מהו לחץ דם גבוה ואיך מטפלים בו?
לחץ דם גבוה (שנקרא גם יתר לחץ דם) מכוּנה "הרוצח השקט" משום שאם אינו מאובחן ואינו מטופל כראוי עלולים להיגרם סיבוכים משמעותיים ובהם אירועי לב (התקפי לב), אירועים מוחיים, אי־ספיקת כליות ובעיות בעיניים.
טיפול בלחץ דם גבוה נעשה בשני מישורים: שינוי אורח החיים וטיפול תרופתי.
בתחום אורח החיים השינויים הנדרשים הם הקפדה על תזונה בריאה ועל פעילות הגופנית, הפחתת משקל (אם הוא גבוה מדי) ושמירה על משקל גוף תקין (לאחר שמגיעים ליעד המשקל הרצוי) והימנעות מעישון. כמו כן יש להקפיד שאם צורכים אלכוהול, שהצריכה תהיה מתונה מאוד.
רבים מהמטופלים שסובלים מלחץ דם גבוה אינם מצליחים להפחיתו באמצעות הקפדה על אורח חיים בריא וזקוקים לטיפול תרופתי. הוכח שהטיפול הזה מפחית את לחץ הדם ובכך הוא מפחית את הסיכון לסיבוכים השונים שנלווים ללחץ דם גבוה.
הרופא בוחר את הטיפול התרופתי לכל מטופל באופן אישי לפי מאפייניו ובהתאם לבדיקות לחץ הדם ולתוצאות של בדיקות המעבדה השונות וכן בהתאם למחלות הנוספות שמהן הוא סובל ולתרופות האחרות שבהן הוא משתמש.
קיימות תרופות רבות לטיפול ביתר לחץ דם. אלה משתייכות לקבוצות שונות של תרופות. לכל תרופה יש שם גנרי ושם מסחרי, והדבר יוצר בלבול. מטרתו של המדריך הזה היא לעשות סדר בדברים.
השם הגנרי הוא שמו של החומר הפעיל של התרופה. השם המסחרי של התרופה הוא השם שאותו בחרה חברת התרופות. לדוגמה, התרופה ששמה הגנרי הוא רמיפריל משוּוקת בארץ בשמות המסחריים הבאים: טריטייס, רמיפריל אינובמד ורמיטנס. במעמד ניפוק התרופה בבית המרקחת רשאי הרוקח להציע תכשיר מסחרי חלופי לתכשיר מסחרי אחר ובתנאי שיכיל את אותו חומר פעיל ובאותו הריכוז.
לכל משפחת תרופות לטיפול בלחץ דם גבוה יש יתרונות וחסרונות מסוימים. בתחילת הטיפול מקובל לרשום למטופלים תרופה ממשפחה אחת, אך לעיתים - בהתאם לחומרת המצב - רושמים כמה תרופות ממשפחות שונות.
תרופות מהמשפחה של מעכבי ACE
השמות הגנריים: רמיפריל, אנלפריל, סילזפריל וקפטופריל
• השמות המסחריים של רמיפריל הם טריטייס, רמיפריל אינובמד ורמיטנס.
• אנלדקס הוא שם מסחרי של אנלפריל.
• סילריל הוא שם מסחרי של סילזפריל.
• אסריל הוא שם מסחרי של קפטופריל.
• שמות מסחריים של תכשירים משולבים (שכוללים תרופות נוספות לטיפול בלחץ דם גבוה) הם טריטייס קומפ, רמיפריל פלוס, וזודיפ קומבו וסילריל פלוס.
מהו מנגנון הפעולה של מעכבי ACE?
התרופות המשתייכות למשפחה הזאת מעכבות את האנזים ACE, שממלא תפקיד חשוב באיזון של לחץ הדם בגוף. האנזים הזה משתתף בייצור של אנגיוטנסין II - הורמון שמכווץ את כלי דם ובכך מביא להעלאת לחץ הדם. הפחתה בייצור של אנגיוטנסין II גורמת להרחבה של כלי הדם ולירידה בלחץ הדם.
יתרונות השימוש במעכבי ACE
מעכבי ACE הם כיום משפחת התרופות העיקרית שמשמשת לטיפול בלחץ דם גבוה.
התרופות האלה, שתורמות לאיזון לחץ הדם, מתאימות לרוב המטופלים שסובלים גם ממחלות רקע ובהן סוכרת, אי־ספיקת לב, הפרעות בתפקוד החדר השמאלי של הלב, אי־ספיקת כליות. כמו כן הן מתאימות למי שסבלו מאוטם בשריר הלב (התקף לב).
