עייפות - כל הסיבות

​​​​​​"אני סובל מעייפות" ו"כל ערב אני צונחת למיטה כמו זבוב" הם שני משפטים פופולריים שרופאי המשפחה שומעים לפחות פעם או פעמיים ביום.

עייפות היא אכן תופעה מאוד שכיחה: 20% מאתנו סובלים מעייפות ממושכת המפריעה לתפקוד. נשים סובלות מהתופעה פי שניים, אולי משום שיש להן פי שניים משימות?

בכל מקרה, מלבד המגדר, נמצא גם קשר בין עייפות לבין גיל ומקצוע: מבוגרים עייפים יותר; ומי שעובד קשה, במיוחד שעות מרובות עם גלישה לתוך הלילה, עייף יותר; גם מי שהתלונן בעבר על עייפות או סבל בעבר מדיכאון או מהפרעה פסיכיאטרית אחרת נמצא בסיכון לסבול מעייפות.

מהן הסיבות לעייפות?

עייפות היא התחנה הסופית של מגוון תהליכים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים. עם זאת, רק אצל 10% מהמתלוננים על עייפות תימצא אבחנה רפואית שהיא הסיבה לעייפות. 

מחלות ומצבים רפואיים שיכולים להתבטא בעייפות:

1. אנמיה, זיהום כרוני, מחלות אוטואימוניות, סרטן.

2. סוכרת, היפותירואידיזם​, היפואדרנליזם.

3. דום נשימה בשינה. שינה מוגברת מרמזת על בעיית שינה.

4. מיוזיטיס (דלקת שרירים כרונית), טרשת נפוצה.

5. מחלת לב כרונית.

6. מחלת ריאה כרונית.

7. זיהומים נגיפיים ממושכים כמו מחלת הנשיקה​.

8. מצבים פסיכולוגיים הגורמים לדחק כגון שכול.

9. מצבי דחק סוציאליים כמו בעיות במקום העבודה.

גורמים המחמירים עייפות

חוסר פעילות גופנית בסיסית, הפרעות אמוציונליות, אירועי דחק מתמשכים סוציאליים או פסיכולוגיים והפרעות שינה.

מה הקשר בין עייפות לבין בעיות נפשיות?

עייפות היא תלונה מרכזית של הרבה הפרעות פסיכיאטריות.

למרות זאת, אצל שיעור ניכר מהחולים שמתלוננים על עייפות לא נמצאת סיבה פסיכיאטרית.

באופן כללי, ככל שהעייפות יותר חמורה, וככל שמתלווים אליה תלונות סומאטיות ולא מוסברות, כך הסבירות של אבחנת דיכאון או מחלת נפש גדולה יותר.

אבחנות פסיכיאטריות הקשורות לעייפות הן:

• דיכאון. עייפות המלווה באובדן עניין והנאה מרמזת על דיכאון.

• חרדה והתקפי פאניקה.

• הפרעות אכילה.

• סמים.

• סומטיזציה (תלונות גופניות ללא ממצא פיזי המסביר אותן).

איך מאבחנים את תסמונת העייפות הכרונית?

אין בדיקה מסוימת שמאבחנת את התסמונת. לצורך האבחנה הוגדרו הקריטריונים הבאים:

1. עייפות חדשה, שלא נמשכת כל החיים, במשך לפחות חצי שנה, ללא הסבר רפואי, ושאינה קשורה למאמץ יתר. עייפות כזאת איננה מתפוגגת על ידי מנוחה ופוגעת בתפקוד.

2. לפחות ארבעה מהתסמינים הבאים:

• תחושה סובייקטיבית של ירידה בזיכרון.

• כאב גרון.

• רגישות בבלוטות לימפה.

• כאבי שרירים.

• כאבי מפרקים.

• כאבי ראש.

• שינה לא מרעננת.

• תשישות הנמשכת יותר מ־24 שעות בעקבות מאמץ גופני.

3. תסמונת עייפות כרונית מוגדרת בתנאי שלא קיימים אחד או יותר מהמצבים הבאים:

• מצב רפואי הגורם לעייפות.

• מצב פסיכוטי (בוחן מציאות לא תקין, הזיות, מחשבות שווא).

• הפרעה דיכאונית, ביפולארית או מלנכולית.

• דמנציה.

• אנורקסיה או בולמיה.

• השמנה קיצונית.

• שימוש בסמים.

