חיפוש

dsdsdsd
בחור שוכב בתוך מכונת MRI

בדיקת MRI (אם אר איי): מדריך הכנה לבדיקה

מהי בדיקת MRI? איך ומתי עושים אותה? כמה זמן היא נמשכת? האם היא כואבת או מסוכנת? האם יש לה תופעות לוואי או סיבוכים? מהי המשמעות של תוצאות הבדיקה? מדריך

ד"ר גיל בכר, ד"ר ארנון מקורי

הכנה לבדיקת MRI

בדיקת MRI בכללית​

האם צריך הפניה? איך קובעים תור? כמה עולה בדיקה? הכנו לכם מדריך

בדיקת MRI (אם אר איי, ראשי תיבות של Magnetic Resonance Imaging) היא סריקה לא פולשנית של האיברים הפנימיים באמצעות תהודה מגנטית. בבדיקה נעשה שימוש בשדה מגנטי חזק ובגלי רדיו ומתקבלות תמונות ברורות (ואפילו תלת־ממדיות) של האיברים הנבדקים ושל כלי הדם.

מהמידע המתקבל בסריקה ניתן ליצור עיבודים שונים של הנתונים ואף "לפרוס" את האיברים שנסקרו פרוסות־פרוסות - מה שמאפשר לרופאים לראות בחדות רבה את התמונה הכוללת ולהתמקד בפרטים שמעניינים אותם.

מהי בדיקת MRI בעזרת חומר ניגוד?

במצבים מסוימים ניתן לשפר את הדיוק של בדיקת MRI באמצעות הזרקה לווריד של חומר ניגוד מיוחד שמכיל גדוליניום (סוג של מתכת). 

שלא כמו יוד (שהוא חומר הניגוד שנותנים בבדיקות CT ושיקוף), גדוליניום כמעט שלא גורם לתגובות אלרגיות. בדומה ליוד, גם גדוליניום לא מומלץ לשימוש בנבדקים שסובלים מאי־ספיקת כליות מתקדמת. 

בבדיקת MRI לא נעשה שימוש בקרינה מייננת כמו, למשל, בצילום רנטגן, ולכן היא נחשבת בטוחה - גם בהריון.

בדיקת MRI מתאימה למספר גדול של שימושים, וביניהם:

• אבחון מחלות שונות של עמוד השדרה (MRI עמוד שדרה), כולל פריצות דיסק​, גידולים, כלי דם לא תקינים, שינויים מבניים.

• אבחון מחלות או פגיעות שונות במוח (MRI מוח) כמו חשד לגידול, כלי דם לא תקין, לחץ תוך־מוחי מוגבר, אוטם (שגורם לאירוע מוחי), מחלה של רקמת המוח (כמו טרשת נפוצה) וחבלות מסוגים שונים.

• אבחון מחלות של כלי דם באיברים השונים כמו הרחבה לא תקינה או חסימה. ניתן לקבל תמונה של עורקים (בדיקת MRA) ושל ורידים (בדיקת MRV).

• בירור מצבו של עובר ברחם.

• אבחון מחלות ופגיעות באיברי הבטן כמו לבלב, כבד, המעי הדק והמעי הגס, כליות ודרכי שתן.

• אבחון מחלות ופגיעות במפרקים - במיוחד לקראת ניתוחים אורתופדיים.

• בדיקת שדיים - במיוחד של נבדקות שנמצאות בסיכון גבוה לפתח סרטן השד.

האם צריך לצום לפני בדיקת MRI?

יש מכונים שדורשים להיות בצום במשך כמה שעות לפני הבדיקה. לעומת זאת יש מכונים אחרים שאינם דורשים זאת, ולכן יש לברר לפני הבדיקה מהן הדרישות הספציפיות של מכון הבדיקה שאליו הולכים.

כדאי להגיע לבדיקת MRI בבגדים שלא כוללים חלקי מתכת. כמו כן יש להסיר תכשיטי מתכת או סיכות לשיער ולבדוק מראש שאין בכיסים חפצים מתכתיים כמו מטבעות ומפתחות. נוסף על כך רצוי שלא לשאת כרטיסי אשראי שכן אלה עלולים להינזק בזמן הבדיקה בגלל השדה המגנטי החזק.