התרופות מהמשפחה הזאת מפחיתות את לחץ הדם, משפרות את הסינון שמבצעות הכליות, מפחיתות את הפרשת החלבון בשתן, ויש להן השפעה מיטיבה על הלב.
תופעות הלוואי של מעכבי ACE
אחת מתופעות הלוואי שאופייניות לקבוצה הזאת של תרופות היא שיעול יבש, טורדני ומציק. במקרים של שיעול מציק במיוחד יש לדווח על כך לרופא המטפל. הרופא יכול להחליף את הטיפול לתרופה ממשפחת ARB שאינה גורמת לשיעול.
תרופות ממשפחת מעכבי ACE עלולות לגרום לעלייה ברמות האשלגן בדם (במיוחד בקרב חולים שסובלים מאי־ספיקת כליות או מהתייבשות), ולכן במהלך השימוש בתרופה הרופא עוקב באופן קבוע אחרי מצב המטופלים באמצעות בדיקות דם.
תופעת לוואי חשובה - אך נדירה יחסית - של תרופות מהמשפחה של מעכבי ACE היא אנגיואדמה. זוהי תגובה אלרגית שבאה לידי ביטוי בנפיחוּת של איברים שונים כמו הלשון, הפנים והעפעפיים ועלולה להיות מסכנת חיים. אנגיואדמה שכיחה יותר בקרב מטופלים ממוצא אפריקאי, אך עלולה להופיע אצל כל מטופל.
אזהרות בנוגע לשימוש במעכבי ACE
לנשים הרות אסור להשתמש בתרופות מהמשפחה של מעכבי ACE (במיוחד מהחודש הרביעי להיריון ואילך), שכן הן עלולות לפגוע בהתפתחות התקינה של העוּבר.
אסור לשלב תרופות מהמשפחה של מעכבי ACE יחד עם תרופות מהמשפחה של ARB, שכן שילוב כזה עלול לפגוע בתפקוד הכליות. במהלך השימוש בתרופה יש להפחית את צריכת המלח וכן יש להימנע מצריכה של מלח עשיר באשלגן.
תרופות ממשפחת ARB (חוסמי הקולטן לאנגיוטנסין II)
השמות הגנריים: לוסרטן, ולסרטן וקנדסרטן
• אוקסאאר (אוקסר), לוטן, לוסרדקס ולוסרטה הם שמות מסחריים של לוסרטן.
• דיובן, וקטור וולסרטן דקסל הם שמות מסחריים של ולסרטן.
• אטקנד וקנדור הם שמות מסחריים של קנדסרטן.
• שמות מסחריים של תכשירים משולבים (עם תרופות נוספות לטיפול ביתר לחץ דם): אוקסר פלוס, לוטן פלוס, לוסרדקס פלוס, לוסרטה פלוס (השם הגנרי: לוסרטן+הידרוכלורודיאזיד), וקטור פלוס, קו־דיובן (השם הגנרי: ולסרטן+הידרוכלורודיאזיד), אקספורג', דופלקס (השם הגנרי: אמלודיפין+ולסרטן), אטקנד פלוס וקנדור פלוס (השם הגנרי: קנדסרטן+הידרוכלורודיאזיד).
מהו מנגנון הפעולה של התרופות ממשפחת ARB?
אופן הפעולה של התרופות ממשפחת ARB דומה במידת־מה לזה של התרופות מהמשפחה של מעכבי ACE. עם זאת תרופות ממשפחת ARB אינן מדכאות פעילות של אנזים שמשתתף בייצור של אנגיוטנסין II, אלא פועלות ישירות על קולטנים לאנגיוטנסין II ומונעות את היצמדותו לקולטנים.
אנגיוטנסין II גורם לכיווץ של כלי דם ובכך מעלה את לחץ הדם. בקיצור: שתי משפחות התרופות מונעות את ההשפעה של אנגיוטנסין II: האחת באמצעות מניעת היווצרותו, והאחרת באמצעות נטרול פעולתו.
יתרונות השימוש בתרופות ממשפחת ARB
לתרופות ממשפחת ARB יש פרופיל יתרונות שדומה לזה של תרופות מהמשפחה של מעכבי ACE ושצוינו לעיל. נוסף על איזון לחץ הדם התרופות האלה מתאימות לרוב החולים שסובלים מסוכרת, מאי־ספיקת לב, מהפרעות בתפקוד החדר השמאלי של הלב וכן לחולים לאחר אוטם בשריר הלב ולחולים שסובלים מפגיעה בכליות.
