מהי דלקת ריאות (Pneumonia)?
דלקת ריאות (באנגלית: Pneumonia) היא זיהום של רקמת הריאה, כלומר של שקיקי האוויר הזעירים שנמצאים בריאות.
בשקיקים האלה (שנקראים נאדיות ריאה או אלביאולות - alveoli) נקלט החמצן מהאוויר במסגרת תהליך הנשימה, ובהם מועבר החמצן לזרם הדם. זיהום בשקיקי האוויר האלה פוגע ביכולת הגוף להעביר חמצן לאיברים השונים.
לדלקת ריאות גורמים חיידקים או נגיפים (וירוסים). לעיתים נדירות - בעיקר בחולים שסובלים מליקויים במערכת החיסון - עלולות גם פטריות לגרום לדלקת ריאות. כמו כן לעיתים רחוקות עלולה מחלה נגיפית כמו שפעת לגרום בהמשך לדלקת ריאות חיידקית.
מהם התסמינים של דלקת ריאות?
לדלקת ריאות יש מגוון רחב של תסמינים שמשקפים דרגות חומרה שונות של המחלה:
• חום.
• צמרמורות.
• שיעול (עם או בלי כיח מוגלתי).
• קוצר נשימה.
• כאבים בחזה.
• דופק לב מואץ.
• קצב נשימות מוגבר.
ייתכנו גם הקאות, שלשולים והכרה מעורפלת.
במקרים הקלים יכולה המחלה לבוא לידי ביטוי רק בחום ובשיעול. במקרים קשים יותר היא יכולה לבוא לידי ביטוי בכל קשת התסמינים.
האם תיתכן דלקת ריאות ללא חום?
דלקת ריאות ללא חום היא נדירה, אך תיתכן אצל קשישים ואצל תינוקות קטנים שמערכת החיסון שלהם מוחלשת. עם זאת, גם באוכלוסיות האלה לרוב מתלווה חום לדלקת ריאות.
מתי יש לפנות לקבלת עזרה רפואית?
כשיש תסמינים שעלולים להעיד על דלקת ריאות: חום ושיעול שאליהם מתלווים צמרמורות, קוצר נשימה, קצב נשימה ודופק מואצים, הקאות, אפטיוּת.
האם דלקת ריאות מידבקת? האם צריך לבודד את החולה?
מידת ההדבקה תלויה בגורם למחלה. למשל, דלקת ריאות שנגרמת מנגיף השפעת או מנגיף הקורונה היא מידבקת יותר מדלקת ריאות שנגרמת מחיידק הפנימוקוק.
על פי רוב אין צורך לבודד חולה בדלקת ריאות. עם זאת, תמיד כדאי להקפיד על כללי היגיינה בסיסיים: חדר מאוּורר, רחיצת ידיים, במיוחד לאחר עיטוש או שיעול, והקפדה שלא להתעטש לתוך כף יד.
אם יש בני בית שסובלים מדיכוי חיסוני, מומלץ שלא יבואו במגע עם החולה.
כמה זמן דלקת ריאות מידבקת?
כאמור, לרוב דלקת ריאות "רגילה" אינה עוברת מאדם לאדם. אם מדובר בדלקת ריאות על רקע מחלה נגיפית, כמו שפעת, משך ההדבקה הוא כמשך המחלה הנגיפית שגורמת לדלקת הריאות: כמה ימים.
איך מאבחנים דלקת ריאות?
אבחנת הרופא מתבססת על תשאול בנוגע לתסמינים שתוארו לעיל, על ממצאים בבדיקה גופנית ועל האזנה לריאות. על פי רוב יש גם צורך
בצילום חזה כדי לאשר או לשלול את האבחנה.
כשיש דלקת ריאות רואים בצילום הרנטגן ממצא אופייני שנקרא "תסנין ריאתי". משמעות הדבר היא שבמקום תמונה בהירה שמשקפת בועיות ריאות מלאות באוויר, רואים אזורים אטומים שמשקפים בועיות ריאה שמלאות בנוזל דלקתי.
