מהו אינסולין?
אינסולין הוא אחד ההורמונים שמופרשים מהלבלב (וליתר דיוק מאיי לנגרהנס שבלבלב. שמו של ההורמון מרמז על מקורו שכן הוא נגזר מהמילה הלטינית אינסולה שמשמעותה היא אי).
מהו התפקיד של אינסולין בגוף?
לאינסולין יש תפקידים רבים בגוף האדם, ובהם הגברת הספיגה של סוכר בשרירים והפחתת רמות הסוכר בדם במהלך היום ולאחר ארוחות.
מהי סוכרת?
סוכרת היא קבוצה של מחלות שבהן ישנה עלייה ברמות הסוכר בדם בגלל מחסור באינסולין או בגלל תנגודת של תאים לאינסולין.
ישנם ארבעה סוגים עיקריים של סוכרת:
• סוכרת מסוג 1 (נקראה בעבר "סוכרת תלויה באינסולין" או "סוכרת נעורים"). אינסולין הוא התרופה היחידה לטיפול בחולי סוכרת מסוג 1.
• סוכרת מסוג 2 (שנקראה בעבר "סוכרת שאינה תלויה באינסולין" או "סוכרת מבוגרים"). מי שאובחנה אצלם סוכרת מסוג 2 מטופלים לרוב בתרופות שונות ובהן אינסולין.
• סוכרת היריון מופיעה במהלך ההיריון בעקבות היווצרות תנגודת לאינסולין. נשים שסובלות מסוכרת היריון זקוקות לעיתים לטיפול באינסולין, ובמרבית המקרים זוהי התרופה המועדפת בהיריון.
• סוגים אחרים של סוכרת: סוכרת יילודים, סוכרת הנגרמת מתרופות, סוכרת תורשתית (למשל מסוג MODY או מסוג LADA). הטיפול התרופתי נקבע בהתאם לסוג הסוכרת, ובמקרים רבים כולל מתן אינסולין.
אילו תרופות אינסולין יש בשוק? מהם ההבדלים ביניהן?
מאחר שסוכרת היא מחלה שכיחה, משקיעות חברות התרופות מאמצים רבים כדי לפתח תרופות חדשות שיתנו מענה לצורכי המטופלים. התוצאה היא שבשוק קיימים תכשירים רבים שמכילים אינסולין.
התכשירים נבדלים ביניהם בעיקר בשני פרמטרים: מהירות פעולתם ומשך פעולתם.
ניתן לחלק את תכשירי האינסולין ל־4 קבוצות עיקריות:
• אינסולין מהיר ומהיר מאוד (Rapid ,Ultra Rapid). אינסולין מהיר פועל בתוך 10 עד 20 דקות, ואילו אינסולין מהיר מאוד פועל בתוך 2 עד 20 דקות. משך פעולתם קצר (בין שעה וחצי ל־5 שעות). אינסולין מהסוג הזה מתאים להזרקה לפני ארוחות, ומטרתו היא להפחית את רמות הסוכר בדם לאחר הארוחה.
דוגמאות לתכשירים של אינסולין מהיר: אפידרה (שם גנרי: אינסולין גלוליזין), נובורפיד (שם גנרי: אינסולין אספרט) והומלוג (שם גנרי: אינסולין ליספרו).
דוגמאות לתכשירים של אינסולין מהיר מאוד: ליומג'ב (השם הגנרי: ליספרו זינק קריסטל).
• אינסולין קצר (Short). האינסולין הזה איטי יותר מאינסולין מהיר (הוא מתחיל לפעול בתוך 30 עד 60 דקות ממועד ההזרקה), והוא בעל טווח פעילות קצר, אך ממושך יותר מזה של האינסולין המהיר והמהיר מאוד (השפעתו נמשכת בין 6 ל־8 שעות). אינסולין קצר ניתן אף הוא לפני ארוחות, ומטרתו היא להפחית את רמות הסוכר לאחר הארוחה.
דוגמה לתכשיר כזה: אקטרפיד (שם גנרי: אינסולין יומולין).
• אינסולין לטווח בינוני (Intermediate). קיימים תכשירים שונים של אינסולין מהסוג הזה. לרוב מדובר בתערובות שונות של אינסולין מהיר או של אינסולין קצר יחד עם חומרים שמאיטים את ספיגת האינסולין ומאריכים את משך פעולתו (כמו החלבון פרוטמין).
אינסולין לטווח בינוני מוזרק בדרך כלל פעמיים ביום. הוא מסייע לשמור על רמות קבועות של אינסולין בדם במשך כל שעות היממה ונוסף על כך עוזר להפחית את רמות הסוכר בדם לאחר הארוחה.
דוגמאות לתכשירים המכילים אינסולין לטווח בינוני: אינסולין נובומיקס (שם גנרי: אינסולין ביפזיק אספרט), אינסולין הומלוג מיקס (שם גנרי: ביפזיק אינסולין ליספרו).
