מהי הקרנית ומהו תפקידה?
הקרנית היא החלק המעוגל והשקוף שנמצא בקדמת העין. ניתן לדמות אותה לחלון שקוף מכיוון שדרכה עוברות קרני האור. הקרנית (יחד עם העדשה) ממקדת את קרני האור על הרשתית במרכז הראייה, שם מומרות קרני האור לאותות חשמליים המועברים אל מרכז הראייה שבמוח.
פגיעה בשקיפוּת הקרנית או בצורתה בשל מחלת קרנית או כתוצאה מחבלה גורמת לירידה בראייה. כאשר לא ניתן לפתור את הבעיה באמצעים אחרים, ניתן להחליף את הקרנית הפגועה בקרנית של תורם. הניתוח הזה נקרא השתלת קרנית.
מהן הסיבות השכיחות להשתלת קרנית?
• בצקת כרונית כתוצאה מפגיעה בקרנית במהלך ניתוח קטרקט (ירוד).
• מחלת קרטוקונוס הגורמת לעיוות הקרנית.
• צלקת כתוצאה מזיהום קשה או מפציעה של הקרנית.
• כשל של שתל קרנית קודם.
מהו התהליך לצורך השתלת קרנית?
חולים שזקוקים להשתלת קרנית נכנסים לרשימת המתנה באחד מבתי החולים. הניתוח עצמו נכלל בסל הבריאות הממלכתי וממומן על ידי קופות החולים. ההמתנה לתרומת קרנית נמשכת בדרך כלל כמה חודשים. משך ההמתנה משתנה מבית חולים לבית חולים.
איך מוודאים שהקרנית תקינה להשתלה?
לאחר שהוצאה הקרנית מעינו של תורם שנפטר היא נבדקת באמצעות מיקרוסקופ מיוחד כדי לוודא שהיא איכותית ושמצבהּ טוב. נוסף על כך נעשית לתורם בדיקת דם כדי לשלול את האפשרות שהוא חולה במחלות זיהומיות קשות, ובהן איידס ודלקת כבד נגיפית (הפטיטיס), שעלולות להדביק את הנתרם.
בשונה מניתוחים אחרים של השתלת איברים, שבהם נדרשת תרומת איברים מתורם בעל סוג דם מתאים ולאחר סיווג רקמות - אין צורך בהתאמות כאלה בניתוח להשתלת קרנית.
לאחר שמתקבלים כל האישורים, ניתן לעשות את הניתוח.
אילו ניתוחים קיימים להשתלת קרנית?
ניתוחים להשתלת קרנית בעובי מלא ובעובי חלקי
ב־15 השנים האחרונות חל מהפך בתחום ההשתלות של קרניות. במקום להשתיל קרניות שלמות שנלקחו מתורמים (בשפה הרפואית: "השתלת קרנית בעובי מלא") נהוג כיום להשתיל חלקי קרנית (בשפה הרפואית: "השתלת קרנית בעובי חלקי").
אלה הם כמה מהיתרונות של השתלת קרנית בעובי חלקי לעומת השתלת קרנית בעובי מלא:
• היא בטוחה הרבה יותר.
• שיקום הראייה הוא מהיר הרבה יותר.
• שיעורי הדחייה של קרניות בעובי חלקי נמוכים יותר באופן משמעותי.
בניתוחים להשתלת קרנית בעובי חלקי (ניתוחי DSAEK ו־DMEK) נלקחת פרוסה דקיקה מקרנית התורם (היא נחתכת באמצעות ציוד מיוחד), מוכנסת לתוך העין של המטופל ומוצמדת לחלקהּ האחורי של הקרנית באמצעות אוויר או גז. די בשתל החלקי הזה כדי לספוג ולהעלים את הבצקת שבקרנית.
ניתוחי ההשתלה של קרניות בעובי חלקי נעשים על פי רוב בהרדמה מקומית בלבד, וכמעט שאין צורך בתפרים. לעיתים אין צורך בתפרים כלל.
לעומת זאת, כשמשתילים את הקרנית בשלמותה כפי שנלקחה מהתורם ("קרנית בעובי מלא") היא נתפרת למקומה במקום הקרנית החולה - בדרך כלל באמצעות 16 תפרים עדינים.
