תוכן העניינים:
האם דלקת ריאות היא מחלה מסוכנת?
מהן הסיבות לדלקת ריאות?
מהי דלקת ריאות "לא טיפוסית" (אטיפית)?
מהי דלקת ריאות "סמויה"?
האם גם תינוקות רכים יכולים לחלות בדלקת ריאות?
האם חשוב לזהות את הגורם למחלה?
האם דלקת ריאות היא מחלת חורף?
האם דלקת ריאות מדבקת?
האם שימוש במזגן עלול לגרום להופעת דלקת ריאות?
האם עשן של סיגריות עלול לגרום ליצירת דלקת ריאות?
איך מתפתחת המחלה?
מהם התסמינים של דלקת ריאות בילדים?
מהו קצב נשימה מהיר?
איך מאבחנים דלקת ריאות?
יש בדיקות נוספות שיכולות לעזור באבחון?
מהו הטיפול בדלקת ריאות?
אילו סיבוכים עלולים להיות לדלקת ריאות?
מהי הסיבה לדלקות ריאות חוזרות אצל ילדים?
איך אפשר למנוע הופעה של דלקת ריאות אצל הילד שלי?
דלקת ריאות היא מחלה נפוצה יחסית בגיל הילדות. רוב הילדים שיחלו בה יחלימו ממנה בתוך זמן קצר וללא סיבוכים משמעותיים. כמה מדלקות הריאות הן חיידקיות וחולפות עם טיפול אנטיביוטי קצר, ואחרות הן נגיפיות ולא מצריכות טיפול תרופתי כלל.
ככלל, דלקות ריאות שכיחות יותר בקרב ילדים צעירים ונדירות יחסית בקרב בני נוער. עם זאת, בשנים האחרונות תדירותן יורדת גם בגילים הצעירים עם הוספת חיסונים רלוונטיים כגון
פרבנר.
האם דלקת ריאות היא מחלה מסוכנת?
בעבר, טרום עידן הטיפול באנטיביוטיקה, דלקת ריאות הייתה מחלה קשה שגרמה לתמותה משמעותית. אולם כיום דלקת ריאות אצל ילדים אינה שונה משמעותית ממחלות
חום אחרות.
עם זאת, במקרים נדירים יחסית מדובר במחלה קשה, הגורמת למצוקה נשימתית שמצריכה אשפוז ומעקב צמוד.
בחזרה למעלה
מהן הסיבות לדלקת ריאות?
דלקת ריאות נגרמת לרוב עקב גורם זיהומי כלשהו, שיכול להיות גם כימי. דלקות ריאות מסוגים שונים שכיחות בגילים שונים ונגרמות ממזהמים שונים.
דלקת ריאות חיידקית בילדים היא לרוב מחלה משנית. כלומר, הגוף נתקף על ידי וירוס נשימתי כלשהו שמחליש את מערכות ההגנה של הריאות ואת מערכת החיסון. בהמשך "מנצל" חיידק, השוכן בגוף ממילא, את ההזדמנות, מתחיל לשגשג וגורם לדלקת החיידקית.
ב־20% עד 50% מהילדים דלקת הריאות תהיה חיידקית. ילדים אלה סובלים לעיתים ממחלה קשה יותר בהשוואה לילדים שמחלתם נגרמה מגורם נגיפי בלבד.
בילדים מגיל שלושה חודשים עד חמש שנים החיידק שיגרום לדלקת ריאות הוא לרוב מהסוג סטרפטוקוקוס פנאומוניה. חיידק הכלמידיה פנאומוניה שכיח למדי, אם כי במידה פחותה, וקיימים גם חיידקים אחרים, שכיחים עוד פחות.
מגיל בית הספר נוסף חיידק בשם מיקופלזמה שעלול לגרום לדלקת ריאות. לרוב הוא יגרום לדלקות ריאות "לא טיפוסיות" (אטיפיות).