• אינסולין לטווח ארוך וארוך מאוד (Long, Ultra Long). לאינסולין מהסוג הזה יש פעילות ממושכת (בין 24 ל־42 שעות), והוא מיועד לייצר רמות קבועות של אינסולין בדם.
אינסולין מהסוג הזה ניתן במרבית המקרים פעם ביום, תמיד בשעה קבועה, בדרך כלל בשעות הערב. עם זאת עשוי הרופא להמליץ על מתן האינסולין בשעה אחרת ביממה.
דוגמאות לתכשירים המכילים אינסולין ארוך טווח: לנטוס, טוג'או ובסגלר (שם גנרי: אינסולין גלרג'ין), לבמיר (שם גנרי: אינסולין דטמיר) וטרגלודק (שם גנרי: אינסולין דגלודק).
איך קובעים את סוג האינסולין המתאים למטופל?
• סוכרת מסוג 1. אצל מטופלים שסובלים מהסוג הזה של סוכרת נפגע ייצור האינסולין בלבלב, ולכן עליהם לקבל אינסולין באופן קבוע. מטופלים כאלה מקבלים בדרך כלל שילוב של אינסולין לטווח ארוך או לטווח בינוני עם אינסולין מהיר (או מהיר מאוד) או קצר טווח.
מטרת הטיפול באינסולין ארוך או בינוני היא לייצב את רמות הסוכר הבסיסיות, ואילו מטרת הטיפול באינסולין מהיר או קצר היא לאזן את רמות הסוכר לאחר הארוחות.
• סוכרת מסוג 2. למטופלים האלה נותנים בדרך כלל בתחילת הטיפול אינסולין ארוך טווח. אם הטיפול אינו מספיק כדי לשלוט ברמות הסוכר בדם, ימליץ הרופא על מתן אינסולין מהיר או קצר טווח לפני הארוחות או שהוא יורה על מתן אינסולין לטווח בינוני.
אינסולין הוא תרופה הניתנת בהזרקה תת־עורית. בבתי חולים נותנים לעיתים אינסולין בהזרקה לווריד, אך לא כל סוגי האינסולין מתאימים לצורת המתן הזאת.
הרופא או האחות ינחו כיצד, היכן ומתי להזריק את האינסולין. את מינון האינסולין קובע הרופא.
אם מטופלים ביותר מאשר סוג אחד של אינסולין, יש לציין במפורש על האריזה של כל אחד מסוגי האינסולין באיזה סוג מדובר ומהי דרך המתן שלו. יש להימנע מאחסון סוגים שונים של אינסולין באותה האריזה כדי למנוע בלבול - מה שעלול לגרום להזרקת האינסולין הלא נכון.
• סוכרת היריון. סוכרת היריון יכולה להיות סוכרת שהייתה קיימת עוד לפני ההיריון ונמשכת גם בהיריון, וזו יכולה להיות סוכרת שמופיעה לראשונה במהלך ההיריון.
בסוכרת שמופיעה לראשונה במהלך ההיריון מטפלים קודם כול באמצעות תזונה מתאימה. אם התזונה אינה מסייעת להשיג את האיזון הנדרש, לרוב ירשום הרופא מתן אינסולין.
תכשירי אינסולין ארוכי טווח שמתאימים לשימוש בהיריון הם אינסולין לבמיר וטרגלודק. במקרים מסוימים עשוי הרופא להמליץ על סוג אחר של אינסולין לשימוש בהיריון.
אישה שסובלת מסוכרת היריון צריכה להיות במעקב קבוע אצל הרופא המטפל ולהקפיד על איזון הסוכרת.
מהי משאבת אינסולין?
משאבת אינסולין היא טכנולוגיה מתקדמת להזלפה רצופה של אינסולין לאורך זמן. לרוב היא מתאימה לכל הגילים.
משאבת האינסולין מוצמדת לגוף (בתוך כיס או באמצעות חגורה) ומחוברת לצינור שבקצהו מחט שמוזרקת מתחת לעור. המחט מזרימה לגוף אינסולין בקצב אחיד או משתנה, בהתאם להנחיות הרופא. מומלץ להחליף את המחט מדי 48 עד 72 שעות.
משאבת אינסולין מאפשרת לתת מנה קבועה של אינסולין לאורך זמן, אך גם מאפשרת להגדיל את הכמות המוזרקת לפני ארוחות. הרופא הוא שקובע את המינון המתאים לכל מטופל. משאבת אינסולין מכילה אינסולין מהיר.
