MRI שדיים

​​​​​​​​​​​מהי בדיקת MRI שדיים?

בדיקת MRI שדיים (Magnetic Resonance Imaging) היא הבדיקה הרגישה ביותר לגילוי סרטן שד. זוהי בדיקה לא פולשנית שבה משתמשים בשדה מגנטי חזק ובגלי רדיו ליצירת תמונות של רקמות השד. במהלך הבדיקה מוזרק לווריד חומר ניגוד שמאפשר זיהוי ממצאים ברקמת השד והבחנה בין ממצאים שפירים לחשודים.

​​

האם הבדיקה מסוכנת?

בדיקת MRI (אם אר איי) ​לא כרוכה בחשיפה לקרינה מייננת. חומר הניגוד שבו משתמשים בבדיקת MRI שדיים נקרא גדול​​יניום, והנטייה לאלרגיה לחומר זה נדירה מאוד. 

אם מתפתחת תגובה אלרגית, היא תטופל מיידית על ידי איש צוות. חשוב לציין כי גדוליניום לא מומלץ לשימוש אם את סובלת מאי־ספיקת כליות וכן הוא אסור לשימוש בהיריון.

האם רגישות ליוד משפיעה על ביצוע הבדיקה?

כיוון שאין קשר בין רגישות ליוד לרגישות לגדוליניום, גם אם ידועה לך רגישות ליוד, את יכולה להיחשף לגדוליניום.

מתי נדרשת בדיקת MRI שדיים?

MRI שדיים נעשה בשלושה מצבים:

• MRI סקר / מעקב נעשה באופן שגרתי לצורך גילוי מוקדם של סרטן השד. הבדיקה מיועדת רק לנשים בסיכון מוגבר – עם הפניה של כירורג או כירורגית שד או רופאה או רופא מטפל.

• MRI אבחנתי (אבחון) נעשה כהמשך בירור לממצאים שהתגלו בבדיקות דימות אחרות (ממוגרפיה או אולטרסאונד) או אם יש ממצא קליני ללא הסבר בממוגרפיה ובאולטרסאונד​ (כמו ממצא מישושי או הפרשה מהפטמה). MRI אבחנתי יכול לשמש גם לצורך הערכת שתלי סיליקון במצבים שיש חשד לקרע או לדלף.

• MRI להערכת היקף מחלה מיועד לנשים עם אבחנה של סרטן שד. ההפניה לבדיקה יכולה להתקבל כחלק מהבירור מייד לאחר האבחנה וכן לצורך מעק​ב תוך כדי טיפולים.

כיצד עליי להתכונן לבדיקה?

• בדיקות קודמות: כמו בכל בדיקת דימות אחרת, חשוב להביא בדיקות קודמות לצורך השוואה (במיוחד אם נעשו במכון אחר). במקרים שבהם ההפניה היא לביצוע MRI אבחנתי לבירור ממצאים בבדיקת דימות אחרת או להערכת היקף המחלה, הבדיקות הקודמות קריטיות לצורך פענוח תוצאות ה־MRI .

• בדיקות דם: בנוסף לבדיקות קודמות, יש להגיע לבדיקה עם תוצאות בדיקות דם של תפקודי כליות​.

• אוכל: אינך נדרשת לצום לפני הבדיקה, אך מאחר שהיא נעשית בשכיבה על הבטן, את עשויה להרגיש אי־נוחות כשהקיבה מלאה, לכן כשעה לפני מועד הבדיקה מומלץ להימנע מאוכל (הנחיות הצום יכולות להשתנות בין מכונים, ומומלץ לוודא בעת קביעת התור).

איך נעשית הבדיקה?

הבדיקה נעשית בשדה מגנטי ולכן אסור להיכנס אליה עם מתכות. את תמלאי שאלון לוודא שאין בגופך מתכות (לדוגמה קוצב לב או מחטים של משאבת אינסולין). 

לפני הכניסה למכשיר תתבקשי להסיר את בגדייך, למעט תחתונים וחלוק. הטמפרטורות בחדר נמוכות, כך שאם את סובלת מקור, תוכלי לבקש להיכנס בטייץ (ללא רוכסן) או בגרביונים. לא ניתן להיכנס במכנסיים אחרים כי הם עשויים להכיל חלקי מתכת.

