סרטן ריאות

​​סרטן הריאות (באנגלית: Lung cancer) הוא הסרטן השכיח ביותר והקטלני ביותר בעולם המערבי.

בישראל מאובחנים בכל שנה בין 2,500 ל־3,000 חולים חדשים בשלבים שונים של סרטן הריאות. בשיעור גבוה מהמקרים מאובחנת המחלה בשלבים מתקדמים, ובמקרים כאלה קיים סיכון גבוה לתמותה.

הקשר הוא חד וברור. עישון סיגריות אחראי לכמעט 90% מכלל המקרים של סרטן הריאות. מעשני סיגריות, סיגרים, נרגילות, מקטרות וסיגריות חשמליות נכללים בקבוצת הסיכון הזאת, וככל שמעשנים שנים רבות יותר, כך גדל הסיכון לחלות.

מה כל כך רע בעשן הסיגריות?

עשן הסיגריות מכיל עשרות חומרים מסרטנים (קרצינוגניים) שגורמים נזקים גנטיים לתאים הבריאים שמרכיבים את הציפוי הפנימי של הריאות. נזק נגרם כבר לאחר עישון של סיגריה אחת בלבד.

בעקבות חשיפה חוזרת ונשנית לעשן הסיגריות הולך וגדל הנזק שנגרם לתאי הציפוי הפנימיים של הריאות - עד שהם הופכים להיות סרטניים.

מאחר שהריאות מכילות מספר רב של כלי דם ושל כלי לימפה, יכולים התאים הסרטניים להגיע לאיברים אחרים עוד לפני שניתן להבחין בתסמינים של סרטן הריאות.

אני כבר מעשן, אז כדאי לי בכלל להפסיק?

הפסקת העישון בכל גיל יכולה להפחית משמעותית את רמת הסיכון להתפתחות של סרטן הריאות.​​​

​מה בנוגע לעישון פסיבי? 

גם לא מעשנים מגדילים את הסיכון שלהם לחלות בסרטן הריאות אם הם נחשפים לעשן סיגריות שמעשנים אנשים אחרים. בתוך 30 דקות מרגע החשיפה לעשן סיגריות ניתן לגלות ניקוטין בדמו של המעשן הפסיבי. 

מה עושה עישון פסיבי לילדים?

ילדים עלולים להיחשף לעישון של בני משפחה, של ידידי המשפחה ואפילו של הבייביסיטר. כימיקלים תוצרי העשן יכולים להישאר בחלל החדר זמן רב, להיספג בבגדים, ברהיטים ואפילו בכיסויי המושבים ברכב.

ילדים שנחשפו לעשן יסבלו יותר מדלקות אוזניים, משיעול, מאסתמה ואפילו מדלקת ריאות. תינוקות מצויים בסיכון־יתר למוות בעריסה.

האם יש הבדלים בסיכוני העישון של נשים ושל גברים?

נשים מעשנות וכן נשים שעישנו בעבר נמצאות בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן הריאות מאשר גברים שעישנו כמות דומה של סיגריות. ייתכן שהסיבה לכך היא רגישות־יתר של הנשים לחומרים המסרטנים בגלל פעילות האסטרוגן.​​

האם יכולות להיות סיבות נוספות לסרטן ריאות?

כן.

• חשיפה לגז רדון. הגז הזה נוצר מפירוק טבעי של רדיום ושל אורניום שנמצאים באדמה, בסלעים, במים ובחומרי בנייה שכוללים סלעים ואדמה. עובדי מכרות חשופים לעיתים לרמות גבוהות של גז רדון. הגז הוא חסר צבע (ולכן לא ניתן לראותו), חסר טעם וחסר ריח.​

אף שרמות חריגות של גז רדון יכולות להצטבר בכל מבנה, החשיפה המסוכנת ביותר אליו היא דווקא בסביבה הביתית שכן בה שוהים פרקי זמן ממושכים. גורמים רבים קובעים כמה גז רדון יהיה בכל בית. העיקריים שבהם: סוג הקרקע שעליו עומד הבניין, הקומה בבניין (הגז נוטה להצטבר במרתפים ובממ"דים) ומידת האוורור.

