בדיקת אק''ג (רישום פעילות הלב): מדריך הכנה לבדיקה

​​​​​​​מהי בדיקת אק"ג?

בדיקת אלקטרו־קרדיו־גרם (בקיצור - אק"ג, באנגלית: Electrocardiogram ובקיצור EKG) היא רישום הפעילות החשמלית של הלב. זוהי בדיקה לא פולשנית, בטוחה וזמינה.

שריר הלב מופעל באמצעות אותות חשמליים: ישנם בלב תאים ​מיוחדים שמשחררים אות חשמלי באופן עצמוני, קבוע, ללא צורך בפקודות מהמוח, כלומר באופן אוטונומי. ​התאים מעבירים את הפעילות החשמלית דרך מסלולים קבועים אל חדרי הלב וגורמים להתכווצות מתואמת של שריר הלב כולו.

מתי יש צורך לעשות בדיקת אק"ג?

הרופא עשוי להפנות את המטופל לבדיקת אק"ג אם הוא חושד שעלולה להיות לו הפרעה כלשהי בלב. מדובר, למשל, בהפרעות הבאות:

• חסימה פתאומית באחד מעורקי הלב (מה שגורם להתקף לב).

• ליקוי שנובע מהתקף לב שהיה בעבר.

• דופק לא סדיר: מהיר מדי או איטי מדי.

• בעיות במבנה הלב.

• סיכון משפחתי לאירועים של מוות פתאומי.

• בדיקת אק"ג נעשית באופן שגרתי לפני פרוצדורה רפואית כמו ניתוח או במסגרת בדיקות סקר שמטרתן לברר את מצבו הבריאותי של הנבדק​​.​

​האם יש צורך בהכנה מוקדמת לבדיקה?

אין צורך בהכנה מיוחדת לקראת הבדיקה.

אם ידוע על בעיה כלשהי בלב, יש לדווח על כך לרופא. אם יש בנמצא בדיקות אק"ג קודמות, רצוי להציג אותן לרופא. הנתונים האלה עשויים לסייע בפענוח הבדיקה.

כמה זמן נמשכת בדיקת אק"ג?

הגעתי להיבדק. מה צפוי לי לפני הבדיקה?

את הבדיקה עושים טכנאי/ת או אח/ות או רופא/ה. לפני הבדיקה יש לבקש מאיש הצוות הרפואי שעושה אותה לרשום על הטופס מדוע היא נעשתה: בדיקה שגרתית? בדיקה בעקבות תלונה כלשהי? כמו כן יש לציין על הטופס אם הבדיקה נעשתה לאחר מאמץ.

לפני הבדיקה מבקשים מהמטופל להסיר בגדים מפלג הגוף העליון ולשכב על מיטת הבדיקה. הבודק מחבר לגוף בין 12 ל־15 אלקטרודות, שהן חיישנים שקולטים את הפעילות החשמלית של הלב. ארבע אלקטרודות מוצמדות לגפיים, וכל האלקטרודות האחרות מוצמדות לחזה.

כדי לקבל רישום מדויק של הפעילות החשמלית יש להצמיד את האלקטרודות לעור. שיטת ההצמדה של האלקטרודות משתנה ממכשיר למכשיר. לרוב מחוברות האלקטרודות לגפיים באמצעות מצבטים מיוחדים, ולחזה הן מחוברות במדבקות או באמצעות רצועות או בעזרת ואקום.

כדי להבטיח הצמדה טובה של האלקטרודות ייתכן שיהיה צורך להכין את אזור ההדבקה באמצעות ניקוי העור באלכוהול או באמצעות הרטבתו במעט מים או ג'ל על בסיס מים. אצל גברים בעלי חזה שעיר ייתכן שיהיה צורך לגלח חלק משערות החזה.

מה צפוי לי בזמן הבדיקה?

במהלך בדיקת אק"ג מתבקש הנבדק לשכב ללא תזוזה, שכן כל תזוזה - אפילו כתוצאה מדיבור - עלולה לשבש את התרשים. עם זאת, נשימה רגילה אינה מפריעה לבדיקה. יש לדווח לבודק אם חשים קור (רעד עלול לשבש את הבדיקה) או אם חשים אי־נוחות שמקשה על השכיבה ללא תנועה.

הבדיקה אינה מכאיבה. אם האלקטרודות מוצמדות באמצעות מדבקות, עלולה הסרתן להכאיב מעט - במיוחד לנבדקים בעלי חזה שעיר.

האם יש לבדיקת אק"ג תופעות לוואי או סיכונים?

מדובר בבדיקה בטוחה מאוד. היא אינה פולשנית, ואין בה גם סכנה של התחשמלות, שכן האלקטרודות שמוצמדות לגוף אינן מייצרות זרם חשמלי, אלא רק מודדות את הפעילות החשמלית של לב.

יש הגבלות מיוחדות לאחר הבדיקה? מותר לנהוג?

אין הגבלות. לבדיקה אין שום השפעה על יכולת הנהיגה.

​איך מופק תרשים אק"ג?

מכשיר האק"ג קולט את האותות החשמליים שעוברים בשריר הלב ומתרגם אותם לתרשים של קווים בעלי צורה אופיינית, שכוללת גלים, זיזים ומקטעים (תרשים האק"ג). ​הקווים מייצגים את הפעילות החשמלית שנוצרת בעת פעימות הלב. 

איך נעשה הפענוח של תרשים אק"ג?