בחזרה למעלה
מהי דלקת ריאות "לא טיפוסית" (אטיפית)?
לרוב מדובר בדלקת ריאות הנגרמת על ידי מזהמים שאינם המזהמים השכיחים. בדרך כלל דרגת החומרה של המחלה קלה יותר.
במקרים רבים אין תאימות בין חומרת המחלה לממצאים בבדיקה גופנית, בבדיקות המעבדה או בצילום חזה. גם בחירת הטיפול האנטיביוטי תהיה שונה בהתאם.
מצב זה אינו שכיח בילדים קטנים, ומעט שכיח יותר במתבגרים.
בחזרה למעלה
מהי דלקת ריאות "סמויה"?
מדובר לרוב בדלקת ריאות "טיפוסית" שתסמיניה קלים יותר וחלקיים: למשל חום גבוה ללא
קוצר נשימה משמעותי,
שיעול ממושך ללא חום וכדומה. האבחנה תיעשה בדרכים הרגילות, באמצעות בדיקה גופנית ובמידת הצורך גם בדיקות מעבדה וצילום חזה.
בחזרה למעלה
האם גם תינוקות רכים יכולים לחלות בדלקת ריאות?
עד גיל שבוע עלולה דלקת ריאות להיגרם ממזהמים הנרכשים מהאם בזמן המעבר בתעלת הלידה (למשל אי. קולי, סטרפטוקוקוס מקבוצה B וליסטריה).
אחרי גיל שבוע נוספים למזהמים האלה גם מזהמים סביבתיים שיכולים לגרום לדלקת ריאות. מגיל חודש ועד גיל שלושה חודשים, למשל, חיידקי הסטרפטוקוקוס פנאומוניה והכלמידיה טרכומטיס הם השכיחים יותר. נוסף עליהם יש מגוון של נגיפים שיכולים גם הם לגרום לדלקת ריאות.
בחזרה למעלה
האם חשוב לזהות את הגורם למחלה?
ברוב המקרים אין צורך חיוני לזהות את מחולל המחלה. זיהוי החיידק או הנגיף הספציפי אינו חשוב כשלעצמו בדרך כלל, ומסייע רק בקביעת הקטגוריה הכללית שאליה משתייכת דלקת הריאות. לרוב מדובר בדלקת ריאות רגילה שאינה מהווה אתגר אבחנתי לרופא.
במקרים שבהם מהלך המחלה חריג בעוצמתו, במשכו או בסיבוכים הנלווים אליו, או שיש חשד שמדובר בהתפרצות של מגפה, ניתן לבצע בדיקות מיוחדות לזיהוי הגורם המזהם.
בחזרה למעלה
האם דלקת ריאות היא מחלת חורף?
דלקת ריאות נגיפית נוטה להתרחש בזמנים שבהם הנגיפים המחוללים נפוצים יותר, בעיקר בסתיו ובתקופת החורף. דלקת ריאות חיידקית יכולה להתרחש בכל זמן שהוא, אך מאחר שהיא לרוב מלווה מחלות נגיפיות של דרכי הנשימה, גם היא שכיחה יותר בחורף.
בחזרה למעלה
האם דלקת ריאות מידבקת?
לרוב לא. דלקת ריאות נגרמת לרוב בשל חיידקים הנמצאים בגוף ומקננים בו תמיד ולכן אינה מידבקת.
עם זאת, המחלה הנגיפית שנמצאת ברקע אכן מידבקת, ולכן כדאי להימנע ממגע צמוד עם חולים במחלות חום בכלל ובדלקת ריאות בפרט.
בחזרה למעלה
האם שימוש במזגן עלול לגרום להופעת דלקת ריאות?
המזגן כשלעצמו אינו גורם להופעת דלקת ריאות. אולם חוסר האוורור של החדרים, המלווה את הפעלת המזגן, מאפשר שגשוג של נגיפים באוויר, ואלה יכולים לעיתים לגרום לדלקת ריאות ולמחלות אחרות.
