קרטוקונוס: כשהקרנית הופכת לקונוס

​מהי מחלת הקרטוקונוס?

קרטוקונוס (Keratoconus, בעברית: קרנית חרוטית) היא מחלה הפוגעת במבנה הקרנית - החלון הקדמי של העין.

עם התקדמות המחלה הקרנית הולכת ונהיית דקה יותר ויותר, ובמקום להיות מעוגלת, בצורת כיפה, היא מקבלת מבנה חרוטי (קוני). המבנה הפגום הזה פוגע ביכולתן של קרני האור להיכנס בצורה תקינה לעין, וכך נפגמת ראייתו של הסובל מהמחלה.

מהי הסיבה למחלה?

קרטוקונוס היא מחלה תורשתית ומחמירה אצל מטופלים הנוטים לשפשף את עיניהם.

היא מתחילה לרוב בגיל ההתבגרות, פוגעת בשתי העיניים, לעיתים בצורה שאינה סימטרית בין העיניים, ומתקדמת בהדרגה.

לא ניתן למנוע את הופעת המחלה, אולם ניתן להאט ואף לבלום את קצב התקדמותה.

כיצד מאבחנים קרטוקונוס?

ניתן לאבחן את המחלה באמצעות מנורת סדק (מיקרוסקופ המצוי בכל מרפאה שבה בודקים עיניים) וכן בעזרת מיפוי ממוחשב של הקרנית.

כאשר מתגלה מקרה של קרטוקונוס מומלץ לבדוק את כל בני המשפחה, כיוון שזוהי מחלה תורשתית, ולפעמים מתגלים מקרים נוספים באותה המשפחה.

​האם קרטוקונוס גורמת להפרעה בראייה?

כן. המחלה גורמת לקוצר ראייה ולאסטיגמטיזם לא סדיר (טשטוש בראייה הנגרם עקב עיוות במבנה הקרנית).

בשלביה המתקדמים של המחלה לא ניתן להיעזר במשקפיים כדי לתקן את טשטוש הראייה, ויש להתאים עדשות מגע מיוחדות - עדשות מגע סקלרליות. אלה הן עדשות שכולאות נוזל בין העדשה לבין הקרנית ובכך "מחליקות" את עיוותי הקרנית.

האם יש סימנים מוקדמים להופעת קרטוקונוס?

בשלביה הראשונים של המחלה לא מרגישים בבעיה כלשהי, אך עם התקדמות המחלה הראייה הולכת ונחלשת, והמספר במשקפיים משתנה בקצב מהיר, עד שהפגיעה היא עד כדי כך חמורה, שמשקפיים כבר אינם מביאים תועלת.

החדשות הטובות: זיהוי מוקדם של המחלה אצל רופא העיניים מאפשר לבלום את ההידרדרות בשלב ההתחלתי שבו הראייה עדיין טובה.

כיצד מטפלים בקרטוקונוס?

כדי להאט את התקדמות המחלה על המטופל להימנע משפשוף העיניים. למטופלים שסובלים מתחושת גרד בעיניים נותנים לעיתים טיפות עיניים שתפקידן להפחית את תחושת הגרד.

אפשרות נוספת להאט ואף לבלום את הידרדרות המחלה היא ניתוח צילוב קולגן (קרוס לינקינג). בניתוח הזה מקרין הרופא המנתח את קרנית המטופל באור אולטרה־סגול ובמקביל מטפטף טיפות המכילות ויטמין B2 (ריבופלבין). השילוב של קרינת האור האולטרה־סגול ושל טיפות הוויטמין גורם ליצירת רדיקלים חופשיים, ואלה מעלים את כמות הקשרים הכימיים בין הסיבים המרכיבים את קרנית העין.

כשהראייה נפגעת בצורה קשה עד כי לא ניתן לתקנה באמצעות עדשות מגע, ישנה אופציה להחלפת הקרנית באמצעות ניתוח להשתלת קרנית. לעיתים מדובר בהשתלת קרנית חלקית־קדמית (DALK) ולעיתים - בהשתלת קרנית מלאה (PKP).

בניתוח להשתלת קרנית קדמית רוב הקרנית מוחלפת, חוץ מאשר רקמה דקיקה בחלק האחורי של הקרנית. בניתוח להשתלה מלאה של הקרנית מחליפים את כל הקרנית. בהשתלת קרנית חלקית־קדמית יש פחות סיכון לדחיית השתל לאורך השנים. 

בפגישה עם רופא העיניים המטפל נבחנות אפשרויות הניתוח השונות.

השתלת קרנית? אין בעיה של דחייה?

כיוון שבקרנית אין כלי דם, והספקת הדם שלה אינה ישירה, ניתן להשתיל קרנית מכל אדם אחר שעיניו היו בריאות - ללא מבחנים לסיווג רקמות.

הקרניות נלקחות מאנשים שנפטרו והסכימו לתרום את איבריהם. הן נשמרות בתמיסה מיוחדת ומושתלות בתוך כמה ימים ממות התורם. התוצאות של ניתוחים להשתלות קרנית הן לרוב טובות מאוד. לעיתים מחלת הקרטוקונוס חוזרת גם בשתל, אך זהו מצב נדיר מאוד.

פרופ' איתן לבני הוא מנהל יחידת הקרנית בבית החולים בילינסון מקבוצת כללית