צריך לעדכן את צוות של מכון ה־MRI על הימצאות של מתכות בגוף, כמו קוצב לב, סטנט שהושתל במהלך צנתור, קליפס ניתוחי, מפרק מלאכותי, שתלים קוכליארים, משאבת אינסולין או רסיסים.

חשוב לציין שחלק גדול מההתקנים הרפואיים העדכניים לא מכילים מתכות מגנטיות ולכן לא ימנעו את ביצוע הבדיקה. עם זאת, חובה לדווח לצוות הרפואי על הימצאות של מתכות בגוף. 

אם הבדיקה תיעשה באמצעות חומר ניגוד, יבקשו ממך להביא תוצאות עדכניות (בני שלושה חודשים לכל היותר) של בדיקת דם להערכת תפקודי הכליה. 

במקרים של אי־ספיקת כליות מתקדמת מעדיפים שלא להשתמש בחומר ניגוד בגלל שהוא עלול לגרום לסיבוך נדיר שבא לידי ביטוי במחלה של העור ושל רקמת חיבור.

מי שמפחדים להימצא בחללים סגורים (קלאוסטרופוביה) יכולים להיעזר בנטילת כדורי הרגעה, כשעה לפני הבדיקה. יש להתייעץ עם רופא המשפחה ולקבל מרשם לפי הצורך.

ייתכן שיבקשו ממך ללבוש חלוק או בגד מיוחד בזמן הבדיקה. לאחר מכן יכניסו אותך לחדר שבו נמצא מכשיר ה־MRI ויבקשו ממך לשכב על מיטת הבדיקה של המכשיר. 

כדי להגיע לדיוק מרבי חשוב שהאיבר הנבדק יישאר ללא תזוזה. לכן נעזרים לעיתים באביזרים כמו כריות מיוחדות או רצועות כדי לקבע את האיבר הנבדק. בגלל הרעשים שנשמעים בזמן הבדיקה ייתכן שייתנו לך אוזניות.

הטכנאי ידריך אותך כיצד ניתן לדבר איתו ולאותת לו במקרה של תחושת מצוקה במהלך הבדיקה.

מיטת הבדיקה הצרה שעליה שוכב הנבדק מחליקה באיטיות לתוך מכשיר דמוי מנהרה. במהלך הבדיקה נשמעים רעשים מעט משונים בעת שנעשים הצילומים.

יש לציין שישנם נבדקים שחשים אי־נוחות עקב הימצאות בחלל סגור. אם מדובר בתופעה חמורה במיוחד, ניתן לשקול את האפשרות שהבדיקה תיעשה בטשטוש.

חשוב לדעת: ההנחיות לקראת הבדיקה עשויות להשתנות. בעת זימון התור דרך המקום שבו תחליטו להיבדק, ימסרו לכם את ההנחיות המדויקות. 

כ־45 דקות.

לרוב אין צורך בהרדמה. אם הנבדק מתקשה לעשות את הבדיקה בגלל קלאוסטרופוביה, ניתן לשקול את האפשרות לתת לו טשטוש.

לא.

הבדיקה נעשית בתוך חלל סגור. ישנם אנשים שחשים חרדה או פחד עקב כך.

בזמן הצילומים תיתכן תחושת חמימות באיבר הנבדק. התחושה הזאת תחלוף מיד עם סיום הצילומים. אם ניתן חומר ניגוד, עלולים לחוש כאבים בשל ההכנסה וההוצאה של המחט למתן חומר הניגוד. בזמן ההזלפה של חומר הניגוד לווריד ייתכן שיורגשו קרירות או חום וכן בחילה קלה. התחושות האלה תקינות וחולפות מעצמן בתוך דקות ספורות.

אם הבדיקה נעשתה ללא טשטוש או הרדמה, לא צפוי אחריה שינוי כלשהו בתחושה, וניתן לחזור מיד לפעילות רגילה. אם ניתנו לפני הבדיקה תרופות לטשטוש, תיתכן אחריה תחושת ישנוניות או בחילה למשך כמה שעות.

בזמן הבדיקה נמצא הנבדק בשדה מגנטי. נכון להיום לא ידוע על סיכונים שכרוכים בה, ולכן בדיקת MRI נחשבת בטוחה גם לנשים בהריון.

