מחלת הנשיקה (מונונוקליאוזיס, EBV)

​​​​​​​​​​​​​מחלת הנשיקה (באנגלית: Infectious mononucleosis, מונונוקליאוזיס) היא מחלה ויראלית (נגיפית) מידבקת, שביטוייה העיקריים הם חום, דלקת בלוע ובלוטות לימפה מוגדלות.

אילו נגיפים מחוללים את מחלת הנשיקה?

למחלה גורם בדרך כלל הנגיף EBV (ראשי תיבות של Epstein-Barr virus, נגיף אפשטיין־בר), ולעיתים רחוקות יותר מחולל אותה הנגיף CMV (קיצור של Cytomegalovirus).

שני הנגיפים האלה משתייכים למשפחת נגיפי ההרפס, והם פיתחו ​במשך השנים מנגנון מילוט משוכלל שמאפשר להם - לאחר ההדבקה - להישאר בגוף שלנו בצורה רדומה, כלומר בלתי פעילה, עד יום מותנו.

עד כמה נפוץ הנגיף EBV?

EBV הוא אחד הנגיפים הנפוצים ביותר על פני כדור הארץ: לכ־90% מבני האדם יש נוגדנים לנגיף הזה - מה שמעיד על כך שנחשפו לו ונדבקו. בנגיף נדבקים בעיקר ילדים ומבוגרים צעירים, אולם לא תמיד יש להדבקה ביטוי קליני.

מהם התסמינים של מחלת הנשיקה?

ברוב המקרים התסמינים של מחלת הנשיקה דומים לתסמינים של הצטננות​ קלה או שאין תסמינים כלל - בעיקר בילדים.

בחלק מהמקרים התסמינים יכולים להיות בולטים יותר ולהתבטא בעיקר בחום (גבוה או נמוך), בהגדלה של בלוטות הלימפה ובדלקת גרון. התסמינים האלה יכולים ללוות את הנדבק בין שבוע לארבעה שבועות. 

כמעט כל החולים במחלת הנשיקה מדווחים על עייפות ואף על תשישות. העייפות משמעותית יותר בתחילת המחלה, אך בחלוף הזמן, עם ההבראה, היא נמוגה לאיטה ולא נמשכת לרוב יותר מחודש וחצי. בעבר חשבו שקיים קשר בין מחלת הנשיקה לבין תסמונת העייפות הכרונית, אולם אין הוכחות ודאיות להנחה הזאת. 

ייתכנו מאפיינים נוספים למחלת הנשיקה ובהם:

• בחילות וירידה בתיאבון.

• כבד וטחול מוגדלים נוסף על הגדלה משמעותית של בלוטות הלימפה.

• נקודות אדומות על החך.

• צהבת קלה בלחמיות. עקב מעורבות הכבד במחלת הנשיקה מתפתחת במהלך המחלה דלקת בכבד. אין צורך לדאוג: הדלקת הזאת חולפת לאחר זמן מה.

• לעיתים עלולה להתלוות למחלת הנשיקה פריחה לא ספציפית באזורי גוף שונים.

פריחה בעקבות טיפול אנטיביוטי​

דלקת הגרון יכולה להיות מלוּוה בתפליט (כיסוי) לבן־אפרפר על השקדים, כך שלפעמים ניתנת אבחנה שגויה שלפיה מדובר בזיהום חיידקי (של סטרפטוקוקוס). במקרים של אבחנות שגויות כאלה רושמים לפעמים הרופאים אנטיביוטיקה. מתן אנטיביוטיקה מסוג מוקסיפן עלול בחלק מהמקרים לגרום לפריחה. 

כדי להבדיל בין דלקת גרון חיידקית לבין דלקת גרון שנובעת ממחלת הנשיקה יש לעשות משטח גרון לפני שמתחילים טיפול אנטיביוטי. אם אכן מדובר במחלת הנשיקה תתקבל ממשטח הגרון תשובה שלילית.

מהם התסמינים של מחלת הנשיקה אצל תינוקות וילדים קטנים?

מחלת הנשיקה אצל תינוקות, פעוטות וילדים שטרם מלאו להם 5 שנים לרוב אינה מלווה בתסמינים.

כמה זמן נמשכת מחלת הנשיקה?

לרוב היא נמשכת בין שבוע לשבועיים, אבל העייפות נותרת לעיתים קרובות במשך ארבעה עד שישה שבועות.

האם מחלת הנשיקה מידבקת?

כן.

איך נדבקים במחלת הנשיקה?

הנגיפים שגורמים למחלת הנשיקה קיימים בבני אדם בלבד ומופרשים בנוזלי הגוף, כולל ברוק, כך שבדרך כלל המחלה עוברת מאדם לאדם במגע קרוב באמצעות הדבקה טיפתית (למשל אם החולה מתעטש על הנמצאים בקרבתו או אם אוכלים מכלי אוכל שבהם השתמש חולה).

נשיקות הן אחת מדרכי ההדבקה היעילות ביותר (ומכאן שם המחלה). דרך הדבקה נוספות היא ביחסי מין. יש להדגיש: הדבקה מצריכה מגע קרוב ולא רק שהות משותפת באותו החדר או מגע בחפצים משותפים.

גם לאחר ההחלמה ממשיכים להפריש את הנגיף עוד תקופה ארוכה בנוזלי הגוף לסירוגין או באופן קבוע.

במשך כמה זמן מחלת הנשיקה מידבקת?

המחלה מידבקת כל עוד האדם מפריש את הנגיף. המצב הזה יכול להימשך - באופן קבוע או לסירוגין - במשך כל החיים. הדבקה יכולה להיות גם מאדם שאין לו שום תסמין של המחלה.