רק סוג אחד של דלקת ריאות נמצא קשור בשימוש במזגן -
מחלת הלגיונרים. המחלה פרצה לראשונה בכנס של ותיקי הלגיון בארה"ב (מכאן שמה) וקטלה כמה מהנוכחים. בירור יסודי זיהה חיידק, שלא היה מוכר עד אז, במערכת המיזוג של המלון.
החיידק שנמצא נדיר ביותר באוכלוסיית הילדים והמבוגרים הבריאים, והקשר שלו למזגן הוא בבחינת יוצא מן הכלל שמעיד על הכלל. מזגנים רגילים לא צוברים חיידקים במערכות שלהם ואינם גורמים לדלקת ריאות.
בחזרה למעלה
האם עשן של סיגריות עלול לגרום ליצירת דלקת ריאות?
העישון פוגם במערכות ההתגוננות של דרכי הנשימה נגד מזהמים ובמנגנוני פינוי ההפרשות מדרכי הנשימה. לכן ילדים החשופים לעשן סיגריות בעישון פסיבי עלולים לסבול יותר הן
מאסתמה, הן ממחלות נגיפיות של דרכי הנשימה והן מדלקות ריאות.
בחזרה למעלה
איך מתפתחת המחלה?
כאמור, בחלק גדול מהמקרים מתחילה המחלה בזיהום נגיפי קל של דרכי הנשימה. הזיהום מחליש את התנגודת הבסיסית של הריאה למזהמים - למשל, הוא יכול לפגוע במנגנון שמייצר כיח, מפנה אותו מדרכי האוויר ומונע התיישבות של גורמים מזהמים בריאות.
מזהמים שונים, רובם מזהמים טבעיים של הגוף, נשאפים עם האוויר אל תוך הריאות, שם הם מאתרים את האזורים שבהם מנגנוני ההגנה פגועים ומתרבים בתוכם.
מרגע התחלת המחלה ישנם למעשה ארבעה שלבים אופייניים להתפתחותה של דלקת ריאות אצל ילדים:
1. בשלב הראשון (היממה הראשונה לדלקת) רקמת הריאה הופכת גדושה בדם באזור המודלק, ומופיעה בצקת רקמתית. ניתן לזהות חיידקים רבים ברקמה אבל רק מעט תאי דם לבנים.
2. ביומיים שלאחר מכן מתחיל נזק רקמתי, עם הפרשה של חומר בשם פיברין לחלל בועיות הריאה. רקמת הריאה מכילה בשלב הזה כמויות גדולות של כדוריות לבנות ואדומות.
3. הכדוריות הלבנות מפרישות חומרים שמטרתם להרוג את המזהמים, אך במקביל הם גם גורמים נזק לרקמה. הדבר מתבטא לעיתים בהופעת כיח מוגלתי.
4. השלב האחרון הוא שיקום רקמת הריאה מהנזק שנוצר ובנייה מחדש של רקמת ריאה בריאה.
בחזרה למעלה
מהם התסמינים של דלקת ריאות בילדים?
ביילודים מתחת לגיל שלושה חודשים, ובעיקר מתחת לגיל חודש, דלקת ריאות היא לרוב חלק מתהליך זיהומי כלל־גופי, והיא יכולה להיות מוקד התחלואה הראשוני או משנית לתחלואה נוספת.
בגיל הזה
שיעול אינו שכיח, והדלקת גורמת לרוב לירידה כללית במצבו של הילד, המלווה באי־שקט, בחוסר רצון לאכול, באנחות, ברתיעות באזור שבין הצלעות (שקיעה של העור ושל השרירים פנימה בזמן הנשימה) ובנשימה מהירה (להגדרה של נשימה מהירה ראו בשאלה הבאה).
