צילום חזה

​​שמות נוספים של הבדיקה: צילום רנטגן של בית החזה, רדיוגרפיה של בית החזה, צל"ח, Chest Radiograph, Chest X-Ray

מהו צילום חזה?

צילום רנטגן של החזה הוא בדיקת הדמיה ותיקה (יחסית לבדיקות הדמיה אחרות) ונפוצה מאוד. זו בדיקה בלתי פולשנית הכרוכה בחשיפה למינון נמוך של קרינה מייננת.

צילום חזה מספק תמונה של איברי הפנים שבחזה - הלב, הריאות, דרכי הנשימה, כלי הדם, החוליות ועצמות בית החזה - ומסייע לאבחן מגוון רחב של מצבים חריפים וכרוניים.

בעבר היו הצילומים מודפסים על פילם עבה, אך היום הם נשמרים בדרך כלל במתכונת דיגיטלית ומוצגים על צג מחשב. צילום חזה הוא אומנם בדיקה בטוחה, זמינה וזולה שמסייעת לאבחן מצבים רבים, אך התמונה שמתקבלת הרבה פחות מפורטת מאשר בבדיקות הדמיה אחרות כמו CT חזה.

מתי יש צורך בצילום חזה?

הרופא עשוי להפנות אותך לצילום חזה במצבים הבאים:

• תלונה על קוצר נשימה.

• שיעול חמור או ממושך.

• כאבים בחזה.

• חבלה בבית החזה.

• חום ממושך.

צילום חזה משמש לאבחון מצבים שונים ולמעקב אחריהם. למשל:

• דלקת ריאות.

• הימצאות גוף זר בריאות או בדרכי הנשימה.

• אי־ספיקת לב ומחלות לב אחרות.

• מחלות ריאה כרוניות.

• סרטן ריאות.

האם יש צורך בהכנה מוקדמת לבדיקה?

צילום חזה אינו דורש הכנה מיוחדת. לפני הצילום יבקשו ממך להסיר תכשיטים וחפצי מתכת שעלולים להפריע לפענוח מדויק של התמונה.

על נשים לדווח לרופא ולטכנאי שמבצע את הבדיקה אם הן בהריון או שקיים סיכוי שהן בהריון. הסיבה לכך היא שרצוי להקטין את החשיפה של העובר לקרינה. אם מדובר בבדיקה הכרחית, ניתן לעשות את הצילום עם אמצעי הגנה שיבטיחו חשיפה מינימלית של העובר לקרינה.

איך עושים את הבדיקה?

לרוב עושים שני צילומים של בית החזה משני כיוונים שונים - האחד מכיוון הגב והאחר מהצד. הטכנאי שעושה את הבדיקה יסייע לך להתמקם בצורה המתאימה ביותר ליכולתך ולדרישות הצילום.
בצילום הראשון - שנעשה לרוב בעמידה - מצמידים את החזה ללוח הצילום, והידיים מונחות משני צידי האגן. בצילום השני - שנעשה גם הוא לרוב בעמידה - מצמידים את לוח הצילום לצד החזה, והידיים מורמות מעל הראש.

ייתכן שיבקשו ממך לעצור את נשימתך לזמן קצר בזמן הצילום כדי למנוע תמונה מטושטשת.

נבדקים שאינם מסוגלים לעמוד יכולים לעשות את הבדיקה בשכיבה.

כמה זמן נמשכת הבדיקה?

בדרך כלל פחות מ־10 דקות.

ירדימו אותי?

לא.

זה כואב? איך ארגיש במהלך הבדיקה?

הצילום אינו מכאיב, אולם נבדקים שסובלים מכאבים או מחבלות במפרקים או בבית החזה עלולים לחוש אי־נוחות בשל הצורך לעמוד ללא תזוזה. הטכנאי יסייע במקרים כאלה למצוא את התנוחה הנוחה ביותר שגם תבטיח איכות צילום מיטבית.