תרופות ממשפחת ARB מפחיתות את לחץ הדם, משפרות את עבודת הסינון של הכליות, מפחיתות הפרשה של חלבון בשתן ובעלות השפעה מיטיבה על הלב.
תופעות הלוואי של תרופות ממשפחת ARB
המטופלים - ברובם - מסתדרים היטב עם תרופות ממשפחת ARB. אלה גורמות לפחות שיעול - בהשוואה למעכבי ACE - ולכן אפשר לתת אותן לחולים שסובלים ממחלות נשימה שבאות לידי ביטוי, למשל, בשיעול, באסתמה ובמחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD). נדיר מאוד שתרופות ממשפחת ARB גורמות לתגובה אלרגית קשה מסוג אנגיואדמה.
תרופות ממשפחת ARB, בדומה למעכבי ACE, עלולות לגרום לעלייה ברמות האשלגן בדם (במיוחד בקרב חולים שסובלים מאי־ספיקת כליות או מהתייבשות), ולכן במהלך השימוש בתרופה מקיים הרופא מעקב קבוע אחרי המטופל באמצעות בדיקות דם.
אזהרות בנוגע לשימוש בתרופות ממשפחת ARB
אסור להשתמש בתרופות ממשפחת ARB בהיריון (במיוחד מהחודש הרביעי ואילך), משום שהן עלולות לפגוע בהתפתחות התקינה של העוּבר.
אסור לשלב תרופות מהמשפחה של מעכבי ACE עם תרופות ממשפחת ARB, משום שהדבר עלול לפגוע בתפקוד הכליות.
במהלך השימוש בתרופה יש להפחית צריכה של מלח שולחני, ויש להימנע מצריכה של מלח עשיר באשלגן.
תרופות מהמשפחה של חוסמי תעלות הסידן
השמות הגנריים: אמלודיפין, לרקנידיפין וניפדיפין
• השמות המסחריים נורבסק (נורווסק), אמלו ואמולידיפין־טבע הם של התרופה הגנרית אמלודיפין.
• השמות המסחריים וזודיפ, לרקפרס ולרקנידיפין־טבע הם של התרופה הגנרית לרקנידיפין.
• השמות המסחריים אוסמו אדלט וניפדילונג הם של התרופה הגנרית ניפדיפין.
• השמות המסחריים אקספורג' ודופלקס הם של התכשיר הגנרי המשולב אמלודיפין+ולסרטן.
את התרופות מהמשפחה של חוסמי תעלות הסידן מקובל לחלק לשתי קבוצות עיקריות בהתאם למבנה המולקולרי שלהן: נגזרות של דיהידרופירידינים (DHP) ונגזרות של חוסמי תעלות הסידן שאינם דיהידרופירידינים (NON-DHP).
חוסמי תעלות הסידן ממשפחת DHP כמעט אינן משפיעות על קצב ההולכה החשמלית בלב, וזה יתרונן הגדול על פני חוסמי תעלות הסידן ממשפחת NON-DHP.
מהו מנגנון הפעולה של התרופות מהמשפחה של חוסמי תעלת הסידן?
חוסמי תעלות הסידן - כשמם - חוסמים את תעלות הסידן שמצויות בממברנות (הקרומים) של התאים. בכך הן מונעות כניסה של סידן מהסביבה החוץ־תאית אל תוך התאים.
מאחר שסידן חיוני לכיווץ תאי השריר, הרי בהיעדרו הם אינם מתכווצים - מה שגורם להרפיית השרירים ולהפחתת הלחץ שהם מפעילים על כלי הדם. כתוצאה מכך פוחת לחץ הדם.
יתרונות השימוש בתרופות מהמשפחה של חוסמי תעלות הסידן
תרופות מהמשפחה של חוסמי תעלות הסידן (מסוג DHP) מפחיתות ביעילות את לחץ הדם ומסייעות בכך להפחית סיבוכים שנגרמים מלחץ דם גבוה כמו אירועי לב, שבץ מוחי ותמותה. לכן במקרים רבים הן טיפול הבחירה בלחץ דם גבוה.
את התרופות מהמשפחה הזאת ניתן לתת גם למטופלים שסובלים מסוכרת, מאי־ספיקת כליות ומטרשת עורקים וכן לקשישים.
ניתן לשלב תרופות מהמשפחה של חוסמי תעלות הסידן עם כל אחת מהמשפחות האחרות של התרופות לטיפול בלחץ דם גבוה. שילוב עם מעכבי ACE או עם תרופות ממשפחת ARB הוא מקובל במקרים רבים. ניפדיפין ניתן לתת גם לנשים הרות שסובלות מלחץ דם גבוה.
