לישון, הפעולה שנדמית טבעית ביותר לטבע האנושי, עלולה להפוך לעתים לחוויה שרחוקה מלהיות נעימה. קשיים בהירדמות או קשיים בשמירה על רצף השינה, שינה לא איכותית, נחירות, הפסקות נשימה בשינה או עייפות/ישנוניות במהלך היום - כל אלה סיבות מוצדקות לאבד את השפיות, או לחילופין לפנות למעבדת שינה.
הגעת לפה למידע על בדיקות שינה בכללית?
זה המדריך בשבילך (אישורים, איפה עושים, קביעת תור ועוד)
|
מתי צריך לפנות להערכה ראשונית של בעיות שינה?
אם אתם חווים את אחת או יותר מהתופעות הבאות:
• נוחרים כל לילה ומתעוררים עם פה יבש ותחושה שאיכות השינה לא טובה.
• מתעוררים הרבה פעמים במהלך הלילה מסיבה לא ברורה וקמים עייפים בבוקר (למרות "שלפי השעון" ישנים מספיק) - גם אם התירוץ בגברים הוא הגדלת הערמונית (פרוסטטה).
• מרגישים ישנוניים בשעות היום במצבים פסיביים שונים כמו בזמן קריאה, בקולנוע או מול הטלוויזיה בסרט טוב או בתוכנית טובה, או (חלילה וחס) בנהיגה - וכול זה נמשך יותר מכמה חודשים ללא שום שינוי או שיפור.
למי צריך לפנות?
בשלב הראשון כדאי לפנות לרופא המשפחה שיעריך האם קיים חשד להפרעת נשימה בשינה או האם מדובר בהפרעת שינה אחרת שמצריכה בדיקה.
ממחקרים עולה כי אדם זקוק, בממוצע, לשבע וחצי שעות שינה בלילה. בזמן זה מספיק הגוף לסיים חמישה מחזורי שינה (כל מחזור נמשך כשעה וחצי). כאשר ישנים פחות משש שעות, כלומר פחות מארבעה מחזורי שינה, נפגעות היכולות הקוגניטיביות שלנו. היכולות הקוגניטיביות שלנו הן הקשב, הריכוז, הזיכרון והיכולת לפתור בעיות בקלות. בנוסף, התגובות שלנו הן איטיות יותר ואנחנו עושים יותר טעויות. בנוסף לכך, חוסר בשינה פוגע גם בהתנהגות הרגשית, מוביל לירידה במצב הרוח ו"מקצר מאוד" את הסבלנות. ואם לא די בכך, גם המערכת החיסונית, המושפעת מלחצים פיזיים ונפשיים, יוצאת ניזוקה מחוסר שינה. ממחקרים רבים של השנים האחרונות עולה כי חסך ממושך בשינה הוא גורם סיכון למחלות במערכת הלב וכלי הדם, לסוכרת, להשמנת יתר וגם לסרטן. הפרעות בשינה יש לכל אחת ואחד מאיתנו בשלב זה או אחר של החיים ובחלק מהמקרים הן חולפות לבד. בהפרעות שפוגמות בצורה ניכרת באיכות החיים ניתן לטפל. בשביל זה קיימת רפואת שינה המסתייעת במעבדת השינה.
|
מה כולל תהליך הבדיקה והאבחון במעבדת שינה?
התהליך מתחלק לשלושה שלבים.
שלב ראשון
שיחה וראיון שאחריהם מחליט הצוות האם את או אתה זקוקים לבדיקה, ואם כן - איפה: בבית או במעבדה. גם במעבדה עצמה קיימות בדיקות שינה שונות.
לפעמים מספיקה שיחה בלבד כדי לאבחן את הבעיה, לפחות באופן ראשוני, ועל־סמך פגישה זו אפשר לקבל יעוץ והדרכה שעשויים לשפר את איכות השינה בצורה משמעותית. מובן שאם אין שיפור, ניתן לבקש לפנות לבדיקה.
שלב שני
בדיקת השינה עצמה (במעבדה או בבית).
גם בן או בת הזוג מתבקשים למלא שאלון, ושיתוף הפעולה שלהם חשוב מאוד, מאחר שאת, או אתה, לא באמת מודעים לשלבים השונים שאתם עוברים בשינה שלכם.
שלב שלישי
קבלת התוצאות והסבר. אם הבדיקה תקינה או עם הפרעה קלה תתקיים לעיתים קרובות שיחה טלפונית, שבה מוסברות התוצאות וניתנות המלצות טיפוליות.
במקרים הדורשים המשך טיפול בבעיית השינה תוזמנו לפגישה עם רופא שינה. לפגישה זו מומלץ וחשוב להגיע אם בן הזוג או בת הזוג שאיתם ישנים, כי הם יכולים לספר בדיוק מה קורה איתך ומהם הדפוסים שאותם ניתן לראות בשינה. למשל: באיזו תנוחה את או אתה ישנים או מה טיב הנחירות.