לעיתים גם עושים בדיקות דם (ספירת דם או
בדיקת CRP שיכולה להעיד על מצב דלקתי), וזאת לפי שיקול הדעת המקצועי של הרופא. יש לזכור שלא תמיד ניתן לאבחן מחלה בשלביה הראשוניים.
האם מותר לעשות צילום חזה בהיריון? מומלץ להימנע מצילומי רנטגן לא הכרחיים בתקופת ההיריון. במקרים שבהם חייבים לעשות צילומי רנטגן למען בריאות האישה, יש לכסות את אזור הבטן בסינר עופרת שמפחית את חשיפת העובר לקרינה. בכל מקרה יש לזכור שכמות הקרינה בצילום חזה היא קטנה ודומה לכמות הקרינה שנספגת בטיסה טרנסאטלנטית (בתלות בנתוני טיסה כמו גובה, קו רוחב, סוג המטוס), כך שאם יש צורך רפואי לעשות צילום חזה לאישה הרה - ניתן לעשותו, בכפוף לשיקול דעת רפואי. |
איך מבדילים בין דלקת ריאות חיידקית לדלקת ריאות נגיפית?
בפועל קשה להבדיל בין דלקת ריאות חיידקית לדלקת ריאות נגיפית על בסיס התשאול והבדיקה הגופנית. אפילו לאחר התבוננות בצילומי החזה קשה להבחין ביניהן.
בחולים מאושפזים ניתן לעיתים להבדיל בעזרת בדיקות חודרניות שונות. בקהילה ניתן לעשות בדיקות דם, ואלה עשויות לרמז על אבחנה כזאת או אחרת, אך לא בוודאות מלאה.
מהי דלקת ריאות סמויה?
דלקת ריאות סמויה אינה מונח רפואי. לעיתים משתמשים במונח הזה בלשון הדיבור לתיאור מצב שבו יש דלקת ריאות, אך היא אינה מתגלית בבדיקה קלינית, ורק צילום חזה מגלה אותה.
מהו הטיפול בדלקת ריאות?
הטיפול בדלקת ריאות הוא בדרך כלל באמצעות אנטיביוטיקה שניטלת דרך הפה או שמוזרקת לווריד - תלוי במצבו הכללי של המטופל.
את האנטיביוטיקה נותנים גם אם ייתכן שמדובר בדלקת ריאות נגיפית (טיפול אנטיביוטי אינו מועיל במקרה של זיהומים נגיפיים) עקב הקושי להבדיל בין שני המצבים: זיהום חיידקי לעומת זיהום נגיפי. בכל מקרה, את ההחלטה על אופן הטיפול מקבל הרופא המטפל בהתאם לנתונים שעומדים לרשותו.
המצב הכללי גם מכתיב אם הטיפול ניתן בקהילה (בבית או באשפוז יום) או בבית חולים. את סוג האנטיביוטיקה לדלקת ריאות בוחר הרופא לפי נתוני הרקע של המטופל ולפי מצבו.
משך הטיפול המומלץ בדלקת ריאות הלך והתקצר בשנים האחרונות במסגרת המגמה העולמית להפחית ככל האפשר את השימוש באנטיביוטיקה כדי להימנע מתופעות לוואי ומיצירת חיידקים עמידים.
כיום מומלץ טיפול של 5 ימים בלבד בדלקת ריאות - אם מהלך המחלה תקין והיא אינה מלוּוה בסיבוכים.
נוסף על הטיפול התרופתי יש להקפיד על שתייה, על מנוחה, על חדר מאוּורר ועל הורדת החום.
האם כדאי לתת אנטיביוטיקה במחלה נגיפית (כמו שפעת) כדי למנוע הידרדרות לדלקת ריאות?
ממש, ממש לא. מחלות נגיפיות חולפות מעצמן. אין כל הוכחה שטיפול אנטיביוטי משפיע על מהלך המחלה הנגיפית או מונע סיבוכים. להיפך, הטיפול עלול לגרום לתופעות לוואי מיותרות ולהתפתחות של חיידקים עמידים.
ייתכנו סיבוכים לדלקת ריאות?