תופעות הלוואי של חוסמי תעלות הסידן
אצל רוב המטופלים התרופות האלה אינן גורמות לתופעות לוואי. במקרים מסוימים הן עלולות לגרום לאצירת נוזלים ולבצקות ברגליים. הבצקות האלה אופייניות יותר לתרופות ניפדיפין ואמלודיפין ואופייניות פחות ללרקנידיפין.
תופעות לוואי נוספות, שכיחות יחסית, הן כאבי ראש, סחרחורות ועלייה בדופק הלב - בעיקר בתחילת הטיפול.
תופעת לוואי נדירה היא נפיחוּת של החניכיים.
אזהרות בנוגע לשימוש בתרופות מהמשפחה של חוסמי תעלות הסידן
התרופות מהמשפחה הזאת עלולות לגרום לבצקות ברגליים בקרב מי שסובלים מאי־ספיקת לב. אם הרופא בכל זאת רושם אותן לחולים באי־ספיקת לב, הוא צפוי לעקוב באופן קבוע אחרי לחץ הדם שלהם ואחרי תסמינים של אי־ספיקת לב.
תרופות ממשפחת המשתנים מסוג תיאזיד
השמות הגנריים: הידרוכלורותיאזיד, אינדפמיד
• השם המסחרי דיזותיאזיד הוא של התרופה הגנרית הידרוכלורותיאזיד.
• השם המסחרי פמיד הוא של התרופה הגנרית אינדפמיד.
• השמות המסחריים הבאים הם שילוב של הידרוכלורותיאזיד עם תרופות מהמשפחה של מעכבי ACE: טריטייס קומפ, רמיפריל פלוס, סילריל פלוס.
• השמות המסחריים הבאים הם שילוב של הידרוכלורותיאזיד עם תרופות ממשפחת ARB: אוקסר פלוס, לוסרטה פלוס, לוסרדקס פלוס, לוטן פלוס, קו־דיובן, וקטור פלוס, אטקנד פלוס, קנדור פלוס, קלוריל.
המבנה הכימי של אינדפמיד אינו כמו זה של תיאזיד, אך היא פועלת בדומה לתרופות ממשפחת התיאזידים. לפיכך היא נקראת גם תרופה דמוית תיאזיד ונכללת ברשימה הזאת.
מבין השתיים, הידרוכלורותיאיזיד היא השכיחה ביותר ונכללת בתכשירים רבים לטיפול בלחץ דם גבוה.
מהו מנגנון הפעולה של התרופות מהמשפחה של משתנים מסוג תיאזיד?
תרופות ממשפחת התיאזיד פועלות על הכליות וגורמות להפרשה מתונה של שתן. ההשפעה המְשתנת של התרופה מופיעה רק בתחילת השימוש בתרופה ונעלמת במשך הזמן.
במקביל להפרשת השתן גורמות התרופות האלה גם להפרשת נתרן (מלח) בשתן ומפחיתות את רמת הנתרן בדם. רמות מופחתות של נתרן בדם מביאות לרמות מופחתות של נוזלים בדם, והתוצאה היא לחץ דם מופחת. נוסף על כך, התרופות האלה מפחיתות את הלחץ על כלי הדם - מה שתורם להפחתת לחץ הדם.
יתרונות השימוש במשתנים מסוג תיאזיד
התרופות ממשפחת התיאזיד הן ותיקות, והשימוש בהן נרחב. הן מפחיתות ביעילות את לחץ הדם ותורמות להפחתת סיבוכים שנגרמים כתוצאה מלחץ דם גבוה. הן מפחיתות בעיקר את הסיכון לאי־ספיקת לב.
במינון נמוך הן כמעט שאינן גורמות לתופעות לוואי משמעותיות, גם כשמדובר במטופלים קשישים. ניתן לתת אותן גם לחולי סוכרת ולחולים שסובלים מאי־ספיקת כליות. עם זאת הן אינן יעילות כשמדובר באי־ספיקת כליות מתקדמת.
תופעות הלוואי של משתנים מסוג תיאזיד
במינונים נמוכים כמעט שאין לתרופות האלה תופעות לוואי, אך במינונים גבוהים (שלא נהוג לרשום כיום) הן עלולות לגרום לעלייה ברמות הסוכר, הכולסטרול וחומצת השתן בדם.