חום הגוף יכול להיות גבוה, אך היעדר חום אינו שולל דלקת ריאות. במקרים קשים אפשר לראות כיחלון של התינוק (ציאנוזיס), שיופיע גם בשפתיים ובלשון.
מעל גיל חודש השיעול הופך בהדרגה לסימן ההיכר של דלקת הריאות, המלווה לרוב בחום ולעיתים בסימנים נוספים כמו אנחות, נשימות מהירות, חוסר רצון לאכול ושקיעה במצבו הכללי של הילד.
בילדים בגיל מתקדם יותר, מגיל שנה ועד גיל שש, דלקת ריאות מתפתחת לעיתים קרובות אחרי מחלה נגיפית של דרכי הנשימה העליונות, שתסמיניה - שיעול, נזלת וחום נמוך יחסית - אינם מכוונים לדלקת ריאות דווקא.
התפתחות דלקת הריאות תלווה לרוב בחום גבוה, בשיעול קשה ובנשימות מהירות. גם בגיל הזה, היעדר חום אינו שולל דלקת ריאות.
לעיתים יתלוננו הילדים על
כאבים בחזה באחד הצדדים בזמן נשימה. אלה נגרמים עקב מעורבות של קרומי בית החזה באזור הדלקת (העצבים של הריאה עצמה אינם כוללים סיבי כאב, ולכן היא עצמה אינה כואבת).
גם
כאבי בטן עלולים להופיע, בשל מעורבות של אזור הריאה הסמוך לסרעפת. דלקות ריאות הממוקמות בפסגת הריאות עלולות לגרום לגירוי מקומי שעשוי להתפרש כקישיון עורף ולהחשיד במצב של דלקת קרום המוח.
מעל גיל שש שכיחות יותר דלקות ריאות לא רגילות, שבהן הסימנים דומים לאלו שפורטו לעיל אך יכולים להיות פחות סוערים מבחינת חום הגוף והרגשתו הכללית של הילד.
כל התסמינים שתוארו לעיל אינם ספציפיים לדלקת ריאות, ויכולים להתקיים גם במצבים אחרים, ולכן קשה להבדיל מחלה זו ממחלות אחרות.
בחזרה למעלה
מהו קצב נשימה מהיר?
הסימן הרגיש ביותר לקיומה של דלקת ריאות הוא קצב הנשימה, שאותו יש למדוד במשך דקה שלמה. יש שוני בהגדרות קצב נשימה מהיר לפי קבוצות גיל. ארגון הבריאות העולמי מגדיר נשימה מהירה בילדים לפי מספר הנשימות בדקה:
• תינוק בן חודשיים עד שנה - יותר מ־50 נשימות בדקה.
• גיל שנה עד חמש - יותר מ־40 נשימות בדקה.
• ילד מעל גיל חמש - יותר מ־30 נשימות בדקה.
נשימה מהירה יכולה להעיד על מצבים רפואיים נוספים. גם חום ואי־שקט שנגרמים עקב בעיה אחרת יכולים לגרום להגברת קצב הנשימה. אצל ילדים חולי אסתמה האבחנה המבדלת בין דלקת ריאות לבעיה אחרת יכולה להיות קשה מאוד.
אם קצב הנשימה סדיר ואין חום - הסיכוי לדלקת ריאות נמוך מאוד.
בחזרה למעלה
איך מאבחנים דלקת ריאות?
האזנה לריאות בעזרת סטטוסקופ היא אחד האמצעים היעילים ביותר לזיהוי דלקת ריאות או כל בעיה נשימתית אחרת. הרופא או הרופאה יכולים לשמוע מעבר אוויר דרך רקמה מודלקת המכילה הפרשות ואת הקולות שהמעבר הזה מייצר.
גם ניקוש על בית החזה יכולה לספק נתונים על קיומה של דלקת ריאות, שכן הדהוד הריאה משתנה באזור שמעל הדלקת יחסית לאזור שבו אין דלקת. מדובר בסימן שלא תמיד מאפשר זיהוי יעיל של הבעיה, אך יכול לתרום בחלק מהמקרים.