• חשיפה לאסבסט. סיבי אסבסט נוטים להישבר לחלקיקים זעירים שיכולים לעוף באוויר ולהידבק לבגדים. כאשר שואפים סיבי אסבסט, הם עלולים לחדור לריאות ולהישאר שם, לגרום נזק לתאי הריאות ולהגביר את הסיכון לפתח סרטן ריאות.

• חשיפה לכימיקלים כמו זרניך (ארסן), כרום, ניקל וכן לפיח ולזפת.

מהם התסמינים של סרטן ריאות?

במרבית המקרים סרטן הריאות אינו מלוּוה בתסמינים כלשהם בשלביו הראשונים. אלה מופיעים לרוב רק כאשר המחלה נמצאת כבר בשלב המתקדם שלה. התסמינים של סרטן ריאות כוללים, בין השאר:

• אובדן תיאבון וירידה במשקל.

• עייפות.

• שיעול חדש שהופיע ואינו נעלם.

• שינויים בשיעול כרוני קיים.

• שיעול שמלוּוה בכיח דמי.

• קוצר נשימה.

• כאבים בחזה.

• צפצופים בנשימה.

• צרידוּת.

• דלקת ריאות שאינה מגיבה לטיפול תרופתי.

התסמינים האלה אינם ספציפיים ויכולים להיגרם גם ממחלות רבות אחרות. לכן בכל מקרה שמופיעים תסמינים חדשים, מומלץ לגשת לרופא המשפחה ולהיבדק.

אילו סוגי סרטן מת​פתחים בריאות?

ישנם שני סוגים עיקריים של סרטון ריאות:

1. סרטן ריאות של התאים שאינם קטנים (Non-Small Cell Lung Cancer ובקיצור: NSCLC).

2. סרטן ריאות של התאים הקטנים (Small Cell Lung Cancer ובקיצור: SCLC).

כל אחד מהסוגים האלה של סרטן גדל ומתפשט באופן שונה, והטיפול בו שונה.

סרטן ריאות של התאים שאינם קטנים

NSCLC הוא הסוג השכיח ביותר של סרטן הריאות (כ־80% מהמקרים), והוא כולל שלושה סוגים:

• סרטן תאי קשקש (Squamous Cell Carcinoma). מידת שכיחותו: בין 20% ל־25% מהמקרים של NSCLC. סוג הסרטן הזה מתפתח בצינורות הנשימה (דהיינו במרכז הריאות) ועלול לגרום לחסימתם או לדימום מהריאות.

• סרטן מסוג אדנוקרצינומה (Adenocarcinoma). מידת שכיחותו: בין 50% ל־60% מהמקרים של NSCLC. לא מעשנים שמתגלה אצלם סרטן ריאות חולים לרוב בסוג הסרטן הזה. הגידול הממאיר הזה מתחיל להתפתח ברקמת הריאה, דהיינו בשוליים שלה.

• סרטן של התאים הגדולים (Large cell carcinoma). מידת שכיחותו: כ־10% מהמקרים של NSCLC. סוג הסרטן הזה מתאפיין בהתפתחות מהירה של הגידול.

סרטן של התאים הקטנים

סרטן ריאות של התאים הקטנים (Small Cell Carcinoma) הוא הסוג הנפוץ פחות של סרטן הריאות, אולם ההתפתחות שלו סוערת יותר: הוא נוטה להתפתח בצינורות נשימה גדולים, גדל במהירות ושולח גרורות לאיברים אחרים. 

הגידול הזה נדיר מאוד במטופלים שלא נחשפו לעשן ומחייב בדרך כלל טיפול מהיר עקב הסימפטומים הקליניים שלו.

איך מאבחנים סרטן ריאות?

טומוגרפיה ממוחשבת (CT) או הדמיה באמצעות איזוטופים (PET CT) הן בדיקות ההדמיה המקובלות כשיש חשד לממאירות. את הבדיקות האלה עושים לאחר שבצילום חזה עלו ממצאים חשודים. 

האם מומלץ לעשות בדיקות סקר?

לאנשים בריאים בני 50 עד 80 שנים שיש להם היסטוריה של 20 שנות עישון כבד (קופסה אחת או יותר ביום) מומלץ להקפיד על מעקב דו־שנתי באמצעות CT חזה בקרינה נמוכה.