בתחילת השימוש בתרופות ייתכן מתן תכוף של שתן, אבל התופעה הזאת נעלמת לאחר זמן מה.
התרופות האלה עלולות לגרום לירידה ברמות הנתרן או האשלגן בדם בקרב קשישים, ולכן השימוש בהן מחייב מעקב באמצעות בדיקות דם קבועות.
תרופות ממשפחת התיאזיד עלולות גם להגביר את רגישוּת העור לשמש. לפיכך מומלץ למשתמשים בהן להימנע ככל האפשר מחשיפה לשמש ולהתמגן מפניה באמצעות לבוש ותכשירים מתאימים אם לא ניתן להימנע מחשיפה כזאת. כמו כן מומלץ להימנע משיזוף בים או במכוני שיזוף להיות במעקב קבוע אצל רופא עור.
אזהרות בנוגע לשימוש במשתנים מסוג תיאזיד
תרופות ממשפחת התיאזיד אינן מומלצות לחולים שסובלים ממחלת השיגדון (גאוט), שכן השימוש בהן מעלה את הרמות של חומצת השתן בדם (שיגדון היא מחלה שבה המפרקים נפגעים משקיעה של חומצת שתן).
הן גם עלולות לגרום לירידה ברמות הנתרן בדם, במיוחד בקרב קשישים. הן לא יעילות במצבים מתקדמים של אי־ספיקת כליות.
בשימוש ממושך מומלץ להיות לפחות פעם בשנה במעקב אצל רופא עור אחרי שומות או שינויים בעור.
תרופות מהמשפחה של חוסמי בטא
השמות הגנריים: אטנולול, ביסופרולול, מטופרולול, לבטלול, פרופרנולול וקרבדילול
• השמות המסחריים נורמלול ונורמיטן הם של התרופה הגנרית אטנולול.
• השמות המסחריים קרדילוק וקונקור הם של התרופה הגנרית ביסופרולול.
• השמות המסחריים לופרסור ונאובלוק הם של התרופה הגנרית מטופרולול.
• השם המסחרי טרנדייט הוא של התרופה הגנרית לבטלול.
• השם המסחרי פרולול הוא של התרופה הגנרית פרופרנולול.
• השמות המסחריים קרוודקסון וקרוודילול־טבע הם של התרופה הגנרית קרוודילול (קרבדילול).
מהו מנגנון הפעולה של התרופות מהמשפחה של חוסמי בטא?
תרופות מהמשפחה של חוסמי בטא פועלות בכמה דרכים להפחתת לחץ הדם: הן מפחיתות את קצב הלב ואת השחרור (מכלי הדם ומהכליות) של חומרים שמכווצים את כלי הדם. בכך הן מפחיתות את העומס על הלב ואת הלחץ בעורקים ומפחיתות את לחץ הדם.
התרופות הללו חוסמות קולטנים מסוג בטא (קולטנים שמופעלים באופן טבעי באמצעות אדרנלין ונוראדרלין). קיימים שני סוגים עיקריים של קולטנים מסוג בטא: בטא 1 ובטא 2.
קולטני בטא 1 מצויים בעיקר בלב ובכלי הדם, ואילו קולטני בטא 2 מצויים גם בריאות. ישנן תרופות, כמו ביסופרולול ואטנולול, שפועלות במידה רבה יותר על קולטני בטא 1. הן נקראות "סלקטיביות לבטא 1" וכמעט שאינן גורמות לתופעות לוואי בריאות.
יש תרופות כמו פרופרנולול, שהן לא סלקטיביות ופועלות הן על קולטני בטא 1 והן על קולטני בטא 2, ולכן הן עלולות לגרום לכיווץ הסימפונות.
יתרונות השימוש בתרופות מהמשפחה של חוסמי בטא
תרופות מהמשפחה של חוסמי בטא הן תרופות ותיקות, ונעשה בהן שימוש נרחב לטיפול במחלות שקשורות ללחץ דם גבוה ולמחלות לב. בעבר הן היו טיפול של קו ראשון בלחץ דם גבוה, אולם השימוש בהן פחת, והיום הן משמשות בדרך כלל קו טיפול מתקדם יותר.
קיימים הבדלים בין התרופות השונות מהמשפחה של חוסמי בטא:
בפרופרנולול כמעט שלא משתמשים כיום לטיפול בלחץ דם גבוה, משום שיש צורך ליטול אותה שלוש או ארבע פעמים ביום, ויש לה תופעות לוואי רבות בהשוואה לתרופות האחרות. כיום השימוש העיקרי בה הוא למניעת מיגרנה ולטיפול ברעד ובדופק מהיר.