רמז נוסף יכול להתקבל מבדיקת ריטוט בית החזה בזמן דיבור (אף כי בדיקה זו לרוב אינה בשימוש בילדים, בגלל היעדר שיתוף הפעולה מצידם). בדרך כלל הרופא או הרופאה מניחים כפות ידיים על בית החזה מאחור ומבקשים מהחולה לומר את המילים "ארבעים וארבע" או "עלי בבא וארבעים השודדים". אם יש דלקת ריאות, ניתן לחוש בהבדלי הריטוט בין שתי הריאות.
בחזרה למעלה
יש בדיקות נוספות שיכולות לעזור באבחון?
אם מדובר בילד בריא שחלה ואין לו מחלה חריגה, ואם דלקת הריאות זוהתה במהלך ביקור אצל הרופא, ברוב המקרים אין צורך בבדיקות מעבדה או בבדיקות הדמיה כלשהן.
במקרים מסוימים, כאשר הילד סובל מחום גבוה שנמשך כמה ימים ללא מקור ברור, ואין שיעול משמעותי, יבוצע בירור הכולל גם בדיקות דם, כולל
ספירת דם ו/או
מדדי דלקת. בבדיקות הדם ניתן להתרשם מקיומו ומעוצמתו היחסית של המצב הדלקתי, אך הבדיקה אינה מצביעה על האזור שבו מתרחשת הדלקת.
במקרים שבהם הרופא או הרופאה מתרשמים שמדובר במחלה חריגה בעוצמתה, או כשיש שאלה אבחנתית בנושא, הילד יופנה
לצילום חזה כחלק מהבירור המקיף לזיהוי מוקד הדלקת.
בחזרה למעלה
מהו הטיפול בדלקת ריאות?
ברוב המקרים יכול הטיפול להסתכם בהשגחה בלבד. מאחר שחלק משמעותי מדלקות הריאות הן נגיפיות בלבד, חולים אלה לא נזקקים לטיפול אנטיביוטי, ורצוי להימנע מטיפול מיותר כי הוא גורם ליצירת זני חיידקים עמידים לתרופות.
במקרים שבהם הרופא חושד בשילוב של זיהום חיידקי, יינתן טיפול אנטיביוטי תואם. אופי הטיפול עשוי להשתנות בהתאם לגיל הילד, לתסמינים שמהם הוא סובל ולנסיבות אחרות.
במקרים של דלקת ריאות המשולבת בהתקף אסתמטי, יש צורך לשלב אינהלציה בטיפול התרופתי. עם זאת, אינהלציות אינן מטפלות בדלקת הריאות.
10% עד 20% מהחולים יזדקקו לאשפוז עקב מחלתם בשל סיבוכים שונים.
בחזרה למעלה
אילו סיבוכים עלולים להיות לדלקת ריאות?
ברוב המקרים דלקת ריאות אינה גורמת לסיבוכים מיוחדים והיא חולפת לאחר טיפול אנטיביוטי בן כמה ימים.
אחד הסיבוכים של דלקת ריאות אצל ילדים עלול להתבטא בכשל נשימתי. מצבים אלה שכיחים יותר בילדים קטנים מאוד. פעמים רבות מדובר
בברונכיוליטיס (מחלה ויראלית האופיינית לתינוקות עד גיל שנה) או בשילוב של דלקת ריאות עם התקף אסתמטי.
במקרים אלה לעיתים אין מנוס מלאשפז את הילד ולפי הצורך לתת תמיכה נשימתית בעזרת חמצן או אפילו הנשמה במקרים קשים במיוחד.
