גרד בפות

​​​​אחת הפניות הנפוצות ביותר לרופא נשים היא "גרד בנרתיק", אך למעשה נשים רבות (וגם רופאים, למרבה הצער) אינם מבחינים בין נרתיק לפות, ובדרך כלל, כשאישה מתלוננת על "גרד בנרתיק", היא מתכוונת בעצם לגרד בפות.

הפות הוא האזור החיצוני הנמצא בין רגלי האישה וכולל, בין השאר, את השפתיים החיצוניות (הגדולות), את השפתיים הפנימיות (הקטנות), את הדגדגן, את כיפת הדגדגן ואת פתח הנרתיק. שם נרדף לפות הוא "ערווה" או "עריה" ובאנגלית Vulva. 

הנרתיק הוא איבר דמוי צינור המחבר בין הפות לבין צוואר הרחם והרחם. שם נרדף לנרתיק הוא "לדן" ובאנגלית Vagina.

כאמור, בדרך כלל כשיש תלונה על גרד מדובר בגרד בפות ולא בנרתיק. כדאי לדייק במינוח כדי להבין בדיוק מהי התלונה וכדי שגם הרופא וגם המטופלת יבינו היטב זה את זה.

לעיתים הגרד מופיע באזור פי הטבעת. זו יכולה להיות תלונה בפני עצמה אך גם תלונה שנלווית לתלונה על גרד בפות.

אצל חלק גדול מהנשים שסובלות מהגרד התופעה היא כרונית ומשפיעה לרעה על איכות החיים.​

ממה נגרם גרד בפות?

גרד בפות יכול להיגרם מסיבה חיצונית או מסיבה פנימית הקשורה לפיזיולוגיה ולתכונות של האישה. פעמים רבות נגרם הגרד משתי הסיבות בעת ובעונה אחת.

סיבה פנימית לגרד, הקשורה לפיזיולוגיה של האישה, היא לרוב הנטייה של האישה לפתח תגובות אלרגיות ודלקות שונות המתבטאות בגרד גם ל​​לא סיבה חיצונית.

לרוב מדובר בנשים שיש במשפחותיהן נטייה לגרד, לגירויים בעור מסוג אטופיק דרמטיטיס או לאקזמה. אצל נשים כאלה או אצל קרובי משפחתן נמצא לרוב גם אלרגיות אחרות כמו אסתמה, נזלת, סינוסיטיס אלרגית וכדומה.

סיבה חיצונית לגרד יכולה להיות דלקת של העור ממגע או דלקת אלרגית של העור או שתיהן גם יחד. כמו כן ייתכנו סיבות נוספות שיפורטו בהמשך.

• דלקת של העור ממגע (Contact Dermatitis) נגרמת מחומרים מגרים שעלולים לגרום לדלקת אצל כל מי שעורו ייחשף לחומרים האלה. רשימת החומרים העלולים לגרום לגירוי כזה היא ארוכה וכוללת, בין היתר: סבונים, תכשירים קוסמטיים, פדים, תחתוניות, תחתונים סינתטיים, זיעה, שתן, טלק, תרופות ומשחות למיניהן, יוד, שמן עץ התה, בשמים, דאודורנטים.

• דלקת אלרגית של העור (Allergic Dermatitis) נגרמת מחומרים שגורמים לגוף לייצר תגובה דלקתית. ייתכן שאדם אחר - ואפילו אותו האדם בתקופה אחרת - לא יפתח תגובה דלקתית במגע עם החומרים האלה.

גם ר​שימת האלרגנים היא ארוכה וכוללת בין השאר: בשמים (גם כאלה הנמצאים בסבונים או בחומרי כביסה למיניהם), חומרי שימור המצויים בתכשירים קוסמטיים שונים, תרופות, כולל משחות מקומיות ובמיוחד משחות אנטיביוטיות או אנטי־פטרייתיות, שמן עץ התה, לטקס, ניקל, צבעים המצויים בבגדים, נוזל הזרע.​

• פטרת היא אחת הסיבות הנפוצות לגרד בפות, אך לא כל גרד בפות הוא פטרת. פעמים רבות, בטעות, רופאים (וכן הנשים עצמן) מייחסים כל גרד בפות לפטרייה, אפילו בלי לבדוק, ונותנים טיפול אנטי־פטרייתי כגון אגיסטן לכל מקרה ​של גרד בפות.

הגישה הזאת לא רק שאינה מועילה במקרה שבו סיבת הגרד אינה פטרייה, אלא היא יכולה אף להזיק, כיוון שלעיתים התכ​שירים האנטי־פטרייתיים עצמם גורמים לגירוי ולגרד בפות.

ויש סיבות נוספות ש​​​​עלולות לגרום לגרד בפות:

• מחלות עור של הפות כגון ליכן סקלרוזוס, ליכן פלאנוס, פסוריאזיס.

• טפיל בשם טריכומונס, שמועבר ביחסי מין ועלול לגרום גם לגרד בפות ובנרתיק.

• שינויים סרטניים וטרום־סרטניים.

