נפילות שכיחות מאוד בקרב מבוגרים. הן משפיעות על הבריאות ועלולות לפגוע באיכות החיים ובמידת העצמאות.
לנפילות עלולות להיות השפעות תפקודיות ארוכות טווח. רבים מהקשישים שנופלים מפתחים פחד מפני נפילות - מה שפוגע בביטחונם העצמי וגורם להם להפסיק פעילות יומיומית שעשו קודם לכן. הפחתת הפעילות מובילה לנוקשות במפרקים ולחולשת שרירים, ואלה מעלים עוד יותר את הסיכון לנפילות.
יתר על כן, נפילה עלולה לגזור על האדם בידוד חברתי שמשמעותו פגיעה של ממש באיכות חייו.
על אף שמבוגרים רבים חוו נפילה אחת או יותר, חשוב לדעת שנפילות אינן חלק מתהליך ההזדקנות הנורמלי, וניתן למנוע אותן באמצעות הקפדה על אורח חיים בריא, על יצירת סביבה בטוחה ועל מעקב רפואי.
מה גורם לנפילות בגיל מבוגר?
ניתן לחלק את הגורמים לנפילות לשלוש קבוצות עיקריות: גורמים פנימיים (שינויי תפקוד תלויי גיל, הפרעות ומחלות שונות, השפעת תרופות), גורמים חיצוניים (סכנות סביבתיות) וגורמים תלויי מצב (סכנות שטמונות בפעילות מסוימת שעושה המבוגר).
כדי למנוע את הנפילות יש למפות ולבחון כל קבוצה של גורמי סיכון בנפרד ולגבש תוכנית התערבות שמטרתה להפחית ככל הניתן את גורמי הסיכון.
גורמים פנימיים
בתהליך ההזדקנות מתחוללים שינויים במערכות השונות שמעורבות בשמירה על שיווי המשקל ועל היציבות.
נוסף על כך, הראייה והשמיעה נחלשות, ועלולים להופיע ליקויים תחושתיים - בעיקר בכפות הרגליים (המידע שמגיע מכפות הרגליים למוח מעובד באופן לקוי - מה שפוגע ביציבה), חולשת שרירים, ירידה קוגניטיבית, שינויים בדופק ובלחץ הדם ומחלות חריפות וכרוניות.
במקביל, בגיל המבוגר גובר השימוש בתרופות, שלהן יש תופעות לוואי רבות, ובהן נמנום וסחרחורות.
גורמים חיצונים
מדובר בגורמים שאינם תלויים באדם, אלא בסביבתו שעלולה להיות עתירת סכנות ולהוביל לנפילות רבות. נפילה מתרחשת כאשר האדם אינו מבחין בסכנה או אינו מסוגל להגיב במהירות הנדרשת כדי להתמודד עימה.
להלן רשימה של כמה מהגורמים האלה: תאורה לא מספקת, כבלי חשמל וטלפון או חפצים שונים שמפוזרים בנתיב ההליכה, משטחים חלקים ורטובים, שטיחים ושטיחונים שפזורים בבית, הליכה בסביבה שאינה מוכרת, מדרכה שאינה אחידה, אבני שפה שבורות.
גורמים תלויי מצב
מערכת שיווי המשקל מאותגרת בעיקר בזמן שאנחנו נמצאים בתנועה, למשל בקימה משכיבה לישיבה או במעבר מישיבה לעמידה, בהליכה ובעת שעולים ויורדים במדרגות. לכן רוב הנפילות מתרחשות בזמן שנמצאים בתנועה.
מרבית הנפילות מתרחשות בבית, בעת שהמבוגר, שסובל מתפקוד לקוי או מיכולת מוגבלת לשמור על שיווי משקל, נתקל במכשול, מועד ומאבד את שיווי המשקל שלו.
האם יש סימני אזהרה לפני הנפילה?
במצבים שבהם הגורם לנפילה קשור באופן מלא או חלקי למצב הרפואי או התפקודי, ייתכן שבתקופה שלפני הנפילה ידווח המבוגר על מעידות ועל חוסר יציבות, ובסמיכות לנפילה יחוש בסימפטומים שונים כמו סחרחורת, כאב ראש, דופק מואץ או שינויים בקצב הלב. במצבים כאלה מומלץ לפנות לרופא המטפל.
