ראייה כפולה (דיפלופיה)

​​- אני רואה אותך פעמיים! מה קרה לי?

- תכסה בבקשה את עין ימין.

- אני רואה אותך רק פעם אחת. כנראה עין שמאל שלי חולה.

- עכשיו תכסה בבקשה את עין שמאל.

- שמע, אתה קוסם, גם עכשיו אני רואה אותך רק פעם אחת.

- ועכשיו תסתכל עליי בשתי העיניים ואל תכסה אף אחת מהן.

- אוי, הכול חזר, שוב אני רואה אותך כפול!

- אתה סובל מראייה כפולה שהמקור שלה בשתי העיניים.

מהי ראייה כפולה (דיפלופיה)?

ראייה כפולה (נקראת גם כפל ראייה ובאנגלית: Diplopia, דיפלופיה) היא מצב שבו רואים בעת ובעונה אחת שתי תמונות של אותו האובייקט. 

יש שני סוגים של כפל ראייה:

• כפל ראייה שמקורו בעין אחת, ובמקרה כזה הראייה הכפולה נמשכת גם כאשר העין האחרת מכוסה.

• כפל ראייה שמקורו בשתי העיניים, ובמקרה כזה הראייה הכפולה מופיעה רק כאשר שתי העיניים פקוחות.

מהם התסמינים של דיפלופיה?

הדיפלופיה (ראייה כפולה) עצמה היא תסמין לסדרה ארוכה של בעיות אפשריות, כפי שמפורט בהמשך.

עם זאת, לדיפלופיה יכולים להיות גם תסמינים נלווים ובהם:

• כאבי ראש.

• בחילות.

• סחרחורות.

• כאבים (למשל כשמזיזים את העיניים).

• ראייה מטושטשת בעין אחת או בשתי העיניים.

מה גורם לכפל ראייה שמקורו בעין אחת?

העין שלנו היא מצלמה, ובדומה למצלמה, קרני האור החוזרות אל העין מכל מה שאנחנו מסתכלים עליו צריכות להתרכז על פני הרשתית. לריכוז הקרניים אחראיות הקרנית והעדשה.

אם מסיבה כלשהי הקרנית או העדשה מעוותות את קרני האור, התמונה הנופלת על פני הרשתית אינה ברורה, והתוצאה היא פענוח שגוי של המוח כך שרואים תמונה כפולה.

אלה הם הגורמים העיקריים לכפל ראייה בעין אחת:

מה גורם לכפל ראייה ממקור דו־עיני?

כאמור, העין שלנו היא מצלמה. כל עין מצלמת את מה שלפניה ומעבירה את התמונה למוח. המוח מקבל תמונות כמעט חופפות משתי העיניים ויוצר מהן תמונה אחת. אולם כדי שתיווצר תמונה אחת חייב להיות תיאום מלא בין שתי העיניים. 

כל עין מונעת באמצעות שישה שרירים. השרירים האלה אחראים להזזת העין למעלה, למטה, לצדדים ובאלכסון.

ששת השרירים מופעלים באמצעות שלושה מתוך 12 עצבי הגולגולת. מקורם של העצבים האלה בגרעינים בגזע המוח (בבסיס המוח). משם הם נמשכים עד לארובת העין ושם הם נפגשים עם השריר שאותו הם מעצבבים. העצבוב יוצא מגזע המוח בבת אחת לשתי העיניים, מה שגורם לעיניים לזוז יחד.

אם מסיבה כלשהי אין תיאום בתנועות של שתי העיניים והן אינן זזות ביחד, לא תהיה חפיפה בין התמונות הנשלחות למוח מכל עין, ותופיע ראייה כפולה.

יש סיבות רבות להפרעה בתיאום בתנועות העיניים, והמשותף לכל הפגיעות האלה הוא שכולן בעצם גורמות לפזילה:

• תיתכן פגיעה בשרירים עצמם: דלקת, גידול, שבר בארובת העין וכליאה של השריר בעצם השבורה. אפשרות אחרת היא הסננה (חדירה) של תאי לימפה (במסגרת דלקת אוטואימונית שתוקפת את השרירים) כפי שקורה במחלה של בלוטת התריס.

• תיתכן הפרעה בתפקוד העצבים המעצבבים את השרירים. כיוון שהעצבים האלה יוצאים מהמוח, הם עלולים להיפגע מפציעה, מזיהום, מאירוע מוחי, מגידול או מחבלת ראש שגרמו נזק למוח. העצבים האלה יכולים להיפגע גם מגידול או מדלקת בארובת העין לפני שהם מגיעים אל השרירים.

• ייתכנו  גם מצבים שבהם העצבים והשרירים תקינים, אבל הקשר ביניהם אינו תקין (זהו אחד התסמינים של מחלה ש​נקראת מיאסטניה גרביס).

כמו כל איברי הגוף, גם העצבים של שרירי העיניים זקוקים לאספקת דם כדי לתפקד. הספקת הדם לעצבים האלה מגיעה מכלי דם קטנים בתוך המוח.