איך ארגיש אחרי הבדיקה?

לבדיקה אין כל השפעה על ההרגשה שלך.

האם יש לבדיקה תופעות לוואי או סיכונים?

אין לבדיקה תופעות לוואי והיא אינה כרוכה בסיכונים מיידיים. עם זאת, הבדיקה כרוכה בחשיפה למינון נמוך של קרינה מייננת. חשיפה למינונים גבוהים של קרינה מייננת עלולה לגרום לעלייה בסיכון לחלות בעתיד בסרטן.

צילום רנטגן בהריון

חשיפת עוברים לקרינה במינון גבוה עלולה לגרום להיווצרות מומים, ולכן הבדיקה אינה מומלצת לנשים הרות. אם מדובר בבדיקה הכרחית, ניתן לעשות את הצילום עם אמצעי הגנה שיבטיחו חשיפה מינימלית של העובר לקרינה.

מותר לי לנהוג אחרי הבדיקה?

כן. לבדיקה אין שום השפעה על יכולת הנהיגה.

מתי אקבל את תוצאות הבדיקה?

רופא רדיולוג (מומחה לבדיקות הדמיה) יפענח את התוצאות וישלח בתוך כמה ימים דו"ח לרופא המטפל שהפנה אותך לעשות את הבדיקה. לכן עליך לחזור אל הרופא המטפל כדי לשוחח איתו על התוצאות ועל משמעותן. לעיתים עשוי הרופא הרדיולוג לשוחח איתך מיד לאחר הבדיקה על תוצאותיה.

סימני אזהרה לאחר הבדיקה שמחייבים התייחסות רפואית

אין לבדיקה תופעות לוואי או סיכונים מיידיים.

איך מפרשים את תוצאות הבדיקה שקיבלתי?

צילום החזה נותן תמונה בצבעי שחור־לבן של איברי בית החזה. קרני הרנטגן חודרות באופן שונה דרך רקמות שונות בגוף - לפי הרכבן וצפיפותן. למשל, עצמות חוסמות את המעבר של רוב קרני הרנטגן, ולכן הן נראות לבנות בצילום. הריאות מלאות באוויר, ולכן הקרינה עוברת דרכן בקלות, ובצילום הרנטגן הן ייראו כהות יחסית.

בדיקה תקינה משמעותה שמבנה האיברים בבית החזה נראה תקין, ושלא נמצאו סימנים מחשידים לקיומן של מחלה או של בעיה.

יש מגוון ממצאים לא תקינים שניתן לגלות בצילום חזה - החל מממצאים חסרי משמעות רפואית ועד לממצאים שמצביעים על בעיה חמורה.

המשמעות של ממצא לא תקין בבדיקה תלויה בגורמים שונים, למשל סוג הממצא והיכן הוא ממוקם, גיל המטופל, מחלות הרקע שמהן הוא סובל והסיבה שבגללה הוא נשלח לעשות את הבדיקה. מהסיבה הזאת חשוב לשוחח עם הרופא המטפל על תוצאות הבדיקה ועל משמעותן.

אילו טיפולי המשך צפויים לי לאחר הבדיקה?

צילום חזה משמש לאבחון ולהערכה של מצבים רבים ושונים. ההחלטה אם לעשות בירורים נוספים או להתחיל בטיפולים שונים תלויה בסיבות שבגללן נעשתה הבדיקה ובתוצאותיה.

אם נמצא ממצא לא תקין עשוי הרופא לבקש לחזור על הבדיקה לאחר טיפול מסוים שעליו ימליץ או כעבור פרק זמן מסוים. אם יש צורך במידע מפורט יותר עשוי הרופא להפנות אותך לבדיקות נוספות, כמו CT חזה.

ד"ר טליה קינר היא רופאת משפחה במרפאת חצור הגלילית של כללית, בוגרת בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית ושל הדסה