נחירות

​​​​מהן נחירות?

נחירות (באנגלית: snoring) הן קול שנוצר כתוצאה מרטט של הרקמות הרכות בדרכי הנשימה העליונות (מהאף ועד למיתרי הקול) במהלך השינה.

לרוב נשמעות הנחירות בזמן הכנסת האוויר - השאיפה - אך לעיתים גם הנשיפה (הוצאת האוויר) מלוּוה בנחירות.

כמעט כל אחד נוחר מדי פעם, אך יש לא מעט שנוחרים באופן קבוע. רוב הגברים נוחרים, ולעומת זאת, שיעור הנשים בגיל הפוריות שנוחרות הוא נמוך: רק כשליש מהן. אולם לאחר גיל המעבר ישנה עלייה ניכרת גם בשכיחות הנשים שנוחרות: יותר מ־50%.

יש לציין שישנה עלייה בשכיחות הנחירות בשני המינים ככל שהגיל עולה וככל שהמשקל עולה (בעיקר כשמדובר בהשמנה צווארית ובטנית).

על מה מעידות נחירות?

• הנחירות מעידות על קיומה של תנגודת מוגברת לזרימת האוויר בדרכי הנשימה העליונות. בזמן השינה ישנו רפיון שרירים כללי בגוף - וגם בדרכי האוויר עליונות. נחרה נגרמת בזמן רטט בין הרקמות השונות כאשר אוויר עובר ביניהן.

• הנחירות עלולות להעיד על​ קיומה של תסמונת דום נשימה בשינה - מצב שבו דרכי האוויר העליונות נוטות להיסגר בזמן השינה. עקב כך רמת החמצן בדם יורדת, ורמת הפחמן הדו־חמצני עולה. המצב הזה גורם לפגיעה באיכות השינה ולהפרשה של הורמוני סטרס. בשל כל אלה ישנה פגיעה באיכות החיים וכן יכולה להיגרם פגיעה משמעותית בבריאות המטופל.

מטופלים שסובלים לאורך זמן מתסמונת דום נשימה בשינה נוטים לסבול מהתופעות הבאות: ישנוניות מוגברת, נטייה לדיכאון ולחרדה, ירידה בחשק המיני​, ירידה בזיכרון, לחץ דם גבוה, סיכון מוגבר למחלות לב ולתאונות דרכים.

• נחירות שכיחות יותר אצל מי שסובלים מהתופעות הבאות: השמנה, אף סתום או גודש באף, הפרעות במבנה של עצמות הפנים, שקדים מוגדלים, תת־פעילות של בלוטת התריס​ ואקרומגליה (מצב של עודף בהורמון הגדילה אצל מטופלים מבוגרים).

• גם ייתכן מצב שבו הנחירות אינן מעידות על קיומה של בעיה רפואית כלשהי. לא ברור אם למטופלים כאלה יש נטייה מוגברת לפתח עם הזמן תסמונת דום נשימה בשינה.

מהם התסמינים?

התסמין העיקרי הוא כמובן הנחירות, אך הרופא המטפל יבקש בדרך כלל מידע נוסף: האם למטופל יש תסמינים של דום נשימה בשינה, כמו אירועים של הפסקת נשימה שאחריהם נשמעת נחירה קולנית, האם המטופל סובל משינה לא רגועה, מיקיצות שמלוּות בתחושה של מחנק, מישנוניות מוגברת במהלך היום, מכאבי ראש בשעות הבוקר, מהפרעות בריכוז או אף במצב הרוח?

נוסף על כך הוא ירצה לדעת אם המטופל סובל ממצבים רפואיים שעלולים לגרום לנחירות כמו אף סתום, נזלת אלרגית, סינוסיטיס​ כרונית, תת־פעילות של בלוטת התריס.

מאחר שעל רבות מהשאלות האלה יכולים להשיב רק בן הזוג או בת הזוג של המטופל (או של המטופלת) כדאי להגיע יחד איתם לבדיקה אצל הרופא המומחה.