בחלק מהמקרים הזיהום החיידקי גורם לדלקות גם באזורים אחרים בגוף. לדוגמה, אלח דם (ספסיס) הוא מצב שבו חיידק חודר למחזור הדם. ייתכן גם
זיהום בדרכי השתן שמתפתח במקביל לדלקת הריאות.
לעיתים ישנה הצטברות נוזל במרווח שבין הריאה לבית החזה. במקרים נדירים נוצרת בנוזל הזה מוגלה. גם במקרים האלה הטיפול הוא לרוב אנטיביוטיקה ומעקב, אך לעיתים קרובות המצבים האלה מחייבים אשפוז והשגחה צמודה בבית החולים.
סיבוך נוסף, שכיח יחסית, שמתלווה לדלקות ריאות בילדים הוא שינוי בריכוזי הנתרן בדם. מדובר למעשה באגירת מים שמקורה בשיבוש בהפרשת ההורמון ADH, שתפקידו לבלום מתן שתן בכמויות חריגות.
תופעה זו נגרמת כתוצאה מהתהליך הדלקתי וחולפת מעצמה עם שוך הדלקת. ברוב המקרים אין צורך בטיפול. מכיוון שברוב המקרים לא נלקחות בדיקות דם, הרי שגם אם המצב הזה קיים, הוא חולף לעיתים קרובות בלי שאיש ידע על קיומו.
בחזרה למעלה
מהי הסיבה לדלקות ריאות חוזרות אצל ילדים?
קיימים כמה מצבים שבהם יש נטייה מוגברת לדלקות ריאות. המצב השכיח ביותר המעלה את הסבירות לדלקות ריאות חוזרות הוא אסתמה. ילדים אסתמטיים נוטים יותר לחלות בדלקת ריאות חוזרת.
מצבים נדירים יותר שעלולים לגרום לדלקות ריאות חוזרות כוללים פגיעה במערכת החיסון, מומים במבנה הריאה, חזרה של מזון מהקיבה ושאיפתו לריאות (אספירציה), מחלות כמו לייפת כיסייתית (ציסטיק פיברוזיס), גופים זרים שנשאפו לריאה ועוד.
עם זאת, גם ילדים בריאים יכולים לחלות יותר מפעם אחת בדלקת ריאות, וברוב המקרים הבירורים שנערכים לילדים עם דלקות ריאות חוזרות אינם מעלים ממצאים חריגים.
בחזרה למעלה
איך אפשר למנוע הופעה של דלקת ריאות אצל הילד שלי?
אין דרך יעילה למנוע לחלוטין הופעה של דלקת ריאות, אלא אם מבודדים את הילד בחדר סטרילי. מחקרים הראו כי חשוב שילדים יחלו בזיהומים שכיחים במהלך שנת חייהם הראשונה, כיוון שזה מפחית משמעותית את הסיכוי שלהם לפתח בהמשך חייהם אסתמה,
אלרגיה ומחלות אחרות במנגנון דומה.
עם זאת ישנם אמצעים שכדאי לנקוט להפחתת הסיכוי לדלקת ריאות:
• להימנע מחשיפת הילד לילדים חולים.
• להימנע מעישון ליד הילד.
• בילדים הסובלים מאסתמה משמעותית - להקפיד על טיפול מונע לאסתמה, כדי שלא תיווצר דלקת ריאות כסיבוך.
• לחסן את הילד לפי לוח החיסונים של משרד הבריאות, במיוחד בחיסוני פרבנר
והמופילוס (הכלול בחיסון "המחומשת").
• לחסן את הילד
נגד שפעת עונתית מדי שנה וכן
נגד קורונה על פי ההמלצות באותה עת. חיסונים אלה יקטינו את תפוצת המחלות הנגיפיות ואת האפשרות שיגרמו לדלקת ריאות.
בחזרה למעלה
ד"ר אמיר קליביצקי הוא מומחה לרפואת ילדים ולמחלות זיהומיות בכללית ומנהל המרכז לבריאות הילד בת־ים