מהי תקופת הדגירה של מחלת הנשיקה?

פרק הזמן שבין ההידבקות בנגיף לבין הופעת התסמינים הראשונים של המחלה נע בין חודש לחודשיים.

איך נעשה האבחון של מחלת הנשיקה?

האבחנה נעשית בעיקר על בסיס התמונה הקלינית והבדיקה הגופנית. נוסף על כך ניתן להיעזר בבדיקות מעבדה.

• בספירת דם ניתן לראות עלייה במספר הכדוריות הלבנות מסוג לימפוציטים​.

לעיתים יאובחנו בספירת הדם לימפוציטים אטיפיים (Atypical Lymphocytes). הימצאותם של אלה בדם אופיינית במיוחד למחלת הנשיקה.

• בחלק מהמקרים גורם הנגיף לדלקת קלה בכבד. במקרה כזה ניתן לראות עלייה באנזימים שמופרשים מהכבד. 

מדובר באנזימים הבאים:

• Glutamic Oxaloacetic Transaminase - ובקיצור: GOT.

• Glutamic Pyruvic Transaminase - ובקיצור: GPT.

לאנזימים האלה יש שמות נוספים: AST ו־ALT בהתאמה.

• לעיתים אף ישנה ירידה במספר הטסיות (טרומבוציטים) בדם (PLT ​בתוצאות של בדיקות הדם).

• מכיוון שמדובר במחלה דלקתית, היא באה לידי ביטוי גם במדדי דלקת מוגברים: עלייה ב־Erythrocyte Sedimentation Rate (ובקיצור: ESR​) ושיעור גבוה של CRP​ בתוצאות של בדיקות הדם.

• קיימות גם בדיקות​ סרולוגיות לגילוי הנגיפים מחוללי המחלה. אלה הן בדיקות שמזהות נוגדנים לנגיפים ועשויות לסייע בקביעה אם מדובר במחלה פעילה או שמדובר בנוגדנים שנותרו ממחלה שחלפה כבר מזמן.

יש טיפול נגד מחלת הנשיקה?

לא. מחולל המחלה הוא נגיף שאין נגדו תרופה. המחלה חולפת מעצמה.

קיימות כמה דרכים להקלה על התסמינים:

• מנוחה.

• שתייה מרובה למניעת התייבשות.

• טיפול להקלה על כאבים ועל חום.

האם מחלה הנשיקה עלולה לגרום סיבוכים?

סיבוכים של מחלת הנשיקה הם נדירים ואף נדירים מאוד:

• קרע בטחול. זהו סיבוך נדיר ביותר. במהלך המחלה הטחול גדל ועלול להיקרע בעקבות חבלה ולעיתים אף ללא חבלה כלשהי. לכן מומלץ לנוח בזמן המחלה (וממילא, בשל התשישות, כמעט אי־אפשר שלא לנוח).

• חסימה של דרכי הנשימה העליונות. זהו סיבוך נדיר שבו השקדים בלוע גדלו עד כדי כך שהם נושקים זה לזה וחוסמים את מעבר האוויר. זהו מצב חירום רפואי שמחייב פנייה דחופה לחדר המיון הקרוב. מפחיד? אכן. אבל נדיר מאוד. 

• מעורבות של מערכת העצבים המרכזית כמו דלקת קרום המוח. גם זהו סיבוך נדיר מאוד.

• מחלות ממאירות ומחלות נוירולוגיות. במקרים נדירים מאוד ישנן מחלות ממאירות שונות ומחלות נוירולוגיות אוטואימוניות שבבסיס התפתחותן קיימת חשיפת עבר ל־EBV (למשל, סוגי לימפומה מסוימים, ממאירויות של הקיבה ושל חלל הלוע, טרשת נפוצה).

מהי המשמעות של הידבקות במחלת הנשיקה בהיריון?

לזיהום ב־EBV אין השפעה על העובר.

האם יש קשר בין מחלת הנשיקה לבין קורונה?

לא.

יכול להיות שחליתי בלי לדעת על זה?

כן. ייתכן שההידבקות גרמה למחלה תת־קלינית, כלומר בלתי מורגשת, ואז נדמה לנו שמעולם לא חלינו בה. אולם בבדיקות דם נראה נוגדנים לנגיף - עדות לחשיפה בעבר.

האם מחלת הנשיקה עלולה לחזור על עצמה?

מי שחלה בגלל הנגיף EBV אינו מחוסן מפני הנגיף CMV (שכאמור, גורם אף הוא למחלת הנשיקה) ולהיפך. לכן ייתכן כי מי שפיתח את המחלה בעקבות חשיפה ל־EBV יחלה שוב במחלה דומה, אך בשל הנגיף האחר (CMV) שעלול לגרום לתמונה קלינית דומה.

האם יש חיסון למחלה?

לא.

מתי אפשר לחזור לפעילות מלאה?

אין המלצה רשמית. התשובה היא: לפי התחושה. הכלל הוא שניתן לחזור לשגרה לאחר שהחום ירד, והחולשה פחתה לרמה שמאפשרת חזרה לפעילות.

ומה בנוגע לפעילות ספורטיבית?

גם בסוגיה הזאת אין המלצה חד־משמעית, מה גם שיש הבדל בין התעמלות קלה לבין ספורט תחרותי מאומץ או כזה שכרוך במגע - כמו משחקי כדור, היאבקות והתעמלות מכשירים - וזאת בשל הסכנה הנדירה לקרע בטחול. על פי רוב ניתן לחזור לפעילות ספורטיבית בתוך שלושה עד ארבעה שבועות.

ד"ר בת־שבע גוטסמן היא רופאה בכירה במרפאה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי מאיר, מקבוצת כללית