• גירוי עצבי (וולוודיניה​).

• אטרופיה נרתיקית וכן אטרופיה של הפות. זוהי תסמונת הנגרמת ממחסור באסטרוגן ונפוצה בקרב נשים לאחר גיל המעבר (מנופאוזה) וכן בנשים מיניקות או לאחר לידה.

מדוע הפות רגיש יותר לגרד מאשר אזורים אחרים בעור?

לעור הפות יש מבנה מורכב ומפותל והוא חשוף באופן תמידי ללחות ולחיכוך ולכן חשוף יותר משאר חלקי הגוף לגירויים. יתר על כן, ​​שכבת המגן של עור הפות פחות יעילה משכבת המגן באזורים אחרים של העור, ולכן חומרים מגרים עלולים לגרום נזק רב יותר לעור הפות מאשר לעור בחלקים אחרים של הגוף.

אילו תלונות נלוות יהיו לגרד בפות?

גרד בפות מלוּוה בדרך כלל באדמומיות מקומית, בנפיחות בפות ובבצקת. לעיתים הוא מלוּוה גם בסדקים בעור או בשריטות כתוצאה מהגירוד.​ במקרים מסוימים ​יתלוו לו פריחה או תחושת יובש.

במקרים רבים הגרד מוחמר בשעות הערב והלילה. 

הגרד יכול להיות מלוּוה בתחושות של שריפה בפות, צריבה, דקירות, עקצוץ או כאב. ​התסמינים האלה עלולים להחמיר במצבים מסוימים כמו חום, לחות, וסת וסטרס נפשי.

נשים רבות מנסות להתמודד עם הגרד באמצעות רחצה תכופה של האזור (במים ובסבונים מסוגים שונים) או באמצעות מריחה של תכשירים מקומיים שונים. אבל כל אלה עלולים להחמיר את המצב.

תחושת הגירוי גורמת לרצון עז לגרד. בזמן הגירוד האישה חווה הנאה רגעית ותחושת הקלה הנמשכת כמה שניות, אך הגירוד כשלעצמו מחמיר את הדלקת בעור, מה שגורם לגירוי רב יותר ושוב לצורך להתגרד; שוב הגירוד מחמיר את הדלקת בעור וחוזר חלילה, וכך נוצר מעגל "גירוי-גרד" שהוא למעשה מעגל של פגיעה עצמית.

במקרים קיצוניים עלולה הפגיעה העצמית הזאת לגרום לעיבוי של העור וכן לשינויים אנטומיים בעור ולשינויים בצבע - מצב שנקרא "ליכן סימפלקס כרוניקוס".

המפתח לריפוי הוא שבירת המעגל הזה באמצעות טיפול בגורם הראשוני לגרד, מניעה שלו או טיפול בדלקת העורית עצמה, לרוב בתכשירים מקומיים כמו משחות המכילות סטרואידים.

יש להימנע מגירוד גם בזמן השינה, אחרת כל המאמץ שנעשה במהלך היום יורד לטמיון. בלילה ניתן להיעזר בתרופות אנטי־היסטמיניות שלהן השפעה כפולה: הן גם מונעות גרד ו​גם משפרות את השינה.

כיצד מאבחנים נכון את הסיבה לגרד?

כדי לאבחן נכון מהי הסיבה לגרד צריך לשים לב לכמה גורמים:

• היסטוריה משפחתית: האם יש במשפחה היסטוריה של אלרגיה, אסתמה, נזלת אלרגית או אטופיק דרמטיטיס? האם יש במשפחה מחלות אוטואימוניות?

• הרגלים: האם נעשה שימוש במוצרים שונים ובהם סבונים, תחתוניות, מגבונים, תכשירי קוסמטיקה, היגיינה, תחתונים שלא מכותנה ומוצרים נוספים שעשויים מחומרים שעלולים לגרום לגירוי או לתגובה אלרגית?

• האם נעשה שימוש בתרופות או במשחות כמו תכשירים אנטי־פטרייתיים שעלולים לגרום לגירוי בפות?

• האם קיימת דליפת שתן או דליפת צואה?

• מה מקל על הגרד ומה מחמיר אותו? האם הוא מוחמר בשינה? לפני הווסת? במהלכה? אחריה? האם הוא מוחמר במהלך קיום יחסי מין או אחריהם?

• האם יש תלונות או ממצאים נוספים כמו אודם? נפיחות? כאבים?

• האם יש ממצאים או תלונות באזורים אחרים בגוף? בעור? בציפורניים? בפה? בקרקפת?

• בבדיקה אצל הרופא חשוב לבחון היטב את הפות ואת הנרתיק ולח​פש ממצאים שיכולים לסייע באבחון של מקור הגרד. חשוב לשלול גידולים או שינויים אנטומיים המעלים חשד למחלות עור שיכולות לגרום לגרד.

