מהו דלדול שרירים?
השרירים הם רקמה חשובה ביותר בגוף האדם, בזכותם אנחנו יכולים לנוע במרחב ולעשות פעולות שונות. השריר גם ממלא תפקיד חשוב בתהליכים פיזיולוגיים שונים כמו חמצון הגוף ופירוק הסוכרים.
עם ההתקדמות בגיל, השרירים הולכים ומידלדלים. אבל למרות האובדן של מסת שריר ושל כוח שריר אנחנו ממשיכים לתפקד היטב.
דלדול שריר (בלעז: Sarcopenia, מיוונית Sarco - בשר; Penia - דלות) הוא מצב של אובדן מסת שריר ושל כוח שריר מעבר לנורמה, כך שהזקן שסובל מכך חש חולשה, עייפות, ירידה ביכולת ההליכה, חוסר שיווי משקל וירידה בתפקוד.
דלדול שרירים הוא אחד המרכיבים המרכזיים של תסמונת השבריריות. זוהי תסמונת שגורמת לאדם הזקן להיות חלש, חשוף למחלות ולתמותה ולהתקשות מאוד בתפקוד היומיומי.
שכיחות התופעה הולכת ועולה ככל שהגיל מבוגר:
• בקבוצת הגיל 74-65 יש מעט אנשים שסובלים מדלדול שרירים.
• בקבוצת הגיל 84-75 שיעורם גדול יותר.
• בקבוצת הגיל 94-85 יש שיעור גבוה מאוד של קשישים שסובלים מהבעיה.
דלדול שרירים קשור לניוון שרירים?
יש להבדיל בין דלדול שרירים לבין ניוון שרירים שהוא תופעת לוואי של מחלות קשות אחדות, שהמפורסמת שבהן היא ALS. זוהי מחלה עצבית שגורמת לשיתוק הולך ומחריף של כל שרירי הגוף. כיום עדיין אין מרפא למחלה הזאת, למרות שמושקע בה מאמץ מחקרי רב.
מהם התסמינים של דלדול שרירים?
הזקנים שסובלים מסרקופניה הם חלשים ועייפים. קשה להם ללכת, והליכתם לא יציבה עקב חולשת שרירי הרגליים. הם גם עלולים לסבול מירידה תפקודית ומתקשים לטפל בעצמם ובמשק הבית.
מהן ההשלכות של רפיון שרירים ברגליים?
מסת שרירי הרגליים היא חלק ניכר ממסת השריר הכללית בגוף. מסת שריר טובה ברגליים חיונית ליציבות הגוף, וירידה בה מגבירה את הסיכון למעוד וליפול, ובעקבות כך לסבול מכל מה שמתלווה לנפילות: שברים וחבלות ברקמות הרכות.
מהן הסיבות לדלדול שרירים?
• הפרשת חומרי דלקת. חומרי הדלקת (ציטוקינים) מופרשים אצל כולם באופן מוגבר עם העלייה בגיל, אך אצל מי שסובלים מדלדול שרירים ההפרשה גדולה בהרבה. מצבי חולי מסוימים תורמים להפרשה המוגברת של חומרי הדלקת, אך לרוב הסיבה להפרשה המוגברת הזאת אינה ברורה.
• חוסר פעילות הוא גורם נכבד לדלדול השרירים. שכיבה ממושכת במיטה - למשל בגלל מחלה - גורמת לירידה מואצת במסת השריר ובכוח השריר.
גם אתלט אולימפי הסובל משפעת ושוכב במשך שבוע במיטה בלא פעילות יחוש לאחר מכן חולשה ועייפות - בין היתר בגלל איבוד של מסת שריר ושל כוח שריר. קל וחומר שיסבול מכך זקן שמגיע למצב של מחלה שכופה עליו חוסר תנועה. כוח השריר ומסת השריר עלולים לרדת בשיעור של 2% בכל יום של שכיבה.
• מחסור בוויטמין D. לוויטמין הזה חשיבות רבה בשמירה על מסת עצם וגם בשמירה על חוזק השריר ועל מסת השריר. מחסור בוויטמין D מאיץ דלדול שרירים. מתן ויטמין D עשוי לתרום לחיזוק השרירים.