לבטלול היא תרופה שאפשר לתת לנשים הרות שסובלות מלחץ דם גבוה. קרבדילול וביסופרולול משמשות לטיפול באי־ספיקת לב המלוּוה בלחץ דם גבוה.
קרבדילול, מטופרולול ואטנולול מתאימות לטיפול באנשים שסובלים הן מלחץ דם גבוה והן מפרפור פרוזדורים. כמו כן, משתמשים בקרבדילול ובמטופרולול לטיפול במי שעברו אוטם בשריר הלב (התקף לב) ובמי שסובלים מתעוקת חזה.
תופעות הלוואי של תרופות מהמשפחה של חוסמי בטא
מכיוון שהתרופות האלה גורמות לירידה בדופק, הן גורמות במקרים רבים לעייפוּת ולחולשה. הן עלולות להשפיע גם על התפקוד המיני (ירידה בזקפה). התרופות הלא סלקטיביות, כמו פרופרנולול, עלולות לגרום לכיווץ סימפונות ולהחמרה של אסתמה.
אזהרות בנוגע לשימוש בתרופות מהמשפחה של חוסמי בטא
תרופות מהמשפחה של חוסמי בטא - ובמיוחד חוסמי בטא לא סלקטיביים - עלולות להחמיר מחלות נשימה, ובהן אסתמה ו־COPD. לכן הן אינן מומלצות לחולים כאלה. לעומת זאת ניתן לתת חוסמי בטא סלקטיביים - כמו ביסופרולול - לחולים במחלות נשימה כמו COPD.
מקובל לתת חוסמי בטא לחולי סוכרת, אבל יש לשים לב: התרופה עלולה למסך תסמינים של היפוגליקמיה (ירידה ברמות הסוכר בדם), ולכן מתן חוסמי בטא מחייב זהירות רבה כשמדובר במטופלים שמקבלים אינסולין או תרופות אחרות לטיפול בסוכרת שגורמות להיפוגליקמיה.
השימוש בתרופות הלא סלקטיביות עלול להיות בעייתי למטופלים שסובלים מהיצרות של כלי הדם וכן למטופלים שסובלים ממחלה של כלי הדם הפריפריים ולמטופלים שסובלים ממחלת רנו.
תרופות משתנות ממשפחת MRA
(MRA - אנטגוניסטים לקולטנים של מינרלוקורטיקואידים).
השמות הגנריים: ספירונולקטון, אפלרנון
• אלדקטון וספירונולקטון טבע הם שמות מסחריים של ספירונולקטון.
אינספרה הוא שם מסחרי של אפלרנון.
מהו מנגנון הפעולה של התרופות ממשפחת MRA?
תרופות ממשפחת MRA נוגדות את הפעילות של ההורמון אלדוסטרון. ההורמון הזה משתתף בתהליכים של איזון לחץ הדם ושל איזון משק הנוזלים בגוף.
התרופות נוגדות את הפעילות של אלדוסטרון וגורמות להפרשת שתן מוגברת, להפרשת נתרן בשתן, לעלייה ברמות האשלגן בדם ולהרחבת העורקים. בכך הן גורמות להפחתה בלחץ הדם.
יתרונות השימוש בתרופות ממשפחת MRA
תרופות ממשפחת MRA יעילות במקרים של לחץ דם גבוה עמיד (כלומר, לחץ דם גבוה שאינו מתאזן על אף השימוש בכמה תרופות) ובמקרים של אי־ספיקת לב.
משתי התרופות שמשתייכות למשפחה הזאת מקובל יותר להשתמש בספירונולקטון משום שהיא תרופה ותיקה יותר, והשימוש בה נפוץ ומוּכר יותר. באפלרנון נעשה שימוש בעיקר במקרים של אי־ספיקת לב וכן במקרים שבהם מטופלים סבלו מתופעות לוואי בעקבות שימוש בספירונולקטון.
תופעות הלוואי של תרופות ממשפחת MRA
התרופות האלה עלולות לגרום לעלייה ברמות האשלגן בדם, בעיקר בקרב חולים שסובלים מאי־ספיקת כליות, ולכן השימוש בהן מחייב מעקב קבוע באמצעות בדיקות דם. ההשפעה המְשתנת שלהן מתונה, ובמילים אחרות: הן אינן גורמות לשיתון מוגבר בהשוואה למְשתנים אחרים.