כמה זמן זה נמשך? זה חד־פעמי? זה יחזור?

יש מי שעלולים לסבול מנחירות לעיתים רחוקות, למשל כאשר הם סובלים מזיהום בדרכי הנשימה העליונות או לאחר צריכה של אלכוהול או של חומרים סדטיביים (מרגיעים) אחרים. אחרים נוטים לנחור באופן קבוע.

איך מאבחנים?

אם מתברר שהמטופל נוחר באופן כרוני, הרי לאחר תשאול ראשוני וביצוע בדיקה גופנית יש לשקול את האפשרות לעשות לו את הבדיקות הבאות:

• בדיקה במעבדת שינה כדי לאבחן תסמונת דום נשימה בשינה. טיפול בבעיה צפוי להביא לשיפור בהרגשת המטופל ולהפחתה בתחלואה הנלווית ובכלל זה בנחירות.

בעוד שבעבר היו עושים את הבדיקות במעבדת שינה, והן כללו חיבור למכשירים ולחוטים רבים, הרי כיום יש מעבדות שינה שעושות את הבדיקות בבית המטופל, ובמקום שפע המכשירים והחוטים הן נעזרות בתפסן אחד בלבד שמוצמד לאחת האצבעות ומחובר לשעון.

• אם חושדים שהנחירות התפתחו בעקבות בעיה רפואית מסוימת - כמו נזלת כרונית או קושי בנשימה אפית - כדאי לשקול בירור בהתאם, למשל אצל רופא אף־אוזן־גרון.

איך מטפלים?

• הפחתה במשקל לרוב מפחיתה את תדירות הנחירות אצל מטופלים שסובלים מעודף משקל, אך קשה לחזות מראש לאילו מטופלים זה יועיל.

• כדאי להימנע מעישון ומשתיית אלכוהול, במיוחד בשעות הערב והלילה, לפני שהולכים לישון.

• אטמי אוזניים לבן הזוג או לבת הזוג של הנוחר/ת יכולים להיות יעילים מאוד בחלק מהמקרים.

• שינה על הגב לרוב מגבירה את הנחירות. ניתן להמליץ למטופלים לנסות להתרגל לישון על הצד. בשוק קיימים כמה מוצרים שנועדו לסייע למטופלים להישאר כל הלילה על הצד או על הבטן ולא להתהפך ולעבור לשינה על הגב. מדובר בסוגים שונים של כריות או של מוצרים אלקטרוניים.

• מי שמנגנים על כלי נשיפה שדורשים מאמץ נשיפתי (סקסופון, חצוצרה וכדומה) נוטים לנחור פחות. ניתן לחזק את שרירי הלוע והנשימה גם באמצעות תרגילים ייעודיים לאזור. טיפול כזה דורש תרגול קבוע לאורך זמן, ולאחר כמה חודשים לרוב יהיה שיפור כלשהו בעוצמת הנחירה הלילית.

• אם מדובר במטופלים שסובלים מחסימה אפית, ניתן לנסות להתגבר עליה באמצעים שונים כמו תרסיסי אף (תרסיסים נגד צינון שנמכרים ללא מרשם רופא אינם מתאימים למטרה הזאת, היות שלא מומלץ להשתמש בהם יותר מכמה ימים).

אם הבעיה היא בשסתום האף שבקצה הנחיריים, ניתן להשתמש במדבקות חיצוניות או באמצעים שנכנסים לנחיריים ואשר מיועדים להרחיב את אזור הנחיריים.

• ניתוחים לשיפור זרימ​ת האוויר בחלל האף כנראה יעילים בעיקר למטופלים שסובלים מהפרעה מבנית ניכרת כמו סטיית מחיצה. הניתוחים האלה משפרים לעיתים קרובות את איכות השינה, אך לרוב אינם משפרים את עוצמת הנחירות בלילה.