אחת הסיבות השכיחות ביותר להופעת פזילה אצל מבוגרים היא הפרעה בהספקת הדם לעצבים המפעילים את שרירי העיניים. התופעה מתרחשת לרוב אצל אנשים שסובלים מסוכרת ומלחץ דם גבוה.

בחלק מהמקרים, נוסף על השרירים שמניעים את העין נפגע גם השריר המרים את העפעף, ומתקבל עפעף צנוח (ptosis).

איך מאבחנים ראייה כפולה דו־עינית ואיך מטפלים בה?

מבוגרים בדרך כלל מזהים את הבעיה בכוחות עצמם ופונים מייד לבדיקה בשל ראייה כפולה או מטושטשת - עם או בלי כאבי ראש או כאבים מסביב לעין. לא פעם בני משפחה או חברים מזהים אצל המבוגר פזילה חדשה.

לעומת זאת, ילדים בדרך כלל אינם מתלוננים, אבל ההורים שמים לב שהילד מכסה עין אחת או שהם רואים את הפזילה.

אחרי האבחון צריך - בשלב הראשון - לברר את הסיבה לראייה הכפולה. אם מזהים דלקת, גידול או שבר בארובה - יש לטפל בסיבה הראשונית לפזילה.

אם הבעיה נובעת משיתוק של אחד מעצבי הגולגולת, יש לוודא שהשיתוק נובע מפגיעה בעצב אחד בלבד. בכל מקרה שבו יש שיתוק ביותר מאשר עצב גולגולת אחד או שיש ממצא נוירולוגי נוסף בבדיקה נוירולוגית, יש הכרח בבירור מקיף הכולל גם הדמיה של המוח.

כאשר יש פגיעה רק בעצב אחד, הרי אם ידוע על גורמי סיכון לחסימות של כלי דם כמו לחץ דם גבוה וסוכרת, אין צורך בבירור מקיף, אלא אם כן השיתוק אינו חולף בתוך שלושה חודשים.

בהיעדר גורמי סיכון ידועים לחסימה של כלי דם יש לבדוק לחץ דם ורמות סוכר בדם כיוון שייתכן כי יש אנשים שסובלים מהמחלות האלה, אך אינם יודעים עליהן.

האם כפל ראייה בגלל שיתוק בעצבי הגולגולת הוא בלתי הפיך? 

שיתוק של עצבי הגולגולת בגלל הפרעה בזרימת הדם אליהם חולף בדרך כלל מעצמו בתוך שניים עד שלושה חודשים. אם הפזילה נמשכת תקופה ארוכה, וכפל הראייה מקשה על התפקוד היומיומי, ניתן לנתח את הפזילה שנוצרה כתוצאה מהשיתוק.

ויש עוד אפשרויות טיפול: הזרקה של בוטוקס לשרירי ארובת העין או התאמת עדשות משקפיים מיוחדות שנקראות פריזמות.

• הזרקת בוטוקס לשרירים של ארובת העין היא פעולה כירורגית בטוחה, אבל ההשפעה שלה אינה מיידית, ונוסף על כך ההשפעה היא זמנית (היא לרוב חולפת אחרי כ־3 חודשים). 

• אשר לעדשות המשקפיים המיוחדות (פריזמות) - אלה הן עדשות בצורת משולש שמטות את קרני האור החודרים לעין, ובמקרים מסוימים מבטלים את השפעת הפזילה. פריזמות מתאימות בעיקר למי שמרכיבים משקפיים באופן קבוע.

יש לעדכן את הרופא בכל סימפטום חדש ובכל מקרה של כפל ראייה שאינו חולף. גם מטופלים שעברו בדיקות הדמיה כמו CT או MRI, והתברר שהבדיקות תקינות, צריכים לדווח על כל סימפטום חדש, שכן ייתכן שהם יזדקקו לבירור נוסף.

ומה בינתיים?

ניתן להקל על כפל הראייה באמצעות סגירה של אחת העיניים. 

הסגירה הזאת אינה פוגעת בעין המכוסה, אינה מאיטה את תהליך ההחלמה של העין ואינה מאמצת את העין שבשימוש. אין תרגילים שיאיצו את תהליך ההחלמה.

האם זה אומר שיהיה לי אירוע מוחי?

במחלה הזאת יש כנראה הפרעה בזרימת הדם בכלי דם קטנים בלבד, ואילו באירוע מוחי יש הפרעה בזרימת הדם בכלי הדם הגדולים יותר במוח.

ברוב המקרים שיתוק של עצב הגולגולת אינו בהכרח גורם סיכון מוגבר לאירוע מוחי. אולם יש לזכור שכמה מהגורמים שמגבירים את הסיכון לשיתוק של עצבי הגולגולת (כמו סוכרת, לחץ דם גבוה ועישון) גם מגבירים את הסיכון לאירוע מוחי. לכן חשוב שהרופא המטפל יוודא שמטפלים בכל גורמי הסיכון.

פרופ' חנה לייבה היא מנהלת מערך העיניים במרכז הרפואי קפלן, מקבוצת כללית

ד"ר עומר ביאלר הוא רופא בכיר בשירות הנוירואופתלמולוגיה במערך בעיניים של המרכז הרפואי רבין, מקבוצת כללית