ניתוח DALK
נוסף על כך קיים ניתוח שכיח פחות - DALK - שבו משתילים את הקרנית בעובי מלא מתחת לקרנית הקיימת.
הניתוח דומה במהותו להשתלת קרנית בעובי מלא. תפקיד הקרנית המושתלת הוא לספוג את הבצקת שבקרנית הישנה. הניתוח בטוח יותר מכיוון שלא נעשית בו פתיחה של העין, ושיעור הדחייה בו נמוך הרבה יותר בהשוואה להשתלה רגילה של קרנית בעובי מלא.
כמה זמן נמשך ניתוח להשתלת קרנית?
הניתוח, בין אם נעשה בהרדמה מקומית או כללית, נמשך כשעה.
מהו שיעור ההצלחה של ניתוחי ההשתלה?
מדי שנה נעשים בישראל כ־800 ניתוחים להשתלת קרנית. שיעור ההצלחה גבוה מאוד - כ־90% - והוא תלוי בסיבה להשתלה.
כמה זמן נדרש להחלמה?
בניתוחי השתלה של קרנית בעובי חלקי (DSAEK ו־DMEK), המיועדים לטיפול בבצקת הקרנית, חוזרת הקרנית להיות שקופה - על פי רוב - בתוך כמה שבועות.
לאחר השתלת קרנית בעובי מלא משתפרת הראייה - בדרך כלל - באופן משמעותי רק לאחר הסרת התפרים: החל משנה לאחר הניתוח.
מהם הסיבוכים האפשריים של ניתוחים להשתלת קרנית?
כמו בכל ניתוח תוך־עיני, גם בניתוח להשתלת קרנית קיים סיכון שיתפתחו דימום קשה או זיהום תוך־עיני. אלה עלולים במקרים נדירים לגרום לאובדן הראייה.
בחודשים ובשנים שלאחר הניתוח תיתכן דחייה של השתל על ידי מערכת החיסון של הגוף, אך בעוצמה ובשיעור שנמוכים בהרבה מדחייה של איברים מושתלים אחרים כמו כליה, לב או ריאות.
הסיכון שהקרנית תידחה הולך ופוחת בחלוף הזמן, ובדרך כלל ניתן לטפל בדחייה באמצעות טיפות עיניים, ללא דיכוי סיסטמי של מערכת החיסון.
יש מקרים שבהם דחייה קשה של השתל גורמת לכשל שלו ולבצקת של הקרנית - מה שמחייב השתלה חוזרת.
הסיבוך השכיח ביותר בניתוחים להשתלת קרנית בעובי חלקי הוא היפרדות השתל מהמקום שבו הושתל. זהו מצב שקל לטפל בו באמצעות הזרקת אוויר או גז לעין. את הפעולה הזאת ניתן לעשות במרפאה או בחדר ניתוח.
האם אפשר להשתיל קרנית מלאכותית?
במטופלים שבהם השתלת קרנית רגילה אינה אפשרית בשל דחיות רבות של שתלים קודמים או בשל מחלה קשה של משטח פני העין ניתן לעשות השתלה של קרנית מלאכותית.
אחת הטכניקות להשתלת קרנית מלאכותית (מסוג OOKP) נעשתה לראשונה בישראל בבית החולים בילינסון ב־2017. בניתוח המורכב והנדיר הזה משתילים קרנית מלאכותית שעשויה מפולימר שקוף לאחר שזו שהתה כמה חודשים באחת משיני המטופל (שנעקרה והושתלה בלחי להצמחת כלי דם).
למעשה מה שמשתילים בעין הוא יחידה משולבת של קרנית מלאכותית ושל שן. מאחר שהשן היא של המטופל, השתל אינו נדחה.
שיעור הסיבוכים בניתוחים להשתלת קרנית מלאכותית גבוה מזה שבהשתלת קרנית רגילה, והם נעשים רק במקרים שבהם לא קיים שום פתרון אחר להשבת הראייה.
פרופ' אירית בכר היא מנהלת מערך העיניים במרכז הרפואי רבין מקבוצת כללית
פרופ' יואב נחום הוא סגן מנהלת מערך העיניים ומנהל שירות פני שטח העין בבית החולים בילינסון שבמרכז הרפואי רבין מקבוצת כללית
* המידע המופיע במדריך הוא לידיעה כללית בלבד. יש לעיין בתנאי השימוש ומדיניות הפרטיות