ברוב המכריע של המקרים מושגת החלמה מלאה מדלקת ריאות ללא כל סיבוכים וללא כל נזק עתידי.
הסיבוך האפשרי המדאיג ביותר של דלקת ריאות הוא אי־ספיקה נשימתית והזדקקות להנשמה מלאכותית. לעיתים מתמלא החלל של קרומי הריאה במוגלה, ואז יש צורך לנקז אותה. גם במקרים כאלה מושגת לרוב החלמה מלאה, ולא נותר נזק לטווח הארוך.
מאז גילוי האנטיביוטיקה פחתו מאוד שיעורי הסיבוכים וכן גם התמותה מדלקת ריאות, אך עדיין ישנם חולים שאצלם עלול להיות מהלך המחלה קשה במיוחד: קשישים, תינוקות, אנשים שסובלים מליקוי במערכת החיסונית, חולים במחלות ריאה וחולים במחלות כרוניות שונות.
בתוך כמה זמן מחלימים מדלקת ריאות?
זמן ההחלמה מדלקת ריאות תלוי במידת החומרה של המחלה. ניתן להחלים מדלקת ריאות קלה שלא הצריכה אשפוז כבר לאחר כ־5 ימים בלבד. לעומת זאת, החלמה ממחלה קשה שכללה אשפוז ואף הנשמה יכולה להיות מושגת רק לאחר כמה שבועות.
יש דרך למנוע דלקת ריאות?
כן! והדברים אינם מסובכים:
לא לעשן ולהתחסן בשגרת החיסונים המומלצת בהתאם לגיל ולמחלות הרקע. לא מסובך, נכון?
לכלל האוכלוסייה מומלץ לקבל חיסון נגד שפעת פעם בשנה החל מגיל חצי שנה. החיסון חשוב במיוחד לתינוקות ולפעוטות שטרם מלאו להם שנתיים, למבוגרים בני 50 ויותר, לחולים במחלות כרוניות, לבני הבית של מי שמשתייכים לקבוצות הסיכון האלה ולעובדי בריאות.
אשר לחיסוני הקורונה - יש לקבל אותם על פי ההמלצות המעודכנות של מערכת הבריאות ובהתאם לזנים הנפוצים באותה העת.
נוסף על כך קיים גם חיסון ייעודי למניעת זיהומים מחיידק הפנוימוקוק - שהוא החיידק העיקרי מבין החיידקים שמחוללים דלקת ריאות בקהילה. עדיין קיים החיסון הישן פנוימווקס, אך בהדרגה מחליף אותו החיסון פרבנר.
פרבנר הוא גם חלק משגרת החיסונים בילדוּת.
אם חליתי בעבר בדלקת ריאות, אני מחוסן?
למרבה הצער, לא.
מהו ההבדל בין דלקת ריאות לברונכיטיס חריפה?
ברונכיטיס חריפה (לא להתבלבל עם ברונכיטיס כרונית, שהיא מחלת ריאות כרונית, לרוב של מעשנים), היא זיהום של הסימפונות - הצינורות שמובילים אוויר מקנה הנשימה לשקיקי האוויר בריאות. למחלה הזאת גורמים נגיפים, ולכן אין שום צורך בטיפול אנטיביוטי. הטיפול הוא תומך בלבד ומיועד להקל על התסמינים.
הביטוי העיקר של ברונכיטיס הוא שיעול, לעיתים מתמשך, עם או בלי כיח מוגלתי, וייתכן גם חום (כמו בכל מחלה נגיפית). בניגוד לדלקת ריאות, ברונכיטיס חריפה אינה גורמת לצמרמורות, לקוצר נשימה, לקצב נשימות מוגבר או לקצב לב מואץ.
מהבחינה הסטטיסטית, ברונכיטיס חריפה נפוצה הרבה יותר מאשר דלקת ריאות.
ד"ר בת־שבע גוטסמן היא רופאה בכירה ביחידה למחלות זיהומיות בבית החולים מאיר מקבוצת כללית. כמו כן היא משמשת יועצת בקהילה בכללית בתחום של מחלות זיהומיות ושל שימוש באנטיביוטיקה
