שבגללם ניתנה ההפניה לבדיקה, למשל תחושה של דפיקות לב, חולשה או סחרחורות. 

כשמופיע אחד התסמינים האלה, יש לתאר אותו, לציין כמה זמן הוא נמשך ובאיזו שעה הוא התרחש. כמו כן יש לתאר את הפעילות שנעשתה באותו הזמן.

כאשר יודעים מתי הייתה תחושה של דפיקות לב או של סחרחורת, אפשר לבדוק ברישומים האם באותו הרגע הלב תיפקד בצורה תקינה מהבחינה החשמלית או שהוא תיפקד באופן לקוי.

האם יש לבדיקה תופעות לוואי או סיכונים?

לא. עם זאת, בשל המצב הביטחוני הרגיש בישראל יש לעדכן את השומרים בכניסה למקומות ציבוריים בנוגע להימצאות המכשיר. אי־עדכון השומרים עלול לעורר בהלת שווא.

מותר לי לנהוג אחרי הבדיקה?

כן. בזמן הבדיקה מומלץ לבצע פעילות שגרתית, כולל נהיגה. לבדיקה אין שום השפעה על יכולת הנהיגה.

מתי אקבל את תוצאות הבדיקה?

לאחר הבדיקה יימסר מכשיר ההקלטה לקרדיולוג, מומחה למחלות לב, והוא יעבור במקביל הן על תוצאות הבדיקה והן על יומן הפעילות ועל התסמינים שמילאת. 

הקרדיולוג ימסור בתוך כמה ימים דיווח כתוב וחתום לרופא המטפל.

איך מפרשים את תוצאות הבדיקה שקיבלתי?

תשובה תקינה לבדיקת הולטר מעידה שלא נצפו הפרעות חריגות בקצב הלב במהלך הבדיקה.

אשר לתשובה לא תקינה - ישנו מגוון רחב של ממצאים לא תקינים שניתן לגלות בבדיקת הולטר לב. הממצאים האלה נעים בין הפרעות קצב פשוטות ושכיחות, שהן חסרות משמעות רפואית, לבין בעיות משמעותיות בפעולת הלב - כמו הפרעה בהספקת הדם ללב או הפרעות משמעותיות בהולכת החשמל בלב ובקצב הלב - שמחייבות המשך בירור וטיפול.

חשוב לשוחח עם הרופא המטפל על תוצאות הבדיקה שלך ועל משמעותן בעבורך.

האם תשובה תקינה משמעותה שאין שום בעיה של הפרעות קצב?

לא בהכרח. ישנן הפרעות קצב שמופיעות לעיתים רחוקות, כמו פעם בשבוע או פעם בחודש ואפילו פעם בכמה שנים, ואז בדיקת הפעימות ביום מסוים עלולה "לפספס" את ההפרעות. 

בשל כך, אם התקבלה תשובה תקינה על אף שישנם תסמינים ברורים המעידים על בעיה כלשהי, ייתכן שהרופא יחליט לעשות בדיקה חוזרת. 

ואם התוצאות מראות שקיים חשד להפרעה?

במקרים שבהם קיים חשד להפרעה בקצב, אך שהיא מתרחשת לעיתים רחוקות, ייתכן שהרופא ייתן הפניה לבדיקת loop recorder. לביצוע בדיקה כזאת ניתן מכשיר הקלטה המצויד בכפתור ושמאפשר הקלטה של קצב הלב רק בזמן אירוע. את המכשיר הזה יש לשאת ברוב שעות היום במשך כמה שבועות.

יש לזכור שבאופן נורמלי פעימות הלב אינן קבועות כמו "שעון" אלא משתנות במהלך היממה - בהתאם לפעילות. הפעימות מהירות יותר בעת שעובדים או עוסקים בספורט ואיטיות יותר בזמן השינה.

ומה זה הולטר לחץ דם?

נוסף על הולטר לב נמצא בשימוש גם הולטר לחץ דם (שעוקב לאורך זמן אחרי לחץ הדם), אף שמדובר במכשיר שנורמן הולטר כלל לא הגה ולא תיכנן. הסיבה לכך היא ש"הולטר" הפך לכינוי גנרי לכל מכשירי המעקב וההקלטה הרפואיים.

ד"ר מנחם נהיר הוא רופא בכיר במערך הקרדיולוגיה של המרכז הרפואי העמק מקבוצת כללית