ברונכיטיס חריפה (באנגלית: Acute Bronchitis), לא להתבלבל עם ברונכיטיס כרונית, שהיא מחלת ריאות כרונית, לרוב של מעשנים) היא זיהום של הסימפונות - הצינורות שמובילים אוויר מקנה הנשימה לשקיקי האוויר בריאות.
מה ההבדל בין ברונכיטיס לברונכיט?
ההבדל הוא שברונכיטיס היא מילה שקיימת בלועזית (כאמור, פירושה הוא זיהום של הסימפונות), ואילו ברונכיט לא. אם חיפשתם מידע על ברונכיט, התכוונתם למעשה לברונכיטיס.
מה גורם לברונכיטיס חריפה?
כל הנגיפים (וירוסים) הנשימתיים עלולים לגרום לברונכיטיס חריפה, ובהם, בין היתר, נגיף השפעת, רינו וירוס (Rhinovirus) ונגיפים שונים ממשפחת הקורונה. במקרים נדירים ייתכן שחיידקים - כמו חיידק השעלת - יהיו הגורם לברונכיטיס.
מהם התסמינים של ברונכיטיס חריפה?
הביטוי העיקרי של ברונכיטיס הוא שיעול, לעיתים מתמשך, עם או בלי כיח מוגלתי, וייתכן גם חום (כמו בכל מחלה נגיפית).
נוסף על כך ייתכנו תסמינים שאופייניים לנגיף הספציפי שגרם לברונכיטיס כמו נזלת, כאבי גרון וכאבי ראש. התסמינים האלה - אם ישנם - לרוב מקדימים בכמה ימים את הופעת השיעול.
במבוגרים ובילדים הסובלים מאסתמה עלולה ברונכיטיס לעורר התלקחות של התקף אסתמטי שכולל צפצופים ריאתיים.
במקרה של שיעול ממושך עלול המטופל לסבול מכאב בבית החזה ובצלעות.
איך מאבחנים?
האבחנה נעשית על פי הסיפור הקליני ועל סמך בדיקה גופנית.
בדיקת קורונה תוכל לאשר או לשלול אבחנה של קורונה שעלולה להתבטא בתסמינים דומים.
איך יודעים שלא מדובר בדלקת ריאות?
קודם כול, ברונכיטיס חריפה נפוצה הרבה יותר מאשר דלקת ריאות. למעשה, ברונכיטיס היא אחת האבחנות הנפוצות ביותר במרפאות הקהילה, בעיקר בחורף.
בניגוד לדלקת ריאות, ברונכיטיס חריפה אינה גורמת לקוצר נשימה, לצמרמורות, לקצב נשימות מוגבר או לקצב לב מואץ.
אם עושים צילום חזה, הרי במקרה של ברונכיטיס הוא יהיה תקין (לרוב אין צורך בצילום, אלא רק אם יש חשד לדלקת ריאות.
איך מטפלים בברונכיטיס חריפה?
אין טיפול ספציפי, אלא נותנים טיפול תומך בלבד המיועד להקל על הסימפטומים. המחלה חולפת מעצמה, לרוב בתוך כשבוע־שבועיים, אם כי לעיתים השיעול עלול להימשך עוד שבועות, גם אחרי שהחום והנזלת כבר חלפו.
אין צורך בטיפול אנטיביוטי, שכן, כאמור, את המחלה מחוללים כמעט תמיד נגיפים, ואלה אינם מגיבים לתרופות אנטיביוטיות.
אם המחלה מעוררת התקף אסתמה, יש לטפל בו כמו בכל התקף אסתמה אחר.
אם השיעול נמשך יותר משבועיים־שלושה, יש להתייעץ עם רופא/ה. כמו כן יש לפנות לבדיקה בכל אחד מהמצבים הבאים: קוצר נשימה, שינוי במצב ההכרה, הקאות, חוסר יכולת לשתות, חום גבוה, צמרמורות.
זה מידבק?
כן, כמו כל מחלה נגיפית.
זו מחלה מסוכנת?
לא. כאמור, לרוב היא חולפת מעצמה בתוך שבוע־שבועיים. עם זאת, השיעול שמתלווה למחלה הוא מטריד מאוד.
יש חיסון?
קיים חיסון רק נגד נגיפי השפעת ונגיפי הקורונה ונגד חיידקי השעלת.
איך נמנעים מהדבקה?
כמו שנמנעים מכל מחלה נגיפית: שמירה על היגיינה, אוורור החדרים וחיסונים: נגד שפעת, נגד שעלת ונגד קורונה.
אפשר לחלות שוב?
למרבה הצער, כן. כמו שבמהלך חורף אחד עלולים לחלות ב"הצטננות" כמה פעמים, ואירוע אחד אינו מקנה הגנה מפני אירוע אחר (שלרוב נגרם מנגיף אחר), כך אפשר לחלות גם פעם אחר פעם בברונכיטיס חריפה.
ד"ר בת־שבע גוטסמן היא רופאה בכירה במרפאה למחלות זיהומיות בבית החולים מאיר מקבוצת כללית. כמו כן היא משמשת יועצת בקהילה בכללית בתחום של מחלות זיהומיות ושל שימוש באנטיביוטיקה