מהן בדיקות סקר?
בדיקות סקר הן בדיקות שנעשות במסגרת רפואה מונעת ונועדו לגילוי מוקדם של מחלות, לפני שהן באות לידי ביטוי קליני. בדיקות אלה מוצעות לאוכלוסיה הכללית הבריאה ולכן הן מכונות "סקר".
השאיפה היא לגלות ממצאים קטנים, שניתן לטפל בהם בקלות, ולהימנע ממצבים של מחלה מתפתחת לשלבים מתקדמים יותר.
אילו בדיקות סקר קיימות לגילוי מוקדם של סרטן השד?
• ממוגרפיה: הבדיקה היחידה שהוכחה כמורידה תמותה מסרטן השד.
• אולטרסאונד סקר: נעשה כתוספת לסקר ממוגרפיה, במקרים שבהם מבנה השד הוא מסוג שד סמיך. ככל שהשד סמיך יותר, כך רגישות הממוגרפיה יורדת, כלומר היכולת לזהות ממצאים קטנים יורדת. במקרים אלה, תוספת של אולטרסאונד משפרת את רגישות הסקר.
• MRI סקר: מיועד לנשים בסיכון מוגבר לפתח סרטן שד, למשל מי שזוהתה אצלה מוטציה בגנים BRCA1 או BRCA2. הבדיקה נעשית בהפניה של כירורג או כירורגית שד.
למי מיועדות בדיקות הסקר לסרטן השד?
התוכנית הלאומית לגילוי סרטן השד בישראל ממליצה לנשים מגיל 50 עד גיל 74 לבצע ממוגרפיה אחת לשנתיים. על פי עדכון המלצות משרד הבריאות מ־2019, ישנה אפשרות להקדים את גיל הסקר ולהעלות את התדירות לאחת לשנה, בהתאם להמלצה של הרופאה או הרופא המטפל או כירורג או כירורגית שד.
בשנים האחרונות מתפתחת גישה של רפואה מותאמת אישית, גם בתחום של מניעה ובדיקות סקר. משמעות הגישה המותאמת היא שלא כל אישה נמצאת באותו סיכון לפתח סרטן שד ולכן גם הסקר צריך להיות מותאם למידת הסיכון.
זאת אומרת שאם את בסיכון ממוצע (אחת משמונה) מומלץ לבצע ממוגרפיה בהתאם לתוכנית הלאומית, אך אם את נמצאת בקבוצת סיכון מוגבר - מומלץ להתאים את תוכנית המעקב שלך בהתאם.
איך אני יודעת לאיזו קבוצה אני משתייכת?
כדי לדעת אם את משתייכת לקבוצת סיכון מוגבר, מומלץ להתייעץ עם רופאת או רופא המשפחה או עם כירורגית או כירורג שד.
הגורמים שיכולים לקבוע סיכון מוגבר:
• סיפור משפחתי של סרטן שד מעלה את הסיכון לחלות, ואף עוד יותר אם מדובר בסיפור משפחתי בדרגה ראשונה בקרב בנות משפחה צעירות.
• סיפור אישי של סרטן מסוג אחר מהווה גורם סיכון, אם בגינו נחשפה האישה לקרינה באזור בית החזה.
• נשאות גנטית של מוטציות BRCA1 או BRCA2 מהווה גורם סיכון גבוה לחלות בסרטן שד.
אילו בדיקות סקר מומלצות עבור קבוצות הסיכון השונות?
• עבור נשים בסיכון ממוצע (נשים ללא גורמי סיכון, הסיכון שלהן אחת משמונה), מומלצת תוכנית הסקר הלאומית. ניתן לשוחח עם רופאה או רופא מטפל או עם כירורג או כירורגית שד בנוגע להקדמת גיל הסקר.
• עבור נשים בסיכון מוגבר, תוכנית הסקר תיקבע בשיתוף עם כירורגית או כירורג שד ולרוב יומלץ לאישה להתחיל בבדיקות סקר בגיל צעיר יותר ולבצע אותן בתדירות גבוהה יותר - אחת לשנה במקום אחת לשנתיים.
במקרים מסוימים ובהתאם למבנה השד, ייתכן שיומלץ על תוספת של MRI לסקר השנתי.
• עבור נשים בסיכון גבוה, שהן נשאיות של המוטציות הגנטיות BRCA1 או BRCA2 ו/או נשים שנחשפו לקרינה באזור בית החזה בשל סרטן קודם, ישנה המלצה גורפת של משרד הבריאות לתוספת של סקר MRI לסקר השנתי של האישה.
מתי יגיעו התוצאות ואיך ניתן לצפות בהן?
הבדיקה מועברת לרופאה או לרופא רדיולוג לפענוח. הממצאים שעולים בפענוח וכן המלצות להמשך מעקב או בירור, יפורטו בתוצאות הבדיקה.
זמן הפענוח הוא לרוב שבוע עד עשרה ימים (זמני הפענוח עשויים להשתנות בין מכוני בדיקה שונים, ומומלץ לשאול את המזכירה במכון שבו את מבצעת את הבדיקה בעת הקבלה).
התוצאות יישלחו אל הרופאה או הרופא המטפלים.
ניתן לצפות בתוצאות בדיקות דימות גם באזור האישי שלך באתר ובאפליקציית כללית.
ד"ר יעל רפסון היא סגנית מנהל מערך הדימות ורופאה בכירה ביחידה לדימות שד במרכז הרפואי רבין, קמפוס בילינסון