האם אתם זכאים למשאבת אינסולין ללא עלות במסגרת הסל? לכל המידע
|
ניטור של רמות הסוכר בדם ומעקב במרפאה
• ניטור עצמי באמצעות מכשיר לבדיקת רמות הסוכר בדם (גלוקומטר):
בעת שמטופלים באינסולין חשוב מאוד לנטר את רמות הסוכר בדם כדי להעריך את יעילות הטיפול וכדי לברר אם יש צורך בשינוי המינון.
מטופלים שמקבלים אינסולין לפני הארוחות בשילוב עם אינסולין ארוך טווח צריכים בדרך כלל למדוד את רמות הסוכר בדם לפני כל ארוחה (החל מארוחת הבוקר) ושעתיים לאחר כל ארוחה. עם זאת הרופא הוא שקובע את תדירות הניטור העצמי המומלצת לכל מטופל ומטופל.
בשנים האחרונות נכנס לשימוש מד סוכר רציף (פריסטייל ליברה) שמאפשר למדוד את רמות הסוכר בדם בכל שעות היממה. מד סוכר רציף מתריע על מצבים של היפוגליקמיה והיפרגליקמיה ומאפשר להשיג איזון טוב יותר של הסוכרת.
• בדיקת קטונים בשתן. מטופלים מסוימים - בעיקר מי שאובחנה אצלם סוכרת מסוג 1 - צריכים לעשות בדיקת שתן עצמית לבירור נוכחות של קטונים בשתן. הרופא קובע את תדירות הבדיקה.
• מעקב רפואי. מטופלים שסובלים מסוכרת צריכים להיות במעקב רפואי קבוע. עליהם לעשות בדיקות דם ושתן בתדירות שאותה קובע הרופא ולפחות פעם בשנה. כמו כן עליהם להיבדק לפחות פעם בשנה אצל רופא עיניים. יתר על כן, מי שמטופלים באינסולין צריכים לבקר אצל הרופא לפחות אחת ל־3 עד 4 חודשים כדי להעריך את יעילות הטיפול.
• מעקב אצל האחות. יש להיות במעקב גם אצל האחות במרפאה. האחות בודקת את אופן השימוש באינסולין וממליצה על אופן ההזרקה המתאים לכל מטופל ומטופל. כמו כן יש להקפיד על כך שהאחות תעקוב אחר כפות הרגליים של חולי הסוכרת.
• מעקב אצל הדיאטנית. בעת שמטופלים באינסולין יש להיות במעקב אצל דיאטנית. מטופלים שנוטלים סוגים מסוימים של אינסולין נדרשים לקבל הדרכה מדויקת בנוגע לספירת פחמימות ולחישוב המינון של האינסולין בהתאם לכמות הפחמימות שנצרכה בארוחה. המעקב אצל הדיאטנית חיוני להצלחת הטיפול בסוכרת.
• הדרכה מרוקח. מטופלים שסובלים מסוכרת נוטלים בדרך כלל לא רק אינסולין אלא תרופות נוספות. מומלץ לקבל הדרכה מרוקח כיצד לשלב את כל התרופות שנלקחות.
היצמדות לטיפול
טיפול יעיל בסוכרת מחייב היצמדות של המטופל לכל מרכיבי הטיפול: טיפול תרופתי, תזונה נכונה, פעילות גופנית, מעקב סדיר אחרי בדיקות דם ואחרי בדיקות נוספות (כמו בדיקת עיניים). אי־היענות לכל אחד מהמרכיבים האלה עלול לגרום לכך שהסוכרת לא תהיה מאוזנת - מצב שעלול לגרום לסיבוכי סוכרת.
חשוב מאוד לקבל הדרכה מהרופא ומהאחות בנוגע לאופן הזרקת האינסולין ובנוגע לצורך להחליף בכל פעם את מקום ההזרקה. עם זאת יש להדגיש שההדרכה אינה מורכבת, וההזרקה קלה לביצוע. כללית הפיקה חוברת בנושא ההזרקה העצמית של אינסולין, וניתן לעיין בה כאן.
מהן תופעות הלוואי האפשריות של אינסולין?
היפוגליקמיה (רמה נמוכה של סוכר בדם) היא תופעת הלוואי השכיחה ביותר של מתן אינסולין. לכן מומלץ לנטר את רמות הסוכר בדם בעזרת מד סוכר (גלוקומטר).
אלה הם הסימנים המעידים על היפוגליקמיה: הזעה, רעד, רעב מוגבר, חרדה, דפיקות לב מהירות, חיוורון, בלבול, לחץ דם גבוה, כאבים בחזה.
במקרים של היפוגליקמיה חמורה יופיעו תסמינים קשים יותר: כאבי ראש, בחילות, הקאות, עייפות, ישנוניות, הפרעות שינה, אי־שקט, קושי להתרכז, דיכאון, בלבול, הפרעות בדיבור ובראייה, תחושת נימול, סחרחורות, עוויתות ואובדן הכרה.