ספירונולקטון עלולה לגרום לגינקומסטיה - תופעת לוואי שבאה לידי ביטוי בהגדלת השדיים ו/או הפטמות בקרב גברים. אפלרנון אינה גורמת לתופעת הלוואי הזאת.
אזהרות בנוגע לשימוש בתרופות ממשפחת MRA
התרופות האלה אינן יעילות אם סובלים מאי־ספיקת כליות מתקדמת, ובמצב כזה הרופא צפוי להורות על הפסקת השימוש בהן. התרופות האלה גם עלולות לגרום לעלייה ברמות האשלגן בדם ולכן מחייבות להיות במעקב קבוע אצל הרופא המטפל.
תרופות מְשתנות ממשפחת מְשתני הלולאה
השם הגנרי: פורוסמיד
השם המסחרי פוסיד הוא של התרופה הגנרית פורוסמיד.
מהו מנגנון הפעולה של משפחת משתני הלולאה?
במשפחת מְשתני הלולאה קיימת בישראל תרופה אחת בלבד - פורוסמיד - שפועלת על הכליות ונחשבת לתרופה משתנת חזקה. התרופה גורמת להפרשת נוזלים ונתרן באמצעות השתן - פעולה שמסייעת להפחית את נפח הנוזלים בגוף ובכלי הדם ובכך מביאה להפחתת לחץ הדם.
יתרונות השימוש במשתני לולאה
בהשוואה לתרופות מְשתנות מסוג תיאזיד או MRA, פורוסמיד יעילה פחות בהפחתת לחץ הדם, ולכן לא משתמשים בה באופן שגרתי לטיפול בלחץ דם גבוה. עם זאת, היא יעילה במקרים של לחץ דם גבוה בקרב חולים שסובלים מאי־ספיקת כליות מתקדמת וכן בקרב חולים שסובלים מצבירת נוזלים בגוף או מאי־ספיקת לב.
משך הפעילות של פורוסמיד הוא קצר, ולכן כאשר משתמשים בה לטיפול בלחץ דם גבוה, הרופא מנחה ליטול אותה פעמיים ביום. כאשר משתמשים בה לטיפול בצבירת נוזלים בשל מחלת כליה או בשל אי־ספיקת לב, אפשר לתת אותה פעם או פעמיים ביום.
תופעות הלוואי של משתני לולאה
תופעת הלוואי העיקרית של התרופה היא השתנה מרובה. מטופלים שנוטלים פורוסמיד מרגישים צורך מוגבר לתת שתן.
פורוסמיד עלולה לגרום לירידה ברמות האשלגן בדם, להתייבשות, לאיבוד נוזלים ולעלייה ברמות החומצה האורית בשתן. נוסף על כך, התרופה עלולה לגרום לירידה ברמות הנתרן בדם, בעיקר במקרים שבהם חלה ירידה משמעותית בנפח הנוזלים בגוף.
תופעת לוואי אפשרית נוספת של התרופה - בעיקר אם היא ניתנת בזריקות או במינון גבוה מהרגיל - היא פגיעה בשמיעה.
נוסף על כך, פורוסמיד עלולה להגביר את רגישוּת העור לשמש, ולכן בעת שמשתמשים בה יש להימנע ככל האפשר מחשיפה לקרינת השמש (ומהליכה למכוני שיזוף), ואם הדבר אינו אפשרי, יש להתמגן באמצעות לבוש מתאים ותכשירים בעלי מקדם הגנה גבוה.
אזהרות בנוגע לשימוש במשתני לולאה
מכיוון שהתרופה ניתנת לטיפול בלחץ דם גבוה - בעיקר למטופלים שסובלים מאי־ספיקת כליות מתקדמת או מאי־ספיקת לב - עליהם להיות במעקב קבוע אצל הרופא המטפל.
תרופות נוספות לטיפול בלחץ דם גבוה
• חוסמי תעלות הסידן ממשפחת NON-DHP
השמות הגנריים: ורפמיל ודילטיאזם
השמות המסחריים ורפרס ואיקקור הם של התרופה הגנרית ורפמיל.
השמות המסחריים דילטם ואדיזם הם של התרופה הגנרית דילטיאזם.
בשנים האחרונות פחת השימוש בתרופות האלה משום שהן עלולות להשפיע על קצב ההולכה בלב ולהחמיר אי־ספיקת לב.
מקובל להשתמש בוורפמיל במקרים של פרפור פרוזדורים וכן לטיפול בחולים שאינם יכולים לקבל חוסמי בטא (למשל, חולי אסתמה).
