נגד מה מחסנים?
מחסנים נגד חיידק הפניאומוקוק, שעלול לגרום לדלקת קרום המוח, לזיהום בדם, לדלקת ריאות ולדלקות אוזניים. לחיידק הזה יש יותר מ־90 זנים שגורמים למחלות זיהומיות.
בשנים האחרונות הוא מצליח "לשטות" בתכשירים אנטיביוטיים רבים שאיבדו את היעילות נגדו, ולכן חשוב לחסן: החיסון, שנקרא פרבנר 13, מגן מפני 13 הזנים הנפוצים ביותר של החיידק אצל ילדים ומונע גם הדבקה של שאר בני המשפחה.
במדינות שבהן מחסנים את הילדים נגדו, יש ירידה משמעותית במספר החולים - גם אצל מבוגרים וקשישים שלא חוסנו בעצמם. איך זה קורה? פשוט: ככל שיש פחות חולים במחלה, כך יורד הסיכון להידבק בה.
איך מתחסנים?
בזריקה לשריר הירך.
מתי מתחסנים?
בגיל חודשיים, בגיל 4 חודשים ובגיל שנה.
איפה מתחסנים?
בטיפת חלב.
מה עושים אם יש תופעות לוואי אחרי החיסון?
רוב התגובות שעלולות להופיע אחרי החיסון הן קלות, לא מסוכנות וחולפות במהירות. אם נתקלים בתופעות שאינן מתוארות כאן, או בכל מקרה של ספק, מומלץ להתייעץ עם הצוות המטפל.
תופעות מקומיות
אודם, נפיחות וכאבים באזור ההזרקה.
במקרים נדירים יותר יכולה להופיע נפיחות בבלוטות הלימפה בסמוך למקום ההזרקה.
מה עושים?
קומפרס קר ולח. פשוט לוקחים חיתול בד, מגבת או פד גזה, מרטיבים במים קרים ומניחים על האזור המגורה כמה פעמים ביום, להקלה. אם מופיעים כאבים חזקים, אפשר לתת משככי כאב בהנחיית הצוות המטפל.
תופעות כלליות
עליית חום, אי־שקט, הפרעות בשינה, ירידה בתיאבון, הקאות ושלשולים.
מה עושים?
אם החום עולה מעל 38.5 מעלות נותנים תרופה להורדת חום, לפי הנחיות היצרן.
בכל מקרה, חום מעל 38 מעלות אצל פעוטות עד גיל חודשיים וחצי מחייב התייעצות עם רופא או עם אחות.
כדי להקל על שאר התופעות מומלץ לקבל הדרכה מהצוות המטפל.
תופעות נדירות
פריחה אלרגית ופרכוסי חום.
מה עושים?
פונים לצוות המטפל להתייעצות.
תופעות נדירות ביותר
לעיתים רחוקות עלולה להופיע תגובה אלרגית מיידית וחריפה שנקראת אנפילקסיס (anaphylaxis). היא מתבטאת
בקוצר נשימה, בגרד או בפריחה נרחבת, בירידה בלחץ הדם, בדופק מהיר, בסחרחורת, בכאבי בטן חזקים, בהקאה או בשלשול.
מה עושים?
תגובה כזאת מופיעה במהירות, ולכן מומלץ להמתין במרפאה כ־15 דקות אחרי החיסון, להשגחה ולמעקב. במקרה הצורך יש במרפאה ערכת טיפול יעילה לעזרה ראשונה.
מתי לא מומלץ לחסן?
• אם ידועה רגישות־יתר לאחד ממרכיבי החיסון או לחיסון נגד דיפתריה.
• אם הופיעה תגובה חמורה אחרי החיסון הקודם.
• בזמן מחלה חריפה.
בכל מקרה, במצבים רפואיים מיוחדים מומלץ להתייעץ עם הצוות המטפל.
חשוב לדעת: 3 חוקי ברזל לקבלת חיסונים • לאחר קבלת החיסון מומלץ להמתין כ־15 דקות להשגחה במרפאה. • יש לדווח לצוות המטפל על תופעות לוואי שהיו למתחסן בחיסונים הקודמים. • מומלץ להקפיד על תוכנית החיסונים השגרתית לכל ילד במועדים שנקבעו בהתאם לגיל ולהימנע עד כמה שאפשר משינויים ומחריגות.
|
מתי לא צריך לדחות את החיסון?
הורים רבים נוהגים לדחות חיסונים לילדים שלהם במצבים רפואיים שונים. ברוב המקרים, אין לדחייה הזאת הצדקה רפואית ממשית. אלה המצבים שבהם - בניגוד לדעה הרווחת - אין שום צורך לדחות את החיסון:
• בזמן מחלה קלה ללא חום, או עם יש חום שמתחת ל־38 מעלות.
• לאחר החלמה ממחלה חריפה.
• לאחר חשיפה למחלה מידבקת, אך בלי שאירעה הדבקה.
• אם המתחסן חלה בעבר במחלה מידבקת שנגדה מחסנים.
• בזמן טיפול באנטיביוטיקה.
• בזמן טיפול - מקומי או כללי - בסטרואידים במינון שאינו מדכא את מערכת החיסון.
• לפני ניתוח או לאחר החלמה מניתוח.
• אם המתחסן נולד פג או במשקל נמוך.
• אם למתחסן יש היסטוריה של צהבת לאחר הלידה.
• אם המתחסן נמצא במצב תזונתי ירוד.
• נשים מיניקות.
• במקרים של מחלה ממושכת של הלב, של הריאות, של הכבד או של הכליות, ללא פגיעה במערכת החיסון.
• במקרה של נזק קבוע במערכת העצבים, כמו שיתוק מוחין או תסמונת דאון.
• כשלמתחסן יש היסטוריה של תגובה אלרגית סבירה (לא אנפילקטית) למרכיב של החיסון. למשל, גרד, שינוי בהרגלי היציאות, נזלת או פריחה מקומית קטנה באזור ההזרקה שהופיעו שעות או ימים לאחר החיסון.
• כשיש היסטוריה של מחלות אלרגיות אצל המתחסן או אצל קרובי משפחה מדרגה ראשונה.
• כשיש היסטוריה של מחלות במערכת העצבים (כולל פרכוסים ומחלת הנפילה) אצל בני משפחה מדרגה ראשונה.
• כשיש היסטוריה של תופעות לוואי לאחר חיסון אצל בני משפחה מדרגה ראשונה.
• כשיש היסטוריה של מוות בעריסה אצל בני משפחה מדרגה ראשונה.
• בזמן היריון של האם או של בנות בית אחרים של המתחסן.
אריקה רוזנשטוק היא מנהלת תחום טיפת חלב במחוז שרון־שומרון של כללית
