תסמונת הלב השבור

תופעות פיזיות - כמו התקף אסתמה חריף, דימום כבד, ניתוח, כאב עז, טיפול כימותרפי או אירוע מוחי - עלולות גם הן לגרום לתופעה. 

תסמונת הלב השבור תוארה לראשונה ב־1990 ביפן, אך רק בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית באבחון שלה. הדבר נובע בעיקר מעלייה במודעות לתסמונת ומשיפור ביכולת לאבחן אותה בעזרת בדיקות דם ובדיקות הדמיה.

למה "תסמונת הלב השבור"?

כאשר התופעה מתרחשת הלב מקבל צורה ייחודית המזכירה סיר יפני (טקצובו שמו) ששימש ללכידת תמנונים. החוקר היפ​​ני שגילה את תסמונת הלב השבור כינה אותה Takotsubo cardiomyopathy (תסמונת טקצובו או תקצובו) על שם אותו סיר - והשאר היסטוריה.

מה קורה לנו בגוף? ​

סטרס הוא בעצם התגובה של הגוף לדברים שנתפסים על ידו כלא נורמליים או לא שיגרתיים. בזמן סטרס, הגוף מייצר הורמונים וחלבונים (כמו אדרנלין) שאמורים לעזור לנו להתמודד עם המצב החד והמפתיע.

בהקשר לתסמונת הלב השבור, ההנחה היא כי בתגובה לסטרס, שריר הלב מופגז לפתע ברמות אדירות של אדרנלין, שגורם לאזורים שלמים בלב לא לתפקד באופן פתאומי.

מהם התסמינים? איך זה מרגיש?

בתסמונת הלב השבור מופיעים תסמינים (סימפטומים) זהים לאלה של התקף לב: כאבים בחזה, קשיי נשימה, הזעה מוגברת וחולשה. אלא שבפועל יש הבדל גדול. 

התקף לב נגרם כתוצאה מחסימה או הייצרות משמעותית בעורקי הלב, שגורמים לירידה באספקת הדם לשריר הלב. ואילו בתסמונת הלב השבור - עורקי הלב אינם חסומים ויש אספקת דם תקינה לשריר. 

הסימפטומים מופיעים לרוב בין דקות לשעות מרגע החשיפה לאותו אירוע מלחיץ.

איך אדע שזו תסמונת הלב השבור ולא התקף לב?

אם מרגישים כאבים בחזה או לחץ בחזה שמלווים בקשיי נשימה או הזעה, מומלץ לפנות למוקד רפואה דחופה או למיון בבית חולים, ולא להמתין ולהתחבט בשאלה האם מדובר בהתקף לב או בתסמונת הלב השבור. 

בעת קבלת טיפול רפואי על ידי גורם מוסמך, ההתייחסות והטיפול לתלונות בשלב ראשון יהיו כאל התקף לב - עד שיוכח אחרת.

איך מאבחנים את תסמונת הלב השבור?

גם הרופא לא תמיד יודע ברגע הראשון האם מדובר בתסמונת הלב השבור או בבעיית לב חמורה יותר. הרופא יבצע אק"ג, אקו־לב ובדיקות דם לאנזימי הלב. בבדיקות אלה ניתן יהיה לראות שינויים דומים או אפילו זהים לאלה שרואים בהתקף לב.

בסופו של דבר, האבחנה נעשית רק לאחר צנתור של העורקים הכלילים בלב, שלא ידגים חסימה או הייצרות משמעותית בעורקי הלב במקרה של תסמונת הלב השבור. בנוסף, ניתן לבצע בדיקת תהודה מגנטית של הלב שתראה באופן סופי ששריר הלב לא סבל מהתקף לב. 

1% עד 2% מהאנשים עם חשד להתקף לב מאובחנים לבסוף עם תסמונת הלב השבור. ​

זה יכול לקרות לכל אחד?

כן, אבל הסטטיסטיקה מראה שהתסמונת שכיחה הרבה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים (כ־90% מהלוקות בתסמונת - נשים). היא אופיינית בעיקר אצל נשים מעל גיל 50 (גיל ממוצע: 66). 

עם זאת, חשוב לציין כי מדובר בתסמונת בלתי צפויה, עם מנגנון לא לגמרי מובן. לא ברור מדוע אירוע מסוים עלול לגרום להופעת התסמונת במקרה אחד, ובמקרה אחר לא, או מדוע נשים מסוימות יפתחו את התסמונת ואחרות לא.

האם עלולות להיגרם בעיות בריאותיות רציניות?

מאחר שתסמונת הלב השבור קשורה בהיחלשות של שרירי הלב, עם ירידה פתאומית בתפקודו, עלולים להתפתח מצבים כמו אי־ספיקת לב, לחץ דם נמוך, דופק מהיר, קוצר נשימה ואפילו הפרעות קצב לב מסכנות חיים.

עם זאת, בעזרת טיפול תומך מתאים, רוב המטופלים יתחילו להרגיש יותר טוב כבר אחרי כמה ימים. בניגוד להתקף לב, תסמונת הלב השבור היא תופעה חולפת ללא נזק לטווח הארוך.

ברוב המקרים תפקוד הלב חוזר למצבו הבסיסי תוך מספר ימים עד ששה שבועות. נוסף על כך, הסבירות שהתסמונת תכה שוב נמוכה מאוד, ומתוארת רק בכ־5% מהמקרים.

יש דרך למנוע את זה?

לא "לקחת ללב", אלא שבפועל זה קשה עד בלתי אפשרי, בעיקר במדינה שלנו. אנשים שחוו אירוע של תסמונת הלב השבור מקבלים הנחיה לנסות להימנע ממצבי לחץ ככל הניתן. כמו כן, טיפול רגשי או טיפול תרופתי להרגעה עשויים לעזור.

בכל מקרה, תמיד חשוב להקפיד לעשות דברים שישפרו את ההרגשה הכללית ויפיגו מתחים. 

הנה כמה עצות:

• מדיטציה ויוגה.

• התעמלות.

• הליכה באוויר הפתוח.

• בילוי עם חברים ומשפחה.

• צפייה בסרטים או בסדרות מצחיקות.

• האזנה למוזיקה שמחה​.

פרופ' קטיה אורבין היא מומחית בקרדיולוגיה ומנהלת מערך טיפולי נמרץ לב במערך לקרדיולוגיה במרכז הרפואי רבין