• התקנים מכניים שמרחיבים את דרכי הנשימה העליונות, למשל באמצעות דחיפת הלסת התחתונה קדימה. אם מקפידים על שימוש נכון בהתקנים מהסוג הזה יעילותם גבוהה יחסית.

• CPAP, מכשיר שדוחף אוויר לתוך צינור המחובר למטופל באמצעות מסכה שמוצמדת לפנים ושומרת על הזרמת אוויר בלחץ לדרכי הנשימה. זהו הטיפול הטוב ביותר למצב של דום נשימה בשינה, אך הטיפול הזה עוזר גם במקרים של נחירות מכל הסוגים. זהו טיפול יעיל מאוד, אך עלול לגרום למטופל אי־נוחות רבה עד כדי כך שהוא ירצה להפסיקו למרות יעילותו.

• קיימים טיפולים כירורגיים שונים נגד נחירות. הטיפול הכירורגי נועד להפחית את ההתנגדות של דרכי האוויר העליונות וכך לשפר בהן את זרימת האוויר.

יש לציין שהנחירה אינה מגיעה ממקור אנטומי יחיד (היא יכולה להיגרם, בין היתר, מקריסה של החך, של השקדים, של בסיס הלשון, של מכסה הגרון). כמו כן מנגנון הקריסה של דרכי האוויר שונה ממטופל למטופל. לכן ישנם סוגים רבים של ניתוחים שמותאמים למטופל הספציפי על פי מיקום הנחירה ועל פי המנגנון שלה.

מאחר שבזמן הערות של המטופל קשה מאוד להבין את מיקום הנחירה, יש צורך במקרים רבים להשרות שינה בחדר ניתוח באמצעות תרופות, ואז, באמצעות אנדוסקופ, ניתן לבדוק את מיקום הנחירה ואת המנגנון שלה.

טיפול בניתוח אינו מתאים לכל המטופלים, אלא בעיקר למי שיש להם נתיב אוויר צר שלא בגלל השמנה משמעותית. יש לשקול פתרון באמצעות ניתוח רק אצל מטופלים שלא השיגו שיפור משמעותי באמצעות טיפולים לא ניתוחיים.

עלולים להיות סיבוכים?

התפתחות סיבוכים תלויה בשאלה אם המטופל הנוחר סובל גם מתסמונת דום נשימה בשינה. מטופלים שסובלים מהתסמונת הזאת מצויים בסיכון מוגבר לסבול מלחץ דם גבוה, מסוכרת משבץ וממחלת לב איסכמית​. כל מי שנוחרים מצויים בסיכון מוגבר להיצרויות טרשתיות של עורקי התרדמה (שמספקים דם לראש ולצוואר), ללא קשר לקיומה של תסמונת דום נשימה בשינה.

מהם סימני האזהרה שמחייבים לפנות מייד לרופא?

הנחירות אינן גורמות באופן ישיר למצבים מסכני חיים, אך הואיל ומי שסובל מדום נשימה בשינה עלול להיות בסיכון מוגבר לפתח מחלת לב, על הנוחרים להיות ערים לתסמינים של תעוקת חזה כמו כאבים בחזה​ שמופיעים בעת מאמץ.

איך לומדים לחיות עם נחירות?

אם מדובר במטופל שסובל מתסמונת דום נשימה בשינה, קיימת חשיבות רבה למתן טיפול הולם ולהקפדה עליו לאורך זמן. לרוב יכלול הטיפול הזה הפחתה בצריכת האלכוהול, גמילה מעישון, מאמץ להפחית במשקל ושימוש במכשיר CPAP.

מטופלים שאינם סובלים מתסמונת דום נשימה בשינה עשויים לשפר את מצב הנחירות באמצעות תנוחת שינה מתאימה, הפחתה במשקל, הפסקת עישון והימנעות משתיית אלכוהול. נוסף על כך ניתן לנסות את שאר הטיפולים שפורטו בסעיף "איך מטפלים?"

ראו גם שאלות ותשובות בנוגע לנחירות