• במרפאת עריה, שבה מצוי ציוד מתאים, יש לעשות כמה בדיקות כמו בדיקת pH מההפרשה הנרתיקית וכן "מבחן אמינים" שבו מטפטפים KOH על מטוש עם הפרשה נרתיקית ובודקים אם נוצר ריח האופייני לבקטריאל וגינוזיס. נוסף על כך יש לעשות בדיקה מיקרוסקופית של ההפרשה. בדיקה כזאת עוזרת לאבחן מצבים שונים הגורמים לגרד.

• במקרים רבים כדאי לשלוח תרבית מהנרתיק כדי לברר אם מדובר בפטרת של הנרתיק וכן לשלוח בדיקה (משטח PCR מצוואר הרחם ומהנרתיק) לגילוי מחלות המועברות ביחסי מין ושעלולות לגרום לגרד (כמו טריכומונס).

• ניתן לעשות בדיקה שנקראת "תבחין מטלית" לאבחון רגישות אלרגית לחומרים נפוצים שונים. אצל רבות מהנשים הסובלות מגרד כרוני בפות יימצאו רגישויות כאלה.

• לעיתים נדירות, כשלא נמצאת סיבה לגרד, ניתן לעשות ביופסיה.

איך להקל על גרד בפות?

הטיפול בגרד בפות כולל את הפעולות הבאות:

• שינוי הרגלים. יש להפסיק באופן מוחלט שימוש בסבונים, כולל כאלה המיועדים ל"שטיפה אינטימית" ו"לעור רגיש" וכן סבונים "היפואלרגניים".

כמו כן יש להפסיק באופן מוחלט שימוש בתחתוניות, במגבונים, בתכשירים קוסמטיים - גם אלה ה"טבעיים". יש להשתמש אך ורק בתחתוני כותנה, לא בחוטיני. ניתן לר​כוש גם תחתוניות מכותנה - רב־פעמיות עדיפות ע​ל אלה החד־פעמיות. בלילה ובזמנים שמתאפשר עדיף להיות ללא תחתונים כלל.

• יש לשנות גישה ולהבין שהגרד בפות אינו נגרם כי הפות "מלוכלך" וכי ניקוי־יתר לא ישפר את המצב אלא רק יזיק.

• יש להימנע מאלרגנים, דהיינו מכל גורם שידוע כי הוא גורם לגרד בפות.

• את הפות יש לשטוף במים נעימים - לא חמים מדי ולא קרים מדי - לא יותר מפעמיים ביום, ללא כל תוספים. יש לנגב בטפיחות קלות, ללא שפשוף. לאחר השטיפה, כשהעור עדיין לח, ניתן למרוח וזלין טהור, משחת תינוקות או משחה המכילה סטרואידים כדי לשמר את לחות העור ולמנוע מגע של חומרים מגרים מבחוץ.

• אם זוהו הגורמים לגרד - יש לטפל בהם. כך, למשל, אם אובחנה פטרת - יש לתת טיפול אנטי־פטרייתי כגון אגיסטן וכן טיפול מניעתי​, אם יש בכך צורך.

• יש להימנע מגירוד כדי לא להחמיר את מעגל ה"גירוי-גרד".

• ניתן להיעזר בתרופות אנטי־היסטמיניות כדי למנוע את הגרד וכן כדי להעמיק את השינה ולמנוע התגרדות תוך כדי השינה.

• ניתן להשתמש במשחות המכילות סטרואידים כדי לטפל בדלקות בעור וכך להביא להפסקת הגרד. קיימות משחות סטרואידליות רבות בעוצמות שונות. את סוג המשחה ואת משך הטיפול קובע הרופא המטפל בהתאם לעוצמת התסמינים ולמשך הבעיה.

ככלל, יש להעדיף משחות (ointment) שאינן מגרות את העור על פני קרמים (cream) שעלולים לגרות את העור. כאשר משתמשים במשחות סטרואידליות בעוצמה חזקה יש להקפיד לא להפסיק את השימוש בהן בבת אחת, אלא לעשות זאת בהדרגה.

כיצד מטפלים בגרד בפות בהיריון?

גם בהיריון יש לברר מהי הסיבה לגרד ולטפל בו בהתאם לממצאים. בזמן ההיריון מותר להשתמש בכל הטיפולים שנמנו לעיל, כולל משחות סטרואידים.

מה בנוגע לטיפול טבעי בגרד בפות?

תכשירים "טבעיים" אינם מומלצים. במקרה הטוב הם אינם עוזרים, אך במקרים רבים הם גורמים יותר נזק מתועלת ורק מחמירים את המצב.

ד"ר פינחס אהרוני עומד בראש מרפאת העריה במרכז לבריאות האישה של כללית בלב תל־אביב. 

המרפאה, שנמצאת ברחוב נירים 3 בתל־אביב, מטפלת בבעיות הקשורות לפות ולנרתיק כמו הפרשות, גרד, צריבות, מחלות עור של אזור הפות, כאבים (ביחסי מין ובכלל) ונגעים שונים באזור הפות.

שימי לב: מרפאת העריה פעילה רק בימי ראשון ורביעי. תורים ניתן לקבוע רק דרך משרד המרפאה בטלפון 03-7503140.