התרשים מודפס בסיום הבדיקה. 

לעיתים רופא במכון או במרפאה יפענח את תוצאות הבדיקה לאחר השלמתה. לעיתים הבדיקה מועברת לפענוח של קרדיולוג (רופא מומחה למחלות לב), והוא מוסר את הפענוח לרופא המטפל. הרופא המטפל ישוחח עם המטופל על תוצאות הבדיקה ועל המשמעות שלה.

לפני שמביטים בתרשים האק"ג יש להבין מהי התלונה של המטופל כדי לדעת מה יש לחפש. במקרים של כאבים בחזה יש לחפש שינויים שקשורים להתקף לב או לחוסר חמצן (שינויים במקטע ST או גלי Q לא תקינים).

במקרים של תחושת "דפיקות לב ל​א סדירות" יש לחפש סימנים לקצב לא תקין, (למשל פעימות מוקדמות או פרפור פרוזדורים), ואם מדובר במקרים שבהם ​המטופל מאבד לעיתים את ההכרה, אפשר למצוא הפרעות בהתאוששות הלב לאחר פעילות חשמלית (מקטע QT ארוך).

בפענוח הבדיקה מתייחס הרופא לקצב הלב (האם הוא סדיר? האם אינו מהיר מדי או איטי מדי?) ולדפוס הפעילות שלו (האם הוא תקין או שישנן חריגות?)

דוגמאות לתשובות לא תקינות

• קצב לב לא סדיר.

• התקף לב.

• ליקוי קבוע לאחר התקף לב משמעותי.

איך נראה תרשים אק"ג תקין?

אצל אנשים בריאים יש לכל גל ולכל זיז ולכל מקטע בתרשים אק"ג צורה אופיינית או אורך אופייני ממוצע.

להלן תרשים אק"ג שמציג קצב לב תקין (Normal Sinus Node ובקיצור: NSR)​​​​​:

איך נראה תרשים אק"ג לא תקין?

​במחלות שונות שמשפיעות על הלב משתנה צורת הגלים או הזיזים או המקטעים. בהתבוננות מדוקדקת בתרשים אק"ג ניתן לעיתים לזהות שינויים שקשורים למחלות שונות או לסיכון להתפתחות של מחלות כאלה בעתיד.

להלן תרשים אק"ג לא תקין שמציג פרפור פרוזדורים (Atrial Fibrillation ובקיצור: AF)​:

​

​האם אפשר לראות בתרשים כל שינוי בפעילות החשמלית של הלב?

לפעמים יש שינויים זמניים באק"ג, כמו בזמן התקף לב או פרפור פרוזדורים​, או פעימות מוקדמות. אם הבדיקה נעשית בדיוק בעת שהאירועים האלה מתרחשים, רואים אותם היטב בתרשים האק"ג. אולם אם הבדיקה נעשית לאחר שהאירועים מסתיימים, ייתכן שלא נראה שינויים באק"ג.

​ייתכנו גם שינויים קבועים באק"ג, למשל בעקבות לחץ דם גבוה מאוד וממושך או בעקבות התקף לב שגרם לחסימה ממושכת מאוד (שנמשכה כמה שעות) של עורק הלב, וכתוצאה מכך נגרם נזק בלתי הפיך לאזור מסוים בשריר הלב.

את השינויים הקבועים ניתן לראות בכל תרשים אק"ג, אך את השינויים הזמניים - כאמור - רואים רק אם הם ​מתרחשים במהלך הבדיקה. אם הם מתרחשים לאחר מכן, לא ניתן לדעת שהם התרחשו.

מה ניתן לראות בוודאות בבדיקה?

ברישום של פעילות הלב ניתן לראות את קצב הלב (קצב נורמלי נע בין 50 ל־80 פעימות בדקה), את מהירות ההולכה בין הפרוזדורים (עליות) לחדרים (כך ניתן לברר אם יש חסם עלייתי־חדרי), את תיאום הפעילות בין שני הפרוזדורים או בין שני החדרים, את יכולת ההתאוששות של שריר הלב לאחר כל פעימה ואת מהירות ההתאוששות הזאת.

האם בדיקת אק"ג תקינה שוללת בעיות בלב?

לא בהכרח, מכיוון שישנן הפרעות שלא ניתן לראות בתרשים האק"ג. כמו כן, כאמור, יש בעיות בלב שניתן לראות באק"ג, אך הן זמניות וקשה "לתפוס" אותן באק"ג רגיל שנמשך דקות ספורות בלבד.

​אם התקבלה תשובה תקינה על אף שיש חשד לבעיה כלשהי, ייתכן שהרופא ייתן הפניה לבדיקות נוספות, למשל הולטר לב, אקו לב, ארגומטריה (מבחן מאמץ) או מיפוי לב. הבדיקות האלה משמשות גם לאבחון מדויק יותר כאשר מתקבלת תוצאה לא תקינה באק"ג.

לעיתים יש צורך בפעולות פולשניות יותר כמו צנתור לב אבחוני וצנתור לב טיפולי.

ההחלטה על המשך הבירור או הטיפול תלויה בסיבות לביצוע הבדיקה ובתוצאות שלה וכן ברקע הרפואי של הנבדק. לכן יש חשיבות רבה לשיחה שמקיימים עם הרופא על המשמעות של תוצאות הבדיקה.

​ד"ר מנחם נהיר הוא קרדיולוג במרכז הרפואי העמק, מקבוצת כללית​