נרקולפסיה וישנוניות יום קשה

​​​​​ישנוניות יום קשה מאופיינת בעייפות משמעותית במהלך היום, גם אחרי שנת לילה מלאה. הישנוניות, לחץ חזק להירדם, יכולה להופיע במצבים שונים ולא מותאמים כמו שיחה עם אנשים, נהיגה, ישיבות בעבודה וכד'.

מדובר בישנוניות יום שקשה מאוד למנוע. נמנום קצר עוזר בדרך כלל לחדש את מצב הערנות, אך הישנוניות עלולה לחזור בתוך שעה־שעתיים.

ההתמודדות עם ישנוניות יום אינה פשוטה גם בשל העייפות ותחושת חוסר השליטה וגם משום שהתופעה עלולה לגרום לסביבה להתייחס לאדם החולה בטעות כאל עצלן, מדוכא וחסר יכולת.

מהי נרקולפסיה?

נרקולפסיה (Narcolepsy) היא מחלה שבה ישנוניות היום היא קשה במיוחד ולעיתים מופיעה יחד עם תסמינים נוספים.

נרקולפסיה נחשבת מחלה נדירה, אך בשל חוסר מודעות אליה וקשיים באבחון ייתכן שהיא שכיחה יותר.

שכיחות הנרקולפסיה בעולם עומדת על 1 ל־2,000 בני אדם, ובישראל מוערכת שכיחות המחלה ל־1 ל־50 אלף בני אדם. עם זאת, כאמור, ייתכן שחוסר מודעות למחלה גורם לכך שחולים רבים אינם מאובחנים.

מהם תסמיני הנרקולפסיה?

אם אתם מרגישים ישנוניים במהלך היום למרות שינה ממושכת או אם אתם נרדמים באמצע העבודה, האכילה או שיחה עם חבר, ואם נמנום קל של חצי שעה מחזיר אתכם לערנות טובה - יש צורך לשלול שישנוניות היום אינה נגרמת בעקבות נרקולפסיה.

אלה הם תסמיני הנרקולפסיה:

• אנשים עם נרקולפסיה מדווחים לעיתים קרובות על ראייה כפולה, על קושי להתרכז, על אובדן זיכרון ועל כאבי ראש​. התסמינים האלה עלולים לגרום לדיכאון.

• קטפלקסיה (Cataplexy). בצורה הקלאסית של נרקולפסיה (Type 1) יש אירועים חוזרים של חולשת שרירים או של שיתוק בדרגות שונות. אירועים כאלה לרוב מתעוררים בעקבות התרגשות משמעותית.

כאשר חולשה כזאת מופיעה, היא עלולה לגרום לנפילה או בצורות הקלות יותר - רק לתחושת לחץ על העפעפיים להיסגר.

• אנשים עם נרקולפסיה מדווחים על הזיות אינטנסיביות בעת ההירדמות או בשלב ההתעוררות. 

• שיתוק שינה​ מתבטא באובדן השליטה והיכולת לזוז, תחושת שיתוק בעת ההירדמות או בשלב ההתעוררות.

• במקרים רבים, למרות ישנוניות היום הקשה, השינה במהלך הלילה אינה רציפה ומלוּוה ביקיצות וביעילות שינה נמוכה.

מהי נרקולפסיה סוג 2?

בנרקולפסיה סוג 2 (Type 2) קיימת ישנוניות יום קשה, אך ללא אירועי נפילה (קטפלקסיה). שאר הסימנים דומים. 

בחלק מהמקרים חולים מסוג 2 מפתחים במהלך השנים גם קטפלקסיה והופכים לסוג 1.

מה גורם לנרקולפסיה?

לעיתים יש נטייה משפחתית לחלות במחלה הזאת, אך במרבית המקרים אין סיבה גנטית לנרקולפסיה.

הסיבה לנרקולפסיה אינה ידועה. משערים שמדובר בהפרעה שמקורה בחלק של המוח ששולט במנגנון השינה־ערות. התוצאה היא שלקטעים שונים של שלבי הערות חודרת שינה.

במהלך השנים התגלה כי ירידה משמעותית בריכוז החומר אורקסין (או היפוקרטין) - החומר המעורר במוח - גורמת להתקפי השינה בזמן הערות.

איך מאבחנים נרקולפסיה?

ישנוניות יום קשה נבחנת לרוב באמצעות שאלון בשם EPWORTH שפותח באוסטרליה וכולל 8 שאלות קצרות שמתארות נטייה להירדם במצבים שונים.

במקביל נעשית בדיקת שינה​ שבה הנבדקים ישנים לילה במעבדת השינה, וביום שלמחרת ממשיכים את הבדיקה במהלך 4 תנומות חוזרות בהפסקות של כשעתיים.

בבדיקת היום מודדים את משך הזמן הממוצע של חביון השינה (זמן להירדמות) בתנומות היום (מבחן MSLT), וכן בודקים לאיזה שלב שינה הגיעו הנבדקים.

הקריטריונים לאבחנה של נרקולפסיה הם ממוצע חביון שינה ביום של פחות מ־8 דקות וכניסה לשלב של שנת חלום (REM) בשתיים או יותר מתנומות היום.

אפשרות נוספת לאבחון נרקולפסיה היא מדידה של רמות אורקסין נמוכות בנוזל השדרה.

האם יש הפרעות שינה אחרות שגורמות לישנוניות קשה ביום?

כן, ולכן לעיתים יש קושי לקבוע אם הישנוניות נגרמת מנרקולפסיה או אם היא משנית להפרעות שינה אחרות או לשילוב של שתי הפרעות שינה יחד.

הפרעות השינה האחרות שיכולות לגרום לישנוניות יום קשה כוללות דום נשימה בשינה​, תסמונת תנועות רגליים מחזוריות והפרעות בתזמון השינה - הפרעות שקשורות לשעון הביולוגי שלנו​.

כשאין קריטריונים מלאים לאבחון של כל אחד מהמצבים האלה, קובעים שמדובר בישנוניות יום קשה אידיופתית (כלומר, שהגורם לה אינו ידוע) - Idiopathic Hypersomnia.

איך מטפלים בנרקולפסיה?

בשלב הראשון הטיפול בישנוניות יום קשה כולל מתן תרופות מעוררות (סטימולנטים) שעוזרות להישאר ערים וערניים במהלך היום. יש מגוון של תרופות כאלה שפועלות במנגנונים שונים. לעיתים קרובות יש צורך לחפש - תוך כדי הטיפול בנרקולפסיה - גם טיפול תרופתי מתאים למניעת נפילות.

​במקביל יש צורך לתכנן את אורח החיים ולהתאימו למצב ולחומרת ישנוניות היום. חלק חשוב מהטיפול הוא התייחסות לסביבה.

אצל ילדים חשוב להסביר למורים ולחברים על מהות ההירדמויות והאיטיות. אצל מבוגרים יש להתאים את שגרת העבודה ולהימנע מעבודות טכניות שעלולות לגרום לתאונות עבודה עקב הירדמויות או ירידה בריכוז באופן בלתי נשלט.