שם האבחנה באנגלית: Carcinoma of Breast, Breast Carcinoma, Breast Cancer, Ca of Breast
שם האבחנה במערכת המחשב של הרופא (קליקס):
Malignant Neoplasm of Breast
מהו סרטן השד?
סרטן השד הוא גידול ממאיר שמקורו ברקמת השד. זהו הגידול הממאיר השכיח ביותר בקרב נשים במערב, ובכלל זה בישראל: אישה אחת מכל שמונה נשים צפויה לחלות במחלה הזאת במהלך חייה. ישנם כמה סוגים של סרטן שד, אולם בכל הסוגים ישנה חשיבות מכרעת לאבחון מוקדם.
סרטן נוצר כאשר אחד התאים ברקמה אינו מפסיק להתחלק: הוא מתחלק שוב ושוב ללא בקרה ויוצר הרבה מאוד תאים סרטניים באזור אחד. הריכוז הזה של תאים סרטניים יוצר גוש שבהמשך עלול לגרום להרס של רקמות בריאות סמוכות ולשלוח גרורות לאיברים מרוחקים.
באופן הזה מתפשט סרטן השד לקשריות הלימפה בבתי השחי ועלול לשלוח גרורות לאיברים אחרים כמו הריאות, העצמות והכבד.
אבחון מוקדם וטיפול מתאים בשיטות שמפורטות בהמשך מעלים מאוד את סיכויי ההחלמה מהמחלה.
מהם התסמינים של סרטן השד?
בסרטן שד מוקדם שמאובחן בממוגרפיה (או בבדיקת דימות אחרת) הרבה פעמים אין שום תסמינים.
התסמין העיקרי של סרטן השד הוא גוש בשד. עם זאת יש להדגיש שלא כל הופעה של גוש בשד היא בהכרח סימן לסרטן. לעיתים קרובות מדובר בציסטות (כיסי נוזל) או בגידולים שפירים. לכן בכל מקרה של חשד לגוש בשד יש להיבדק אצל כירורג שד כדי שיקבע אם יש צורך בבדיקות נוספות.
ישנם תסמינים אפשריים נוספים לסרטן השד:
• שינויים בעור על פני השד ובמבנה השד.
• הפרשה דמית מהפטמה.
• שקיעה של הפטמה.
• שינויים בעור הפטמה (למשל, קילוף העור).
• קשריות לימפה מוגדלות בבית השחי.
יש להדגיש: בגידולים קטנים אין שום תלונות ושום ממצא בבדיקה עצמית, והגידול מתגלה רק בבדיקת ממוגרפיה או בבדיקת אולטרסאונד שדיים.
האם סרטן השד כואב?
כאבים בשדיים בדרך כלל אינם ביטוי של סרטן השד, אבל בכל מקרה של תלונות חדשות שאינן חולפות מעצמן יש לפנות לבדיקה רפואית.
מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא?
• מישוש גוש בשד.
• שינוי בצורת השד או בגודלו.
• שינוי בצורת הפטמה.
• הפרשה מהפטמה.
ממה נגרם סרטן השד?
גידול בשד נגרם משיבוש בתהליכי החלוקה של התאים ברקמת השד. הגורם לשיבוש הזה אינו ידוע, אולם ידועים כמה גורמי סיכון שמעלים את הסיכון להתפתחות סרטן השד.
אלה הם גורמי הסיכון הידועים:
• נטייה תורשתית, כלומר מוטציה בגן שמעלה את הסיכון לפתח סרטן שד. מדובר בעיקר בגן BRCA, אבל ישנם גנים נוספים שמעלים את הסיכון לפתח סרטן שד.
גורם סיכון תורשתי נוסף הוא סיפור משפחתי של סרטן שד או של סרטן השחלה, בעיקר בבני משפחה מדרגת קרבה ראשונה ו/או בקרב יותר מקרובת משפחה אחת ו/או סרטן שד בגבר במשפחה ו/או סרטן שד במשפחה לפני גיל 50 שנים.
• טיפול הורמונלי חלופי אחרי גיל המעבר.
• השמנת־יתר.
• היעדר פעילות גופנית.