האם יש תופעות לוואי לשימוש בחומר ניגוד?

לעיתים נדירות ייתכנו תופעות לוואי כתוצאה מהשימוש בחומר הניגוד - כמו בחילה או תגובה אלרגית. בקרב אנשים שסובלים מתפקוד ירוד מאוד של הכליות תיתכן תופעת לוואי נדירה של שינויים בעור וברקמה התת־עורית כתוצאה מהשימוש בחומר הניגוד.

אם הבדיקה נעשתה ללא טשטוש - כן.

אם הבדיקה נעשתה בטשטוש או לאחר נטילת תרופות הרגעה - לא.

מיד לאחר הבדיקה - אם זו נעשתה ללא טשטוש.

אם ניתן טשטוש, השפעתו מתפוגגת לאחר כמה שעות.

אם בדיקת ה־MRI נעשתה בעזרת חומר ניגוד - יש לשים לב לתופעות כמו פריחה, נפיחות בפנים או קוצר נשימה שעלולות להופיע בשעות שלאחר סיום הבדיקה. אלה עלולות להעיד על תגובה אלרגית לחומר הניגוד, ויש לפנות לקבלת עזרה רפואית.

אם התסמינים חריפים, או אם לא בטוחים ברמת החומרה שלהם, יש לפנות מיד לחדר המיון הקרוב או למגן־דוד־אדום.

רופא רדיולוג (מומחה לבדיקות דימות) יפענח את התוצאות וישלח בתוך כמה ימים דו"ח לרופא המטפל שהפנה אותך לעשות את הבדיקה. לעיתים עשוי הרופא הרדיולוג לשוחח איתך מיד לאחר הבדיקה על תוצאותיה.

ברגע שיתקבלו תוצאות הבדיקה, תן לצפות בהן בתיק הרפואי האישי שלך בכללית און־ליין.

מכשיר MRI 

מכשיר MRI

הבדיקה כוללת לרוב פענוח ארוך ומפורט שמתאר את כל האיברים אשר נראו בצילומים, את המבנה שלהם ואת הממצאים הלא תקינים - אם יש ממצאים כאלה. לבסוף ניתן סיכום קצר יותר של הממצאים. כאשר מדובר בבדיקה חוזרת, נעשית גם השוואה לממצאי הבדיקה הקודמת, וחוות הדעת על כך מופיעה גם היא בפענוח הבדיקה.

כאשר מדובר בבדיקות של עמוד השדרה, יכלול בדרך כלל הפענוח התייחסות לכל חוליה ולכל דיסק בין־חולייתי. 

תשובה תקינה מעידה על מבנה תקין של האיברים שנסרקו. ממצאים לא תקינים יכולים להיות חסרי משמעות רפואית אך גם להצביע על בעיות מסוגים שונים - החל מבעיות קלות וכלה בבעיות חמורות יותר.

המשמעות המדויקת של ממצא לא תקין בבדיקה תלויה בגורמים שונים כמו סוג הממצא, המיקום שלו, גיל הנבדק, מחלות הרקע שמהן הוא סובל והסיבה שבגללה הוא נשלח לעשות את הבדיקה. חשוב לשוחח עם הרופא המטפל על תוצאות הבדיקה ועל משמעותן בעבורך.

הבדיקה עלולה לאבחן מצבים שונים כמו גידולים, מחלות דלקתיות, מומים מולדים, פגיעות במפרקים כתוצאה משחיקה או מחבלה והפרעות שונות בכלי הדם הגדולים. טיפולי ההמשך ייקבעו בהתאם לאופי הממצאים.

ד"ר גיל בכר הוא מנהל יחידת הדימות בבית חולים השרון, מרכז רפואי רבין

ד"ר ארנון מקורי הוא רופא רדיולוג ומנהל המחלקה למידע דימותי בכללית

* המידע המופיע במדריך הוא לידיעה כללית בלבד. יש לעיין בתנאי השימוש ומדיניות הפרטיות

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לך על כללית...

רוצה לשמוע טיפה?

צריך רק למלא את הטופס - אנחנו נעשה את השאר

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

שימו לב שאתם מספקים בטופס זה מידע אישי ורגיש