• תרופות מהמשפחה של חוסמי אלפא
השם הגנרי: דוקסזוסין
השם המסחרי קדקס הוא של התרופה הגנרית דוקסזוסין.
בעבר היה מקובל להשתמש בתרופה הזאת לטיפול בלחץ דם גבוה שמלוּוה בהגדלה שפירה של בלוטת הערמונית.
שתיים מתופעות הלוואי של התרופה - סחרחורות ותת לחץ דם בעמידה - הפחיתו באופן משמעותי את השימוש בה ובחוסמי אלפא בכלל לטיפול בלחץ דם גבוה.
כיום נותנים חוסמי אלפא בעיקר למטופלים שסובלים מלחץ דם גבוה עמיד ושאינם יכולים ליטול תרופות אחרות, למשל חולים שסובלים מאי־ספיקת כליות חמורה מתקדמת וחולים שמטופלים בדיאליזה.
• הידרלזין, מתילדופה ומינוקסידיל הן תרופות נוספות שהשימוש בהן פחת באופן משמעותי בשל תופעות הלוואי שלהן או מכיוון שבמחקרים קליניים לא נמצאו להן יתרונות. כיום השימוש בהן נדיר - בדרך כלל רק במקרים של לחץ דם גבוה עמיד ששילובים שונים של תרופות לא הביאו להפחתתו.
בהידרלזין משתמשים במקרים של אי־ספיקת לב שמלוּוה באי־ספיקת כליות משמעותית וכאשר לא ניתן לתת תרופות אחרות לטיפול באי־ספיקת לב.
במתילדופה משתמשים לעיתים לטיפול בלחץ דם גבוה בהיריון.
מינוקסידיל עלולה לגרום לתופעת לוואי של שׂיעור יתר, ולכן כמעט שלא נעשה בה שימוש לטיפול בלחץ דם גבוה. עם זאת, על סמך תופעות הלוואי הזאת פוּתח תכשיר חיצוני להצמחת שׂיער בקרקפת. התכשיר הזה משוּוק בישראל בשם המסחרי מינוקסי.
המלצות כלליות לחולים שמקבלים טיפול ללחץ דם גבוה • מומלץ להיות במעקב קבוע אצל רופא המשפחה. המעקב הזה יכלול בדיקות תקופתיות של לחץ הדם ושל הדופק וכן בדיקות דם (לרוב, לפחות פעם בשנה). באמצעות בדיקות הדם יעקוב הרופא אחרי תפקוד הכליות והכבד, איזון המלחים בדם ורמות הגלוקוז בדם.
• בעת שמטופלים בתרופות ללחץ דם גבוה על המטופלים לעקוב אחרי לחץ הדם שלהם והדופק לא רק במרפאה אלא גם בביית. הרופא יקבע באיזו תדירות יש לקיים את המעקב הזה.
• מומלץ לרכוש מד לחץ דם לשימוש בבית. ניתן לרכוש את המכשיר בבתי המרקחת של כללית. מומלץ לבקש מהרוקח/ת או מהאח/ות במרפאה כיצד לתפעל את המכשיר.
• מומלץ להכין רשימה מסודרת של כל התרופות שנוטלים, כולל התרופות ללחץ דם גבוה. יש לבקש מהרוקח הדרכה מסודרת כיצד ובאיזה סדר ליטול את כל התרופות האלה.
• יש להקפיד על נטילת התרופות במועד. אי־נטילת התרופות במועד עלולה להוביל לשינויים חדים בלחץ הדם ולהגביר את הסיכון לסיבוכים.
• במהלך השימוש בתרופות מומלץ להקפיד על שינויים באורח החיים. השינויים האלה צריכים לכלול פעילות גופנית, תזונה נכונה, שמירה על משקל גוף תקין והפסקת עישון. אם צורכים אלכוהול, מומלץ לעשות זאת במתינות. לרוב השינויים באורח החיים יהיו נוסף על הטיפול התרופתי, אך לעיתים הם אף יכולים להחליף אותו. לשינויים באורח החיים יש השלכות חיוביות מעבר להפחתת לחץ הדם. • מומלץ למי שמטופלים בתרופות ללחץ דם גבוה לעבור בהדרגה ממצב ישיבה או שכיבה למצב עמידה. קימה הדרגתית מונעת את האפשרות של ירידה חדה בלחץ הדם בעת שנעמדים - מה שעלול לגרום לסחרחורות ולנפילות.
|
ד"ר קובי כהן הוא רוקח קליני במחוז דן-פתח־תקווה בכללית ועורך בכיר של מדריך התרופות באתר כללית
