צהבת יילודים (צהבת תינוקות)

גוון צהבהב של העור, המעיד על צהבת ברמות שונות, מופיע אצל כ־60% עד 80% מהתינוקות, וברוב המקרים מדובר בצהבת פיזיולוגית. צהבת בערכים גבוהים יותר ביילודים מופיעה אצל כ־40% מהתינוקות, וכ־10% מהם מפתחים צהבת משמעותית מבחינה קלינית שדורשת מעקב צמוד וטיפול. 

מדוע הצהבת שכיחה אצל תינוק שנולד?

תינוקות נולדים עם כמות כדוריות דם גדולה יחסית לילדים או למבוגרים. הכדוריות האלה מתפרקות באופן נורמלי, ואחד מתוצרי הפירוק שלהם הוא חומר שנקרא בילירובין, שגורם לאותו גוון צהוב.

הבילירובין מסולק מהגוף על ידי הכבד. לכל אחד מאיתנו ישנה רמה מסוימת של בילירובין בדמו, אולם רמתו נמוכה בגלל פעילות טובה של הכבד. אצל תינוק שזה עתה נולד הכבד עדיין אינו מפותח מספיק. עם זאת, אין סיבה לדאגה, משום שבתוך כמה ימים הכבד מתפתח דיו, ובעקבות זאת יורדת רמת הבילירובין.

חשוב לזכור: אף שהמחלה נקראת צהבת, לא מדובר במחלה זיהומית, והיא גם אינה מידבקת.

איך יודעים שלתינוק יש צהבת יילודים? 

פשוט מאוד: עורו של התינוק ייראה צהוב. הגוון הצהוב מופיע בדרך כלל ביום השני או השלישי לאחר הלידה.

הדרך הטובה ביותר להתרשם מצבע העור היא בתאורה טובה, למשל אור פלורוסנט. הצהבת מתחילה לרוב בפנים, ועם עלייתם של ערכי הבילירובין מתקדמת לחזה, לבטן, לידיים ולרגליים. אפילו לחמיות העיניים (החלק הלבן) הופכות צהובות. אצל תינוקות כהי עור קשה יותר להבחין בצהבת. 

האם צהבת יילודים עלולה להזיק לתינוק?

לרוב מדובר בצהבת קלה ולא מזיקה.

ישנם מצבים נדירים שבהם רמת הבילירובין יכולה להיות גבוהה מאוד ולגרום לנזק מוחי. לשם כך נעשית בדיקה של ערכי הבילירובין. מטרתה היא לגלות מצבים כאלה לפני שהבילירובין יגרום לנזק. זו גם הסיבה שיש תינוקות אשר מוזמנים לביקורת חוזרת בתוך 24 שעות משחרורם.

לחלופין, בהתאם לרמת הבילירובין, יש להיבדק אצל רופא ילדים או אצל אחות טיפת חלב בתוך יומיים עד שלושה ימים מיום השחרור מבית החולים, כיוון ששלושה עד חמישה ימים לאחר הלידה מגיעה רמת הבילירובין לשיאה.

איך בודקים את רמת הבילירובין?

רמת הבילירובין נבדקת בבדיקת צהבת דרך העור ("בילירובין עורי") אצל כל תינוק בבית החולים לפני השחרור לביתו ובבדיקת דם כאשר תוצאות הבדיקה העורית גבוהות מעבר לערך שנקבע או כאשר התינוק נראה צהוב מאוד - בהתאם להתרשמות הצוות במחלקה.

הצוות הרפואי מחליט אם יש לעשות את בדיקת הדם ובאיזו תדירות יש לעשות את המשך המעקב בהתחשב בפרמטרים הבאים: קצב העלייה של רמת הבילירובין, קיומם של גורמי סיכון וטיב האכילה של היילוד. 

בדיקה דרך העור נעשית באמצעות מכשיר ייעודי (ללא דקירות) המאפשר לבדוק את התינוק בקלות ובמהירות ולהחליט אם יש צורך בבדיקת דם. 

בדיקת הדם נלקחת בדקירה מעקב התינוק. לפני לקיחת הדגימה יקבל התינוק לפיו כמה טיפות של מי סוכר התורמות להפחתת הכאב. 

רמת הבילירובין בעור תואמת את הרמה בדם עד ערכים של 15 מיליגרם.

- לרשימת כל המקומות שבהם ניתן לעשות את בדיקת הדם בכללית

אצל אילו תינוקות קיים סיכוי גבוה יותר לפתח צהבת יילודים?

• תינוקות אשר סוג הדם של אמם הוא O וסוג דמם הוא A או B. במצב כזה יכולים להיות נוגדנים בדם האם (נגד קבוצת דם A או B) שיכולים לעבור דרך השליה ולגרום לפירוק מהיר יותר של כדוריות הדם.

גם תינוקות שאימם משתייכת לקבוצת RH שלילי (חסר לה המרכיב החלבוני בכדוריות הדם האדומות) ויש בדמה נוגדנים נגד RH.

בשני המצבים תיתכן הופעה של צהבת המוליטית שבה יחד עם העלייה בכמות הבילירובין ישנו גם קצב גבוה של פירוק כדוריות דם אדומות. אצל התינוקות האלה קיים סיכון להופעת צהבת ב־24 השעות הראשונות לחיים.   