אבחנה סופית של סרטן הריאות נקבעת בבדיקה מיקרוסקופית של רקמת הריאה. לצורך כך נעשית ביופסיה, שבמהלכה נוטלים פיסת רקמה קטנה מהריאה לבדיקה במיקרוסקופ. את הבדיקה עושה רופא פתולוג.

מהם סוגי הביופסיה?

• ביופסיה באמצעות מחט. בעזרת הדמיה (CT) מחדירים לגידול מחט דרך בית החזה ונוטלים תאים לבדיקה פתולוגית.

• דיקור נוזלים מבית החזה (Thoracentesis). באמצעות מחט שואבים נוזל שמצטבר בבית החזה. לאחר מכן מחפשים בנוזל תאים סרטניים.

• ברונכוסקופיה (Bronchoscopy). דרך האף או דרך הפה מחדירים לתוך הריאות סיב אופטי דק (ברונכוסקופ). באמצעות המכשיר הזה ניתן לבחון את רירית הסימפונות, לקחת ביופסיית מחט או לשטוף את האזור במים ולאסוף תאים מהשטיפה.​

• תוראקוסקופיה (Thoracoscopy). דרך חתכים קטנים בבית החזה מחדירים מצלמה קטנה ואמצעי תאורה כדי לבחון אזורים חשודים. אם יש ממצאים, נלקחת ביופסיה.

• תוראקוטומיה (Thoracotomy). דרך חתך אחד ארוך בבית החזה נוטלים ביופסיה מהריאות או מבלוטות לימפה.

• מדיאסטינוסקופיה (Mediastinoscopy). דרך חתך בצוואר התחתון מחדירים סיב אופטי לאזור שנמצא בין שתי הריאות. הבדיקה הזאת משמשת כדי לבחון בלוטות לימפה.

מהו Staging?

Staging הוא קביעת השלב שבו מצוי הגידול. לשם כך מבררים מהו גודלו של הגידול ועד כמה הוא התפשט לבלוטות לימפה קרובות ומרוחקות וכן לאיברים אחרים. שלב 1 מציין גידול מקומי שלא התפשט. שלב 4 מציין גידול מפושט.

קביעת השלב נעשית באמצעות טומוגרפיה ממוחשבת (CT), הדמיה מגנטית (MRI) ומיפוי עצמות או הדמיה באמצעות איזוטופים (PET CT). 

מהן אפשרויות הטיפול בסרטן ריאות?

ההחלטה על תוכנית הטיפול תלויה בכמה פרמטרים, ובהם: מצב בריאותו הכללית של החולה, סוג הסרטן, גודלו, מיקומו ומידת התפשטותו.

יש מגוון טיפולים רחב שכולל ניתוח, הקרנות, כימותרפיה​, טיפול ממוקד (ביולוגי) וטיפול אימונותרפי. ניתן לעיתים לשלב כמה סוגי טיפולים בעת ובעונה אחת.

מתי מנתחים סרטן ריאות?

אפשר להסיר גידול סרטני מהריאה, אם מדובר בשלב מוקדם של המחלה, ללא עדות להתפשטות לאיברים אחרים.

ההחלטה על הניתוח נעשית בדרך כלל לאחר דיון משולב שבו משתתפים אונקולוג, כירורג חזה ורופא ריאות (פולמונולוג). יש להעריך את מידת היכולת של החולה לעבור ניתוח ואת יכולתו להתאושש ולתפקד לאחר הניתוח.

ישנם גידולים שאותם לא ניתן לנתח בשל גודלם או בשל מיקומם או בשל מצב גופני ירוד של החולה, למשל בגלל קיומן של מחלות רקע.

מהם סוגי הניתוחים שבאמצעותם מטפלים בסרטן הריאות?

ניתוח להסרת חלק קטן של הריאה נקרא כריתה חלקית של הריאה. אם המנתח מסיר אונה שלמה, נקרא הניתוח כריתת אונה (Lobectomy). לעיתים אין ברירה אלא לכרות ריאה שלמה (Pneumonectomy).

במרבית המקרים הניתוח אינו הטיפול היחיד במחלה - גם אם מדובר בשלב מוקדם שלה - ומתלווה אליו טיפול סיסטמי טרום ניתוחי או טיפול לאחר הניתוח.

מתי ממליצים על הקרנות?