• מחסור בהורמון המין טסטוסטרון ובהורמון הגדילה עלול אף הוא לתרום לדלדול השריר. מתן ההורמונים באופן מלאכותי עשוי לתרום לחיזוק השרירים.
• תרופות שונות, ובהן סטטינים, עלולות להאיץ תהליך של דלדול שרירים. עם זאת הנזק שגורמים הסטטינים לשרירים לרוב אינו קשה ובכל מקרה, אם רופא הורה לקחת אותם כדי להוריד את רמת השומנים בדם או לטפל באדם לאחר אירוע לב או אירוע מוח, אין להימנע מנטילתם בגלל החשש לפגיעה בשריר. גם קורטיזון שניתן לאורך זמן כדי לטפל במחלות שונות עלול להאיץ תהליך של דלדול שרירים.
כיצד מונעים דלדול שרירים?
כמו בכל בעיות הגריאטריה ראוי ללכת בדרך המניעה עוד מגיל צעיר: להיות פעיל, לחזק את השרירים, לאכול נכון ולבדוק מעת לעת שהבריאות הכללית תקינה.
האסטרטגיה למניעת דלדול שרירים כוללת שלושה מרכיבים: חיזוק השרירים, נטילת תוסף של ויטמין D והקפדה על תזונה נכונה.
• חיזוק השרירים. כשממליצים לאדם זקן לעסוק בפעילות גופנית, יש להדגיש בפניו שאין הכוונה רק להליכה, אלא גם לחיזוק שרירים. אולם בעוד שקל למדי לומר למטופל הזקן "לך הרבה" בלי שמסתכנים יותר מדי בגרימת נזק אפשרי, הרי שיש לדעת כיצד לחזק שריר של אדם זקן.
אי־שמירה על הכללים - למשל הדרכת הקשיש לעשות פעילות נמרצת מדי - בהחלט עלולה לגרום לנזקים. רצוי להפנות כל מטופל זקן לפיזיותרפיה בקהילה ולקבל המלצות מהפיזיותרפיסט לתרגילי התעמלות שיחזקו את השרירים בלי לגרום לנזקים.
חיזוק השריר (הגברת כוח ומסה) נעשה באמצעות התגברות על התנגדות (למשל, עבודה באמצעות משקולות או קפיצים). זוהי פעילות אנאירובית, כלומר שאינה מגבירה את צריכת החמצן, בשונה מפעילות אירובית (כמו הליכה, ריצה, ריקוד, רכיבה על אופניים, שחייה) שבה יש צריכה מוגברת של חמצן.
• נטילת תוסף של ויטמין D. לקשישים מומלץ לקחת תוספים של ויטמין D ושל סידן בכמות מספקת כדי לשמור על השרירים ועל העצמות. במערכת הבריאות מתנהל ויכוח אם יש לסרוק את האוכלוסייה כולה כדי למצוא את מי שסובלים ממחסור בוויטמין D - בעיה שנחשבת לשכיחה למדי.
עד שהוויכוח הזה יוכרע, אפשר לתת לכל זקן תוסף של ויטמין D כדי למנוע דלדול של השרירים ותוסף של סידן כדי למנוע אוסטאופורוזיס (בריחת סידן, דלדול העצם).
• תזונה. יש להקפיד על תזונה הולמת, עשירה בחלבון. להרכבת דיאטה לקשיש מומלץ להתייעץ עם מומחה לתזונה.
כיצד מאבחנים דלדול שרירים?
• הבדיקה הראשונה לאבחון של דלדול שרירים היא פשוט שקילה. מאחר שמשקל השרירים הוא קרוב ל־50% ממשקל הגוף כולו, הרי שתהליך מואץ של דלדול שרירים בא לרוב לידי ביטוי בירידה מואצת במשקל.
• בדיקה גופנית מאפשרת להתרשם מהירידה בהיקף הזרועות והירכיים. ירידה בהיקף של האיברים האלה נובעת מדלדול של השרירים.
• קיימת בדיקה יעילה וקלה - Timed Up and Go (TUG) Test - שאותה יכול לעשות רופא המשפחה במרפאה בלי להיעזר בציוד יקר ומתוחכם.