• פגים (תינוקות שנולדו לפני השבוע ה־37) נמצאים בסיכון של פי 2.4 לפתח צהבת משמעותית בהשוואה לתינוק שנולד במועד, וזאת בגלל הבשלת מערכות לא מלאה.  

• תינוקות שסובלים מחסר באנזים G6PD ("רגישות לפול").

• תינוקות שנולדו בלידה מכשירנית שכתוצאה ממנה נוצרו שטפי דם בעור.

• אם לילד קודם במשפחה הייתה צהבת, יש לילדכם שזה עתה נולד סיכוי גבוה יותר לצהבת.

• תינוקות לאימהות סוכרתיות.

האם ניתן להקטין את הסיכון לפתח צהבת?

הגישה החדשה לטיפול בצהבת יילודים משלבת מניעה של צהבת המוליטית בהיריון ולאחר הלידה: אם האישה ההרה משתייכת לקבוצת RH שלילי, היא מקבלת זריקה שמטרתה למנוע התפתחות נוגדנים.

תינוקה ייבדק לאחר הלידה כדי לברר מהו סוג הדם שלו, מהו ה־RH שלו והאם יש לו נוגדנים בדם (שעברו מהאם אל העובר במהלך ההיריון). אם מתברר שקיימים נוגדנים, התינוק יהיה במעקב צמוד לניטור ערכי הבילירובין. 

נוסף על כך, אם התינוק אינו יונק כמות מספיקה, יכולה להתפתח צהבת בגיל 3 עד 5 ימים, המלוּוה לעיתים בירידה גדולה ממשקל הלידה. לכן, כדי להקטין את הסיכון, חשוב לקבל הדרכה להנקה טובה ויעילה ולהקפיד על הנקה תכופה (לפחות 8 פעמים ביממה).

צהבת יילודים יכולה להופיע אחרי השבוע הראשון עד גיל שלושה חודשים גם אצל תינוק יונק שאוכל היטב ועולה במשקל.  

איך מטפלים בצהבת יילודים?

• טיפול באור. אצל שיעור מסוים מהתינוקות מגיעים ערכי הבילירובין לרמה המצריכה טיפול באור בעל אורך גל מיוחד (פוטותרפיה). האור הזה מפרק את הבילירובין בעורו של התינוק לתוצרים לא מזיקים, ואלה מופרשים מהגוף. 

ההחלטה על הטיפול תלויה בגיל התינוק (שנמדד בשעות) ובנוכחות גורמי הסיכון שצוינו. הטיפול נעשה כאשר התינוק שוכב עירום תחת האור ועיניו מכוסות בעזרת מסכה מיוחדת. המעקב אחרי רמות הבילירובין ייעשה לעתים קרובות יותר, עד שרואים מגמת ירידה בערכים.

כאשר הבילירובין מגיע לערכים נמוכים במידה מספקת, יופסק הטיפול באור, והמעקב יימשך כדי לוודא שאין עלייה חוזרת ברמתו. הטיפול באור הוא יעיל בדרך כלל. במקרים בודדים יש צורך בטיפול נוסף כמו מתן נוגדים (נגד נוגדני האם) או החלפת הדם.

• החלפת דם תיעשה כאשר נמדדים ערכי בילירובין גבוהים מעבר לסף שנקבע ובהתאם לפרמטרים נוספים: גיל התינוק בשעות, שבוע ההיריון וקיומם או היעדרם של גורמי סיכון. עירוי חילופין (החלפת דם) נעשה כאשר רמת הבילירובין  גבוהה ומצריכה את הטיפול. הפעולה נעשית באמצעות הכנסת צינוריות דקות מאוד לעורק ולווריד בטבור.

אל דאגה, הפעולה אינה מכאיבה לתינוק. שני רופאים עושים יחד את החלפת הדם: הוצאה של נפח דם מדוד בשאיבה מעורק הטבור והחזר של אותה הכמות של דם לווריד הטבור. הדם לפעולה הזאת מוזמן מבנק הדם של בית החולים לפי דרישות מסוימות של רופאי הפגייה.

נוסף על הרופאים גם אחות פגייה מוסמכת משגיחה על התינוק, מוודאת סימנים חיוניים ורושמת ומנטרת את כמויות הדם שהוצאו והוכנסו.

• מתן נוגדנים לווריד נעשה כאשר מתקיימים התנאים הבאים: מדובר בצהבת המוליטית, קיימת הוכחה לקיום נוגדנים בדם התינוק, ערך הבילירובין מתקרב לסף שבו יש לעשות עירוי חילופין. 

האם הנקה משפיעה על צהבת יילודים? 

צהבת שכיחה יותר בתינוקות הניזונים מהנקה מלאה, בעיקר אם ההנקה עדיין אינה מבוססת היטב, וזאת בהשוואה לתינוקות הניזונים מתחליפי חלב אם (פורמולות).

אם את מיניקה, הקפידי על 8 עד 12 הנקות ביממה במהלך הימים הראשונים שלאחר הלידה. כך כמות החלב תהיה גבוהה יותר, התינוק יאכל טוב יותר, והצהבת תרד.

אם ההנקה אינה מבוססת עדיין, כדאי להיעזר באחיות או ביועצת הנקה. בכל מקרה - חלב אם הוא המזון האידיאלי לתינוק.

ד"ר רבקה רגב היא מומחית ברפואת ילדים. בעברה היא ניהלה את יחידת היילודים במרכז הרפואי מאיר, מקבוצת כללית