הקרנה (רדיותרפיה) היא שיטת טיפול שבמהלכה מקבל החולה קרינה בעוצמה גבוהה אל הגידול כדי להרוס אותו. זהו טיפול מקומי שמשפיע רק על אזור ההקרנה.

לעיתים מקבל החולה טיפול קרינה לפני הניתוח כדי להקטין את ממדי הגידול לקראת הניתוח. לעיתים ניתן הטיפול אחרי הניתוח כדי להשמיד את התאים הממאירים שנשארו באזור הניתוח.

במקרים מסוימים עשוי טיפול קרינה - בשילוב עם טיפול כימותרפי או בלעדיו - להיות הטיפול העיקרי במקום ניתוח.

במחלה מפושטת יכול להינתן טיפול קרינה גם כדי להפחית את עוצמת הסימפטומים כמו כאבים עקב גרורות בעצמות או בגלל לחץ על עצבים או על כלי דם.

האם יש להקרנות תופעות לוואי?

כן. בעת הקרנה לא ניתן להימנע לחלוטין מחשיפה של רקמות בריאות לקרינה, ולכן יש תופעות לוואי מקומיות שמתלוות לטיפול כמו דלקת ריאות או דלקת של הוושט. 

איך נקבעת תוכנית הטיפול בסרטן ריאות מפושט?

​בשלב מתקדם של המחלה, כאשר מתוכנן טיפול סיסטמי (לכל הגוף), נקבעת התוכנית לאחר בדיקות נוספות. האפשרויות לטיפול סיסטמי כוללות טיפול כימותרפי, טיפול ממוקד (ביולוגי) וטיפול אימונותרפי.

ההחלטה על אופן הטיפול מתקבלת לאחר השלמת ריצוף מולקולרי של הגידול כדי לאפשר טיפול אופטימלי.

מהי כימותרפיה ואיך היא פועלת?

​כימותרפיה היא שיטת טיפול שמבוססת על תרופות שמשמידות תאים ממאירים. הטיפול הכימותרפי פוגע בעיקר בתאים שמתחלקים במהירות, וכידוע, חלוקה מהירה היא אחת התכונות העיקריות של תאים סרטניים.

יש מגוון רחב של תרופות כימותרפיות שפועלות במנגנונים שונים, ולכל תרופה פרוטוקול טיפול שונה ופרופיל ייחודי של תופעות לוואי. התרופות הכימותרפיות ניתנות דרך הווריד (בהזרקה או בעירוי) או בטבליות.​

מהם טיפולים ביולוגיים (טיפול ממוקד)?

בכ־20% מהחולים ניתן למצוא בגידול שינוי גנטי (מוטציה) - מה שמאפשר מתן טיפול ממוקד שמותאם לשינוי המולקולרי.

השינויים הנפוצים ביותר הם מוטציה בקולטן  EGFR ושינוי גנטי בגן ALK. השינויים האלה מופיעים בדרך כלל בחולים ללא היסטוריה של עישון ובגידולים מסוג אדנוקרצינומה. הטיפול היעיל ביותר לחולים האלה האלה הוא פומי (דהיינו מתן תרופות דרך הפה).

יש לציין שפרופיל תופעות הלוואי של הטיפולים הכימותרפיים הוא לרוב שונה מפרופיל תופעות הלוואי של הטיפולים הביולוגיים. בעוד שטיפולים כימותרפיים גורמים לתופעות לוואי כמו ​בחילות, הקאות​ ודיכוי של מח העצם, לטיפולים ביולוגיים יש תופעות לוואי רבות בעור כמו פריחות.

אימונותרפיה - כיצד היא קשורה למערכת החיסון?

לתאי הסרטן יש יכולת "להתחבא" באופן שמערכת החיסון אינה רואה בהם תאים זרים. התרופות האימונותרפיות מתערבות במנגנון ההסתרה כך שמערכת החיסון (התקינה) של המטופל מזהה את תאי הסרטן ופועלת נגדם.

מהן תופעות הלוואי הייחודיות של האימונותרפיה?

לעיתים השימוש באימונותרפיה גורם לפעילות־יתר של מערכת החיסון נגד רקמות בריאות באיברים שונים. התוצאה היא דלקות במערכות השונות של הגוף כמו דלקת עור, דלקת ריאות, דלקת כבד (הפטיטיס) ודלקת של בלוטת המגן.

ד"ר משה משאלי הוא אונקולוג בכיר