• הופעת הווסת הראשונה בגיל מוקדם והפסקת הווסת בגיל מאוחר יחסית.
• היריון ראשון בגיל מבוגר יחסית (30 שנים ויותר).
• עישון.
• צריכה מופרזת של אלכוהול (יותר מאשר מנת אלכוהול אחת ביום. מנת אלכוהול אחת לנשים היא, למשל, כוס אחת של יין).
• סרטן השד שכיח יותר ביוצאות צפון אירופה וצפון אמריקה ובילידות ישראל מאשר במזרח אסיה ובאפריקה.
• סרטן השד נפוץ פי 100 בקרב נשים מאשר בקרב גברים.
• בעבר סברו שהנקה מגינה מפני סרטן השד, אולם כיום יודעים שהנקה רק מפחיתה בשיעור מתון מאוד את הסיכון לחלות במחלה. בגלל הסברה השגויה הזאת היו מקרים של נשים שחשו בגוש בשד בזמן ההנקה ולא פנו להיבדק כי היו משוכנעות שהן מוגנות.
איך נעשה האבחון של סרטן השד?
האבחון נעשה במקרים רבים בעקבות גילוי של גוש או של שינויים אחרים בשד.
את הגוש יכולים לגלות האישה עצמה או הרופא המטפל. עם זאת יש להדגיש שוב: במקרים רבים אין שום תלונה, תחושה או ממצא, והדרך היחידה לאבחן את הגידול היא בבדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן השד: בעיקר באמצעות ממוגרפיה ואולטרסאונד שדיים.
בדיקת שד עצמית
הממסד הרפואי (במקרה הזה המועצה הלאומית לאונקולוגיה, למניעה ולגילוי מוקדם של סרטן) אינו ממליץ כיום לצוותים הרפואיים לעודד נשים לעשות בדיקה עצמית של השד.
הסיבה: ממחקרים שנעשו עולה שהבדיקות העצמיות האלה אינן מביאות בדרך כלל לאבחון מוקדם ואף גורמות לא פעם לפעולות בירור פולשניות רבות שבדיעבד מתברר שהיו מיותרות.
עם זאת, חשוב שכל אישה תהיה מודעת לגופה, ואם היא שמה לב לשינוי כלשהו במראה השד או לממצא חדש, עליה לפנות לבדיקת רופא בהקדם האפשרי.
בדיקת רופא
לא הוכח שבדיקת שד שגרתית אצל רופא/ה מסייעת לאבחון מוקדם של סרטן השד.
אף על פי כן רצוי להיבדק מדי פעם אצל רופא שמתמחה בבדיקות שד כדי להעריך את הסיכון לחלות במחלה (על סמך גיל, סיפור משפחתי וגורמי סיכון אחרים) ולקבל המלצות פרטניות בנוגע למעקב שגרתי לשם אבחון מוקדם. ההמלצות מותאמות לגיל ולרמת הסיכון.
| קבעי תור לכירורג שד בלחיצת כפתור
זה פשוט מאוד: 1. היכנסי לאזור זימון תורים ללא סיסמה. 2. בחרי בזימון תורים ל"רופאים יועצים". 3. בשדה תחום ייעוץ בחרי "כירורג שד". 4. בחרי את היישוב שבו תרצי להיבדק. ניתן גם לחפש לפי שם הרופא או הרופאה. 5. לחצי "חיפוש" וקבעי תור. 
|
ממוגרפיה
ממוגרפיה (צילום רנטגן של השד) היא הבדיקה הטובה ביותר והרווחת ביותר לאבחון מוקדם של סרטן השד. זוהי הבדיקה היחידה שהוכח כי היא מפחיתה את הסיכון לתמותה מסרטן שד באמצעות אבחון מוקדם.
ממוגרפיה מאפשרת לגלות גושים קטנים שלא ניתן לחוש בהם באמצעות מישוש. גילוי הגידול בשלב מוקדם מפחית את התמותה מסרטן השד בשיעור ניכר.
