חיסון שינגריקס נגד שלבקת חוגרת

​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​ביולי 2023 נכנס לסל הבריאות בישראל חיסון חדש נגד שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר) בשם שינגריקס (באנגלית: shingrix).

משרד הבריאות ממליץ להעדיף את השימוש בשינגריקס על פני החיסון הישן, זוסטווקס, משום שהוא יעיל יותר ובטוח יותר.​ בארצות־הברית נמצא שינגריקס בשימוש נרחב מאז 2017 (כבר ניתנו מיליוני מנות חיסון), והוא החליף לחלוטין את זוסטווקס.

מי יכול לקבל את חיסון שינגריקס?

החיסון רשום בארץ לבני 50 ויותר​ וכן לבני 18 ויותר שסובלים מדיכוי חיסוני, ולכן מצויים בסכנה מוגברת ללקות בשלבקת חוגרת.

חיסון שינגריקס אינו חיסון חי (בניגוד לחיסון הישן, זוסטווקס) ולכן גם אנשים שסובלים מדיכוי של מערכת החיסון יכולים לקבל אותו. ​מדובר באוכלוסייה שחשופה במיוחד למחלות קשות. 

​בסל הבריאות כלול החיסון ​לאוכלוסיות הבאות:

• בני 65 שנים ויותר.

• בני 18 שנים ויותר שסובלים מ־HIV או מסרטן או שהם מושתלי איברים או מושתלי מח עצם.

מי שאינם זכאים לחיסון במסגרת סל הבריאות יכולים לרכוש אותו באופן פרטי.​

​למי אסור לקבל את חיסון שינגריקס?

• מי שסבל בעבר מתגובה אלרגית מיידית וחמורה לאחד או יותר ממרכיבי החיסון.

• מי שסובל מחום של 38 מעלות ויותר​ או מזיהום - מומלץ לו לדחות את קבלת החיסון עד לאחר ההחלמה.

עד כמה יעיל החיסון?

בניסויים התברר ששינגריקס יעיל יותר מזוסטווקס במניעת שלבקת חוגרת (שיעור יעילות של יותר מ־90%) וכן התברר שהוא מונע ביעילות את הכאבים העצביים שעלולים להתרחש בעקבות השלבקת (Postherpetic neuralgia ובקיצור: PHN).

הוא יעיל גם במבוגרים, שלרוב מגיבים פחות טוב לחיסונים, וגם במדוכאי חיסון (אם כי במידה פחותה בהשוואה למי שאינם מדוכאי חיסון).

למשך כמה זמן חיסון שינגריקס מגן עליי?

יעילותו של חיסון זוסטווקס דועכת לחלוטין בתוך 4 עד 12 שנים. יעילות השינגריקס נשמרת לאורך זמן רב יותר.

איך פועל החיסון?

חיסון שינגריקס אינו מכיל נגיפים חיים, ולכן אין שום סכנה של התרבות מחוללי המחלה. זהו חיסון שמיוצר בטכנולוגיה של הנדסה גנטית. בטכנולוגיה הזאת מייצרים במעבדה את אחד מחלבוני המעטפת של הנגיף, והחלבון הזה מעורר את התגובה החיסונית הנדרשת נגד הנגיף.

חליתי בעבר בשלבקת חוגרת. כדאי לי להתחסן?

משרד הבריאות ממליץ לתת את החיסון גם למי שלקו בעבר בשלבקת חוגרת ומשתייכים לקבוצות היעד (בני 65 שנים ויותר ובני 18 שנים ויותר שסובלים מדיכוי חיסוני). הסיבה: שלבקת חוגרת עלולה לחזור.
מומלץ לדחות את מתן החיסון עד לאחר ההחלמה מהשלב האקוטי של שלבקת חוגרת, כלומר, עד להגלדת כל הפצעים.

גם למי שחלו בעבר וגם למי שמעולם לא חלו בשלבקת חוגרת יש לתת שתי מנות חיסון.

​מהי ההמלצה למי שחוסן בעבר בזוסטווקס?

משרד הבריאות קובע כי ניתן לתת את החיסון גם למי שחוסנו בעבר בזוסטווקס ושמשתייכים לקבוצות ​היעד.

עד כה הצטבר מידע בנוגע לבטיחות וליעילות של חיסון שינגריקס שניתן למטופלים 5 שנים לאחר שקיבלו זוסטווקס, אך אין סיבה להניח שהבטיחות והיעילות האלה יהיו שונות אם השינגריקס ניתן במרווח זמן קצר יותר לאחר מתן הזוסטווקס.

לפי ההנחיות הנוכחיות ניתן לקבל חיסון שינגריקס חודשיים לאחר קבלת חיסון זוסטווקס - בהתאם לגיל המטופל ולמצבו החיסוני.

מי שחוסנו בעבר בזוסטווקס ורוצים להתחסן גם בשינגריקס צריכים לקבל את המינון המלא: שתי מנות חיסון.