היפוגליקמיה חמורה נובעת במקרים רבים משילוב של נטילת אינסולין ושל גורמים נוספים שמפחיתים את רמות הסוכר בדם כמו נטילת תרופות נוספות להפחתת הסוכר בדם, אכילה לא מספקת, פעילות גופנית מופרזת ושתיית אלכוהול.
הסימנים הראשוניים המעידים על התפתחות היפוגליקמיה יכולים להשתנות מאדם לאדם הן בתדירותם והן בעוצמתם.
היפרגליקמיה (רמה גבוהה של סוכר בדם) מופיעה כשאין די אינסולין להחדרת הסוכר לתאי הגוף. כתוצאה מכך מצטבר סוכר בדם.
גורמים נפוצים להיפרגליקמיה הם חום, זיהום, מצבי דחק ומתח, אכילה מוגברת או הזרקת אינסולין בכמות שפחותה ממה שרשם הרופא המטפל. תסמיני ההיפרגליקמיה כוללים, בין היתר, צמא, צורך מוגבר לתת שתן, עייפות, יובש בעור, אודם בפנים, חוסר תיאבון, לחץ דם נמוך וקצב לב מוגבר.
קטואצידוזיס (חמצת סוכרתית קטוטית): רמה גבוהה של סוכר בדם לאורך זמן עלולה להוביל לקטואיצידוזיס. תסמיניה הם, בין היתר, ריח אצטון שעולה מהשתן ומהפה, הקאות, כאבי בטן, נשימה מהירה ועמוקה, ישנוניות ואף אובדן הכרה.
אם מופיעות אחת או יותר מתופעות הלוואי האלה יש לפנות מייד לרופא המטפל. ההוכחה הסופית שמדובר בקטואצידוזיס תתקבל בבדיקת שתן שבה יתגלו רמות גבוהות של סוכר ושל אצטון.
תופעות לוואי לא שכיחות ונדירות
• אדמומיות וגירוי באזור ההזרקה: אלה מופיעים בדרך כלל בתחילת הטיפול ונובעים לרוב מטכניקת הזרקה שגויה. התופעות האלה נעלמות בהמשך הטיפול - בתוך ימים עד שבועות. אם מופיעה אדמומיות מומלץ לפנות לרופא או לאחות כדי לקבל הדרכה מסודרת בנוגע לאופן ההזרקה הנכון של אינסולין.
• רמה נמוכה של אשלגן בדם (היפוקלמיה).
• עלייה במשקל. אינסולין עלול לגרום לעלייה במשקל. עוצמתה של תופעת הלוואי הזאת משתנה בהתאם לסוג האינסולין ולמינון.
• תגובה אלרגית מערכתית (תופעת לוואי נדירה).
• שינוי בהיקפה של רקמת השומן התת־עורית באזור ההזרקה. ניתן להקטין ואף למנוע את התופעה הזאת באמצעות שינוי תדיר של מקום ההזרקה.
• בצקת, יצירת נוגדנים לאינסולין, ליקויי ראייה, הפרעות בחוש הטעם, כאבי מפרקים, בעיות ברשתית העין.
כיצד מומלץ לאחסן אינסולין?
הנחיות כלליות
• יש לקרוא וליישם בקפידה את הוראות האחסון המופיעות בעלון לצרכן המצורף לכל תכשיר. בכל מקרה של ספק בנוגע לאחסון אינסולין יש להתייעץ עם הרוקח.
• אסור להקפיא אינסולין.
• אסור לחשוף אינסולין לקרינת השמש או למקור חום (מהסיבה הזאת אסור להשאיר אינסולין ברכב).
• אסור להשתמש בתמיסת אינסולין שצבעה או מרקמה השתנו.
אינסולין שאינו בשימוש יש לאחסן במקרר בטמפרטורה של 2 עד 8 מעלות צלזיוס.
אינסולין שבשימוש
• יש לשמור אינסולין בטמפרטורת החדר, במקום קריר ומוצל.
• לרוב יש להשליך את מכל האינסולין 4 שבועות לאחר פתיחתו. בסוגים מסוימים של אינסולין, כמו אינסולין דגלודק (טרגלודק), ניתן להשתמש עד 8 שבועות מהפתיחה.
• יש לבדוק על האריזה את תאריך התפוגה. אסור להשתמש בתכשיר לאחר תאריך התפוגה.
• אסור לאחסן באותה האריזה סוגים שונים של אינסולין - כדי למנוע הזרקה של האינסולין הלא נכון.
ד"ר אורה פוניה־זלינגר אחראית לשירותי הרוקחות הקלינית במרחב חיפה והגליל המערבי של כללית, וכמו כן היא עורכת בכירה של מדריך התרופות באתר
ד"ר קובי כהן הוא רוקח קליני במחוז דן-פתח־תקווה בכללית ועורך בכיר של מדריך התרופות באתר