בבדיקה מתבקש המטופל לקום מהכיסא, ללכת 3 מטרים ולחזור לשבת בכיסא. כל זאת מהר ככל האפשר - בלי לזנוח את הבטיחות, כמובן. אם המטופל נזקק ליותר מ־10 שניות כדי להשלים את הבדיקה הפשוטה הזאת, מצביע הדבר בדרך כלל על דלדול שרירים.
• דלדול שרירים ניתן לאבחן גם באמצעות בדיקות דימות. הבדיקות המקובלות הן CT של אמצע הירך (שמראה את העובי של רקמת השריר) ובדיקת DEXA (שהיא בדיקת רנטגן שמשמשת בדרך כלל כדי לבדוק את צפיפות העצמות).
אילו בדיקות נוספות ראוי לעשות כאשר חושדים בדלדול שרירים?
בדיקות דם שגרתיות לרוב לא ירמזו על בעיה, אך יש כמה בדיקות שיכולות לכוון לבעיות בריאות שונות התורמות לחולשת שרירים:
• בדיקת מדדי דלקת CRP ושקיעת דם. אם התוצאות גבוהות, זה יכול להחשיד במחלות דלקתיות שפוגעות בשריר.
• בדיקת תפקוד בלוטת התריס. פעילות יתר ופעילות חסר עלולות לפגוע בשריר.
• בדיקת ויטמין B12. רמה נמוכה תורמת לחולשת שריר.
• בדיקת סידן. רמה גבוהה עלולה לתרום לחולשת שריר.
• בדיקת נתרן. רמה נמוכה עלולה לגרום לחולשת שריר.
כיצד מטפלים בדלדול שרירים?
אם אובחן דלדול שרירים, יש להפנות את הזקן לפיזיותרפיה שבמסגרתה יעבור תהליך של חיזוק השרירים בעזרת מכשירים ויקבל המלצות לתרגילים בבית לשימור הכוח. ממחקרים רבים עולה שגם במצבים קשים תורמת הפעילות הזאת לחיזוק השרירים ולשיפור התפקוד.
מתן תוסף של ויטמין D עשוי לסייע גם במצבים של דלדול שרירים חמור. נוסף על כך יש להעשיר את התזונה. לשם כך ניתן להשתמש בתוספי מזון שמכילים ריכוז גדול של חלבון וקלוריות רבות.
מהם הטיפולים השנויים במחלוקת נגד דלדול שרירים?
יש כמה טיפולים שהיעילות שלהם הוכחה, אך תופעות הלוואי שלהם הפכו אותם לשנויים במחלוקת. הכוונה היא למתן סטרואידים אנאבוליים (טסטוסטרון, דהידרו־אפיאנדרוסטרון, ננדרולון), הורמון גדילה ותרופה מעכבת של האנזים המהפך של אנגיוטנסין (Ace Inhibitor) כמו אנלפריל וקפטופריל.
מדובר בטיפולים שלכולם יש בסיס מדעי - הם נוסו במחקרים והניבו תוצאות חיוביות - אך לא ברור אם הם יכולים לשפר לבדם את המצב לאורך זמן בלי שנוסיף להם תזונה הולמת ופעילות גופנית. יש להם נקודות חוזקה ונקודות חולשה:
• הסטרואידים האנאבוליים עלולים לגרום לצרות שונות: שינוי בתפקודי הכבד, שינויים בכלי הדם, עלייה בלחץ הדם, פגיעה במערכת המין, סכנה להיווצרות סוגי סרטן שונים ובעיות בקרישת הדם.
• הורמון הגדילה נבדק במחקרים שונים, ומהם עלה שיעילותו אינה רבה. יש לו גם תופעות לוואי שונות, אך ממעטים להשתמש בו לא בגללן אלא בגלל יעילותו הנמוכה.
• Ace Inhibitors (מעכב האנזים Ace) היא תרופה לטיפול בלחץ דם גבוה ובאי־ספיקת לב. לסובלים מהמצבים האלה יש סיבה להשתמש בתרופה ולקוות שתתרום גם לחיזוק השריר. כנראה אין מקום לקחת אותה כשאין לחץ דם גבוה או אי־ספיקת לב.
ד"ר דניאל דליות הוא מומחה ברפואת משפחה ובגריאטריה ומשמש רופא בבית אבות ויועץ גריאטר במרפאות של כללית