את הנטייה ליפול ניתן לגלות באמצעות הבדיקות הבאות:
• בדיקה נוירולוגית שעשויה לגלות ליקויים פיזיולוגיים, כמו קושי בשמירה על שיווי המשקל וחולשת שרירים.
• הערכה של תפקודי ההליכה ושל היכולת לשמור על שיווי משקל.
הערכה כזאת ניתן לעשות למטופלים שהופנו לפיזיותרפיה בשל בעיית שיווי משקל או בשל נפילות חוזרות. הפיזיותרפיסט המטפל מחליט מתי יש צורך בבדיקה הזאת.
כאשר הגורם לנפילה קשור לסכנה סביבתית בלבד, לא תהיה כל אזהרה מוקדמת לפני הנפילה, והמבוגר לא יחוש בסימפטומים כלשהם.
איך מונעים את הנפילה הבאה?
1. פעילות גופנית קבועה
כדי להתמיד בפעילות גופנית מומלץ לבחור בפעילות מותאמת אישית. מומלץ להתייעץ עם פיזיותרפיסט ולקבל ממנו הנחיות לתרגול יומיומי שיכלול לימוד טכניקות ותרגילים שונים לשיפור שיווי המשקל, לחיזוק השרירים ולשיפור ההליכה.
מטופלים שמקפידים על פעילות גופנית נופלים פחות ומשתקמים מהר יותר לאחר נפילה. התרגול מותאם לצרכים וליכולות של המטופל, ויש לעשות אותו בהתאם להנחיית הפיזיותרפיסט.
2. מעברים הדרגתיים
יש לקום בהדרגה משכיבה לישיבה ומישיבה לעמידה ולהמתין כמה רגעים לפני שמתחילים לנוע. דרך הפעולה הזאת חשובה במיוחד למי שסובלים מסחרחורות (עקב ירידה חדה בלחץ הדם) בעת שינויי תנוחה.
שינויי תנוחה איטיים, כמו קימה איטית והדרגתית מישיבה לעמידה, מאפשרים לגוף להסתגל בכל פעם למצבו החדש ללא סחרחורות.
3. הנעלה מתאימה
מומלץ לבחור בנעליים בעלות סוליה קשיחה שמונעת החלקה, בעלות תומך קרסול וללא עקב.
4. בדיקת ראייה ושמיעה
יש להקפיד על בדיקות ראייה ובדיקות שמיעה תקופתיות ועל התאמת משקפיים ומכשירי שמיעה לפי הצורך. לאחר שמקבלים את המשקפיים ואת מכשירי השמיעה חשוב להשתמש בהם.
5. טיפול בסכנות סביבתיות
שיפור התאורה, הוספת מעקות לצד מדרגות חיצוניות ופנימיות, פינוי של נתיבי ההליכה מגורמים מפריעים כמו חפצים שונים, כבלי חשמל וטלפון.
רצוי להתקין מאחזים בשירותים ובכל מקום שבו הקשיש נזקק לעזרה חיצונית לצורך קימה, ולהשתמש במשטחים נוגדי החלקה באזורים רטובים (למשל, מתחת לכיור המטבח ובמקלחת).
את חפצי הבית שנמצאים בשימוש יומיומי רצוי לאחסן בתוך חללים או על מדפים שמותקנים בגובה שבין בית החזה לקו העיניים, כך שניתן להשתמש בהם ללא סיכון.
6. מנפילה לעמידה
לאנשים שנופלים יותר מפעם בשנה מומלץ ללמוד מהי הטכניקה הנכונה שבאמצעותה רצוי לקום מהרצפה. כמו כן מומלץ לענוד לחצן מצוקה למקרה שהנפילה גורמת לאובדן כושר התנועה, למשל בגלל שבר.
7. שימוש באביזרי עזר לניידות בהתאם לצורך
שימוש במקל או בהליכון מונע ביעילות נפילות של מבוגרים שמדווחים על חוסר יציבות בהליכה.
מומלץ להתייעץ עם פיזיותרפיסט בבחירת אביזר העזר המתאים ביותר ולקבל ממנו הדרכה על צורת השימוש הנכונה והבטיחותית ביותר. יש להעדיף אביזר עזר שניתן להתאימו לגובה המטופל.
ד"ר לירז טנצר היא סגנית מנהלת שירות הפיזיותרפיה במרכז השיקומי־גריאטרי הרצפלד מקבוצת כללית והמרכזת של תחום האיכות בפיזיותרפיה לאוכלוסייה הגריאטרית בכללית