לקראת הבדיקה מותקן בזרוע עירוי שדרכו מוזרק חומר ניגוד במהלך הבדיקה. לאחר התקנת העירוי תיכנסי לחדר הבדיקה, שם נמצא ה־MRI: מכשיר דמוי מנהרה פתוחה משני צדדיה, שאליו נכנסת מיטת בדיקה צרה ובה מתקן מיוחד להנח​ת השדיים ואזור מתאים לראש. הבדיקה מבוצעת בשכיבה על הבטן.

במקרה הצורך הרנטגנאי או הרנטגנאית יסייעו במציאת המיקום והמנח הנכון לשדיים ויעזרו לוודא שהמצח והפנים מרגישים נוח במתקן הראש. במהלך הסריקה נשמעים רעשים חזקים ולכן יציעו לך אטמי אוזניים ו/או אוזניות. המכשיר מאוד רגיש לתזוזות ולכן חשוב מאוד לא לזוז במהלך הבדיקה – כל תזוזה עלולה להשפיע על התוצאות.

בסיום הבדיקה תתבקשי להמתין כמה דקות לוודא שאין התפתחות של תופעות לוואי, ואז יוסר העירוי.

כמה זמן נמשכת הבדיקה?

הבדיקה נמשכת כ־20 דקות.

האם זה יכאב לי?

ייתכן שתחושי בקור במהלך הזרקת חומר הניגוד, אך מלבד זאת את לא אמורה להרגיש בתופעות נוספות. אם תרגישי לא טוב במהלך הבדיקה תוכלי ליצור קשר עם הרנטגנאים באמצעות כפתור שיונח בידך לפני הבדיקה.

האם יש הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה?

אין הגבלות, מייד לאחר הבדיקה תוכלי לחזור לפעילות רגילה.

מתי ולאן יגיעו תשובות הבדיקה?

התמונות שמתקבלות בבדיקת MRI מועברות לרופאה או לרופא רדיולוג לפענוח. זמן הפענוח הוא הוא לרוב כ־10 ימים אבל הוא יכול להשתנות ממכון למכון ומומלץ לוודא את לוחות הזמנים עם המזכירה.

התוצאות נשלחות אל הרופא או אל הרופאה שהפנו אותך לביצוע הבדיקה. אם הבדיקה נעשתה בבית חולים של כללית, התוצאות יופיעו גם באזור האישי שלך באון־ליין ובאפליקציית כללית.

איך נראית תשובת MRI שדיים?

תוצאות פענוח בדיקת MRI מפורטות על פי רוב במבנה קבוע:

• תחילה יוצג מידע באשר למבנה השד והאדרת הרקע - שניהם מאפיינים כלליים של רקמת השד שיכולים להשפיע על רגישות הבדיקה (כלומר על היכולת להבחין בממצאים)​

• לאחר תיאור הרקמה הכללי, יוצג תיאור הממצאים בשד ימין, בשד שמאל ובבתי השחי.

• בסוף יופיע סיכום הממצאים ורמת החשד שלהם על־פי מדד BIRADS (Breast Imaging Reporting and Data System).​

במקרים מסוימים תינתן המלצה לבדיקה חוזרת או לבדיקות נוספות. לעיתים, גם אם כבר עשית בדיקת אולטרסאונד לפני ה־MRI, תקבלי המלצה לביצוע אולטרסאונד נוסף המכונה "אולטרסאונד מכוון" או "אולטרסאונד בעקבות MRI". 

מאחר שבדיקת MRI רגישה יותר מבדיקת אולטרסאונד, ניתן להיעזר בתמונות ה־MRI כמעין מפת דרכים לאולטרסאונד מכוון וכך לראות ממצאים שלא ניתן היה לזהות לפני ה־MRI.

ד"ר יעל רפסון היא סגנית מנהל מערך הדימות ורופאה בכירה ביחידה לדימות שד במרכז הרפואי רבין, קמפוס בילינסון​​​​​