​איך ניתן החיסון?

אך ורק בהזרקה לשריר - עדיף בשריר הזרוע.

כמה מנות יש לקבל?

החיסון ניתן בסדרה של שתי מנות שניתנות במרווח של 2 עד 6 חודשים זו מזו. אם חלפו יותר מ־6 חודשים ממתן המנה הראשונה, יש לתת את המנה השנייה בהקדם, אך אין צורך להתחיל את הסדרה מחדש.

למתחסנים שצפויים לסבול מדיכוי חיסוני (למשל, כי הם עומדים לקבל כימותרפיה) ניתן לתת את המנה השנייה החל מ־4 שבועות לאחר קבלת המנה הראשונה, וזאת כדי לקבל את ההגנה מהר יותר.

האם ניתן להתחסן בשינגריקס במקביל לקבלת ​חיסונים אחרים?

ניתן לתת את החיסון יחד עם כל חיסון אחר, ובלבד שיינתנו במקומות הזרקה שונים.

אם החיסונים אינם ניתנים בו־זמנית, אין צורך בתקופת המתנה כלשהי בין חיסון לחיסון.

​מהן תופעות הלוואי של חיסון שינגריקס?

תופעת הלוואי הנפוצה ביותר היא כאבים באזור ההזרקה (שני שלישים מהמתחסנים מדווחים על תופעת הלוואי הזאת).

תופעות לוואי נפוצות נוספות הן כאבי שרירים, עייפות וכאבי ראש: התקבלו דיווחים עליהן מכשליש מהמתחסנים.

רק מעטים מהמתחסנים (עד 3%) דיווחו שמדובר בתופעות לוואי "חזקות". בכל מקרה, הן היו ברובן קצרות טווח וחלפו בתוך יום־יומיים.

כמו כן התקבלו תלונות על תסמינים שונים ​במערכת ה​עיכול בעקבות קבלת החיסון: כאבי בטן, הקאות, ושלשולים. ככלל, תופעות הלוואי נפוצות יותר במבוגרים בהשוואה לצעירים יותר.

גם התברר שקיים קשר סטטיסטי בין קבלת החיסון לבין הופעתה של תסמונת גיליאן ברה (שבה מערכת החיסון תוקפת את העצבים) בשיעור של 6 מקרים חדשים לכל מיליון מנות חיסון. עם זאת לא נמצא עדיין קשר סיבתי בין החיסון לבין התסמונת הזאת.

האם החיסון בטוח בהיריון ובהנקה?

אין די נתונים בנוגע לבטיחות החיסון במצבים האלה, ולכן מומלץ - מתוך זהירות - לדחות את קבלת החיסון עד לאחר ההיריון וסיום ההנקה. עם זאת, אם החיסון ניתן בהיריון, אין לראות בכך סיבה למתן המלצה לאישה להפסיק את ההיריון.

האם החיסון עלול לגרום להדבקת הסביבה באבעבועות רוח או בשלבקת חוגרת?

לא, מכיוון שהחיסון אינו מכיל נגיף חי.

האם ניתן לטפל בשלבק​​ת חוגרת ובתסמיניה באמצעות החיסון?

לא.

האם לפני מתן חיסון יש לוודא שהמתחסן חלה בעבר באבעבועות רוח?

לא, אין צורך בכך, אף ששלבקת חוגרת אכן יכולה להתפרץ רק אצל מי שחלו בעבר באבעבועות רוח. הסיבה: האוכלוסייה המבוגרת בישראל - ברובה הגדול - נחשפה במהלך חייה לאבעבועות רוח. המדיניות הזאת נהוגה גם בארצות־הברית. 

האם מי שחוסן נגד א​​בעבועות רוח בילדותו יכול לחלות בשלבקת חוגרת?

כן, אם כי בסבירות ובעוצמה נמוכות הרבה יותר בהשוואה למי שחלו באבעבועות רוח.

עם זאת יש לזכור שהחיסון לאבעבועות רוח נמצא בשימוש נרחב כ־30 שנה, ולכן מי שחוסנו עדיין לא הגיעו לגיל מבוגר, שבו לרוב מופיעה מחלת השלבקת. יחלפו עוד שנים לא מעטות עד שהצעירים שחוסנו בילדותם נגד אבעבועות רוח יגיעו לגיל מבוגר שבו גדלים הסיכויים לחלות בשלבקת חוגרת.

האם החיסון נגד שלבקת חוגרת מקנה הגנה גם מפני אבעבועות רוח?  

לא. נגד אבעבועות רוח יש להתחסן בחיסון ייעודי, שנכלל בשגרת החיסונים של ישראל מאז 2008.

ד"ר בת־שבע גוטסמן היא רופאה בכירה במרפאה למחלות זיהומיות בבית החולים מאיר מקבוצת כללית. כמו כן היא משמשת יועצת בקהילה בכללית בתחום של מחלות זיהומיות ושל שימוש באנטיביוטיקה​​