תוכן העניינים:
נגד מה מחסנים?
כמה חולים במחלה?
מתי ואיפה מתחסנים?
איך מתחסנים?
מה עושים אם יש תופעות לוואי אחרי החיסון?
מתי לא מומלץ לחסן?
חשוב לדעת: 3 חוקי ברזל לקבלת חיסונים
מתי לא צריך לדחות את החיסון?
נגד מה מחסנים?
נגד אבעבועות רוח – מחלת ילדים נפוצה ומאוד מידבקת, שנגרמת על־ידי נגיף ממשפחת ההרפס.
סימן ההיכר הבולט של המחלה הוא נגעים שטוחים ואדומים, שמבשילים לשלפוחיות מלאות בנוזל שקוף. התפרחת הזאת מציקה ומגרדת מאוד, והיא מופיעה לרוב בקרקפת ומשם מתפשטת לפנים ולגוף. כשהנגעים הראשונים מחלימים בהדרגה, מופיעים במקומם נגעים חדשים בידיים, בגוף וברגליים.
וזה לא נגמר בגירוד: לעיתים מופיעים גם כיבים בפה, בפות ובלחמיות העיניים. ילדים עם מחלות עור כמו דרמטיטיס (אסתמה של העור) או עם כוויות שמש טריות, עלולים לסבול מהמחלה במיוחד.
לאבעבועות רוח יש, משום מה, דימוי של מחלת ילדים קלה ונטולת סיבוכים - אבל זו טעות. בעקבות המחלה עלול להתפתח זיהום משני של הנגעים שיכול לגרום לצלקות ולזיהומים קשים. נגיפי המחלה עלולים לחדור גם למחזור הדם ולגרום
לדלקת מפרקים,
לדלקת ריאות, לדלקת מוח ובמקרים קיצוניים אפילו למוות.
לסיבוכים האלה חשופים במיוחד אנשים עם ליקוי במערכת החיסון, חולים שמקבלים טיפול כימותרפי או סטרואידים במינון גבוה, וגם עוברים של נשים הרות שלא חלו בעבר באבעבועות רוח. לכן מומלץ לחסן גם את בני הבית של אנשים בקבוצות הסיכון, שעדיין לא חלו.
לאחר שחולים באבעבועות רוח הנגיף נשאר רדום במערכת העצבים ועלול להתפרץ שוב, אפילו כעבור עשרות שנים. ההתפרצות המאוחרת הזאת נקראת שלבקת חוגרת והיא מאופיינת בפריחה כואבת מאוד עם שלפוחיות.
בחזרה למעלה
כמה חולים במחלה?
אבעבועות רוח גרמה, ועדיין גורמת, לאשפוזים רבים בכל שנה (90% עד 95% מהחולים הם ילדים). ב־2007 נכנס החיסון לשגרה, ומאז נרשמה ירידה בתחלואה ובאשפוזים.
בחזרה למעלה
מתי ואיפה מתחסנים?
בגיל שנה
בטיפת חלב, ובגיל 6 (כיתה א') בבתי הספר.
את החיסון נותנים לילדים במסגרת חיסון ה"מרובעת" (MMRV), שכולל גם את החיסונים נגד חצבת, חזרת ואדמת. אפשר גם לקבל חיסון נפרד נגד אבעבועות רוח בלבד.
נשים בגיל הפוריות שלא קיבלו שתי מנות חיסון או שחלו בעבר באבעבועות רוח, יכולות להתחסן נגד אבעבועות רוח במרפאת האם שלהן. אסור להתחסן במהלך ההריון.
בחזרה למעלה
איך מתחסנים?
בזריקה מתחת לעור בזרוע.
בחזרה למעלה
מה עושים אם יש תופעות לוואי אחרי החיסון?
רוב התגובות שעשויות להופיע אחרי החיסון הן קלות, לא מסוכנות וחולפות במהירות. אם נתקלתם בתופעות שלא מתוארות כאן, דווחו עליהן לצוות המטפל.
תופעות מקומיות
עד שבוע לאחר קבלת החיסון יכולים להופיע אודם, כאב ונפיחות באזור ההזרקה.
מה עושים
קומפרס קר ולח. פשוט לוקחים חיתול בד, מגבת או פד גזה, מרטיבים במים קרים ומניחים על האזור המגורה כמה פעמים ביום, להקלה.
תופעות כלליות
עליית חום, כאבי ראש ואי שקט יכולים להופיע 3 -12 ימים לאחר החיסון.
מה עושים
אם החום עולה מעל 38.5 מעלות, נותנים תרופה להורדת חום.
בכל מקרה, עד גיל חודשיים וחצי, חום מעל 38 מעלות מחייב התייעצות עם רופא או אחות.