בהנחיות של משרד הבריאות מומלץ שכל אישה תעשה בדיקת ממוגרפיה פעם בשנתיים החל מגיל 50. לנשים שמצויות בסיכון מוגבר, למשל נשים שיש להן קרובת משפחה מדרגה ראשונה שחלתה במחלה בגיל צעיר או נשים שבמשפחותיהן יש מקרים רבים של סרטן השד ו/או סרטן השחלות, מומלץ להתחיל את המעקב באמצעות ממוגרפיה כבר בגיל 40 ולעשות את הבדיקה הזאת מדי שנה.
איגוד הכירורגים בישראל מקדם גישה חדשה של בדיקות סקר מותאמות אישית על סמך דרגת הסיכון. לנשים בסיכון רגיל מומלץ - על פי הגישה הזאת - לעשות ממוגרפיה שנתית מגיל 45 ועד גיל 60, ואחת לשנתיים החל מגיל 60.
לנשים בסיכון מוגבר מומלץ "לתפור" תוכנית מעקב שמתחשבת בגורמי הסיכון ובמבנה השד (למשל, להוסיף אולטרסאונד לנשים בעלות מרקם שדיים צפוף).
בדיקות נוספות
• אולטרסאונד שדיים. זוהי בדיקה משלימה לממוגרפיה, וגם באמצעותה ניתן לגלות גידולים בשד. הבדיקה הזאת חשובה בעיקר כשמדובר בנשים שיש להן רקמת שד צפופה - מה שמגביל את יעילות הממוגרפיה. יש להדגיש שאולטרסאונד שדיים אינו תחליף לבדיקת ממוגרפיה, שכן גם בנשים בעלות רקמת שד צפופה ייתכנו ממצאים שנראים בממוגרפיה ולא נראים כלל באולטרסאונד.
• בדיקת MRI של השד מומלצת ונמצאת בסל הבריאות לנשים שנמצאות בסיכון מוגבר לפתח סרטן שד על רקע גנטי - למשל מי שזוהתה אצלן מוטציה בגנים BRCA1 או BRCA2 (שני גנים שגורמים לנטייה מוגברת לחלות בסרטן השד). כמו כן מומלצת בדיקת MRI של השד למי שבמשפחותיהן יש מקרים רבים של סרטן השד ו/או של סרטן השחלות או שההיסטוריה הרפואית שלהן כוללת הקרנות לדופן החזה בילדות.
• ביופסיה של השד. כאשר מתגלה ממצא חשוד בשד, יש לבדוק אותו באופן ישיר באמצעות נטילת ביופסיה. ניתן לקחת את הביופסיה בהרדמה מקומית בעזרת מחט דקה או בעזרת מחט מעט יותר עבה.
כאמור, מטרת הבדיקות המוקדמות היא לאבחן סרטן שד בשלב שבו הוא מוגבל רק לשד וטרם שלח גרורות לאיברים אחרים. אם קיים חשד לקיום גרורות, יש לעשות בדיקות דימות נוספות כמו בדיקת CT או בדיקת PET-CT.
מהם סוגי הטיפול בסרטן השד?
לרשות הרופאים עומדים כמה אמצעים לטיפול בסרטן השד:
• ניתוח. נשים שהתגלה אצלן גידול בשד עוברות בדרך כלל ניתוח לכריתת הגידול (למפקטומיה - כריתה חלקית של השד). כמו כן נוטלים מהן דגימה מקשריות הלימפה בבית השחי (ביופסיית בלוטת זקיף).
לעיתים יש צורך בניתוח נרחב יותר: הסרה של השד כולו (מסטקטומיה - כריתה מלאה) עם או בלי כריתה נרחבת של קשריות הלימפה מבית השחי. כאשר יש צורך בכריתת שד מלאה, ניתן - ברוב המקרים - לעשות באותו הניתוח גם שחזור מיידי של השד.
• הקרנות. אחרי ניתוח יש בדרך כלל צורך בטיפול משלים בקרינה - במיוחד אם מדובר היה בכריתה חלקית. את הקרינה ניתן לתת לשד כולו, ולעיתים היא ניתנת גם לאזור של קשריות הלימפה שמנקזות את השד. במקרים מסוימים ניתן להסתפק במנת קרינה אחת שניתנת במהלך ניתוח הכריתה.