כל אחת מהסיבות האלו יכולה להיות סיבה לעייפות, ולכן כל אחת בנפרד, אם אכן קיימת, שוללת את קיומה של תסמונת העייפות הכרונית.

אפשר לזהות את הסיבות לעיפות בבדיקות מעבדה?

כדי לשלול סיבות אחרות לעייפות, ייתכן שהרופא יבקש ממך לעשות בדיקות דם הכוללות: ספירת דם​, שקיעת דם​, תפקודי כבד​ וכליה ואלקטרוליטים​, רמת הסוכר בדם​, תפקודי בלוטת המגן (TSH)​, שתן לחלבון.

אם הבדיקה מעלה חשד למחלת הנשיקה, ניתן גם לבדוק סרולוג​​יה למחלת נשיקה או למחלות זיהומיות אחרות.

כאשר יש חשד לדום נשימה בשינה או להפרעות שינה אחרות (כגון נרקולפסיה​) ניתן להפנות לבדיקה במעבדת שינה.

איך מטפלים בבעי​ית עייפות?

אם לא נמצאה סיבה רפואית לעייפות, אין צורך בטיפול מיוחד, אך אפשר להיעזר בטיפול התנהגותי. לעיתים קרובות הסובלים מעייפות מודאגים שהעייפות מייצגת מחלה חמורה שעדיין לא אובחנה, ושפעילות תחמיר את מצבם, בעוד שההפך הוא הנכון.

חלק מהטיפול הוא דיון על אמונות מהסוג הזה וחיפוש גישה חלופית שתתרום לחזרה לתפקוד. אפשר לטפל בעייפות כרונית גם ברפואה משלימה.

טיפול בעייפות כתוצאה מדיכאון ומחרדה: אם יש הוכחה לדיכאון, כדאי לנסות ניסיון טיפולי אנטי־דיכאוני. אם מתחילים את הטיפול במינון קטן, קל יותר להסתגל לתופעות הלוואי של התרופות האלה. מחקרים הראו שטיפול קוגניטיבי וטיפולים פסיכולוגיים אחרים משפיעים במידה דומה לתרופות במקרים של דיכאון קל-בינוני.

טיפול בלחצים תעסוקתיים וסוציאליים: אנשים שסובלים מעייפות וממשיכים לעבוד יכולים להיות בלחץ כתוצאה מכך. אנשים שהפסיקו לעבוד יכולים להיות לא פעילים ובעלי מורל ירוד כתוצאה מכך, והם גם עשויים שלא לרצות לחזור למקום עבודתם הקודם. המצבים האלה דורשים פתרון הנסמך על התמודדות עם דרישות העבודה, חזרה לעבודה או תכנון קריירה חלופית.

ישנן מרפאות מיוחדות המטפלות בתסמונת העייפות הכרונית, ובמקרים מסוימים מומלץ לפנות להערכה נוספת. גם לילדים שסובלים מעייפות כרונית או לחולים במחלה פסיכיאטרית חמורה מומלץ לפנות לבירור נוסף במרפאות לעייפות כרונית.

מהו טיפול התנהגותי (קוגניטיבי)?

• טיפול פסיכולוגי קצר טווח ותכליתי.

• זיהוי אמונות והתנהגויות שעלולות להחמיר את הסימפטומים.

• טיפול בדיכאון ובחרדה.

• טיפול בתלונות סומטיות של כאב ועייפות.

שיקום המבוסס על עקרונות טיפול התנהגותיים הוא היעיל ביותר והוא כולל:

• הסבר על כך שהעייפות נוצרת באופן פיזיולוגי כתוצאה מחוסר פעילות, משינה גרועה ומהפרעה של הסדר היומי הביולוגי.

• בניית תוכנית הדרגתית של חזרה לפעילות.

• מעקב אחרי ההתקדמות והצבת מטרות חדשות מתאימות.​

איך מקבלים טיפול בהפרעת שינה בכללית?

כדי לקבל הפניה למעבדת שינה בכללית יש לקבל הפניה מרופא שמתמחה ברפואת אף־אוזן־גרון. הרופא יצייד אותך בהפניה למעבדת שינה וכן בטופס 17. לאחר קבלת ההפניה והטופס ניתן לפנות למעבדת השינה שבה מעוניינים להיבדק.

ד"ר דנה פלורנטין היא מומחית ברפואת משפחה