תופעות נדירות
כאן מדובר בתגובות כמו דלקת בדרכי הנשימה העליונות, נזלת, הגדלת בלוטות הלימפה ובלוטת הרוק, חוסר תיאבון, שלשול, הקאה, ישנוניות, עייפות, חולשה, בכי, חוסר שינה, עצבנות, דלקת אשכים והתכווצויות חום. עד 42 ימים לאחר קבלת החיסון יכולה להופיע פריחה.
אם מופיעה פריחה יש לשמור מרחק מאנשים מדוכאי חיסון, כמו למשל חולי איידס או אנשים שמקבלים טיפול כימותרפי.
מה עושים
פונים להתייעצות עם הצוות המטפל.
תופעות נדירות ביותר
לעיתים רחוקות עלולה להופיע תגובה אלרגית חריפה שנקראת אנפילקסיס (anaphylaxis). היא מתבטאת בקוצר נשימה, בגרד או בפריחה נרחבת, בירידה בלחץ הדם, בדופק מהיר, בסחרחורת, בכאבי בטן חזקים, בהקאה או בשלשול.
מה עושים
תגובה כזאת מופיעה במהירות, ולכן מומלץ להמתין במרפאה כ־15 דקות אחרי החיסון, להשגחה ולמעקב. במקרה הצורך, יש במרפאה ערכת טיפול יעילה לעזרה ראשונה.
בחזרה למעלה
מתי לא מומלץ לחסן?
1. אם הופיעה בעבר תגובה אלרגית קשה לחיסון.
2. אם מערכת החיסון מוחלשת בגלל מחלה או בגלל טיפול מדכא חיסון.
3.
במצב של שחפת פעילה.
4.
בהריון.
5. במקרים של אי סבילות תורשתית לפרוקטוז.
בחזרה למעלה
חשוב לדעת: 3 חוקי ברזל לקבלת חיסונים
1. לאחר קבלת החיסון מומלץ להמתין כ־15 דקות להשגחה במרפאה.
2. יש לדווח לצוות המטפל על תופעות לוואי שהיו למתחסן בחיסונים הקודמים.
3. מומלץ להקפיד על תוכנית החיסונים השגרתית לכל ילד במועדים שנקבעו בהתאם לגיל, ולהימנע עד כמה שאפשר משינויים ומחריגות.
להנחיות המלאות באתר משרד הבריאות
בחזרה למעלה |
מתי לא צריך לדחות את החיסון?
הורים רבים נוהגים לדחות חיסונים לילדים שלהם במצבים רפואיים שונים. ברוב המקרים, אין לדחייה הזאת הצדקה רפואית ממשית. אלה המצבים שבהם - בניגוד לדעה הרווחת - אין שום צורך לדחות את החיסון:
• בזמן מחלה קלה ללא חום, או עם יש חום שמתחת ל־38 מעלות.
• לאחר החלמה ממחלה חריפה.
• לאחר חשיפה למחלה מידבקת, אך בלי שאירעה הדבקה.
• אם המתחסן חלה בעבר במחלה מידבקת שנגדה מחסנים.
• בזמן טיפול באנטיביוטיקה.
• בזמן טיפול - מקומי או כללי - בסטרואידים במינון שאינו מדכא את מערכת החיסון.
• לפני ניתוח או לאחר החלמה מניתוח.
• אם המתחסן נולד פג או במשקל נמוך.
• אם למתחסן יש היסטוריה של צהבת לאחר הלידה.
• אם המתחסן נמצא במצב תזונתי ירוד.
• נשים מיניקות.
• במקרים של מחלה ממושכת של הלב, של הריאות, של הכבד או של הכליות, ללא פגיעה במערכת החיסון.
• במקרה של נזק קבוע במערכת העצבים, כמו שיתוק מוחין או תסמונת דאון.
• כשלמתחסן יש היסטוריה של תגובה אלרגית סבירה (לא אנפילקטית) למרכיב של החיסון. למשל, גרד, שינוי בהרגלי היציאות, נזלת או פריחה מקומית קטנה באזור ההזרקה שהופיעו שעות או ימים לאחר החיסון.
• כשיש היסטוריה של מחלות אלרגיות אצל המתחסן או אצל קרובי משפחה מדרגה ראשונה.
• כשיש היסטוריה של מחלות במערכת העצבים (כולל פרכוסים ומחלת הנפילה) אצל בני משפחה מדרגה ראשונה.
• כשיש היסטוריה של תופעות לוואי לאחר חיסון אצל בני משפחה מדרגה ראשונה.
• כשיש היסטוריה של מוות בעריסה אצל בני משפחה מדרגה ראשונה.
• בזמן היריון של האם או של בנות בית אחרים של המתחסן.
בחזרה למעלה
אריקה רוזנשטוק היא מנהלת תחום טיפת חלב במחוז שרון־שומרון של כללית