אישה עוברת טיפולי הקרנה
• כימותרפיה. הטיפול הכימותרפי כולל תרופות שפוגעות בתאי הגידול. לטיפול הכימותרפי יש לעיתים תופעות לוואי כמו בחילות, הקאות ונשירת שיער. ניתן להקל על תופעות הלוואי האלה בעזרת תרופות. יש לציין שלא בכל מקרה שבו אובחן סרטן השד יש צורך במתן טיפול כימותרפי. את הכימותרפיה אפשר לתת לפני ניתוח או אחריו.
• טיפולים ביולוגיים. בניגוד לטיפולים הכימותרפיים, הטיפולים הביולוגיים הם ספציפיים יותר לתאי הגידול ומפחיתים את הפגיעה בשאר תאי הגוף, ולכן יש להם פחות תופעות לוואי. תרופות ביולוגיות שנמצאות בשימוש נגד סרטן השד הן, למשל, הרצפטין ולפטיניב.
• טיפולים אנטי־הורמונליים. לאחר סיום הטיפול בכימותרפיה ובקרינה מומלץ לחלק מהמטופלות לקבל טיפול אנטי־הורמונלי משלים בכדורים במשך 5 עד 10 שנים. טיפול כזה מתאים לנשים שלגידולים שלהן היו רצפטורים להורמונים, ומטרתו היא להפחית את הסיכון לחזרת הגידול. דוגמה לתרופה אנטי־הורמונלית היא טמוקסיפן.
מהם סיכויי ההחלמה מסרטן השד?
סיכויי ההחלמה מסרטן השד תלויים בסוג הגידול, במאפייניו (למשל, האם הוא רגיש להורמונים או לא), בשלב שבו נעשתה האבחנה ובבריאות הכללית של האישה.
ברוב המקרים, כאשר יש אבחון מוקדם, והאישה מקבלת את הטיפול המותאם למאפייני המחלה שלה, ההחלמה צפויה להיות מלאה. לאחר כמה שנים ללא חזרת הגידול ניתן לומר שהושגה החלמה מלאה מהמחלה. אם הגידול חוזר, יומלץ שוב על טיפולים שמותאמים למאפייני המחלה ולשלב המחלה.
יש לציין ששיעורי ההישרדות מסרטן השד בישראל הם מהגבוהים ביותר במערב. הנתון הזה נובע, כנראה, בין היתר, מהאבחון המוקדם באמצעות בדיקות הסקר שנהוג בארץ ומההיענות הגבוהה לביצוען.
במשרד הבריאות מצויה מערכת (הרישום הלאומי לסרטן) שאליה מוזרמים כל הנתונים על התחלואה בסרטן בישראל. מהנתונים העדכניים שבמערכת (אוקטובר 2024) מתקבלת התמונה הבאה בנוגע לסרטן השד בישראל:
• ישראל נמצאת במקום ה־24 בעולם בשיעור החולים במחלה ובמקום ה־73 בשיעור התמותה ממנה - מה שמעיד על אבחון מוקדם ועל טיפול יעיל. ואכן שיעורי התמותה מסרטן השד בישראל הם מהנמוכים בעולם.
• לאורך השנים ניכרת עלייה בשיעור הנשים שאובחן אצלן סרטן שד בשלב מוקדם. ב־2021 אובחן סרטן השד אצל 5,962 נשים בישראל. כ־72% מכלל החולות החדשות אובחנו בשלבי מחלה מוקדמים.
• ב־2021 נפטרו בישראל 997 נשים מסרטן השד, לעומת 1,060 נשים ב־2020. הירידה הזאת בתמותה מסרטן השד בישראל אינה חד־פעמית: בין 1996 ל־2021 ישנה בקרב יהודיות בישראל ירידה של 3% בתמותה מסרטן השד. בקרב נשים ערביות שיעור התמותה יציב.
• בעת שאובחנו היו רוב החולות מעל גיל 50 שנה. הגיל הממוצע בעת האבחנה היה 62.6 בקרב יהודיות ו־54.4 בקרב ערביות.
עלולים להיות סיבוכים?
סיבוכים עלולים להתפתח הן כתוצאה מהגידול והן בעקבות הטיפולים.