מה בדיוק קורה בבדיקה במעבדת השינה? איך זה נראה "מבפנים"?
מעבדת השינה היא מקום נעים שמעוצב בצורה ידידותית ולא מאיימת.
כל נבדקת או נבדק מקבלים חדר נפרד, סגור לחלוטין, עם מיטה נוחה ומרווחת. אפשר להביא מהבית כריות או כל אביזר שיהפוך את הלילה לנוח יותר.
לרוב, מגיעים למעבדה ב-21:00 בלילה, נפגשים עם טכנאי המעבדה, והוא זה שמחבר אותך לכל האלקטרודות והחיישנים שאיתם ישנים.
תהליך החיבור אורך כחצי שעה, ועד שעת כיבוי־האורות, ב-23:00, אפשר לקרוא או לנוח.
בדיקת השינה נקראת בדיקת פוליסומנוגרפיה (פולי – הרבה, סומנו – שינה, גרפיה - רישום. או בקיצור: רישום רב־ערוצי לצורך בדיקה של הרבה משתנים גופניים בזמן השינה).
הפוליסומנוגרם מתעד את גלי המוח, מתח השרירים, תנועות העיניים, תפקוד הנשימה, התנועתיות של הרגליים, חריקות שיניים, קצב הלב, רמות החמצן בדם, רישום הפעילות החשמלית של הלב ועוד מספר משתנים.
בנוסף לכך, מקליטים את הנחירות ואת הדיבור בשינה (אם אלה קיימים) ולעיתים מצלמים את השינה בווידאו.
ההשכמה ותום הבדיקה במעבדה היא בסביבות השעה 06:00 בבוקר.
עיבוד הנתונים נמשך מספר ימים ובסיומו מתקיימת הפגישה המסכמת שבה מפרטים את כל הממצאים.
איך אפשר לישון עם כל החוטים והאלקטרודות האלה?
נכון, בהתחלה מרגישים קצת מוזר עם כל החיישנים; נכון, זה פחות נוח מהבית - אבל מסתדרים.
לעתים רחוקות, כשהצוות סבור שהלילה במעבדה לא שיקף את "הלילה הרגיל" שלך בבית, בגלל לחץ או חוסר יכולת להירדם בסביבה הזרה, נשקלת בדיקה חוזרת.
ועם זאת, יותר מ־95% מהנבדקים נרדמים במעבדה, עם החוטים והחיישנים, ללא קושי רב.
באמת מוכרחים?
כן.
רק בבדיקה בזמן אמיתי אפשר לדעת כמה חמורות הן הנחירות. רק בבדיקה בזמן אמיתי אפשר לגלות האם יש הפסקות נשימה תוך שינה, כמה הפסקות כאלה יש, עד כמה חמורה הירידה ברמת החמצן כתוצאה מהאירועים האלה והאם קיימות גם הפרעות בקצב הלב – ומה מידת חומרתן.
בדיקה בזמן אמיתי מראה גם מה מבנה השינה שלך, באילו תנוחות את או אתה ישנים, האם – וכיצד – תנוחות אלה משפיעות על הפסקות נשימה ומה מספר היקיצות שלך בזמן השינה.
ולא פחות חשוב, רק בבדיקה בזמן אמיתי ניתן ללמוד על "ארגון השינה": האם היא עמוקה, האם את או אתה חולמים וכמה זמן אתם חולמים.
ומה קורה בבדיקת שינה ביתית?
לצורך הבדיקה הביתית מגיעים למעבדת השינה, מקבלים הסבר איך להרכיב את המכשיר הנייד, ומרכיבים אותו בבית בהתאם להדרכה. למחרת, מפרקים את המכשיר הנייד, ומחזירים אותו למעבדה.
האם הבדיקה הביתית עלולה "לפספס" ממצאים שהיו עולים בבדיקת שינה במעבדה?
כאשר השאלה העיקרית נוגעת להפרעת נשימה בשינה, האמינות של הבדיקה הביתית היא גבוהה. יש שיעור קטן יותר של נבדקים שזקוקים לבדיקות שינה שונות במעבדה. סוג הבדיקה נקבע על־פי האבחנה האפשרית (למשל ישנוניות, יום קשה, בדיקת ערנות ביום).
ד"ר אריה אוקסנברג הוא נוירו־פיזיולוג מומחה, העוסק בחקר השינה והמוח. הוא ניהל את היחידה לאבחון הפרעות בשינה במרכז השיקומי לווינשטיין, מקבוצת כללית
פרופ' אשר טל הוא יועץ לרפואת שינה במחוז דרום של כללית