סיבוכים של הגידול
• סיבוכים באזור הגידול: הרס של רקמת השד, התכייבות, פגיעה בדופן של בית החזה.
• סיבוכים של הגרורות: אם יש גרורות, הסיבוכים משתנים בהתאם למיקום הגרורות. למשל, גרורות בעצמות יכולות לגרום לכאבים קשים. גרורות בריאות יכולות לגרום לשיעול ולקשיים בנשימה.
סיבוכים של הטיפול
• בכל ניתוח ייתכנו סיבוכים (כמו דימום או זיהום). עם זאת, ניתוחי שד הם פשוטים יחסית (אין בהם, למשל, פתיחה של החזה או של הבטן), ולכן הסיבוכים בהם נדירים ולרוב לא חמורים.
• טיפול באמצעות קרינה יכול לגרום לכווייה באזור המוקרן, אך זו חולפת עם הזמן.
• כימותרפיה יכולה לגרום, בין היתר, לבחילות ולהקאות, לנשירת שיער, לפגיעה בלב, לדיכוי מערכת החיסון ולאנמיה. עם זאת, תופעות הלוואי של הכימותרפיה הן ברובן הפיכות אחרי הפסקת הטיפול.
בתוך כמה זמן "אחזור לעצמי"?
התשובה לשאלה הזאת תלויה, כמובן, בסוג הטיפולים. רבות מהנשים שמאובחן אצלן סרטן השד עוברות ניתוח משמר שד והקרנות ומקבלות טיפול אנטי־הורמונלי. מי שמטופלות כך צפויות לחזור לתפקוד מלא בתוך שבועות ספורים מהניתוח.
טיפול כימותרפי משלים (אם נחוץ) נמשך כמה חודשים. בתום חודשי הטיפול האלה יכולה האישה לחזור בהדרגה לחיים רגילים. לאחר כמה שנים ללא חזרה של הגידול ניתן לקבוע שהמטופלת החלימה באופן מלא מהמחלה. כיום רוב הנשים שמאובחן אצלן סרטן שד מחלימות ממחלתן בצורה מלאה.
אם הגידול חוזר, האתגרים הגופניים והרגשיים גדולים יותר. במקרה כזה פרק הזמן עד להתאוששות המלאה עלול להימשך זמן רב יותר.
בזכות המודעות למחלה וההשקעה הרבה בפיתוח טיפולים לריפויה יש כיום אפשרויות טיפול רבות, וסיכויי ההחלמה גבוהים יותר מאשר בעבר. אולם למרבה הצער סרטן השד עלול עדיין להיות מחלה קשה וקטלנית.
איך לומדים לחיות עם סרטן השד?
קבלת הודעה על גילוי סרטן שד היא תמיד בשורה קשה, ונדרש זמן כדי לעכלה. מומלץ להיעזר במעגלי תמיכה אפשריים: משפחה, חברים, אנשי הצוות הרפואי, האגודה למלחמה בסרטן, עמותת "אחת מתשע". במידת האפשר חשוב לנסות לשמור על שגרת החיים וכן ללמוד על המחלה ועל הטיפולים כדי לדעת לְמה לצפות.
יש לדעת שבכל מרכז שד ובכל מכון אונקולוגי קיים צוות רפואי וכן צוות סיעודי ופסיכו־סוציאלי שזמינים ללוות ולסייע בכל מה שאפשר. חשוב לשאול את אנשי הצוות את כל השאלות שעולות ולא להסס לפנות אליהם בכל בעיה.
ניתן להיעזר בטיפולים של רפואה משלימה, למשל במרכז דוידוף בבית החולים בילינסון, אך יש לעשות זאת בצורה מבוקרת ובשיתוף מלא של הצוות הרפואי המטפל.
בכל מקרה מומלץ לשמור על אורח חיים בריא במהלך הטיפולים ולאחר ההחלמה: להימנע מעישון ומאלכוהול, להקפיד על תזונה בריאה, לשמור על משקל גוף תקין ולהתמיד בפעילות פיזית מתונה שמותאמת למצב הגופני.
פרופסור תניר אלוייס היא כירורגית שד ויו"ר החברה לכירורגיית שד באיגוד הישראלי לכירורגיה
